לשדרג את הקריירה / צילום: shutterstock
רוב האנשים בוחרים מקצוע או תפקיד לפי מה שמעניין אותם או לפי התגמול. מעטים עושים בדיקה מקדימה של היצע המשרות במקצוע שבחרו, וכשמתעוררת בעיה לרוב היא כבר בלתי הפיכה, על כל המשתמע מכך כלכלית ורגשית. הדבר רלוונטי גם לגבי בחירות מקצועיות בתחילת הקריירה (אם כי בשלב הזה עוד אפשר להבין, מדובר באנשים מאד צעירים), אבל מה לגבי אנשים בשלים שעושים הסבות מקצועיות מבלי לברר מה מחכה להם?
לא יודעים או טועים בהערכה
אחד הדברים הבסיסיים שחייבים לבדוק מבעוד מועד הוא כמה זמן לוקח למצוא עבודה בשלבים השונים של הקריירה, דהיינו בתפקידים הזוטרים ובתפקידים הבכירים יותר בתחום. המציאות מוכיחה כי הרוב לא עושים זאת, וגם אלה שחושבים שהם יודעים לוקים כמעט תמיד בהערכת חסר, מאמינים שהתהליך לוקח שבועות כשבפועל הוא לוקח חודשים ארוכים, ולעיתים שנה ויותר. ולראייה אתם תשמעו מנהלים רבים שמתלוננים "אני מחפש עבודה כבר 3 חודשים וכלום" בטוחים שזו אפליית גיל, מין, מוצא וכו', לא מפנימים שזו בעיית היצע.
ואכן הפער הגדול ביותר בין הציפיות למציאות הוא בתפקידי ניהול, תופעה מוזרה לכשעצמה שהרי ממנהלים מצופה להבין את אפקט הפירמידה. אבל לא. הצפייה שלהם היא, לעתים קרובות מידי, בלתי ריאלית - במיוחד בתפקידים הסובלים מהיצע משרות נמוך במיוחד. באיזה תפקידים מדובר? אם נמפה את המקצועות השונים בהנהלה של חברה נגלה שהמקצועות הבעייתיים ביותר בהיבט הזה הם מערכות מידע, משאבי אנוש ושיווק. בשלושת המקצועות הללו, עם דגש על מערכות מידע ומשאבי אנוש, משך זמן מציאת עבודה הוא ארוך מאד- ברוב המקרים למעלה משנה.
לא זזים מהכסא
מדוע? מעבר לעובדה שהפונקציות הללו קיימות רק בארגונים מסדר גודל מסוים ומעלה, העוסקים במערכות מידע ומשאבי אנוש נוטים פחות "לזוז מהכסא", מה שמצמצם עוד יותר את היצע המשרות הנמוך מלכתחילה. גם בתחום השיווק ההיצע נמוך יחסית כי בחברות רבות (בעיקר המשווקות לחברות) המשרה כמעט ולא קיימת כתפקיד עצמאי, אלא רק כחלק מתפקידו של מנהל המכירות, מה שלא רלוונטי לאנשי שיווק.
איך יודעים האם היצע המשרות סביר? דבר ראשון שכל ישר. לא צריך להיות גאון כדי לדעת שיועץ משפטי יש רק בחברות הגדולות, ומנהל רגולציה רק בחברות עתירות רגולציה (תקשורת, מזון וכו'), או לחילופין להבין שאם עושים הסבה מפיתוח תוכנה לניהול מוצר יהיה קשה מאד למצוא עבודה. מספיק להסתכל כמה מפתחים יש בחברת הייטק טיפוסית לעומת כמה מנהלי מוצר והתמונה מתבהרת ברגע, כנ"ל כשמתכננים הסבה מפיתוח לתמיכת מכירות, ממכירות לשיווק, משיווק לניהול פרסום, מכספים לביקורת פנים, וכו'.
הדרך השנייה היא לעשות חיפוש באתרי דרושים ולבדוק כמה הצעות יש בתפקיד המטרה לעומת מספר ההצעות בתפקיד המוצא, מדד השוואתי לא רע בכלל, הגם שהרוב המכריע של המשרות כלל לא מתפרסם. הדרך השלישית והרצינית ביותר היא לתחקר מספיק אנשים העוסקים בתחום המטרה, תהליך מתבקש בטרם בוחרים כיוון תעסוקתי, בוודאי כשמתכננים הסבה מקצועית.
מיתוג או קביעות
האם המסקנה היא לא לבחור במקצועות ובתפקידים בעלי היצע משרות נמוך? כמובן שלא, הרי בתפקידים ניהוליים שיעור הצעות העבודה צולל לחצי ברגע שמתקדמים לנהל עובד אחד בלבד. המסקנה המתבקשת היא אחרת- להכיר היטב את התמונה במקצוע שלכם ולהתנהל בהתאם.
כלומר, אם אתם עוסקים בתחום בו היצע המשרות נמוך רצוי מאוד:
א. לבנות לעצמכם ערך מותג גבוה בהשוואה למרבית העובדים המתחרים, אחרת לא תמצאו עבודה ראויה.
ב. לתחזק נטוורקינג משובח. כשהיצע המשרות נמוך אין ברירה אחרת, שכן למעלה ממחצית המשרות הפוטנציאליות נמצאות אך ורק בשדות הנטוורק.
ג. להעדיף ארגונים עם אופק תעסוקתי יציב יותר, ואם אתם מאותגרי מיתוג עצמי (ונטוורקינג) לשאוף למשרה עם קביעות, דהיינו - מגזר הציבורי.
ד. לא להתפטר בטרם מצאתם תפקיד חלופי, במיוחד אם אתם לא ממוצבים בעשירון העליון בתחומכם. המהלך הזה מסוכן גם כשההיצע גבוה שכן התדמית של מובטלים נמוכה יותר מעצם היותם מובטלים, והיא הולכת ונשחקת ככל שהזמן מתארך, ואיתה כח המיקוח.
ה. אם חלילה פוטרתם מומלץ להתפשר גם על תפקידים נחותים ובמקביל להמשיך לחפש, רוב הסיכויים שאין לכם מספיק אוויר רגשי וכלכלי עד מציאת התפקיד הראוי.
בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com