גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח G: מה קורה בתנובה מאז שעברה לידיים סיניות?

מספרים על רפיסות מול ברייטפוד הסינית שלא מקבלת החלטות, ועל הערכות שמאיר שמיר רוצה לחזור לחברה עכשיו כששווייה בקרשים ■ דוח G: מי הזיז את הקוטג'

מי הזיז את הקוטג'? / איור: טימור דברה
מי הזיז את הקוטג'? / איור: טימור דברה

תמיד אפשר לסמוך על יו"ר ועד העובדים שיצעק את מה ש"מעונבי" החברה לא מבטאים אפילו בהבעת פנים. לפני כחודשיים היה זה תורו של אחיאב שמחי, יו"ר ועד העובדים של תנובה. הוא ישב בכנס המנהלים של החברה וחיכה לתגובות הנוכחים, לאחר שהמנכ"ל אייל מליס פרס את חזונו לתנובה במשך כשלוש שעות. אחרי דקות של דממה, שמחי קם, נטל את המיקרופון, ושאל בתסכול: "אתם מנהלים בכירים, לאף אחד אין מה לומר? לא מפריע לכם שום דבר? לא כואב לכם על זה שלא קיבלתם בונוסים השנה? אתם יכולים לדבר על מה שכואב".

בעיני לא מעט גורמים, האירוע הזה, שתיקת המנהלים, יכול אולי לסמל את מה שקורה בתנובה בשנה וחצי האחרונות, מאז שעברה החברה לבעלותה של ברייט-פוד הסינית (לפי שווי עתק של 8.6 מיליארד שקל). מאז, אירוע רדף אירוע, זעזוע רדף זעזוע, ובתוך מציאות שכזו, החברה בעיקר מגיבה, ולא יוזמת.

הנה תקציר האירועים: פרישה פתאומית של יו"ר תנובה מטעם ברייט-פוד (לאחר מכן התברר שמדובר בחשד לשחיתות), זמן קצר לאחר הרכישה. פיטורים פתאומיים לא פחות של המנכ"ל הדומיננטי אריק שור, כחצי שנה לאחר מכן (ויום לאחר שקיבל את פרס התעשייה); וטלטלה נוספת בימים אלה, עם עזיבתו של הנציג הישראלי מטעם החברה הסינית, יוסי שחר, בנסיבות לא לגמרי ברורות. תוסיפו לזה את מחאת הקוטג' שהנחיתה על תנובה מכה לא פשוטה, את החקירות של הרשות להגבלים עסקיים, את פתיחת שוקי הגבינה הצהובה והבשר הטרי לייבוא, יחד עם צמיחת המותגים הפרטיים של הרשתות הקמעונאיות - ותקבלו טלטלה רצינית לחברה שנוסדה ב-1926.

האם מדובר בחבלי לידה רגילים - או אולי אף קשים מהרגיל - של בעלות סינית על חברה ישראלית, או שמא הסינים פשוט "איבדו חשק" נוכח צניחת שוויה של החברה במילארדים (מוערך כיום בכ-5 מיליארד שקל)?

יש תשובות לכאן ולכאן, וכן תזה נוספת מעניינת למדי: מאיר שמיר, שהחזיק בכ-20% מתנובה באמצעות מבטח שמיר הציבורית, והצטרף לאיפקס במכירת אחזקותיו לסינים (איפקס מכרה את 56.5% שהיו ברשותה).

גורמים המקורבים לחברה מעריכים שלא מן הנמנע ששמיר מחפש אפיק להיכנס שוב כעת, כששוויה של תנובה על הקרשים. "יש אנשים שיש להם אינטרס להציג את מה שקורה בתנובה כלא טוב, כאילו אין תוכניות לעתיד, ולהציג בוקה ומבולקה, כדי לחזור ולקנות הרבה יותר בזול", אומר אחד מהם. "זה שקוף, מגושם ולא מכובד".

מקורביו של שמיר לא מכחישים את רצונו לחזור: "תנובה תמיד הייתה אהבה של מאיר", אומר בן דודו, איציק באדר, ששימש עד לכניסת הסינים כנציג הקיבוצים בתנובה (23%). "הוא ראה בה משהו אמוציונלי, אבל עם בסיס כלכלי. זה לא הסתדר אז, ואני מניח שאם היום תהיה נוסחה מתאימה, הוא ישמח לחזור. אני חושב שאם זה יתממש, זה יכול להביא לאיזו רוח חדשה, כי למאיר יש מה לתרום מהניסיון שלו בתנובה וגם מהיכולות למציאת נתיבים".

כמו שזה נראה כרגע, ההיתכנות לכך נמוכה. הסינים לא ששים לצרף את שמיר, שמבחינתם הוא חלק מההנהגה הישנה, ואילו הקיבוצים, אפילו אלה שבעבר ביקשו למכור, גם הם לא ממהרים.

למרות הקשיים, רבים מאמינים שתנובה תצלח את המשבר. "תמיד כשמחליפים בעלים, מסביב יהום הסהר", אומר גורם המקורב לנושא. "אבל תנובה היא חברה מספיק חזקה ומספיק מחוברת לצרכן הישראלי, כך שהיא תעבור את זה. יש בפניה אתגרים קשים וגדולים, אבל יחד עם זאת היא חברה חזקה. היא מחוברת לאדמה, לצרכנים, יש לה הנהלה שיודעת מה היא עושה, וכל מי שמציג אחרת את הדברים, עושה לה עוול".

משוואה עם הרבה נעלמים

הסדקים הראשונים בעסקת ברייט-פוד התגלעו עוד לפני השלמתה, והם הגיעו בעיקר מהאחזקה הקיבוצית בחברה: תשלובת מילואות (המנהלת תאגידים ומפעלים בגליל המערבי) וחברת צמח (המאגדת את פעילותם של 27 קיבוצים מהמועצה האזורית עמק הירדן) ביקשו לממש את זכותם וליהנות מהאפסייד שבמכירה, ואף פנו בעניין זה לבית המשפט, באמצעות עו"ד גדעון פישר.

"ביקשנו דבר פשוט", אומר גורם שהיה מקורב להליך. "או שהסינים יקנו גם אותנו, או לא לאשר את המכירה. העברת השליטה לסינים, שכל מה שמעניין אותם זה רווחים, לא עולה בקנה אחד עם הערכים של הקיבוצים. אז אם הם כבר קונים ודעתנו לא מתקבלת - שזה חבל, כי אנו רואים בעצמנו את הגרעין הקשה של תנובה - אז מבחינתנו לא היה נכון לנו להישאר".

מאחר שלקיבוצים לא הייתה זכות לכפות את הרכישה של חלקם, ומאידך לסינים לא היה עניין במניות נוספות מעבר לאלה שרכשו, ניסיון ההתקוממות לא צלח. גורמים מקורבים לנושא טוענים כי "הם (הקיבוצים) מתמודדים עד היום עם ההשלכות".

גם אצל הסינים התגלעו בקיעים באופוריה: באוגוסט לפני שנתיים, עוד לפני שהושלמה העסקת המכירה, נעצר בסין יו"ר ברייט-פוד לשעבר, וואנג דזונגנאן, שניהל את המגעים מול תנובה, בחשד לנטילת שוחד ולמעילה. אמנם אין לכך קשר לעסקת תנובה, אך זה ודאי לא הוסיף לחששות ולחשדנות הקיימת ממילא.

העסקה עם הסינים הושלמה במארס 2015, ותנובה קיבלה יו"ר סיני, בן הנג גו, ששימש כמנכ"ל ברייט-דיירי (החברה הבת של ברייט-פוד לענייני חלב ומוצריו, הנסחרת בבורסת שנחאי). שלושה חודשים בלבד לאחר המכירה, הוא הודיע במפתיע על התפטרותו, שנומקה בסיבות אישיות. בדיעבד התברר כי הוא נתון בחקירה של הרשויות בסין, בחשד לשחיתות. העובדה שבדצמבר האחרון נעלם במפתיע היו"ר של חברה סינית גדולה אחרת, פוסון, שניהלה משא ומתן לרכוש את הפניקס, רק העצימה את החשש שיש כאן עסק עם מנטליות שונה ולא כל-כך מובנת לישראלים.

