גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש ג'ונגל בבתי המשפט. תעשו הכול לא להגיע לשם"

חשיפת "גלובס": התכתבות בפייסבוק בין משפטנים בכירים, שנתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת, חושפת ביקורת על מערכת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט בכלל

בית משפט / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בית משפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אחד היתרונות הגדולים של פייסבוק הוא, שהיא מאפשרת שיח פתוח, ספונטני וחופשי בין אנשים שנזהרים מלדבר בחופשיות ובחוסר פורמליות על במות אחרות, רשמיות יותר. וכך, פוסט שכתבה שלשום (ב') פרופ' דפנה הקר, משפטנית וסוציולוגית חשובה, הפך להתכתבות גלויה וסוערת בין משפטנים בכירים ומוכרים. התכתבות שמותחת ביקורת חריפה על עבודת שופטי בתי-המשפט לענייני משפחה ועל השופטים בכלל אך משמיעה גם קולות אחרים.

הפוסט של פרופ' הקר, פרופסורית-חברה בפקולטה למשפטים ובתוכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב, "הצית את המדורה". הפוסט הזכיר בתחילתו את המאמר הקנוני שכתב בשעתו פרופ' מנחם (מני) מאוטנר בשנת 1993, "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים". במאמר, שנלמד עד היום בבתי-הספר למשפטים, טען מאוטנר כי הדבר המשמעותי ביותר שקרה בפסיקת בתי-המשפט של שנות ה-80 הוא ירידה במעמדה של תפיסת עולם של פורמליזם משפטי, ושבמקומה עלתה תפיסת עולם לא פורמליסטית, המדגישה את המדד הערכי של המשפט, ואת התפקיד שהמשפט ממלא במדינה ובחברה.

"זוכרים את המאמר המכונן של מאוטנר 'ירידת הפורמליזם ועליית הערכים'?", פתחה פרופ' הקר את הפוסט שלה, והחלה לירות את הביקורת - "אז, לפחות בתחום שלי (דיני משפחה - ח.מ), ואני שומעת שגם בתחומים אחרים, אנחנו בעידן ירידת הערכים ועליית הברדק. אם שופטים לא מצייתים לחוק ולא מכבדים תקדימים של ערכאות עליונות - למה זה ממשיך להיקרא 'משפט'? זה אפילו לא משפט כריזמטי א-לה-וובר - כי אנחנו לא הולכים לשופטים בגלל הכריזמה. גם לא מנהגי, כי אנחנו לא קהילה.

"אז מה זה הדבר הזה שקורא לעצמו משפט, אבל מתנהל באופן שרירותי לפי שיקול-הדעת המוחלט של היושבים על הכס? הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה - אנחנו שבויים במערכת ששכחה שהיא מערכת משפט. אם זו התוצאה של ירידת הפורמליזם, אני הולכת להיות פורמליסטית אדוקה - הנזקים איומים ומפחידים. עשו הכול כדי לא להגיע לבתי-משפט - אין שם משפט!"

יש שופטים שלא מכבדים תקדימים

מי שהגיבה ראשונה לדברים הקשים של פרופ' הקר, הייתה חברתה-עמיתתה, ד"ר עינת אלבין, מרצה למשפטים באוני' העברית בירושלים ומנהלת הקליניקות בפקולטה. אלבין שאלה את הקר: "האם זה לא היה כך מאז ומעולם? הרי כמעט תמיד זה היה תלוי-שופט. אולי הרעיון של ודאות משפטית הוא בעצם פיקציה?"

הקר השיבה: "לא ככה. אי אפשר יותר ללמד דיני משפחה. יש דיין - אפילו כפול - אבל אין דין. זה אף פעם לא היה ככה ולא עזר שהעליון אמר 'תירגעו'. הם ממשיכים בשלהם".

בשלב זה הגיבה לדברים גם ד"ר שרון שקרג'י מהאוניברסיטה העברית, מייסדת "הפורום הישראלי לדיני משפחה". שקרג'י הסכימה עם הקר, אך הציעה הסברים אחרים ל"ברדק" השורר להשקפתן במערכת בתי-המשפט.

לדבריה, "אכן המצב של דיני משפחה חמור, אבל אני לא בטוחה שזה רק שם. זה קשור למבנה שיטת המשפט שלנו (וסליחה על הפורמליזם), אבל: אנחנו שיטת common law מחד ולכן שופטים יכולים לחדש הלכה, אבל מנגנון הפרשנות שלנו כל-כך רחב שהוא לגמרי civil law. התוצאה: אין תקדים מחייב, יש עוצמה מופרזת של שופטים, והשיטה במהומה גמורה".

ד"ר יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א תרמה משלה לדיון: "מעניין לבדוק כמה סטודנטים למשפטים מקבלים ולו שיעור אחד בשנה א' על 'הילכת התקדים המחייב'. בקורס כמו משפט ישראלי, או תורת המשפט - האם מישהו מלמד איך מחלצים תקדים, ומה המעמד שלו? אני לא בטוחה".

תירוש ציינה עוד, "אני אומרת עכשיו ברצינות: אולי השופטים שלא מכבדים תקדימים לא התחנכו על מעמדם וחשיבותם של תקדימים ועל מרכזיותם לשיטת המשפט, אלא באווירה יחסית ופוסט-מודרנית מתוחכמת? לא נעים להודות, אבל חלקם כבר צעירים מאיתנו (טוב, לא ממך שרון)".

הכוח משחית

ד"ר שקרג'י שללה את ההסבר של תירוש: "לפחות בירושלים (האוניברסיטה העברית), עד לפני כמה שנים היו מלמדים, כך שקשה להצדיק את המצב בזה. אני מזהה בדרך-כלל את הפרשנות התכליתית כערש הקטסטרופה. אבל אולי ההסבר עוד יותר פרוזאי: כוח משחית. לא שהשופטים מושחתים. הם רוצים לעשות טוב. אבל הכוח מאפשר להם לעשות לפי מה שנראה להם, ולהאמין שזה עדיף על החוק היבש, ואת המחיר כולנו משלמים".

ד"ר שגית מור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, התערבה אף היא בשיח וציינה "בחיפה (באוניברסיטת חיפה - ח.מ) מלמדים".

ד"ר אלבין ניסתה לצנן מעט את הביקורת: "זו נראית לי מסקנה מרחיקת לכת - לפחות בתחום שלי (דיני עבודה -  ח.מ). לא שיש שם 'ודאות משפטית', אבל אין התעלמות מהחוק היבש וגם לא מהלכות ומתקדימים. אני חושבת, שכדאי להגביל פה את החשש הכבד שאתן מעלות באופן הכה חריג שבו הוא מועלה, לתחום דיני משפחה".

ד"ר רועי פלד, מרצה בביה"ס למשפטים של המכללה למנהל, יצא גם הוא להגנת הפקולטה שבה הוא מועסק: "גם אצלנו מלמדים (על הלכת התקדים המשפטי המחייב - ח.מ), זה א"ב. אני חושב, שלהסיק מבתי-הדין הרבניים למערכת המשפט כולה, זו קפיצה היסקית קצת מרחיקת לכת. אלה לא בתי-משפט".

פרשנות שמעקרת את החוק מתוכנו

מי שהשתלבה בדיון הסוער על מערכת בתי-המשפט ומכירה את המערכת היטב-היטב ומבפנים, היא שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א בדימוס, סביונה רוטלוי. רוטלוי שימשה במשך 31 שנים כשופטת, ובין היתר היא הובילה פרויקט של שיתוף ילדים בהליכים בבתי-משפט לענייני משפחה, בעיקר בענייני משמורת והסדרי ראייה.

רוטלוי הציעה, כי "אולי לעניין דיני משפחה הגיעה העת להקים בית-משפט לערעורים בדיני משפחה, שמעמדו יהיה כשל בית-הדין הארצי לעבודה, ואז רק סוגיות יוצאות דופן יגיעו לבית-המשפט העליון?" רוטלוי ציינה, כי זה נושא שכבר עלה בעבר, "וראוי שיהיה שוב דיון בקשר אליו לנוכח הכאוס שהשתלט".

בשלב זה הגיב לדיון עו"ד ערן גולן, חבר הוועד-המנהל של עמותת "קו לעובד", העוסק בדיני עבודה. "זה הרבה יותר חמור ממה שדפנה (הקר) מתארת, כי מה קורה כשאתה זוכה בערכאת הערעור וחוזר לאותו שופט, לפעמים גם אחרי שני ערעורים; או כאשר מראש הערכאה הדיונית אומרת לך במילים אחרות, 'אם תרצה פסק-דין כמו בערכאת הערעור, אז תלך לשם מראש'.

"אנחנו חיים באשליה שיש משפט ויש חוקים ויש תקדים מחייב. בפועל, זהו ג'ונגל טוטאלי, ש(בו) השקפות העולם של השופטים גוברות על כל חוק או תקדים, או אפילו העובדות הבסיסיות, וזה לא קל להתמודד".

גולן לא הסתפק בכך והביא כמה דוגמאות ל"ג'ונגל הטוטאלי" בבתי-המשפט, כפי שכינה אותו. "מי שרוצה דוגמאות אז הנה כמה: שופטת שאומרת למלצרית שתבעה את המסעדה שעבדה בה: 'מבחינתי כל תביעה של מלצרית היא תביעה שמוגשת בדמעות תנין', לאחר מכן היא כמובן מסרבת לרשום את הדברים לפרוטוקול, ואח"כ גם לא לפסול את עצמה.

"שופט שאומר לעובד שתבע היעדר הפרשות לפנסיה ועוד ירקות: 'אני אדאג שההוצאות שאפסוק לחובתך יהיו יותר מהפנסיה שתקבל'. שופטים שאומרים לך, 'תוותר על הסעד שיש בחוק', שופטים שפוסקים לחובתך בבקשת ביניים 4,000 שקל, ערכאת הערעור מבטלת את ההחלטה, ואז הם פוסקים אותו דבר קצת יותר מנומק, ומגדילים את ההוצאות ל-25,000 שקל.... שופטים שכותבים בהחלטה ששני הצדדים מבקשים דיון מקדמי לפשרה שאין טעם, כי ההליך נמשך הרבה זמן וזאת למרות שמעולם לא התקיים אף דיון, והתיק נקבע רק לדיון הוכחות".

עו"ד עידית צימרמן, פרקליטה לשעבר וכיום מנהלת הקליניקה לדיני עבודה באוניברסיטת ת"א, התייחסה בתגובתה לבעיות של מערכת בתי-הדין לעבודה. לדבריה, גם אחרי "עשר שנים של ליטיגציה בבתי-הדין לעבודה, אני מרגישה שהמצב הוא פחות או יותר אותו דבר. כשייצגתי את המדינה, הייתה לי יותר ודאות (שאנצח), וכשאני מייצגת עובדים חלשים, יש לי ודאות שילחצו עליי לפשרה, או שאפסיד:)

"וקצת יותר ברצינות: הסטודנטים שלי הולכים כל שנה לבצע תצפיות בבתי-הדין לעבודה וחוזרים מזועזעים עד עמקי נשמתם מתעשיית הפשרות. המצב חמור במיוחד בבית-הדין לעבודה נוכח ריבוי הפשרות על זכויות קוגנטיות".

שיקול-דעת שמותיר אי-ודאות

פרופ' אורן גזל-אייל, סגן-דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ואחד החוקרים המובילים בארץ של מערכת המשפט הפלילי, צירף ביקורת מהיבט אחר: "כשבתי-משפט השלום או המחוזי מתעלמים מהחוק, יש לפחות למי לפנות". אולם לדברי גזל-אייל, "במשפט הפלילי מטרידה אותי הרבה יותר ההתעלמות של בית-המשפט העליון מהחוק, כמו למשל ההתעלמות מההוראות הטכניות והמהותיות בתיקון 113 לחוק העונשין.

יצוין כי גזל-אייל מתייחס לחוק הבניית שיקול-הדעת בענישה, שנכנס לתוקפו ב-2012, ושקובע מספר שלבים שעל השופטים לנקוט בהם בבואם להעניש נאשמים שהורשעו בפלילים. החוק נועד להגביר את השוויון בין נאשמים ואת האחידות בענישה.

אחרי פרופ' גזל-אייל ובאיחור מה, הצטרף גם ד"ר הרן רייכמן, מנהל הקליניקות באוניברסיטת חיפה לדיון הביקורתי והסוער. "איני יכול שלא להסכים לתזה" (של דפנה הקר). לדברי רייכמן, "במהלך השנים האחרונות הגשנו מספר הליכים בקליניקה למשפט ולמדיניות חינוך, אשר יש לראות אותם 'טריוויאליים' משפטית - חלקם תיקים העוסקים בשאלות סמכות ברורות, ולאו דווקא באופן הפעלת שיקול-דעת, שמראש יש נטייה גדולה יותר להניח קושי בזיהוי מתחם הסבירות.

"הדוגמה הפשוטה היא שבעוד שלפני 13 שנים בית-המשפט הגבוה לצדק ביטל באחת גביית תשלומים עבור אגרות בחינות בגרות (סכומים שהגיעו למאות שקלים בודדות לכל הבחינות), אנו נתקלים פעם אחר פעם באישור תשלומים שלא עברו את ההליך החוקי, לרבות עבור לימודים (מגמות, בחינת בגרות מורחבת שלישית, פיצול כיתות וכו'), ובית-המשפט מתמהמה מלקבוע כי הגבייה בלתי חוקית".

ד"ר רייכמן הוסיף וכתב, כי בתיקים הללו "אני חושב שוב ושוב, שעדיף 'פורמליזם' טהור מאשר שיקול-דעת רחב (של שופטים) אשר מאפשר התעלמות למעשה משאלות משפטיות. הקושי המיוחד הוא, שאנו נתקלים במקרים שבהם בית-המשפט אינו מכריע, אלא בוחר להתעדכן לאורך זמן, וכך מדלג מעל השאלות המשפטיות.

"דוגמה נוספת - בית-משפט מחוזי החיל רטרואקטיבית חוזר מנכ"ל... ועוד. אני ממש לא מסכים עם הטענה שכך היה תמיד - אני חש שהמחויבות לדין הייתה גדולה יותר בעבר, וכיום יש יותר שופטים שלוקחים חירות להפעלת שיקול-דעת רחב, שמותיר אי-ודאות ואי-הקפדה על סוגיות בסיס של סמכות...".

הנהלת בתי המשפט לא רצתה להגיב על הדברים.

עוד כתבות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה