גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יבואני התבואות: הנמלים גרמו לנו להפסד של כ-50 מיליון שקל

איגוד משתמשי התובלה הימית בתפזורת פנה לאחרונה למבקר המדינה, בטענה כי מחדל בנמלי הים הסב להם נזק של 2 מיליארד שקל בשני העשורים האחרונים, והוא רק הולך ומחריף

נמל אשדוד / צילום: איל יצהר
נמל אשדוד / צילום: איל יצהר

יבואני התבואות והגרעינים ספגו ברבעון השלישי של השנה הפסד ישיר של 25 מיליון שקל בגלל עיכובים בפריקת אוניות צובר בנמלי הים, הגורמים לקנסות של לפחות 6,000 דולר ליום לאונייה, כך מסר איגוד משתמשי התובלה הימית בתפזורת. האיגוד טוען כי נוסף להפסד הישיר נגרם לחבריו הפסד עקיף בהיקף דומה, בשל ההכרח לנייד תבואות וגרעינים - תירס, חיטה, סויה, שעורה, קנולה ועוד - מנמל חיפה לדרום הארץ.

באיגוד טוענים כי הקנסות הנוכחיים נמוכים יחסית בגלל שמחירי התובלה הימית נמצאים בשפל, אך ניכרת מגמת עלייה במחירים, ואיתם הקנסות עלולים לטפס ליותר מ-10,000 דולר ליום. חברי האיגוד מטפלים ביותר מ-90% מכ-5 מיליון טון תבואות וגרעינים שמיובאים לישראל בכל שנה, ב-450-500 אוניות צובר. ראשי האיגוד ייפגשו בקרוב לדיון בנושא עם מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר.

אלפי משאיות מיותרות

במכתב למבקר המדינה בשם האיגוד כתב לאחרונה עו"ד דקל ברוקמן כי חוסר היעילות בתחום גרם בעשרים השנים האחרונות נזק מצטבר של 2 מיליארד שקל. בשל התפקוד הלקוי בנמל אשדוד נפרקות 80% מהסחורות בחיפה, אף ש-50% מהסחורה מיועדת לדרום הארץ. זוהי אנומליה, כתב ברוקמן, הגורמת ל"הובלת קרוב למיליון טון גרעינים מדי שנה בכבישים, מחיפה לדרום הארץ באלפי משאיות - וכפועל יוצא מכך בלאי מוגבר בכבישים, פקקי תנועה, תאונות וזיהום אוויר". בסיום המכתב מבקש ברוקמן מהמבקר לפתוח בבדיקת הנושא.

"המצב קרוב לבלתי נסבל", אומר אלי סיוון, יו"ר האיגוד ובעלי חברת דגש, "אין במדינה שום גוף שמתחייב לנושא של פריקות המזון, שמתכנן תכנון אסטרטגי כללי איך מבצעים את יבוא התבואות למדינת ישראל. וכשכבר עושים, לא עובדים בשקיפות, לא מתייעצים איתנו, לא מכירים את הצרכים".

הבעיות באשדוד קשורות להיעדר מסוע, המאפשר להעביר את הגרעינים מהאוניות ישירות לממגורות הנמצאות בעורף הנמל. השימוש במשאיות (בהיעדר מסוע) מאט את הפריקה והופך אותה פחות משתלמת, מה ששולח את אוניות הצובר לסוף התור התפעולי, אחרי אוניות מסוגים אחרים.

"לפני שש או שבע שנים החליטו בנמל אשדוד שצריך לבנות מסוע ומדלה, שהוא מכשיר ששואב את התבואות מהאונייה ישירות למסוע. קנו שני מדלים, והתקינו אותם לפני שנתיים-שלוש. כל אחד מהמדלים האלה יכול לפרוק 800 טון בשעה, אבל הם לא שווים כלום כי המסוע לא הוקם והסחורה עדיין עוברת לממגורות במשאיות. כך קרה שבמקום 800 טון בשעה המדלים עובדים ב-100 טון שעה והאוניות נתקעות ברציף".

