גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך לבלום את תרבות השוחד

יש להשית קלון וסנקציות כלכליות על חברה שבכיריה הודו במתן שוחד

 שוחד / צילום אילוסטרציה:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שוחד / צילום אילוסטרציה: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מה עושה הממשלה כדי לוודא את כשרותם של מכרזים ציבוריים? כנראה לא מספיק, אם לשפוט לפי מדדי השחיתות העולמיים, בהם אנו מדורגים במקומות לא מחמיאים; ובוודאי על רקע שני המקרים הבולטים בשנים האחרונות, בהם קידמו ישראלים, בעבור טובות הנאה, אינטרסים של חברות, שהועדפו על פני טובתם של אזרחי המדינה ועל חשבונם.

המקרה הידוע ביותר, שנמשך למעלה מעשור, הוא של חברת סימנס, שאנשיה נתנו שוחד למנהלים ואף לדירקטור בחברת החשמל (לאחרונה הגיעה סימנס להסדר פשרה ותשלם 160 מיליון שקל קנס לקופת המדינה בגין חלקה בפרשה); במקרה נוסף, שאליו נחשפנו לאחרונה, המליצה המשטרה להעמיד לדין כ-40 חשודים ב-11 חברות שונות, וביניהם בכירים לשעבר בחברת נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר), אלכס ויז'ניצר ושי ברס, במגוון עבירות ובין היתר גם במתן וקבלת שוחד.

הבעיה העיקרית: גם היום, חלק מאותם 40 חשודים משמשים בתפקידים בכירים בחברות ממשלתיות נוספות, או בעלי מניות בחברות, או משמשים כספקים של החברות.

שוחד, לפעמים אנו נוטים לשכוח, אינו עבירה הנוגעת רק בתחום המוסר; זו עבירה שהיא קטליזטור לפגיעה משמעותית בכלכלה, שכן מכרזים מוטים לא מגלמים את כדאיותה האמיתית של העסקה. במקרים מסוימים שוחד אף עלול לגרום פגיעה ביטחונית, כאשר שיקולים בלתי רלוונטיים משפיעים על בחירת זוכים במכרזים.

בעקבות פרשת סימנס ובמסגרת המאבק בעבירות צווארון לבן, הגשתי לפני כשנה תיקון לחוק המכרזים שנועד להקטין את הכדאיות הכלכלית שבביצוע עבירת שוחד. התיקון מבקש למנוע מחברות שהורשעו בקבלה או מתן שוחד, או חברות שמנהליהן הורשעו במתן או קבלת שוחד (גם אם ההרשעה הייתה במסגרת חברה אחרת) - להתמודד על מכרזים ציבוריים לכל הפחות לתקופה של 10 שנים.

כך, אם לדוגמה יורשעו בכירי חברת החשמל בשל שוחד שנתנה סימנס, על אף שבהתאם להסכם הפשרה סימנס עצמה לא הורשעה, לא תוכל סימנס לגשת למכרזים ציבוריים.

מטרתו של התיקון לחוק היא למנוע את הכדאיות של עבירה זו ואת היכולת של גופים חזקים להגיע להסדרים אשר מונעים הרשעה ומאפשרים להם להמשיך לגשת למכרזים. מעין הטלת קלון על חברה.

במקרים מסוג זה, ברור כי אין די בגיבוש הסדר אזרחי עם המשחד, המאפשר לו להמשיך ולגשת למכרזים ציבוריים בעתיד. חייבים להטיל סנקציות עתידיות. רק כך תיווצר הרתעה אמיתית מפני מעשי שחיתות ושוחד, המהווים איום על מוסדות דמוקרטיים ועלולים לפגוע בשלטון החוק.

התיקון להצעת החוק תואם את רוחה של אמנת האו"ם למניעת שחיתות (United Nations Convention Against Corruption) ואמנת ה-OECD בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות (OECD Convention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in International Business Transactions).

כחלק מההצטרפות לאמנה, המדינה תיקנה מספר חוקים: תיקון לפקודת מס הכנסה משנת 2009, שאוסר ניכוי שוחד כהוצאה, וכן תיקון לחוק העונשין שהתקבל בתחילת שנת 2010, שהקשה על נותני השוחד והטיל עונש מאסר ארוך יותר וקנס מוגדל במיוחד על נותן שוחד לעובד ציבור זר.

התיקונים הללו בחקיקה מבורכים, אך בשטח המצב שונה לחלוטין, ולכן הם אינם מספיקים. חשיבותו של התיקון המוצע לחוק היא להבהיר לחברות כי עבירת השוחד חמורה בעיני המדינה ועלולה להביא לסנקציות כלכליות גם במקרה בו החברה לא תורשע ורק תיקנס.

לפני כשנתיים פרסם ארגון השקיפות הבינלאומי ד"ח שבדק את יישום האמנה למאבק בשוחד שעליה חתומה ישראל. ממצאי הדו"ח העלו כי ישראל לא חוקרת מקרי שחיתות של ישראלים במדינות זרות - ומציב את ישראל ברשימה אחת עם רוסיה, טורקיה ומקסיקו.

אם ישראל רוצה לשפר את מעמדה ביחס לשחיתות, עליה להחיל על עצמה סטנדרטים גבוהים יותר ולהשית קלון על חברה שבכיריה הודו במתן שוחד. את המנגנון המעוות במסגרתו כסף ופשרות יכולים לקנות מראית-עין של תקינות שלטונית - חייבים לפרק ומהר.

■ הכותבת היא חברת כנסת מטעם המחנה הציוני. 

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לקדם את הליך פיטוריה, וקבעה כי מדובר במהלך בלתי־חוקי בעליל

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

ג'זוף עאון, נשיא לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, אלוט מזנקת ב-10%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?