לא לקח עוד הרבה זמן עד שנרשם זעזוע נוסף כאשר מנכ"ל תנובה אריק שור פוטר מהרגע להרגע. מדוע? גרסה אחת טוענת ששור היה מזוהה מדי עם ההנהלה הקודמת, וטבעי שהבעלים החדשים ירצו למנות מנכ"ל משלהם. גרסה אחרת טוענת שהסינים כעסו על שור, כנציגה של הבעלות הקודמת, לאחר שהתברר להם שהמחיר ששילמו עבור תנובה היה גבוה מדי. העובדה שבונוס שקיבל שור נגזר ממחיר המכירה, הסיטה את האש לעברו.

"הם סברו שהייתה סתירה בין מה שנאמר להם בעת בדיקות ההיתכנות לבין המציאות", מסביר גורם המקורב לסינים. "המחשבה הייתה שאריק הציג להם תחזיות על השוק, שלפיהן בפרמטרים שונים הוא אמור לצמוח וזה לא קרה. אדרבא, השוק הצטמצם".

גורמים אחרים לא מתרשמים, בלשון המעטה, מהתזה הזו: "במשך תקופה ארוכה מאיר שמיר אמר להם שתנובה לא שווה יותר מ-5 מיליארד שקל", אומר גורם המקורב למוכרים. "יש דו"חות של מבטח שמיר, ששם מוערכת תנובה ב-800 מיליון דולר. אף אחד מהיועצים לא אמר להם את זה? לא צריך אפילו מודיעין עסקי בשביל זה, רק חברה שתאסוף לקט עיתונות. איפה היועצים? איפה הבנקים המלווים? איפה עורכי הדין?".

"הם קיבלו את כל הנתונים, כולל הרגולטוריים", מוסיף גורם אחר שהיה מקורב לנושא. "הם ידעו שהשמנת והגבינה הוכנסו לפיקוח ב-2014, ואני מזכיר שהקנייה שלהם הייתה בסוף רבעון ראשון 2015. הסינים קונים במחיר גבוה. אפילו על ערן זהבי הם שילמו פי שלושה. להפניקס הם הציעו 60% מעבר למחיר השוק. הם היחידים שקונים בעולם".

הגרסה השלישית טוענת שהיו הבדלי תרבות - לא בין סין וישראל, אלא בין ברייט-פוד לשור: "אריק ייצג את הבעלות הישנה, שהמטרה שלה זה לעשות מכה וללכת", טוען גורם המקורב לנושא. "הסינים באים עם תפיסות אחרות לגמרי ואריק לא הצליח לעשות את הטרנספורמציה".

תהיה הסיבה אשר תהיה, נראה שלגבי אופן הפרידה אין עוררין: "זה היה לא ראוי ומכוער", מסכם אחד הגורמים.

במקום שור מונה מנכ"ל זמני: אייל מליס, אלוף משנה במילואים, שביצע מגוון תפקידים תחת שור בקבוצת חוגלה-קימברלי, והצטרף לתנובה ב-2008 כמנכ"ל תשלובת החלב. שור, שהגיע לכס המנכ"ל בתנובה כשנה לאחר מינויו של מליס, תכנן לסיים את כהונתו של זה, במסגרת רה-ארגון שביקש להוביל. לגורל היו תוכניות אחרות.

"הסינים עסוקים בהישרדות"

מליס ותנובה ניצבים כעת בחזית המאבק על לבו של הצרכן - עניין שתנובה ספגה בו מכות מאז מחאת הקוטג' של 2011 ועד לשנתיים האחרונות, עם פתיחת השוק לתחרות בייבוא. התחרות הזו קיבלה חיזוק משמעותי עם כניסתה של רשת שופרסל, קמעונאית המזון הגדולה בישראל, לעסקי הבשר הטרי (המותג "אנגוס" המתחרה ב"אדום אדום" של תנובה), והשקה לאחרונה של מותג חלב פרטי. בעקבות שופרסל נכנסו לתחום עוד יבואנים שנהנו ממכסות יבוא פטורות ממכס.

"בשנים האחרונות יש פה צבר מאוד משמעותי של תהליכים", אומר גורם בשוק המזון. "יש צרכן שעבר שינוי מאוד משמעותי, שמסתכל בצורה אחרת על המזון שלו ועל החסכנות שלו במזון. הוא יכול להיות אדם שנוסע המון לחו"ל, אבל הוא יחסוך בצריכת המזון. הוא ירכוש מכונית חדשה, אבל יחסוך בקנייה השבועית. היחס של הצרכן למזון שלו הוא מאוד אמוציונלי, הרבה יותר מאשר לסלולר ולרכב, ולכן הציפיות מחברות המזון הן מאוד גבוהות. תנובה צריכה לא רק להגיע לחוף מבטחים, אלא גם להבטיח שבעוד שלוש שנים היא תיראה אחרת".

מה זה אומר מבחינתה של תנובה? על-פי כמה מהגורמים שהתראיינו לכתבה, את השאלה הזו צריך להפנות בעיקר אל הסינים. גורמים שעובדים מול תנובה מספרים על תחושה של רפיסות מסוימת מול הבעלים מחו"ל. טענה אחרת שלהם היא שגישת הניהול של ברייט-פוד היא פשוט לא לעשות כלום. "הסינים לא מגיבים כשיש בעיה ופונים אליהם", מספרים גורמים מקורבים לתנובה. "הם לא אומרים לא 'לא' ולא 'כן'".

"הם עסוקים בהישרדות שלהם", מוסיף גורם אחר הבקי בנושא. "המנהלים שם עפים בקצב מסחרר".

"ההחלטות של הסינים איטיות", מחזק גורם אחר, "הבעיה שאנחנו לא בסין, אלא במזרח התיכון, וכאן לא יכולים לחכות עד שמישהו מדבר איתך. נאבד את המכנסיים".

"יש תחושה של אובדן דרך בתנובה", מסכם גורם אחר. "הארגון הוא מאוד חזק ולא ידעך ביום אחד, אבל הם (בתנובה) משותקים ואיבדו את הביטחון. הם נגררים אחרי האחרים, הם לא מוליכי שוק. אם היה דירקטוריון חזק, הוא היה מנחה את המנכ"ל מה לעשות, אבל בינתיים בדירקטוריון הנציגים הסיניים רק מתחלפים".

העובדה שהנציג הישראלי מטעם ברייט-פוד בדירקטוריון, יוסי שחר, הודיע לאחרונה על התפטרותו כנציג הסינים (ויישאר כדירקטור), לא מסייעת לעניין. גם לסיפור שלו יש כמה גרסאות. מקורבי שחר מספרים כי הסינים פנו אליו לאחר שכבר יצא ל"פנסיה". לדבריהם, הוא החל לעסוק בכתיבה יוצרת ובציור, ואפילו רכש לעצמו סטודיו ביפו. כשהסינים הציעו לו לשמש כנציגם, הוא הגביל את משך הזמן לשנתיים. בפועל, מספרים מקורביו, הוא מצא עצמו נשאב לתפקיד שדרש ממנו הרבה יותר ממה שהתכוון.

גרסה אחרת טוענת כי שחר, שראה שלא ממש מתקבלות החלטות בדרגים הסיניים, לא מצא טעם להמשיך. וגרסה שלישית גורסת כי הסינים "ראו שהתזמורת של מליס ושחר לא מנגנת כמו שצריך והחליטו לחתוך. בסוף יש מנהל אחד שצריך לתת לו סמכויות. ההזזה של שחר מאוד תחזק את מליס. היא תאפשר לו להוביל שינויים. עומד בפניו אתגר משמעותי, וזה לשפר תוצאות. הוא צריך להראות שהוא יודע להפעיל מנועי צמיחה חדשים והבעלים יודעים להעריך את המסירות שלו".

בין אם הסינים מעריכים את המסירות ובין אם הם מתמהמהים בקבלת החלטות - אדישים הם לא. על-פי מספר דיווחים של אילנית חיות ב"גלובס" בחודשים האחרונים, מתקבל הרושם שברייט-פוד מאוכזבים מהביצועים של הרכש היקר. חיות אף דיווחה על ניסיון כושל להנפיק מניות של החברה-הבת ברייט-דיירי בבורסה של שנחאי, שבה היא נסחרת.

כהכנה להנפקה, הופק דוח של בנק ההשקעות מורגן סטנלי, והמסקנות לא נראו מעודדות: "הרווח הגולמי של תנובה נפגע במחצית הראשונה של 2015 בגלל הורדת מחירי מזון במהלך מערכת הבחירות המקומית", נכתב שם בין היתר. בבנק ההשקעות גם ציינו שהרווחיות של תנובה אינה יציבה, וחתמו באמירה: "יש לנו קושי לראות את הסינרגיות שיצמחו לברייט-דיירי מהמיזוג עם תנובה בטווח הקצר".

בהמשך דיווחה חיות על מהלך נוסף שעשוי לבטא את הסנטימנט הסיני: הסכם בין בייט-דיירי לקבוצת DINGLI הסינית, הנוגע לשותפות בפיתוח ערוצי הפצה מחוץ לסין. DINGLI היא נציגה של Fonterra הניו-זילנדית הנחשבת לאחת מחברות החלב הגדולות בעולם (ברייט-פוד גם מחזיקה במניות של מחלבה ושל חברת בשר ניו-זילנדיות, ובשליטה של חברות מזון אחרות בעולם: צרפת, ספרד, איטליה, אוסטרליה ובריטניה).

בנוסף, דווח כי הסינים דרשו מתנובה תוכנית התייעלות ארגונית. המנכ"ל הנוכחי מליס הוביל מהלך של שינוי ארגוני, שביטל את שלוש התשלובות של הקבוצה (חלב, מותגים, סחורות) ועבר למבנה של שבע חטיבות (כולל חטיבה בינלאומית ויחידת חדשנות), שכולן כפופות לו ישירות.

ברמה היומיומית הודיע מליס על שינוי סגנון: לא יהיו עוד רכבי יוקרה בהנהלה (הוא עצמו החליף את האאודי של קודמו בשברולט צנועה יותר), לא יהיו ג'יפים (מקסימום ג'יפונים), והמהלך הכי כואב: לא יהיו בונוסים השנה.

"יש פה פאקינג 6,500 עובדים"

מה הלאה? בעיקר הכוונות לפרוץ לשוק הבינלאומי, מגמה שהחלה לאחרונה עם שיווק הקוטג' בצפון מזרח ארצות הברית, תחת המותג MUUNA. גם כניסה לשוק הסיני - דבר שבתנובה מאוד קיוו שכבר יקרה - תעזור מאוד לחברה.

"לברייט-פוד יש רשת קמעונאות שמוכרת ב-4 מיליארד דולרים", אומר גורם המכיר את הנושא מקרוב. "חלום רטוב זה לשלוח לשם גבינה צהובה, אבל זה לא קורה. ממארס 2015 הסינים מחזיקים בתנובה ועוד לא מכרו שקל אחד בחנויות שלהם בסין" (גורמים מקורבים לברייט-פוד טוענים כי המהלכים כבר החלו, ואולם מדובר בתהליכים שאורכים זמן, ובעוד כחצי שנה יהיה כבר מימוש).

"לתנובה יש מספיק ידע, ואם היא תדע לשכפל אותו בשווקים, והסינים יפתחו להם קמצוץ בשוק שלהם, זה ייתן לה בוסט לא נורמלי", אומר גורם אחר. "מכאן ואילך יתחילו שבע השנים הטובות של תנובה. השוק הסיני הוא שוק שקשה להיכנס אליו, אבל אין ספק שזה הפוטנציאל הגדול ביותר. אין ספק שהחברה שתזכה לחנך את השוק הסיני תקבל הזדמנות פנטסטית".

"הציפייה היא שהקיבוצים יהיו גורם המשתלב ומדרבן ליצירת חזון וסדר יום", אומר איציק באדר, לשעבר נציג הקיבוצים. "בתפיסת העולם שלהם (של הסינים) הם רוצים שיהיה גוף מקומי שמכיר את הרגולציה, את השוק ואת הספקים. הקיבוצים מביאים קשר אמיץ וטוב עם הסקטור החקלאי והרפתנים, וכל מי שמוביל חברה כמו תנובה, צריך להתברך בשותפו*ת עם שותפו*ת כמו הקיבוצים, שגם מביאים את הערך החקלאי וגם ניסיון ניהולי ועסקי לגמרי לא רע".

- ותפיסות עולם דומות.

"חברות מצליחות היום צריכות להתנהל בהוגנות כלפי עובדים, ספקים ולקוחות, וזו תרבות שמביאים הקיבוצים, שהיא בהחלט חשובה גם לסינים. קשה לי לומר באיזו מידה נוצרו אינטגרציה ניהולית ושיתוף פעולה אמיתי".

"אנחנו מדברים על חברה שיש בה ערכים", מוסיף גורם אחר המקורב לחברה. "יש פה 6,500 עובדים. זה לא דבר שאפשר לזלזל בו. גם הסינים לא רוצים להיראות כמי שפגעו בחברה כזו. הם יודעים שיש להם נכס מאוד חשוב עם יכולות, עם פוטנציאל, ולכן צריך לתת למנכ"ל לעבוד. הם מבינים שתנובה היא נושאת מטוסים, היא לא speed boat, ולשנות כיוון לוקח זמן. צריך לתת לחברה הזו להיות בשקט, ויש כאלה שלא רוצים את זה מכל מיני אינטרסים".

- אז ההתנהלות של לא לעשות כלום היא נכונה?

"אף אחד לא קבע שאנשי עסקים ישראליים הם טובים יותר מאנשי עסקים סיניים. הם לא באו לעשות מכה ולברוח. הם מביאים איזו תפיסה אחרת, שגם תנובה צריכה להסתגל אליה. הם רואים לטווח רחוק וקצב הפעולה שלהם שונה. הם רוצים ניתוח עומק של הדברים, ורוצים את זה לטווח ארוך, פחות עסוקים במחיר הקוטג' כאן ועכשיו. זה לא פשוט לתנובה, ובטח למי שמתבוננים מבחוץ. זה שונה, זה נתפס הססני, לא מהיר מספיק".

- אולי המנטליות הסינית פשוט לא מתאימה לחברות ישראליות? מה יקרה אם מחר-מחרתיים יהיה משבר בתנובה, כמו שהיה עכשיו ביונילוור?

"הבעלים לא באו לנהל את החברה בחיי היומיום. זה שכולם התרגלו שזהבית כהן מנהלת בפועל את החברה ומקבלת החלטות, זה לא אומר שזה היה הדבר הנכון לעשות. זה דווקא היה אחד החוליים של תנובה. יש בתנובה מנכ"ל שמקבל חבל יפה וקארט בלאנש לבצע את התוכניות שלו. המבחן הראשון היה השינוי הארגוני שהוא הוביל, שקיבל גיבוי מלא מהבעלים".

"אלה לא בעלים סחבקים שאתה יושב איתם בערב", מסכם אחר. "אלה סינים, והם רחוקים. הסינים והישראלים נמצאים עכשיו במסגרת הזמן של מחלות ילדות. הם שם, אנחנו פה. אבל מכיוון שכל חברה שרוצה להיות גלובלית, היא פוטנציאל לרכישה על-ידי הסינים, כי הם היחידים שקונים, הייתי מציע שנתחיל להתרגל למנטליות הזו, ולהתאים את עצמנו אליה".

קוטג'

קוטג'

עוד כתבות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

נתניהו ביקש הארכה מבג"ץ; היועמ"שית: להיערך לגיוס חרדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב לבג"ץ כי בשבועות האחרונים נעשה מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אך המלאכה טרם הושלמה ולכן הוא מבקש הארכה ● היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי החל מה-1 באפריל, על הרשויות לגייס בני ישיבות ללא מקור חוקי לדחות את גיוסם