להמשיך לעבוד, לקבל פנסיה וגם לשלם פחות מס: כך תעשו את זה

גיל הפרישה הרשמי בישראל אמנם עומד על 67 לגברים ו־63.3 לנשים (נכון ל־2026), אך זה לא אומר שחייבים להמתין לעזיבת שוק העבודה כדי להתחיל למשוך את קצבת הפנסיה. המנגנון המאפשר להמשיך לעבוד כרגיל, ובמקביל ליהנות מהכנסה חודשית נוספת מהחיסכון הפנסיוני - מבלי לאבד את הטבות המס - מכונה "פרישה מדומה".

● בדרך לפנסיה: זה החיסכון הראשון שכדאי למשוך ממנו
● רשות המסים לא תאהב לשמוע את זה: הצעד ששווה לכם עד מיליון שקל בפנסיה

בעזרת מומחי פרישה, צללנו בכתבה השלישית של מדור "מחשבים פרישה" לשאלות המרכזיות מאחורי המהלך, כדי לעזור לכם להבין למי הוא באמת משתלם ומאילו מלכודות מס כדאי להיזהר. כמו תמיד, מדובר בקווי מתאר כלליים שאינם מהווים תחליף לייעוץ פרטני.

מהי פרישה מדומה?

לכאורה, החל מגיל 60 ניתן לצאת לפרישה מוקדמת ולהתחיל למשוך קצבת פנסיה. פרישה מדומה נוגעת למי שממשיך לעבוד, במשרה מלאה או חלקית, ובמקביל מתחיל למשוך קצבה. עם זאת, חלק מהטבות המס הרלוונטיות לחוסכים ייכנסו לתוקף רק מגיל הפרישה הרשמי, בעוד שרכיבים פטורים אחרים ניתנים למימוש כבר מגיל 60.

נוסף על כך, גם מי שהגיע לגיל הרשמי וממשיך לעבוד יכול בתנאים מסוימים לקבל קצבה פנסיונית המזוכה ממס - במקביל לשכר ממקום העבודה. הרציונל מאחורי יישום המהלך הוא רצון להגדיל את מקורות ההכנסה ולשפר את תזרים המזומנים.

באיזה גיל רצוי לבצע פרישה מדומה?

איל כהן, מנהל תחום מקצועי פנסיוני ופרישה בארבע עונות תכנון פיננסי, מסביר כי "ברוב המקרים נהוג לשקול את נושא הפרישה המדומה בגיל הפרישה. מהסיבה שבגיל זה ניתן לבצע קיבוע זכויות, כלומר ניתן לפטור מתשלום מס את הקצבה החודשית, באופן מלא או חלקי. בנוסף, מגיל פרישה הקצבה אינה מחויבת בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות".

מתי בכל זאת זה הצעד הכדאי גם לפני גיל הפרישה הרשמי?

"יש לא מעט מקרים בהם ניתן ורצוי לעשות זאת קודם, כשישנה סיבה של אי־תשלום מס על הקצבה בין אם מהכנסה נמוכה שלא מגיעה לרף המס הקבוע בחוק, פטור ממס עקב נכות, הצטברות של כספי קצבה מוכרת (קצבה פטורה ממס) וכדומה", מוסיף כהן.

האם כל אחד יכול לבצע פרישה מדומה?

כל מי שברשותו אחד מהמוצרים הפנסיוניים המשלמים קצבה - ביטוח מנהלים, קרן פנסיה ותיקה או קרן פנסיה חדשה - החל מגיל 60. כהן מציין כי "גם במכשירים אלה נדרש לרוב לקבל את אישור המעסיק, על מנת להמיר את כספי הפיצויים שהופקדו לקצבה טרם סיום העסקה מוחלט. עבור פיצויים בקופות ששייכים למעסיקים קודמים לא נדרשים אישורים פרט לאישור על סיום העסקה".

מה לגבי עובדי מדינה?

כאן התשובה תלויה במסלול הפנסיוני של העובד: בעוד שחוסכים בקרן פנסיה צוברת יכולים לבצע את המהלך, עובדי מדינה הזכאים לפנסיה תקציבית אינם רשאים להתחיל לקבל את הקצבה מהמדינה טרם הסיום המוחלט של העסקתם.

איך זה משפיע על התשלום שגובה רשות המסים?

אוקסנה גוטין, מנהלת מחלקת תכנון פרישה וייעוץ לבכירים בקבוצת ברק פיננסים, מסבירה כי "על קצבת הפנסיה חל מס הכנסה, גם במהלך פרישה מדומה. זאת, על אחת כמה וכמה כאשר חל גם מס הכנסה על ההכנסה שממשיכה מעבודה - ויש צורך בתיאום מס".

המשמעות היא שאמנם ההליך אפשרי מגיל 60, אבל אז הקצבה מצטרפת למשכורת החודשית ותשלום מס ההכנסה הוא בהתאם לסכום המצרפי. לכן, לרוב האנשים לא כדאי כלכלית לעשות את זה לפני גיל הפרישה הרשמי.

עם זאת, גוטין מוסיפה כי "פרישה מדומה נהנית מהטבות מס המוענקות על ידי המדינה, ולכן כדי להביא את תשלומי המס למינימום, יש לנצל את הפטור שמציעה מדינה באמצעות 'הליך קיבוע זכויות'".

איך פרישה מדומה תשפיע על גובה הקצבה?

משיכת קצבה טרם גיל הפרישה הרשמי מובילה לכך שה"מקדם" - המספר שבו מחלקים את סך צבירת הפנסיה - יהיה גבוה יותר. כפועל יוצא מכך שהחיסכון מתחלק על פני יותר חודשים, הקצבה החודשית תהיה נמוכה יותר. עוד משפיעה העובדה שהקצבה תהיה חייבת במס.

עם זאת, אם הפורש מבקש להמשיך לעבוד אחרי גיל 67, הוא רשאי החל מגיל זה להמיר את החיסכון הכספי לפנסיה ולבצע קיבוע זכויות. במסגרת תהליך זה יקבל פטור ממס עבור הפנסיה החודשית ולמעשה יגדיל את הסכום נטו שיקבל כקצבה.

מה כדאי לשקול לפני?

כהן מארבע עונות מציין כי "לפרישה מדומה יש מספר היבטים מיסויים ופנסיוניים שחייבים להיבחן לעומק עוד בטרם קבלת ההחלטה. הם כוללים, בין היתר, את ההשפעה על מקדם ההמרה לקצבה בפנסיות חדשות וביטוחי מנהלים, צבירת הזכויות, מענק שנים עודפות, החזר תגמולים, החזר פיצויים ו'קנס' על הקדמת הפרישה בפנסיות ותיקות, השפעה אפשרית על נושא ביטוח אובדן כושר עבודה, פגיעה בסל הפטור שאולי נגרמה בעבר עקב משיכת פיצויים פטורים, מצב בריאותי של העובד, מדרגת המס בה העובד נמצא, כוונות הורשה של הכספים ועוד".

איך עושים זאת בפועל?

גוטין מברק פיננסים מסבירה שבשלב הראשון צריך לדאוג למספר הליכים מקדימים ומסמכים. הבולט שבהם הוא קיבוע זכויות מול רשות המסים שמעניק הטבת מס על משיכת הקצבה החודשית, ועליו כתבנו בהרחבה במדור הקודם.

כדי להתחיל בתהליך, רצוי להיוועץ בתחילה ביועץ מס לטובת בדיקת גובה הפטור שהפורש יהיה זכאי לקבל באמצעות הבקשה לקיבוע זכויות. בשלב השני נדרשת פנייה לקרן הפנסיה לטובת בקשה להמיר רק את החלק שניתן לקחת כפטור ממס. לאחר קבלת תלוש קצבה ראשון, יש להגיש למס הכנסה טופס 161ד לבקשה לבצע קיבוע זכויות.

"מדובר בתהליך מורכב שבמהלכו יש לקבל החלטה על פיצויים שרוצים לקבל בפטור וסכומים שרוצים להוון (למשוך)", אומרת גוטין על הליך קיבוע הזכויות. "אין כאן ברירות מחדל, כל החלטה היא אישית. והכי חשוב, נגעת - נסעת. מרגע שקיבלת החלטה יש רק שלושה חודשים לצורך תיקון טופס קיבוע הזכויות, ולכן לפני כן יש להבין את כל המשמעויות הכרוכות בכך".

אילו הטבות מס אפשר לקבל מוקדם יותר, כבר מגיל 60?

"חשוב להתייחס גם לקצבה המוכרת שהיא הקצבה הנובעת מתשלומים ששולמו לתוכניות הפנסיוניות וששולם עליהם מס כבר בעת ההפקדה", מסבירה גוטין. "חלק זה בקצבה יהיה גם פטור ממס ונקרא 'קצבה מוכרת'. זכאות לנצל את הפטור על הקצבה המוכרת היא כבר מגיל 60. קיימים מגבלות ותנאים לאופן המימוש של מרכיב זה".