לני רקאנטי / צילום: עדי מזן
בית הדין הארצי לעבודה ביטל בשבוע שעבר את הרשעתו של איש העסקים לני רקנאטי בהעסקת עובדת זרה שלא כחוק בביתו בהרצליה פיתוח. זאת, לאחר שרקנאטי טען כי ניתנה לו הבטחה שלטונית של רשות ההגירה כי הוא לא יועמד לדין אם יודה בהעסקה וישלם קנס מינהלי.
בתום הדיון בערעור שהגיש רקנאטי על הרשעתו, ובהמלצת שופטי בית הדין הארצי, אילן איטח, סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק, הוחלט בהסכמת המדינה ובאי-כוחו של רקנאטי כי פסק דינו הפלילי המרשיע יבוטל ויומר לקנס מינהלי. לפי ההערכות, מדובר בקנס בסך של כמה אלפי שקלים בלבד.
לדברי השופטים, "אנו מחליטים לבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי. על המערער יוטל קנס מינהלי בגין העסקה שלא כדין, שישולם לאחר שיוצא שובר מתאים".
במסגרת הדיון בערעור שהגיש רקנאטי על הרשעתו ועל גזר דינו, נזפו שופטי בית הדין הארצי בנציגי רשות ההגירה ואמרו להם כי "אתם עושים פה 'משפט בוזגלו' הפוך ביחס ללני רקנאטי. אנחנו חשים אי-נוחות גדולה מהחלטת בית הדין האזורי לעבודה".
באפריל 2015 הורשע רקנאטי, הבעלים של יקבי רקנאטי, על-ידי שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, חנה טרכטינגוט, בהעסקת עובדת זרה ללא היתר בביתו. זאת, על אף שבתקופת ביצוע העבירה - 5 שנים קודם לכן - הנוהל המקובל היה קנס מינהלי ולא הליך פלילי.
כבר במסגרת ההליך בבית הדין האזורי טען רקנאטי כי מפקח משרד התמ"ת (הכלכלה) הודיע לו כי אם הוא יצהיר על ביצוע העבירה, התיק ייסגר בקנס מינהלי בלבד, ללא שיוגש נגדו כתב אישום. בהסתמך על כך הצהיר רקנאטי על ההעסקה.
רקנאטי טען כי יש לזכותו מהאישום בשל הפרת הבטחה מינהלית, הגנה מן הצדק ואי-עמידה בכללי המשפט המינהלי המחייבים. למרות האמור, השופטת טרכטינגוט כאמור הרשיעה את רקנאטי בעבירה של העסקה שלא כדין.
השופטת פסקה כי אכן הייתה כאן הפרת של הבטחה שלטונית, שבעקבותיה הצהיר רקנאטי על ביצוע העבירה. אולם, לדבריה, מאחר שבהכרעת הדין לא ניתן כל משקל להצהרה זו, ויסודות העבירה הוכחו גם בלעדיה, הרי שדין טענת רקנאטי - לזיכוי מחמת הגנה מן הצדק בשל הפרת ההבטחה - להידחות.
רקנאטי עירער על הרשעתו לבית הדין הארצי לעבודה, באמצעות עורכי הדין נבות תל-צור, זרי חזן, ליה גוני ומיטל לופוליאנסקי. במסגרת הדיון בערעור טען עו"ד תל-צור, בין היתר, כי ההבטחה המינהלית שניתנה לרקנאטי היא המאפיין הבולט שמחריג את התיק הזה מתיקים אחרים (של העסקת עובדים זרים שלא כדין. ח' מ').
לדברי תל-צור, "כשמדברים על ערכים חשובים שראויים להגנה משפטית על שלטון החוק, אז אמון הציבור בתקינות ההליך הוא ערך שווה לערך של מיגור העבירות האלה של העסקת עובדים זרים".
הסנגור ציין עוד כי "אנו חיים בעולם של כללים לוגיים ומשפטיים. אנו במשפט פלילי בסופו של דבר, זה החיים שלו והשם שלו, וגם ערכאת הערעור צריכה שהדברים יתנהלו כדין. איני מקל ראש בחומרת הדבר (העסקת עובדת זרה ללא היתר. ח' מ'), אך אנו בעבירה מינהלית, עבירת קנס. זה לא תיק רצח".
עוד טענו עורכי דינו של רקנאטי כי אין ראיות בתיק כדי להרשיע אותו במיוחס לו, וכי גם בכך טעה בית הדין האזורי לעבודה בהחלטתו. עמדתו של רקנאטי התקבלה על-ידי בית הדין הארצי.
הפרשה החלה לפני כ-6 שנים, ב-2010. בפשיטה שערכו פקחים בביתו של רקנאטי בהרצליה פיתוח נעצרה עובדת זרה מהפיליפינים, שהועסקה באופן בלתי חוקי בסיעוד במשך כשנתיים. רקנאטי הועמד לדין.
יצוין כי בשבוע שעבר הגישו איש העסקים אלי טביב ורעייתו, דנה אשכנזי-טביב, ערעור על הרשעתם בבית הדין לעבודה בתל-אביב בינואר השנה בהעסקת עובדת זרה מהפיליפינים, בשם סאמאנייגו ביטוין, ללא היתר וללא ביטוח רפואי בביתם בכפר שמריהו. ב-28 ביוני השנה גזרה השופטת חופית גרשון-יחזקאלי על דנה ואלי טביב קנס כולל בסך 30 אלף שקל.
בין היתר הזוג טביב טוען בערעור, באמצעות עו"ד זרי חזן, כי ככל שלא יזוכו שני בני הזוג, יש לזכות את אלי טביב לבדו. לפי הערעור, רעייתו דנה אשכנזי-טביב היא אשר קיבלה את העובדת לעבודה במשק-ביתם, היא אשר שילמה לה, והיא אשר נעזרה בה לאור הריונה בתקופת ההעסקה. לפי הערעור, בתי הדין הכירו בעבר כי "בתא המשפחתי אין זה סביר שבעל יוודא את אשתו".
המערערים ציטטו מפסק דין, שבו נקבע כי "אין אני סבור כי במצב של מערכת יחסים בין בני זוג נדרש בן הזוג לבדוק את המידע שנמסר לו על-ידי אשתו, והוא רשאי להסתמך ולסמוך על מידע זה מבלי שהדבר ייחשב ל'עצימת עיניים'".