גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בהמשך לשקד: העליון הנחית מהלומה על התביעות הייצוגיות

לאחר יוזמת שרת המשפטים להטיל אגרה כתנאי להגשת בקשה לתביעה ייצוגית, חייב העליון תובעים ייצוגיים בהחזר הוצאות בסך 350 אלף שקל ■ מקרה או מגמה?

האם פסיקה חדשה של בית המשפט העליון בנוגע להחזר הוצאות בסך 350 אלף שקל, שתובעים בהליך של תביעה ייצוגית נדרשים לשלם לחברה שנגדה הגישו בקשה לאישור ייצוגית, שנדחתה, תרתיע את הציבור מפני הגשת תביעות ייצוגיות?

לפני כ-3 חודשים, בחודש יולי, חשף "גלובס" את יוזמת שרת המשפטים, איילת שקד, להטיל לראשונה אגרה כתנאי להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. היוזמה נתקלה בביקורת מצד עורכי דין העוסקים בהגשת תביעות ייצוגיות וכן מצד ארגונים ציבוריים, כמו "אדם טבע ודין" ו"קו לעובד".

לטענת מבקרי היוזמה, הטלת אגרה משמעותית עומדת בניגוד לתכליות ולמטרות של הליך התביעה הייצוגית, הליך שנועד לעודד אנשים משכבות אוכלוסייה, שנפגעו, אך הם מתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעמוד על זכויותיהם מול הגופים הגדולים במשק ולחשוף ולהסיר מחדלים ועוולות שגורמים הגופים הללו.

בעקבות הביקורת על האגרה, השרה שקד מקיימת התייעצויות, בניסיון להגיע לפשרה, שמצד אחד תאפשר להפחית את כמות תביעות-הסרק המוגשות במסלול הייצוגי; ומצד שני, לא תגדע את הענף שעליו יושב ההליך - מתן אפשרות לכל אדם להגיש בקשה לתביעה ייצוגית, כשנגרם לו, וגם לקבוצה גדולה אחרת מהציבור, נזק משמעותי.

אחת החלופות ששקד בוחנת היא לתת לשופטים הדנים בתביעות ייצוגיות אפשרות במקרים מסוימים, על-פי קריטריונים ברורים, להעניק פטור מאגרה לתובעים. לפי החלופה הזו, הפטור יינתן בעיקר לתובעים חלשים, כדי שהאגרה לא תמנע מאוכלוסיות מוחלשות להשתמש בכלי התביעה הייצוגית.

בזמן שבמשרד המשפטים עוסקים ביוזמת האגרה, פרסם בשבוע שעבר בית המשפט העליון החלטה שעשויות להיות לה השלכות משמעותיות על הציבור המבקש למצות את זכויותיו באמצעות הליך התביעה הייצוגית. שופטי העליון, אסתר חיות, יצחק עמית, וענת ברון, קיבלו באופן חלקי ערעור שהגישה חברת אי.די.בי פתוח, וקבעו כי מגישי בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה, תביעה שנדחתה, ישלמו לה 350 אלף שקל כהחזר חלקי של ההוצאות ששילמה אי.די.בי למומחים מטעמה, עבור הכנת חוות-דעת שתסייע לה להתגונן מפני התביעה הייצוגית.

בכך הגדיל העליון כמעט פי שלושה את הסכום שנדרשים התובעים הייצוגיים לשלם לאי.די.בי, לעומת סכום ההוצאות שפסק בית המשפט המחוזי שעליהם לשלם לחברה כהחזר, בגין שכר-הטרחה ששילמה אי.די.בי למומחים מטעמה, במסגרת התגוננותה מפני התביעה הייצוגית.

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חגי ברנר, העמיד את ההחזר לאי.די.בי, בגין שכר-הטרחה ששילמה למומחים, הפרופסורים אשר בלס וחיים בן-שחר, על סך 120 אלף שקל בלבד. אולם, בעקבות ערעור החברה על הסכום הזה, פסקו שופטי העליון כי הסכום שפסק המחוזי הוא "נמוך במידה חריגה מן הראוי והסביר בנסיבות המקרה".

בנוסף, העליון חייב את המבקשים לשאת בהוצאות ובשכר-טרחת עורכי הדין של אי.די.בי בהליך הערעור, בסכום של 25 אלף שקל. יודגש כי אי.די.בי ביקשה לקבל החזר מלא של ההוצאות ששילמה לשני המומחים, בסך של 1.2 מיליון שקל! כך שעמדתה התקבלה באופן חלקי בלבד.

הפרשה החלה לפני כ-7 שנים. במאי 2009 הגישו יעל כבירי-שמיע ו-11 מחזיקי מניית אי.די.בי פתוח נוספים מהציבור, בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של כ-680 מיליון שקל נגד אי.די.בי פתוח. זאת, בעקבות הצעת רכש של החברה, שבמסגרתה נרכשו מניות הציבור, ואי.די.בי חדלה להיות חברה ציבורית.

התובעים דרשו לבטל את הצעת הרכש של החברה - זאת, לטענתם, בשל פגמים שנפלו באופן שבו התקבלה ההחלטה על הצעת הרכש; או לחלופין לחייב את אי.די.בי פתוח לשלם לבעלי מניות מהציבור סך של 680 מיליון שקל, בשל השווי הנמוך שבו בוצעה הצעת הרכש.

התובעים הייצוגיים טענו, בין היתר, כי הצעת הרכש היא עסקה חריגה, שהייתה צריכה להידון באסיפה הכללית ולא בדירקטוריון.

אי.די.בי דחתה את הטענות נגדה, ולחיזוק עמדתה הצטיידה בחוות-דעת של הפרופסורים המומחים לכלכלה, בלס ובן-שחר, שעליה נדרשו השניים גם להגן בבית המשפט. לדברי החברה, היא שילמה לשני הפרופסורים 1.2 מיליון שקל בעבור עבודתם.

במארס 2014 דחתה שופטת המחוזי בתל-אביב, דרורה פלפל, את הבקשה לתביעה ייצוגית. פלפל קבעה כי "הסמכויות שניתנות בהצעת רכש לבעלי המניות מכוח הצבעתם קיימות, בין אם כונסה בפועל אסיפה כללית ובין אם לאו. אין צורך באסיפה כללית, אם קיימת הודעה כדין, ומולאו כל התנאים לעניין הצעת הרכש. הזימון לכל בעלי המניות באופן אישי, הוא הליך מיוחד לצורך הצעת הרכש".

לאחר דחיית הבקשה, החלו הצדדים להתגושש באשר להחזר ההוצאות הגבוהות ששולמו למומחים, היות שהמבקשים שהפסידו בהליך היו צריכים לשלם לחברה.

במארס 2015 קבעה רשמת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שלומית יעקובוביץ', כי על המבקשים לשאת בתשלום הוצאות המשפט של החברה, בסכום-עתק של כ-1.2 מיליון שקל, בתוספת ריבית והצמדה. הרשמת סברה במועד זה כי אין לה סמכות לפסוק סכום נמוך מזה ששולם למומחים בפועל.

עם מתן ההחלטה, אמר פרקליטם של התובעים (הייצוגיים), עו"ד יצחק אבירם, ל"גלובס" כי "ההחלטה מוטעית על פניה ומוגזמת".

התובעים ערערו לבית המשפט המחוזי על ההחלטה, והוא הורה לרשמת לדון פעם נוספת בסוגיית ההוצאות ולבחון אם מדובר בהוצאה סבירה. במארס השנה נתנה הרשמת החלטה נוספת, אחרי שהיא דנה בטענות הצדדים לגופן, ולבסוף קבעה את סכום ההוצאות בגין שכר-טרחת מומחי אי.די.בי על 350 אלף שקל.

הן החברה והן התובעים הייצוגיים חזרו וערערו על החלטתה של הרשמת למחוזי בתל-אביב. ב-31 במאי השנה, 2016, קיבל השופט חגי ברנר את ערעור התובעים והפחית את סכום ההחזר לאי.די.בי, בגין שכר-הטרחה ששילמה למומחים, ל-120 אלף שקל בלבד.

השופט ברנר פסק, בין היתר, כי לא זו בלבד שאי.די.בי לא ניסתה להוכיח כי השכר ששילמה למומחים מטעמה הוא סביר ומידתי, אלא שניתן לקבוע באופן פוזיטיבי כי מדובר בהוצאה שאינה מידתית או סבירה. ברנר עמד על כך שמהמסמכים שהוצגו לו עלה כי שכרם השעתי של המומחים מטעם אי.די.בי עמד על 800 שקל לשעת עבודה, וכי הם השקיעו יותר מ-1,200 שעות עבודה לצורך הכנת חוות-הדעת מטעמם וההגנה עליה בבית המשפט.

עוד כתב השופט ברנר בהחלטתו: "אין זה סביר או מידתי לשלם, במסגרת הליכי משפט, שכר כה גבוה בגין שכירת שירותם של מומחים לצורך חוות-דעת בעניין שווי הוגן של מניות, שכל תכליתה היא להדוף בקשה לאישור תביעה ייצוגית".

השופט ציין כי אמנם הייתה זו "זכותה המלאה של אי.די.בי לשכור את מיטב המומחים, כדי להדוף את התביעה ולשלם להם כל סכום שתמצא לנכון", אך הבהיר כי "אין זו זכותה להשית על התובעים הייצוגיים את השכר המלא ששולם למומחים אלה, בהתעלם משאלת סבירותו ומידתיותו של השכר".

לדבריו, "אין זה סביר או מידתי לשלם במסגרת הליכי משפט שכר כה גבוה, בגין שכירת שירותם של מומחים לצורך חוות-דעת, שכל תכליתה להדוף בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וזאת גם אם מדובר במיטב המומחים. מכל מקום, אין זה סביר לדרוש שהתובעים הייצוגיים הם שיישאו בהוצאה בהיקף כזה".

אי.די.בי ערערה לבית המשפט העליון על ההחלטה, וערעורה התקבל חלקית בשבוע שעבר. שופטי העליון כתבו בהחלטתם כי "בנסיבות המקרה דנן נראה כי הסכום המופחת שפסק בית המשפט המחוזי למבקשת, בגין שכר מומחים, הוא נמוך במידה חריגה מן הראוי והסביר בנסיבות המקרה. זאת, גם אם מביאים בחשבון את ההלכה שלפיה יש לנהוג במתינות בעת פסיקת הוצאות לחובתו של מבקש האישור, שבקשתו נדחתה".

השופטת חיות ציינה כי החלטת בית המשפט המחוזי, להעמיד את ההחזר על 10% בלבד מן הסכום שאותו הוציאה אי.די.בי פתוח בפועל עבור המומחים מטעמה, מהווה הפחתה משמעותית שהיא "מנותקת לחלוטין וללא הצדקה מהסכום שהוציאה החברה בפועל, לצורך הדיפת בקשת האישור".

לדבריה, ההפחתה הזו "אינה מאזנת כראוי בין הסיכון שבו עמדה החברה (בהתחשב בכך שסכום התובענה הייצוגית עמד על 660 מיליון שקל) ובין המדיניות הכללית המורה על מתינות בפסיקת הוצאות לחובת המבקשים לאשר תביעה ייצוגית".

את אי.די.בי ייצגו עורכי הדין שמואל גלינקא וענבל רז ממשרד ראב"ד-מגריזו-בנקל. את התובעים ייצגו עורכי הדין מאור ברוש ויצחק אבירם.

"העליון יצר הרתעה קשה ומסוכנת נגד תביעות ייצוגיות"

עו"ד יצחק אבירם, בא-כוח מבקשי התביעה הייצוגית, שנדרשים כעת לשלם 350 אלף שקל לחברת אי.די.בי פתוח בגין שכר-הטרחה שהחברה שילמה למומחים מטעמה, זועם על ההחלטה.

בשיחה עם "גלובס" היום (ג'), אמר עו"ד אבירם: "אני מצר מאוד על התוצאה מרחיקת הלכת". לדבריו, "ראוי היה שלא לפסוק סכום כה בלתי סביר וכה מוגזם. חוות-הדעת שהוגשה לא הצדיקה תשלום כה גבוה ולא סביר, וחבל שבית המשפט העליון יצר הרתעה כה קשה ומסוכנת נגד תביעות ייצוגיות, שמתקיימת בשוק שפועל ללא ביקורת מספקת".

עו"ד אבירם ציין כי "התוצאה של ההחלטה תהיה שתובעים יחששו ובצדק להגיש תביעות צודקות". לדבריו, "התביעה הייצוגית הייתה צודקת שבצודקות, ונתקלה בבית משפט מחוזי בשנת 2009, שלא הבין, בכל הכבוד הראוי, את ההליך ומנע בירור מלא, הבאת עדים והצגת מסמכים.

"בית המשפט המחוזי שגה קשות בהבנת התביעה, ועובדה שבית המשפט העליון קבע בפשטות כי הליך הצעת הרכש היה פגום מן היסוד. בטוחני כי לו בית המשפט הכלכלי היה מכריע בתביעה, התוצאה הייתה שונה".

עו"ד שמואל גלינקא, שייצג את אי.די.בי, מסר בתגובה: "אנו סבורים כי זו פסיקה נכונה וצודקת. אנחנו עדים בשנים האחרונות לשימוש לרעה הולך וגובר שעושים תובעים בכלי של התביעה הייצוגית על-ידי הגשת תביעות-סרק חסרות בסיס בשיטת 'מצליח', כדוגמת התביעה שהוגשה נגד אי.די.בי.

"אנו מקווי כי שינוי המגמה העולה מהחלטת בית המשפט העליון, ביחס לחיוב תובעים ייצוגיים שתביעתם נדחתה בהוצאות ריאליות - ביחד עם הכוונה לחייב תובעים ייצוגיים בתשלום אגרת בית משפט, יעזרו במניעת ובצמצום מספרן של תביעות-סרק אלה".

עוד כתבות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים