המחנות העולים/ קרדיט צילום: ישי פרסול
יוקר המחיה המאמיר, תרבות הצריכה המוגזמת והפערים החברתיים-כלכליים ההולכים וגדלים בתוך החברה הישראלית, הביאו יחידים וקבוצות - משפחות וצעירים, לחפש דרך חיים אחרת, כזו שתאפשר לאדם היחיד להיות חלק מקבוצה, ליצור יחד עם שותפים, לגשר על הפער שבין הצרכים האישיים לבין צורכי הכלל, ובעיקר להפסיק את הריצה הבלתי פוסקת אחרי הכסף וההישרדות היומיות. החיים השיתופיים חזרו לקדמת הבמה בעשור האחרון. זה קורה במסגרות שונות בארץ ובעולם, ומצליח לסחוף אנשי היי-טק ועורכי דין לצד אנשי חינוך ופעילים חברתיים.
מזכ"ל תנועת "המחנות העולים", אילן גזית, מסביר כי הבסיס לאידיאולוגיה החברתית-כלכלית שמתקיימת בתנועה הוא לחיות חיים שיש בהם פחות ניכור ויותר התייחסות לבני אדם באופן שווה. "בשורה התחתונה אנחנו מנסים ליצור מערכת כלכלית שמשרתת את האדם, מאפשרת לכל אחד מאתנו לקבל את מה שהוא צריך, והבסיס הוא החיים המשותפים והנכונות לחלוק את החיים עם עוד אנשים. זה היה הבסיס שעליו הקימה והשלימה בעבר תנועת המחנות העולים 42 קיבוצים והבסיס שעליו אנו מקימים היום את החיים השיתופיים-קיבוציים החדשים". חברי התנועה מאמינים כי מטרתם היא אחת - להוביל ליצירת חברה צודקת ושוויונית יותר. זה מתחיל בחינוך של בני הדור הצעיר, במסגרות שונות, ובשאיפה להגיע למצב שבו החברה עוברת שינוי, גם בדברים הקטנים שבין בני אדם, וגם בבחירות מהותיות יותר בחיים.
הקואופרטיבים במגמת האצה
לא רק בתנועת "המחנות העולים"- בארץ ובעולם נראה שבשנים האחרונות קמות עוד ועוד קבוצות קואופרטיביות, שלכל אחת מהן סגנון שונה, אך המשותף להן הוא ההכרה בכוחה של התאגדות אנושית. "זו עדות הן להבנה הציבורית הגוברת שחברת שוק דורסנית גובה מאיתנו מחירים חברתיים גבוהים מאוד, והן לאמונה, שעדיין קיימת בחברה שלנו, שנכון יותר לחיות באופן ששם את הצרכים האמיתיים של האדם ואת מי שהוא במרכז", מסביר גזית.
באותן קומונות של תנועת "המחנות העולים" חיים כיום מאות אנשים (יחידים, זוגות ומשפחות), הבוחרים להקדיש את זמנם לפעילות חינוכית, חברתית, פוליטית וכלכלית במסגרות שונות. אולם בסוף כל חודש ההכנסות מגיעות דרך מעגלי השיתוף השונים לקבוצות ולקומונות, בהתייחס לצרכים ולעלויות המחייה השונים בכל מקום. בקומונות ובקבוצות מחליטים במשותף על השימושים השונים בכסף, ומשוחחים על הצרכים, הרצונות והאתגרים שהחיים מעלים. בסופו של דבר, כל קבוצה וקומונה מחליטה מה ואיך לעשות עם השיתוף שלה, והמבנה התנועתי הרחב תומך את השיח בקיבוצים ובקבוצות. אין זה מבנה כלכלי של שוויון מכני אלא חלוקה על פי הצרכים המשתנים של כל איש ואישה.
הבסיס לאורח החיים השיתופי הוא הדיאלוג שבין אנשים שונים ומגוונים עם צרכים שונים. "רוב האנשים מסביבנו גדלו לחברה שבה הפרט צריך לסמוך רק על עצמו ולדאוג לצרכיו בלבד, והשינוי הוא המעבר למצב שבו אנחנו רואים את הצרכים של האנשים שאנחנו חיים איתם", מסביר גזית, ומציין כי מתוך כך נוצר שיח כן בין אנשים, שבו מגיעים לעמק השווה בהחלטות שצריך לקחת, ובכל אופן לכל אחד מחברי הקומונות יש "מרחב תמרון אישי" לבחירות כלכליות פרטניות שלו. "המטרה היא לא לכפות על אף אחד שום דבר; אורח החיים השיתופי הוא וולנטרי והבחירה היא בחירה שרואה גם את האנשים שלצדך ואת צורכיהם".
תנועת "המחנות העולים" חוגגת בימים אלו 90 שנים להיווסדה. לרגל חגיגות ה-90, יוצאת התנועה בימים אלו בקמפיין לגיוס בוגרי התנועה. באמצעות אתר "ספר החוגים" בוגרי התנועה לדורותיהם נרשמים ומשתפים חוויות. בין בוגרי התנועה ניתן למצוא את סגן הרמטכ"ל אביב כוכבי לצד נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית כמו נורית גלרון ודביר בנדק. אילן גזית, מזכ"ל התנועה, מציין כי "המטרה שלנו היא לחבר מחדש את הבוגרים לעשייה חברתית ציבורית משמעותית: לעצור לרגע אחד את הריצה ולתרום לחברה דרך פרויקטים חינוכיים למען הכלל - כל אחד לפי תחומי העניין ונטיית הלב שלו".