מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
"במקומות שבהם נכנסת תחרות בתחום הגז הביתי, המחירים יורדים באופן דרמטי" - כך אמרה אתמול (ג') הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, בוועדת הכלכלה של הכנסת, בהתייחסות ראשונה לנתונים שעלו מחקירת קרטל הגז הביתי שנפתחה בחודש ספטמבר.
"חשוב לי בעניין הזה לשתף אתכם בנתונים, כפי שהם עולים מתוך תיק החקירה, באשר לפערי המחירים שנובעים מכניסתה של תחרות. על-פי הנתונים שלנו, בערים ובאזורים שבהם נכנס מתחרה, מחיר קוב גז יורד מ-35 שקל ל-10 שקלים ובמקרים מסוימים אף ל-7 שקלים. אנחנו מדברים על ירידה למחיר שהוא פחות משליש מהמחיר שקיים כשאין תחרות. משמעות הדבר היא שחברות הגז מרשות לעצמן לגבות יותר מפי שלושה כשאין מתחרה שמאיים עליהן, וכל זאת על חשבון משקי-הבית".
בחודש ספטמבר האחרון פתחה רשות ההגבלים בחקירה גלויה בחשד לתיאום בין חברות הגז הביתי. החקירה - המכונה חקירת "קרטל הגז הביתי" - נפתחה נגד ספקי הגז הביתי הגדולים - פזגז, סופרגז ואמישראגז. חוקרי רשות ההגבלים העסקיים פשטו על משרדי החברות, ערכו חיפושים ואספו מסמכים וחומרי מחשב. במקביל נעצרו בכירים בחברות, בהם ניסים כומארי, מנהל מכירות ארצי בפזגז; גיא שקיב, סוכן מכירות באמישראגז; ושמעון הורוביץ, סמנכ"ל שיווק באמישראגז.
הורוביץ, נזכיר, היה בין מורשעי פרשת קרטל הגז הראשון בשנות ה-90', במסגרתה הוגש בשנת 2004 כתב אישום נגד 4 חברות הגז הגדולות - פזגז, אמישראגז וסופרגז - בגין עריכת קרטל. החברות ומנהליהן הואשמו והורשעו בכך שהחזיקו ביותר מ-90% משוק הגז, בתיאומי מחירים וחלוקה של כלל רוכשי גז חדשים במגזר הביתי והתעשייתי בשנים 94'-97'. במסגרת הסדר טיעון שאושר בבית המשפט נגזרו על הורוביץ, ששימש גם אז כמנהל השיווק של אמישראגז, 6 חודשי עבודות שירות וקנס של 165 אלף שקל.
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה אמש דיון בנושא הגז הביתי, במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים. השינוי בחוק ההסדרים, שגובש על בסיס עבודת מטה של רשות ההגבלים, נועד להקל על הכנסת ספקי גז קטנים באמצעות הרוב הנדרש בבנייני מגורים, מעבר מרוב מיוחד של מעל 50% כיום לרוב רגיל.
הממונה ציינה בדיון כי "משפחה שמשתמשת בגז לבישול בלבד מוציאה כ-650 שקל בשנה על גז ביתי, והכנסת תחרות תביא לה חיסכון של כ-460 שקל למשפחה. בית משותף יכול לחסוך בשנה אלפי שקלים בגין כניסת תחרות. יתר על כן, בירושלים ובמקומות אחרים, שבהם נהוג לחמם בגז, המספרים הם אפילו יותר דרמטיים. משפחה שמחממת בגז ביתי מוציאה 5,000 שקל בשנה על גז, והיא יכולה לחסוך כ-3,500 שקל אם תיכנס תחרות לשוק. בית משותף בירושלים שמחמם בגז יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה אם רק יאפשרו לתחרות להיכנס".
הממונה הדגישה בפני חברי הכנסת כי מדובר בדרך להוריד את יוקר המחיה. "כולנו מחפשים דרכים להוריד את יוקר המחיה. כאן מונחת בפניכם הצעה שפירושה הורדת יוקר המחיה", אמרה הלפרין והוסיפה: "הדבר נוגע לכל משק-בית בישראל, ובמצטבר אנחנו מדברים על חברות שגובות פי 3.5 יותר ממה שהן צריכות לגבות.
"אם יוקר המחיה חשוב לכם - הגיע הזמן להפסיק את החגיגה של חברות הגז. בואו נייצר את התנאים שיקשו על חברות הגז לדחוק מתחרים קטנים החוצה. הצורך להחתים לפחות מחצית מן הבעלים, לצורך הסכמה להעברת ספק גז, משחק לידיהן של חברות הגז הגדולות, והן מנצלות זאת באופן בוטה כדי למנוע כניסת תחרות. הגיעה העת למשוך את השטיח מתחת לרגליים שלהן ולאפשר לחברות הקטנות להביא את התחרות לשוק".
4 החברות הגדולות והוותיקות בשוק הגז הביתי - פזגז, סופרגז ואמישראגז - שולטות בכ-90% מהשוק. לצד 4 החברות הגדולות קיימים כ-20 ספקי גז קטנים מאוד, שנתח השוק הכולל שלהם אינו עולה על 10%, כאשר נתח השוק של כל אחד מהם אינו עולה על 5%.
גז הבישול (גפ"מ - גז פחמימני מעובה) הוא אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים למשקי הבית בישראל, והיקפו עומד על מעל ל-2 מיליארד שקל, מתוכם כ-800 מיליון שקל בתחום הביתי. לפי הערכות משרד האוצר, העלות העודפת כיום (הרווח) על צרכני הגז הביתי מוערכת בקרוב ל-400 מיליון שקל בשנה.
חקירת "קרטל הגז הביתי", שנוהלה במשך מספר חודשים כסמויה, התפוצצה בספטמבר כאמור עם מעצרם של המנהלים בחשד לעריכת קרטל (עריכת הסדרים כובלים) בין חברות הפועלות בשוק הגז הביתי, בין היתר בדרך של הערמת קשיים על מעבר לקוחות בין החברות ובעקבות ממצאים, לפיהם לאורך השנים החברות המספקות גז בישול ביתי אינן מנסות "לחטוף" לקוחות האחת מהשנייה ולמעשה אינן מנסות להתחרות האחת בשנייה.
בבקשת הארכת המעצר שהוגשה לבית המשפט בשלב הגלוי של החקירה פורטו החשדות נגד החברות והמנהלים, וצוין כי "לפי החשד, החברה האמריקאית ישראלית לגז (אמישראגז), יחד עם חברות אחרות, הפרה את חוק ההגבלים העסקיים, בכך שקשרה יחד עם חברת פזגז כי השתיים לא ייקחו לקוחות אחת מהשנייה.
"עוד עולה כי כאשר נוכחו חברות אלה כי מתחרות קטנות לוקחות מכל אחת ואחת מהן לקוחות, סוכם בין פזגז ואמישראגז כי החברות יעבירו ביניהן מידע משמעותי על-מנת להקשות על המתחרות הקטנות לקחת מהן לקוחות, ופעלו בצורה מתואמת מול המתחרות הללו על-מנת להקשות עליהם ולסלקם מהשוק".
עוד צוין בבקשת המעצר כי יחד עם פעולות התיאום שבוצעו, ביצעו החשודים עבירות של זיוף מסמכים ועבירות של ניסיון לקבלת דבר במירמה באמצעות המסמכים הללו.
קשיים במעבר
הצרכנים בישראל מחוברים לגז באחת מכמה צורות. בבנייני מגורים חלקם צורכים גז ממכלים עצמאיים, כאשר כל דייר בוחר לעצמו את חברת הגז. אחרים מקבלים את הגז מגז מרכזי הפועל באמצעות מיכלים מרוכזים או באמצעות צובר (מיכל יחיד טמון בקרקע המשמש כמה בניינים), כך שכל הדיירים מנויים על חברה מסוימת המספקת גז לכל דיירי הבניין. במקרים כאלה, כדי לעבור לחברה אחרת, נדרשת הסכמה של לפחות 50% מהדיירים, ולחברות הגז אסור להערים קשיים על מעבר לספקית אחרת.
אולם, במהלך השנים התקבלו ברשות ההגבלים העסקיים תלונות רבות, הן מספקי גפ"מ קטנים והן מלקוחות, על הקשיים שמערימים ספקי הגז הביתי על לקוחות המנסים לעבור ספק או להוזיל את תעריפיהם. הטענות המרכזיות היו כי שלושת הספקים הגדולים נוקטים במאמצים רבים לסכל מעבר של לקוחות אל ספקים קטנים. תלונות נוספות שהתקבלו ברשות עוסקות, בין היתר, בהערמת קשיים באישור קבלת חתימות בעלי הדירות המעוניינים להחליף ספק גפ"מ או הערמת קשיים לגבי זהות החותמים ובתלונות על עיכוב בהחלפת הספק בשטח.