זו אינה התקלה היחידה. "המשרד להגנת הסביבה הורה לטפל באבק הנוצר בפריקה, אז הביאו משפך 'ירוק' שבנמל לא יודעים להפעיל, וכל הזמן יש תקלות. זה גורם לכך שאם לפני 10-15 שנה היו פורקים בקצבים של עד 15 אלף טון ליום, היום זה רק 1,500 טון. באשדוד התשתיות לא בנויות, לא מוכנות, לא מופעלות, לא מקצועיות. הפריקה איטית, לא יעילה, יקרה, ואנשים נמנעים מלבוא ולהשתמש בשירות של הנמל".

בעיה נוספת היא התעריפים. "אם בדגון בחיפה אני פורק היום במחיר של 24 שקל לטון, באשדוד רוצים 35 שקל לטון. יש באשדוד ממגורות של 60 אלף טון, שהמדינה הקימה בתחילת שנות ה-80 ומשלמת על ההפעלה 15 מיליון שקל בשנה לחברת דגון. עד הרפורמה בתעריפים ב-2010 הממגורות היו בשימוש, כי המחיר היה תחרותי וגם קצב הפריקה היה יותר טוב. עכשיו הממגורות ריקות. חברת נמלי ישראל והנמל משלמים מיליוני שקלים סתם".

"חברה עסקית ותחרותית"

מנכ"ל נמל אשדוד, איציק בלומנטל, מסביר כי זכותו של נמל אשדוד לבחור את תחומי העיסוק שלו, ולתת עדיפות נמוכה לאוניות הצובר. "חברת הנמל היא חברה ממשלתית שפועלת בסביבה תחרותית", אומר בלומנטל. "כל נמל בוחר בעצמו באיזה תחומים הוא רוצה להשקיע. אנחנו בהחלט רואים את ענף הגרעינים ככזה שבו אנחנו יכולים מבחינה עסקית לשפר את הפעילות שלנו".

על ההיגיון הזה מערער סיוון. הוא סבור שמכיוון שמדובר בתחום מבוזר ובאינטרס ציבורי רחב לאספקת מזון סדירה לתושבי המדינה, על המדינה לקבוע תוכנית אסטרטגית שתסדיר את התחום.

כתוצאה מהלחצים בנושא החליט דירקטוריון נמל אשדוד לפני כמה חודשים על הקמת מסוע לפריקת תבואות, בהשקעה משותפת עם חברת נמלי ישראל של 200 מיליון שקל. "מרגע שמקבלים את ההחלטה עד הרגע שבו רואים מסוע עובד זה שנתיים וחצי", אומר בלומנטל. "ברגע שיהיה מסוע, נוכל לפרוק עוד מיליון טון בשנה.

"האוניות כיום נכנסות לפי כללים של תור תפעולי", מוסיף בלומנטל. "זה החוק, לא גחמה שלנו. אוניות הצובר נמצאות בסוף השרשרת, אחרי אוניות נוסעים, אוניות ביטחונית, אוניות מטען ואוניות מכולה".

סיבות נוספות לעיכוב אוניות הצובר, לפי בלומנטל, הן האופי העונתי והלא קבוע שלהן, שגורם לקושי להיערך לקראתן, וכן הגודל שלהן. "פעם הגודל שלהן היה של 20-30 אלף טון, היום זה 50 אלף טון. זה שבוע ברציף שאין בו תחלופה. זה תוקע את התור ויוצר סרט של המתנות".

"חמש שנים ללא ישיבה"

סיוון ספקן לגבי ביצוע המסוע, משום שהחלטה דומה התקבלה לפני שש שנים ולא בוצעה. אם המסוע יוקם בכל זאת אכן צפוי לדעתו שיפור, שיכול להיתמך בניתוב אוניות מכולות ומטען לנמלי הים החדשים הנבנים בימים אלה בחיפה ובאשדוד, אך בכך לא תיפתר הבעיה.

סיוון: "המסוע יעזור לפריקה יותר מהירה, אבל יש יותר מעשרה סוגים של תבואות, וחמישה-שישה סוגים לא יכולים להיפרק על ידי המדלים אלא צריכים להיפרק בכפות. המסוע לא רלוונטי לעניין הזה".

בעיה נוספת הדורשת פתרון של המדינה היא בניית מחסנים לאחסון הסחורה שאינה מתאימה לממגורות. "בכל העולם יש מחסנים שאליהם פורקים אוניות. כאן הלקוחות באים ופורקים ישירות מהאונייה, כלומר הנמלים תלויים במשאיות. אי אפשר במערכת כזאת של פריקה טורית לא לתת פתרון ביניים. תמיד נוצרות בעיות. לפעמים משאיות נתקעות, לפעמים יש חג ליהודים, לפעמים חג לערבים.

"דיברתי עם מי שהיה בתפקיד בכיר בחברת נמלי ישראל הרבה שנים. הוא אמר לי, 'חמש שנים הייתי בתפקיד, וישיבה אחת על הגרעינים לא היתה לנו. פשוט אין תכנון".

סיוון מסכם שכדי לפתור את הבעיות בתחום צריך להתחיל בהגדלת יכולת פריקת הגרעינים והתבואות. "כדי לפרוק 5 מיליון טון ביעילות צריך יכולת של 8-9 מיליון טון בשנה. היכולת המוצהרת היום היא של כ-5 מיליון טון בשנה. לכן יש טורים של שבועיים, שלושה וגם חודש".

תגובות: המסוע כבר אושר

חברת נמלי ישראל נמסר בתגובה: "הממגורות באשדוד משנעות קרוב לחצי מיליון טון גרעינים בשנה והן קטנות יותר מהממגורות בחיפה. תכנון המסוע המיועד מנמל אשדוד אל הממגורה הושלם ע"י חברת נמלי ישראל, לאחר עבודת מטה משותפת עם חברת נמל אשדוד. הקמתו תגביר את היקף הפעילות בנמל אשדוד ותייעל את השינוע".

מנמל אשדוד נמסר: "עם הפעלתו של המסוע החדש הוא יאפשר מיצוי של קיבולת ממגורות אשדוד וייתן מענה הולם להתפתחויות בענף יבוא הגרעינים לעוד שנים רבות.

"חברת נמל אשדוד דוחה את ההשתלחות של איגוד שינוע הגרעינים בנמל אשדוד ובעובדיו. ענף הגרעינים הוא ענף לא מאורגן, שפועל באופן שאינו שיטתי. מופע אוניות הצ'רטר הנו אקראי ללא התחייבות מראש לכמויות וללוחות זמנים. אין סדר, אין תכנון ואין צפי. היעדר התכנון של יבואני הגרעינים גורם לעומסים לא רק בנמל אשדוד אלא גם בנמלים נוספים, כגון נמל חיפה ונמל המספנות. נדגיש כי אין במדינת ישראל משאיות בהיקפים הרצויים בכדי לפרוק גרעינים בכמויות שיתנו מענה לאוניות הענק הפוקדות את הנמל וזאת בשל מחסור חמור בנהגים. הנהלת חברת נמל אשדוד תמשיך לפעול לקיצור זמני ההמתנה והשינוע".

תגובת נמל חיפה: "חברת נמל חיפה שיפרה דרמטית את יכולתה לשרת את אוניות הצובר והמטען הכללי בשנה האחרונה, בכלל זה רכישת שלושה עגורנים, הגדולים מסוגם בישראל, המיועדים למטען זה, ומתקן אקו-הופר הראשון שנרכש על ידי נמל בישראל, המשרת את אוניות הצובר באופן מהיר וירוק. ברגע זה אין כלל אוניות הממתינות מחוץ לנמל".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מצב השווקים השבוע

המניות שנותרו מחוץ לחגיגה בבורסה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית