דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

שקד יוזמת אגרה של 50-62 א' ש' כתנאי להגשת ייצוגית

לפי תוכניתה של שקד, תובע ייצוגי ישלם 50 אלף שקל אגרה בהגשת תביעה לבימ"ש השלום ו-62 אלף שקל למחוזי ■ עורכי דין: "חסרי אמצעים לא יוכלו לממן תביעה"

איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

שרת המשפטים, איילת שקד, יוזמת מהלך שצפוי לטלטל את עולם התביעות הייצוגיות בארץ. ל"גלובס" נודע כי לראשונה מאז שחוקק חוק התביעות הייצוגיות בישראל ב-2006, ובמטרה להילחם במבול התביעות הייצוגיות שמוגשות לבתי המשפט, שרובן מסתיימות בהסדרי פשרה ושחלקן תביעות-סרק - מקדמת השרה התקנת תקנות שיחייבו לראשונה תשלום אגרה כתנאי להגשת בקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית. נכון למצב החוקי היום, בניגוד לתביעות רגילות, במקרה של הגשת בקשה לניהול תביעה ייצוגית, התובע הייצוגי אינו מחויב בתשלום אגרה.

התקנות צריכות לעבור אישור של ועדת החוקה של הכנסת, ובשיחה עם "גלובס" היום (ג') אמרה השרה שקד כי הן צפויות להיות מאושרות ולהיכנס לתוקף בעוד מספר שבועות. האגרות צפויות לצמצם את כמות התביעות הייצוגיות שהן תביעות-סרק, אך גם להכניס מיליוני שקלים לקופת המדינה. פטור מאגרה בתביעות ייצוגיות ימשיך להינתן למלכ"רים ולעמותות.

לפי יוזמת שקד, האגרה שתוטל בתביעות ייצוגיות תהיה בשיעורים קבועים של 62.5 אלף שקל בבקשות לאישור ניהול תביעות ייצוגיות לבית המשפט המחוזי, ו-50 אלף שקל בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות לבית משפט השלום. כך, בדומה למצב החוקי בתביעות רגילות - הסכום המוצע לתשלום אגרה משתנה בהתאם לסוג הערכאה אליה מוגשת התובענה ובהתאם לסמכויותיה. מחצית האגרה תשולם עם הגשת הבקשה לאישור ההליך על-ידי התובע, ומחציתה ישולם עם סיום ההליך על-ידי אחד מהצדדים (התובע הייצוגי או הנתבע), כתלוי בתוצאות ההליך. לבית המשפט תינתן הסמכות לפטור מתשלום המחצית השנייה, מטעמים מיוחדים.

הצפה בלתי סבירה

בכל שנה מוגשות למעלה מאלף תובענות ייצוגיות ומספרן הולך ועולה. מאז חקיקת חוק תובענות ייצוגיות לפני יותר מעשור הוחרג הליך זה מיתר ההליכים המשפטיים ולא נדרש בגינו תשלום אגרה לביהמ"ש. לדברי שקד, נוכח ריבוי תובענות ייצוגיות משוללות-עילה המסתיימות לא אחת בפשרה - בעיקר בשל חששן של החברות מפני הערות אזהרה בדוחות הכספיים - יקודם תיקון לתקנות ביהמ"ש שיקבע הטלת אגרה, כנהוג בכל פנייה לביהמ"ש.

לדברי שקד, "מטרת התקנות היא לעודד תובענות מבוססות-עילה, מקום שזכותו של אזרח נפגעה, תוך צמצום תובענות-סרק שאין בהן לסייע, ויש בהן כדי לפגוע ביעילותה של המערכת השיפוטית. כמו כן, הטלת אגרה נועדה לכיסוי חלקי של עלויות ההליך המשפטי אותו יוזם בעל הדין, שהינו מורכב ולרוב דורש משאבים שיפוטיים רבים".

שקד אמרה היום ל"גלובס" כי "בתי המשפט בישראל מוצפים באופן בלתי סביר בתיקים והליכים, שרבים מהם מתבררים כחסרי-עילה ממשית. תופעה זו פוגעת במי שבאמת זקוק להגנת בית המשפט. אני מקבלת תלונות רבות של עסקים גדולים וקטנים על ניצול לרעה של הליך התביעה הייצוגית. הגענו למסקנה שאין סיבה שזכותו של מי שרוצה להגיש תובענה ייצוגית תגבר על זכותו של כל מתדיין אחר, המחויב לשלם אגרה בגין ההליך אותו הוא מבקש לנהל".

פגיעה בחלשים

עורכי דין העוסקים בתחום התובענות הייצוגיות מודים כי הטלת אגרה על תובעים ייצוגיים תגרום להם לחשוב פעמיים לפני שהם מגישים תביעה ייצוגית, וכי היא יכולה לצמצם את מבול תביעות-הסרק הייצוגיות. עם זאת, לדבריהם, הטלת האגרה עלולה לפגוע בעקרונות היסוד שלאורם חוקק חוק תובענות ייצוגיות ב-2006.

עו"ד גל גורודיסקי המתמחה בתביעות ייצוגיות ומייצג עובדים שזכויותיהם נפגעו, מתריע כי "הטלת אגרה משמעותית כתנאי להגשת תביעה ייצוגית תבטל הלכה למעשה את המהות הגלומה בחוק תובענות ייצוגיות על-פי מטרותיו". לדברי עו"ד גורודיסקי, "החוק נועד לעודד סוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעמוד על זכויותיהם למול הגופים הגדולים במשק ולהסיר מחדלים ועוולות שגורמים הגופים הללו. מאז חקיקתו הושבו לציבור מיליארדי שקלים.

"האם מישהו מעלה בדעתו שעובדת ניקיון שזכויותיה נפגעו, תוכל לממן אגרה בשיעור של 50 אלף שקל או 62.5 אלף שקל? האם מישהו יכול לחשוב על עובד שמירה שמגיש תביעה ייצוגית בשם חבריו השומרים, שיכול לממן אגרה כזו מכיסו? זה לא סביר, ואני מניח שלכן בסופו של דבר תקנות כאלו לא יעברו".

עו"ד גורודיסקי מציין כי לעורכי דין שמייצגים תובעים ייצוגיים אסור לשאת בהוצאות ההליך. לדבריו, הטלת אגרה בייצוגיות גם בסכום נמוך יותר תפגע דווקא באלה שזקוקים להגנתן. "אגרה לא תמנע תביעות ייצוגיות בתחום של ני"ע, למשל, כי מי שמשקיע בני"ע הוא לרוב אדם יותר מבוסס כלכלית והוא יוכל לעמוד בתשלומי האגרה. אבל, כאמור, עובדי שמירה וניקיון וצרכנים פשוטים לא יוכלו לשלם את האגרה".

עו"ד גורודיסקי מציין כי בתחום של יחסי עבודה שבו הוא עוסק, יש כיום תת-אכיפה, בעיקר בנוגע לשכבות המוחלשות. "באמצעות הייצוגיות נלחמים בעוולות הללו, והן כבר עשו שינוי דרמטי, למשל, בתחום הזכויות של עובדי השמירה והניקיון. אז את זה שקד רוצה 'לתקוע?' זו פשוט שערורייה בעיניי".

עו"ד גורודיסקי טוען כי הטלת אגרה היא דרך שגויה להשגת המטרה של הגבלת כמות התביעות. לדבריו, "אגרה תפגע בחלשים ובמטרות החוק. הדרך הנכונה להגביל את כמות התביעות הייצוגיות היא בדרך של הטלת הוצאות על מי שמגיש תביעות שהתבררו כתביעות-סרק, ובתי המשפט כבר עושים את זה היום באופן יעיל למדי".

עו"ד גורודיסקי מציין כי גם ללא חיוב באגרה, ישנם תחומים חשובים שכלל לא מוגשות בנוגע אליהם תביעות ייצוגיות. "למשל, נושא האפליה בשכר בין נשים לגברים. נשים במדינה מרוויחות 20% פחות מגברים, אבל מעולם לא הוגשה תביעה ייצוגית בנושא הזה. לדעתי, במקום להגביל את כמות התביעות הייצוגיות צריך לעודד הגשת תביעות בנושאים ובמקומות הנכונים", הוא אומר.

היוזמה של שקד להטיל אגרת בתביעות ייצוגיות עלולה להיתקל גם בבעיות יישום. בשונה מתביעות כספיות רגילות, לתובע ייצוגי, טרם הגשת תביעה, קשה להעריך את סכום הנזק המדויק שנגרם לקבוצת הנפגעים או את מספר הנפגעים. זאת, משום שאין בידיו את המידע, הנמצא רק בידי הגוף הנתבע. המידע המדובר נחשף במהלך בירורה של התביעה ייצוגית, ולעתים מתברר שסכומי הנזק או מספר הנפגעים קטן משמעותית מהמספר בו נקב התובע הייצוגי בבקשתו לאישור תביעה ייצוגית.

מבול של תביעות ייצוגית: 5,300 תביעות ב-4 שנים

מאז 2006: מיליארדים הושבו לציבור, ועורכי הדין גרפו עשרות מיליונים

הליך התביעה הייצוגית הפך זה מכבר לחלק אינהרנטי מנוף המשפט הישראלי. בזכות ההליך, הצליחו תובעים ייצוגיים ועורכי-דינם לעצור ולמנוע עוולות צרכניות וחברתיות שונות. אולם מאידך, רבים טוענים כי תדירות ואופן השימוש בכלי התביעה הייצוגית בישראל הפכו מוגזמים. לא אחת מועברת ביקורת ציבורית וכן ביקורת של בתי המשפט על עורכי-דין שאצים להגיש תביעות ייצוגיות, גם כשאין לכך סיבה ממשית, וזאת רק כדי לנסות ולגרוף כספים לכיסם.

מסיכום כלל התביעות הייצוגיות שהוגשו בישראל בעשור האחרון, מאז נחקק חוק התובענות הייצוגיות - שערך עו"ד אסף פינק והוצג ב"גלובס" בינואר השנה - עלה כי מאז שחוקק ב-2006 חוק תובענות ייצוגיות, הושבו לציבור מיליארדי שקלים בזכות ניהול תביעות ייצוגיות. ב-15 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר בעשור הושבו לציבור מעל 1.325 מיליארד שקל - ממוצע השבה של 88.5 מיליון שקל לתיק. גם עורכי-הדין העוסקים בתחום התביעות הייצוגיות "גזרו" קופון נאה והרוויחו סכומי כסף גבוהים. שכר-הטרחה שחולק לעורכי הדין שייצגו ב-15 התביעות הייצוגיות הגדולות של העשור עמד על 67.5 מיליון שקל. כלומר, עורכי הדין גרפו לכיסם כ-5% מהסכום שנפסק להשיב לציבור בתביעות הייצוגיות הללו.

באשר לכמות התביעות הייצוגיות המוגשת, הרי שבעשור האחרון הוגשו 7,400 תביעות ייצוגיות, שרובן הסתיימו בפשרות או בסילוק התביעה. 5,300 מכלל התביעות שהוגשו בעשור האחרון, הוגשו בארבע השנים האחרונות - במילים אחרות - בארבע השנים האחרונות הוגשו 250% יותר תביעות מאשר בשש השנים הראשונות לאחר חקיקת החוק. בשנת 2015 הוגשו כ-1,385 ייצוגיות, לעומת 1,233 ב-2014 ו-1,132 ב-2013. זאת, לעומת 15 תביעות ייצוגיות שהוגשו בשנת חקיקת חוק התובענות הייצוגיות (2006) ו-158 תביעות ייצוגיות ב-2007.

שיא של 11.5 מיליון שקל

כאשר בוחנים את סוגיית שכר-הטרחה לעורכי-הדין בתחום התביעות הייצוגיות, רואים מיד כי לפחות על עורכי הדין המובילים בתחום אין מה לרחם, וכי הם גרפו סכומי-עתק לאורך השנים בזכות ייצוג תובעים ייצוגיים.

בדומה לשנת 2014, גם ב-2015 בראש רשימת המרוויחים מניהול תביעה ייצוגית בודדת ניצב משרדם של עוה"ד גיל רון ואיל קינן ושל עדי פורת ממשרד פורת-שרביט-מינס, שזכו לקבל שכר-טרחה בסך של 8.5 מיליון שקל, זאת, בגין ייצוג התובעים בתביעה ייצוגית נגד חברת צ'מפיון מוטורס ופולקסוואגן בגין תקלות בתיבת הילוכים של רכבי החברה. בתביעה נטען כי תיבת ההילוכים פגומה, גורמת לרעידות וקפיצות ואף יוצרת סיכון בטיחותי. התביעה הסתיימה בפשרה, שאושרה על-ידי שופט המחוזי בת"א, יהודה פרגו, ובמסגרתה הושבו לציבור 65 מיליון שקל.

במקום השני בשנת 2015 נמצאים עוה"ד עידן איידן ודוד תירוש שגרפו לכיסם שכר-טרחה בסך כ-4.4 מיליון שקל במסגרת התביעה ייצוגית, שבה הם ייצגו בעלי מניות שתבעו את חברת כלל תעשיות, בטענה שהחברה נמחקה מהבורסה במחיר שקיפח את הציבור. הצדדים הגיעו לפשרה, שבה הוסכם כי הציבור יזכה להשבה של 37 מיליון שקל, והיא אושרה על-ידי השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א.

כאשר צוללים לנתונים של העשור כולו, מגלים כי משרד עוה"ד בלטר-גוט-אלוני ניצב בודד בפסגת המרוויחים מניהול תביעה ייצוגית בודדת. המשרד קיבל ב-2012 סכום עתק של 11.5 מיליון שקל בזכות הייצוג בתביעה הייצוגית שהגישו בעלי מניות בחברת מקורות נגד המדינה כבר לפני כ-15 שנה בגין הפרטת החברה.

במקום השני ברשימת שיאני שכר-הטרחה בתביעות ייצוגיות בעשור האחרון, ניצב עו"ד יצחק אבירם שהרוויח ב-2011 סכום של 8.7 מיליון שקל. זאת, בגין ייצוגו את דב כהנא בתביעה הייצוגית שהגיש נגד חברת מכתשים אגן סביב עסקת רכישת החברה על-ידי כימצ'יינה הסינית.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות