הנקראות ביותר

פרשת השוחד בחברת החשמל: סימנס העולמית תשלם 160 מ' ש'

6 בכירים בעבר ובהווה בחברת החשמל מואשמים כי קיבלו מסימנס שוחד באופן שיטתי, בתמורה לזכייתה במכרזים ■ "סימנס ישראל פרשה רשת של טובות הנאה על מנהלים בחברת החשמל שזוהו כבעלי השפעה על התקשרויות ומכרזים" ■ לפי הסדר שהושג עם המדינה, לא יוגשו כתבי אישום נגד סימנס העולמית ונגד 3 עדי מדינה

loading

שוחד במיליונים לבכירי חברת החשמל, חוזים פיקטיביים עם חברת ייעוץ זרה, כספת סודית בלונדון ומזוודות מזומנים לבכירי חברת החשמל - כך זכתה לכאורה סימנס בחוזים העצומים של חברת החשמל לאספקת ציוד בהיקף של מעל 3 מיליארד שקל מכספי הציבור. מדובר בציוד שכפי שיפורט בהמשך, חלקו אינו עובד כראוי, וסימן שאלה תלוי מעל הכדאיות של כל העסקאות לרכישתו.

זוהי התמונה המצטיירת מכתב האישום החמור שהוגש הבוקר (ב') נגד 5 בכירי חברת החשמל בעבר ואחד מבכיריה בהווה - הסמנכ"ל דוד אלמקיס.

כתב האישום מוגש גם נגד סימנס ישראל, אך לא נגד סימנס העולמית, בהתאם להסדר שהושג בין סימנס לבין המדינה, במסגרתו תשלם סימנס למדינה 160 מיליון שקל שלא הוגדרו כקנס.

כמו כן, המדינה נמנעה מהגשת כתבי אישום נגד 3 עדי המדינה בתיק: מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר, אורן אהרונסון; גיסו, שלמה דניאל; ויצחק הירש, בכיר לשעבר בסימנס. לפי הפרקליטות, גם ידם של יו"ר ועד עובדי החברה בעבר ובכיר נוסף (שנפטרו) הייתה במעל.

"סימנס ישראל פרשה רשת של טובות הנאה, שנמעניה היו שורה של מנהלים שזוהו מלכתחילה כבעלי השפעה על התקשרויות ומכרזים של חברת החשמל", נכתב בכתב האישום ,שהוגש באמצעות עורכי הדין יהודית תירוש-גרוס, אמיר טבנקין, אבי ארוניס ואסף עיסוק מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

הבכירים הנאשמים הם: דוד קון, שכיהן כסמנכ"ל ייצור והולכה ומשנה למנכ"ל חברת החשמל; יונה שוויצר, שכיהן כמנהל האגף לתכנון הנדסי בחברה; יעקב (יאשה) חאין, שכיהן בשורה של תפקידים, בהם סמנכ"ל פרויקטים הנדסיים וסמנכ"ל הייצור וההולכה והמשנה למנכ"ל החברה; חיים ברנר, שכיהן כסגן מנהל האגף לתכנון הנדסי בחברת החשמל (תחת שוויצר), ובהמשך קודם לתפקיד מנהל היחידה לפיתוח עסקי בנושא ייצור; צבי אייל, שכיהן כמנהל מחלקת תכנון מערכות מכאניות באגף לתכנון הנדסי בחברת החשמל; ודוד אלמקיס, ששימש כסגן מנהל אגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחברה, ומאז 2012 קודם לתפקיד סמנכ"ל תכנון פיתוח וטכנולוגיה, ועודנו מכהן בתפקיד.

כתב האישום הוגש בתום חקירה ארוכה שניהלה רשות ניירות ערך, ולאחר שטענותיהם של הנאשמים נדחו במסגרת שימוע.

הסכמים פיקטיביים

"בין בכירי חברת החשמל הנאשמים לבין סימנס (העולמית - ג'מ') וסימנס ישראל נוצרו יחסי 'תן וקח', במסגרתם הועברו מסימנס תשלומי שוחד באופן שיטתי לבעלי תפקידים בחברת החשמל, במטרה להטותם למשוא-פנים בתפקידם ועל-מנת שיפעלו לקידום ענייניה של סימנס בחברת החשמל", נטען בכתב האישום. "הבכירים לקחו תשלומי שוחד מסימנס וסימנס ישראל, בין במהלך ובין אחרי ההתקשרויות של סימנס עם חברת החשמל, בין בתשלום אחד ובין לשיעורין. הבכירים הנחו את סימנס ישראל באיזה אופן יועברו תשלומי השוחד והיו מעורבים באופן אקטיבי בקבלת כספי השוחד ובהסתרתם".

לצורך העברת כספי השוחד, טוענת המדינה, יצרה סימנס העולמית, באמצעות סימנס ישראל, תשתית שכללה התקשרות בהסכמי ייעוץ פיקטיביים עם חברה שלישית, תוך שימוש בחברות-בנות ועובדים לשעבר של סימנס ברחבי העולם לצורך הסתרת מקור הכספים.

לפי כתב האישום, אורן אהרונסון - עד המדינה שהיה בכיר בסימנס בשנים הרלוונטיות וב-2003 מונה למנכ"ל סימנס ישראל - גייס לצורך הסתרת מקור הכספים את שלמה דניאל, גיסו ועד המדינה השני בתיק, שהיה בעליה של חברה זרה בשם אוקפילד, יצרנית טקסטיל הרשומה בהונג-קונג.

סימנס, מתאר כתב האישום, נקשרה בהסכמים פיקטיביים מול אוקפילד, במסגרתם הועברו סכומי השוחד לחשבונות החברה ההונג-קונגית, וממנה הועברו הסכומים לכאורה בדרכים שונות לחשבונות בציריך, כספת בבנק זר ובמזומן לבכירי חברת החשמל, בכסות של פעילות עסקית של אוקפילד.

"ההסכם בין אוקפילד לסימנס היה כיסוי לכך שחשבונות אוקפילד, לצד פעילותה העסקית, שימשו את סימנס כצינור להעברת כספי שוחד לבעלי תפקידים שונים בחברת החשמל, בהם קון, שוויצר חאין, ברנר, אייל ואלמקיס. בתמורה להעמדת חשבונותיו לצורכי סימנס, קיבל דניאל עמלה", טוענת המדינה.

כתב האישום מפרט גם את הדרכים שבהן קיבל כל אחד מהבכירים הנאשמים את כספי השוחד ואת סכומי השוחד שסוכמו בין סימנס לבין חלק מהבכירים מראש. לגבי סמנכ"ל הייצור, דוד קון, נטען כי סוכם כי יהיה זכאי לשוחד בסך כולל של מיליון דולר. את הכספים הוא קיבל לכאורה בתיווכו של איש-קש נוסף בשם אנטון דלין, שעסק בניהול השקעות מט"ח באמצעות חברה לונדונית ששמה "פורקס אדוויזורס".

לפי כתב האישום, הכספים הועברו בתחילה מאוקפילד ההונג-קונגית לחשבונות החברה הלונדונית באי ג'רזי. מחשבונות אלה נמשכו הכספים לחשבונות פרטיים של דלין בלונדון, שלפי כתב האישום משך את הכספים במזומן והפקידם בכספת ייעודית שפתח לטובת תשלום השוחד.

"בנובמבר 2002 נפגשו קון ויצחק הירש (ששימש בעבר כמנהל חטיבת האנרגיה בסימנס ישראל, והינו עד המדינה השלישי בתיק) בלונדון, על-מנת שקון ייקח את כספי השוחד שהופקדו עבורו בכספת. השניים נפגשו בבית הכספות. במסגרת פגישה זו ניתנה לנאשם קון גישה לכספים שהוחזקו בכספת, ולבקשתו הומחתה לטובתו הכספת ונרשמה על שמו", מפרט כתב האישום.

טורבינות ב-2.5 מיליארד שקל

הפרקליטות מתארת מה שנראה כפרץ של נדיבות והכרת-תודה מצדו של קון, שביקש לדאוג שגם הירש נהנה מהכספים: "בטרם הועברו אליו הכספים, ביקש קון מהירש שייקח לעצמו סכום כסף מתוך כספי השוחד. בעקבות בקשה זו לקח הירש מכספים אלה סכום בלתי ידוע של עשרות אלפי דולרים", נטען באישום.

לגבי יונה שוויצר, מנהל האגף לתכנון הנדסי, כתב האישום מתאר כי שולם לו שוחד בסך 200 אלף דולר. "הכספים הועברו לבקשת שוויצר לחשבון בבנק יוליוס בר בציריך-שווייץ על-שם חברת ליינפורט. חשבון ליינפורט הוא חשבון בנק בשליטת חברו של שוויצר, שהחזיק עבור שוויצר את הכספים".

יאשה חאין, אז סמנכ"ל פרויקטים הנדסיים בחברת החשמל - מפרט כתב האישום - קיבל 390 אלף דולר לחשבון ממוסר בסניף HSBC בציריך; חיים ברנר, אז מנהל האגף לתכנון הנדסי בחברה, קיבל לכאורה 430 אלף דולר לחשבון קרדיט סוויס בציריך הנושא את שמו בשינוי קל - Haim Bar Ner; צבי אייל, שכיהן כמנהל מחלקת תכנון מערכות מכאניות בחברה, מואשם כי קיבל 260 אלף דולר לחשבון בנק ממוספר ב-UBS; ואילו דוד אלמקיס, הסמנכ"ל הבכיר בחברת החשמל, קיבל לכאורה 120 אלף אירו במזומן.

במרכז פרשיית השוחד מופיעה בכתב האישום זכייתה של סימנס ב-3 חוזים גדולים. הראשון הוא חוזה הטורבינות, שהליך המכרז בעניינו החל בהיקף של כ-300 מיליון דולר, והיקפו הלך וגדל באופן מדורג. ב-1999 החליטה חברת החשמל לרכוש את הטורבינות ויצאה במכרז. כתב האישום מפרט כי "התקבלו הצעות מ-4 ספקים - החברות ג'נרל אלקטריק, ABB, מיצובישי וסימנס. השוואה טכנית של הצעות הספקים בוצעה, בין היתר, על-ידי הנאשמים ברנר ואייל".

ואולם, באמצע שנת 2000 הוחלט לפסול את המכרז, משום שאף לא אחד מבין הספקים שהשתתפו במשא-ומתן ענה על הדרישות הטכניות במכרז. אז מה החליטה חברת החשמל לעשות? להמשיך במשא-ומתן ללא מכרז, עם הספקיות שהיו קרובות ביותר לתנאים הטכניים של המכרז - וכך בתחילת 2001 החליטה ועדת המכרזים להמשיך במשא-ומתן עם סימנס וג'נרל אלקטריק.

5 חודשים מאוחר יותר החליטה ועדת המכרזים בראשות קון להתקשר עם חברת סימנס בחוזה לרכישת 3 טורבינות, וכן להתקשר בחוזה נוסף לרכישת שירותי תחזוקה לטווח ארוך ל-3 הטורבינות - בעלות כוללת של 340 מיליון דולר בקירוב, והחל משא-ומתן לסגירת הפרטים. מכאן החלה להתגלגל "צמיחת" החוזה.

לפי כתב האישום, המשא-ומתן עם סימנס נמשך עוד שנה, ובפברואר 2002 הוחלט סופית על רכישת הטורבינות ב-320 מיליון אירו (המטבע שבו ננקב המחיר הוחלף). עם זאת, המשא-ומתן על חוזה התחזוקה של הטורבינות לא נסגר. ביולי אותה שנה החליטה ועדת המכרזים, בישיבה שבה השתתפו קון ושוויצר, על רכישת טורבינה נוספת במחיר של 110 מיליון אירו. באותו היום אושר הסכם האחזקה ל-3 הטורבינות הראשונות בעלות של 80 מיליון אירו.

לפי כתב האישום, חלפו כמה חודשים, ונחתם הסכם למתן שירותי תחזוקה לטורבינה הרביעית, בעלות נוספת של 26.5 מיליון אירו. חלפה לה עוד שנה, והוועדה של קון החליטה לנהל משא-ומתן ובהמשך גם לרכוש ב-2003 טורבינה חמישית בעלות של 88 מיליון אירו.

מתוך כתב האישום עולה כי מכרז הטורבינות המוטה לכאורה הסתכם בעלות כוללת של 600 מיליון אירו, שהם כ-2.5 מיליארד שקל. זאת, בעוד המעורבים בקבלת ההחלטות בנוגע למערכות עשו זאת לאחר שכבר סיכמו עם בכירי סימנס על קבלת סכומי שוחד של מאות אלפי דולרים כל אחד - בתמורה לקידום ענייני סימנס במכרז ולמסירת מידע מתוך הליכי המכרז.

כתב האישום בפרשה מצטרף להרשעתו של השופט לשעבר דן כהן, שכיהן כדירקטור בחברת החשמל והורשע כבר בנטילת שוחד מסימנס בין היתר בפרשת הטורבינות. כהן מרצה את 6 שנות המאסר שהוטלו עליו בעקבות האישום נגדו.

כישלון ה-DMS

חוזה שמן נוסף שבו זכתה סימנס מחברת החשמל, הוא בגובה 80 מיליון אירו לאספקת מערכת ה-DMS. מדובר במערכת לניתוב ושליטה על חלוקת החשמל, שבה הושקעו כספים נוספים מאז רכישתה. למרות מאות מיליוני השקלים שהמערכת הזו עלתה לציבור, לאחרונה - כ-14 שנים לאחר הזכייה במרכז ו-5.5 שנים בלבד לאחר שהחלה מערכת ה-DMS לפעול באופן מלא - הוקם בחברת החשמל צוות שמטרתו לקדם רכישת מערכת שתחליף את מערכת ה-DMS של סימנס בשל ליקויים קשים בתפקודה.

סיפור כישלונה של המערכת עלה מסכסוך עבודה של החברה מול עובד שלה לשעבר, מורן גנוסר. האחרון היה מנתח מערכות מידע בחברת החשמל שחשף את כשלי המערכת, וכן חשף חשדות לניסיון להסתיר את הכשלים הללו, בהם היו מעורבים, לטענתו, גם חלק מהבכירים בחברת החשמל המועמדים היום לדין. לטענת גינוסר, הוא פוטר על רקע ניסיונו לחשוף את מעשי הטיוח במסגרת דוח שחיבר מיוזמתו. גנוסר מנהל הליך מול חברת החשמל בבית הדין לעבודה.

מכרז ב-22 מיליון אירו

חוזה נוסף שבו זכתה סימנס במסגרת יחסיה המיוחדים עם חברת החשמל, נוגע לבניית מערכת ה-GIS (מסדר מפסקים מבודדי גז) עבור תחנת הכוח של חברת החשמל בגזר. לפי כתב האישום, "באפריל 2002, ובאה ההתקשרות עם סימנס להרחבת סדרת ה-GIS לוועדת המכרזים העליונה. בישיבה זו תמך קון בהתקשרות עם סימנס להרחבת סדרת המסדר. יחד עם זאת, ועדת המכרזים העליונה הנחתה את ההנהלה לפנות לספקים נוספים לצורך בדיקת האפשרות לקבלת הצעות מחיר נוספות.

"במאי אותה שנה שלח אלמקיס מזכר אל קון, בו פירט את תוצאות הבדיקה שערך מול ספקים אפשריים ואת המלצתו להתקשר עם סימנס להזמנת הציוד לצורך הרחבת המסדר. על בסיס המלצות אלה של אלמקייס, החליטה ועדת המכרזים במאי אותה שנה להתקשר עם סימנס לצורך מימוש אופציית הרחבת מסדר ה-GIS בגזר. היקף ההתקשרות עמד על כ-22 מיליון אירו (88 מיליון שקל בקירוב). החלטת ועדת המכרזים אושרה על-ידי ועדת המכרזים העליונה מאוחר יותר", טוענת המדינה.

סימנס: "ההסדר עם המדינה בפרשה מאוזן וראוי"

עורכי הדין המייצגים את סימנס וסימנס ישראל, ישראל (רלי) לשם, נדב וייסמן ועדי פרמדר, שותפים במשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות', מסרו: "אנחנו שמחים שהפרקליטות מצאה לנכון להתקשר עם סימנס בהסדר והחליטה להימנע מהגשת אישום פלילי נגד חברת סימנס העולמית. מדובר בהסדר מאוזן וראוי במכלול נסיבות העניין".

עורכי הדין ששי גז ועדי ברקאי, המייצגים את דוד אלמקיס, מסרו: "צר לנו שהפרקליטות לא קיבלה את טענותינו כפי שהשמענו בהרחבה בשימוע. סברנו ואנו עדיין סבורים כי אין מקום להגיש כתב אישום בעניינו של ד"ר אלמקיס, ואנו משוכנעים כי כאשר הדברים יועברו לבחינה שיפוטית, יסתבר כי אכן כך הדבר. ד"ר אלמקיס, אדם עתיר זכויות, פעל לאורך שנים לטובת חברת החשמל ולטובתה בלבד". 

עורכי הדין גלעד ברון וסיימון יניב ממשרד ברון ושות', המייצגים את חיים ברנר, מסרו בתגובה: "בתיק זה ישנן שאלות משפטיות ועובדתיות כבדות-משקל, אשר נדמה שהפרקליטות לא מצאה לנכון להתמודד עמן בשלב השימוע, ואין אלא להצר על כך. מטבע הדברים, הנושאים יחזרו ויעלו במסגרת ההליכים בבית המשפט. קשה להתייחס מעבר לאמור, בהתחשב בכך שרק הבוקר הפרקליטות העבירה הודעות קצרות ולא מפורטות בדבר החלטה בשימוע, לאחר המתנה של חודשים רבים, ובד-בבד מצאה לנכון להגיש כבר הבוקר את כתב האישום כנגד הנאשמים". 

פרשיות שוחד

 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות