בית משפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק בימים האחרונים כי מועד ההתחשבנות ביישום החלטת מועצת מקרקעי ישראל 979 ומחליפותיה 1155, 1355 ו- 1399 הינו מועד חתימת שר האוצר על ההחלטה ביום 4.9.08 בניגוד למה שנקבע בהחלטה מס' 3139 של הנהלת רמ"י שקבעה את המועד מיום 9.6.11, מועד החלטת בג"ץ שדן בעתירות שבנושא.
התביעה הוגשה על ידי רוכשי זכויות בנחלה במושב מגדים שתבעו ליישם את החלטה 979 או מחליפותיה בעניין ההתחשבנות מול רמ"י.
החלטה 979 קבעה לראשונה כי ניתן להוון את זכויות המגורים בנחלה בתנאים מסוימים בשונה מהחלטה 534 שחייבה תשלום דמי הסכמה. מרכיב דמי ההסכמה מהווה מרכיב כבד בעת מכירת זכויות בנחלה ויחד עם תשלומי מס שבח והיטל השבחה הפחיתו עד למחצית את התמורה שהתקבלה למוכר הזכויות עקב תשלומי המיסים.
החלטה 979 ומחליפותיה קבעה כי בעוד יישומה הינו וולונטרי הרי שבעת מכירת הזכויות בנחלה חלה חובה של תשלום דמי רכישה במקום דמי הסכמה ובכך היא מביאה למעשה להיוון זכויות המגורים בנחלה. משמעות הדבר שלגבי רכיב המגורים שהינו הרכיב העיקרי בדמי הסכמה לא ידרשו דמי הסכמה בעת מכירה.
הנהלת רמ"י בהחלטתה (3139) ביקשה להתעלם מהחלטת המועצה ולא לאפשר שימוש בכספים ששולמו כדמי הסכמה בתקופה זו כתשלום מלא על חשבון דמי הרכישה, דבר שגרם נזק כלכלי לכל מי שרכש או מכר זכויות בנחלה בין 4.9.08 ועד 9.6.11.
כבוד השופטת למלשטריך-לטר מתייחסת באריכות לעיכוב הרב ביישום ההחלטה שקובע כי יישומו הינו תלוי תקציב וקבעה כי רשות מקרקעי ישראל חרגה מהמתחם הסביר לפעול במהירות הראויה. יתרה מכך הנהלת רמ"י לא הציגה כל מידע התומך שהוגשה דרישת תקציב כלשהי ליישום החלטה זו מאז אישורה בשנת 2008 ועד לדיון בתביעה.
בית המשפט קובע כי יום יישום ההחלטה הוא יום חתימת שר האוצר על ההחלטה ולא יום פסיקת בג"ץ שלא שינה דבר בהחלטתו ככל שהדבר נוגע לסדרי התשלום.
בית המשפט עושה הבחנה בין עיכוב ביצוע ההחלטה ובין הזכויות המוקנות מכוח ההחלטה וקובע כי החלטה זו עברה את מבחן בג"ץ ולכן אין כל משמעות לתאריך שנבחר על ידי רמ"י, קרי 9.6.11 כתאריך שממנו תוענק הזכות על פי החלטה 979 ומחליפותיה.
לא זאת אף זאת, בית המשפט מבקר את הסמכות שלוקחת הנהלת רמ"י לקבל החלטות הסותרות את החלטת המועצה וקובע: "החלטה של הנהלת רמ"י, (בשונה מהחלטת מועצת מקרקעי ישראל) הינה במדרג נורמטיבי נמוך מהחלטת מועצת מקרקעי ישראל, בבחינת הנחיות של הרשות לבעלי התפקידים שבה, על מנת להגדיר את נוהלי העבודה של הרשות והעקרונות שצריכים להפעיל אותה בהפעלת שיקול הדעת.... לפיכך אין בהחלטת ההנהלה שהיא בבחינת הנחיה פנימית, כדי לשנות מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל או לסתור אותן".
משכך, קובע בית המשפט כי התאריך שנקבע על ידי רמ"י חסר משמעות כלשהי ואין בו כדי לאיין את המועד הקובע בהחלטה 979 וחליפותיה.
כבוד השופטת למלשטריך-לטר מדגישה בסיכום פסק הדין כי החלטה 979 הינה תולדה של ועדה בין משרדית (ועדת מילגרום) שהמליצה לחזק ולבסס את זכויות החוכרים החקלאים. ממשלת ישראל אימצה את דו"ח הועדה אך נוסח ההחלטה לא ריצה את היועמ"ש דאז, כבוד השופט רובינשטיין ובהמשך כבוד השופט מזוז שסברו כי לא נשקלו כל השיקולים הראויים והביאו להקמת ועדה נוספת (ועדת הבר) שמסקנותיה אומצו על ידי הממשלה ורק לאחר הליך זה התקבלה החלטה 979 ביום 27.3.07. מכאן מגיע בית המשפט למסקנה כי נבדקו שיקולים שונים ונערך איזון מתאים.
בית המשפט אינו מתערב בעניין יישום מועד ההחלטה, אך קובע כי תכלית ההחלטה הינה לאפשר לחוכר החקלאי לרכוש את חלקת המגורים, תכלית שאינה מתקיימת ולכן יש לקבוע כי להחלטה 1155 יש תוקף מרגע חתימת שר האוצר, קרי 4.9.08.
לסיכום בית המשפט אינו מקבל את המצב בו המנהל אינו מבצע בתקופה כל כך ארוכה של כעשר שנים את החלטה 979 ומחליפותיה ורואה בכך חוסר סבירות ויתרה מכך בית המשפט מבהיר כי במדרג קבלת ההחלטות הנהלת המנהל לא יכולה לקבל החלטות המנוגדות לקובעי המדיניות ויש בכך אמירה חשובה לדרג המבצע ברמ"י שמעת לעת מקבל החלטות הסותרות את החלטות מועצת מקרקעי ישראל שהינו הגוף המוסמך לקבוע מדיניות.
בית המשפט המחוזי בחיפה, ת"א 22744-03-14 גרא ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל חיפה ניתן ב-18 אוגוסט 2016 בפני כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר
הכותב הינו עו"ד ומשמש כמזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי