השבוע האחרון כלל מסת פיטורים אגרסיבית בהייטק הישראלי. המצטרפת האחרונה היא אמדוקס, שתפטר כ-10% מכוח האדם הגלובלי שלה, שיכלול לפי הערכות מאות עובדים בישראל. לפני כן הודיעה וויקס על מהלך פיטורים רחב במיוחד, וזאת לצד חברות טכנולוגיה נוספות בארץ ובעולם שמבצעות מהלכי התייעלות עמוקים.
אלא שבניגוד למשבר של 2022 ו-2023, אז חברות פיטרו עובדים בעקבות עליית הריבית, עצירת השקעות וחשש מהאטה עולמית, הפעם התמונה שונה לגמרי. החברות שמפטרות אינן חברות שנאבקות על הישרדותן. חלק גדול מהן יציבות, רווחיות ואפילו ממשיכות לצמוח.
● "זה כואב ומשפיל": עובדי וויקס מגיבים לפיטורים
● מנכ"ל אנבידיה בטוח: אלו המקצועות שיישארו חסינים מ-AI
יותר ויותר בכירים בתעשייה מודים בשיחות עם משקיעים ועם עובדים כי לא מדובר בעוד גל קיצוצים מחזורי, אלא בשינוי עומק של הדרך שבה חברות טכנולוגיה מתכננות להיראות בשנים הקרובות.
במשך יותר מעשור, ההייטק התרגל לפעול לפי נוסחה קבועה יחסית: גיוסים אגרסיביים, צוותים גדולים, שכבות ניהול רחבות והתרחבות בלתי פוסקת של כוח האדם. צמיחה נמדדה לא רק לפי הכנסות, אלא גם לפי מספר העובדים והיקף הארגון.
אלא שכעת, מהפכת הבינה המלאכותית מתחילה לשנות את המשוואה הזאת באופן דרמטי.
חברות רזות ומהירות
המסר שמגיע כיום מוול סטריט ברור מאוד. אם בעבר משקיעים רצו לראות בעיקר צמיחה וגיוסים מסיביים, היום הם רוצים לראות חברות רזות, מהירות ויעילות יותר. מנכ"לים מבינים שלא מספיק להראות הכנסות גדלות, אלא צריך להוכיח שגם אפשר לבצע את אותה העבודה עם פחות עובדים.
כלי AI מסוגלים כיום לבצע חלק הולך וגדל ממשימות הפיתוח, התמיכה, הבדיקות, כתיבת הקוד, ניתוח הנתונים ושירות הלקוחות. התוצאה היא שחברות רבות מתחילות לבחון מחדש האם הן באמת צריכות את אותם מבנים עצומים שנבנו בעשור האחרון.
המעבר הזה אינו מתרחש רק בחברות צעירות או בסטארט-אפים קטנים. דווקא חברות גדולות ובשלות, שבנו לאורך השנים ארגונים עצומים עם אלפי עובדים ושכבות ניהול רבות, הן אלו שמבצעות כיום את ההתאמות האגרסיביות ביותר. בענף מספרים כי יותר ויותר חברות מבצעות הקפאות שקטות של גיוסים, מבטלות תקנים, מצמצמות שכבות ניהול ומנסות לבנות מבנים שטוחים וגמישים יותר.
במקרים רבים, מהלכי ההתייעלות אפילו לא מוצגים כפיטורים. החברות מעדיפות להשתמש במונחים כמו "טרנספורמציה", "רה-ארגון" או "התאמה לעידן ה-AI". אלא שבפועל, המשמעות דומה מאוד: פחות עובדים ויותר הסתמכות על אוטומציה.
לצד מהפכת ה-AI, החברות הישראליות מתמודדות גם עם לחץ כלכלי נוסף. התחזקות השקל מול הדולר מייקרת משמעותית את עלויות ההעסקה בישראל עבור חברות שמכניסות בעיקר דולרים אך משלמות משכורות בשקלים. המשמעות היא שגם חברות חזקות ורווחיות מחפשות כעת דרכים להקטין עלויות ולהתייעל במהירות.
שוק העבודה מתפצל
למרות הדיבור על כך ש-AI "מחליף עובדים", המציאות מורכבת יותר. ברוב המקרים לא מדובר במצב שבו מערכת אחת מחליפה עובד אחד, אלא בשינוי שמאפשר לצוות קטן יותר לבצע עבודה שבעבר דרשה עשרות עובדים.
התוצאה היא קיטוב חריף בשוק העבודה. מצד אחד, חברות ממשיכות להילחם על מומחי AI, סייבר, דאטה וארכיטקטורת ענן. השכר בתחומים הללו ממשיך לטפס, וחברות מוכנות לשלם סכומי עתק למהנדסים ולחוקרים מנוסים שיודעים לעבוד עם מערכות AI מתקדמות או לבנות תשתיות חדשות.
מצד שני, עבור ג'וניורים, עובדי תמיכה ותפקידי מעטפת, השוק הופך לקשה בהרבה. גם נתוני רשות החדשנות וחברות ההשמה מצביעים על ירידה במספר המשרות הכלליות בהייטק, לצד ביקוש גבוה מאוד לתפקידים ממוקדים בתחומי AI.
לדברי שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרינדס - "בימים האחרונים אנו עדים לאחד הגלים הראשונים שמזוהים במפורש עם השפעת ה-AI על תפקידים קיימים בהייטק.
"בשנים האחרונות כבר חווינו גלי פיטורים בחברות הייטק עקב אוטומציה, אופטימיזציה של צוותים ושינויים טכנולוגיים שונים, אך פעמים רבות השפעת ה-AI הייתה עקיפה ולא מוגדרת במפורש".
לדבריה, "הגל הנוכחי שונה במידה ניכרת, משום שהפיטורים ממוקדים יותר בסניורים ומשקפים באופן ברור את השינויים בדרישות התפקידים ובמבנים הארגוניים שנוצרים בעקבות יכולות AI חדשות".
וקס מוסיפה כי לצד גל הפיטורים מתחיל להיווצר גם גל חדש של הזדמנויות. "למרות שיש כאן גל יחסית גדול של שינויים ופיטורים, הוא מגיע במקביל לפתיחה משמעותית של משרות חדשות בחברות קיימות ובסטארט-אפים חדשים שקמים בזכות מהפכת ה-AI. דווקא בתוך השינוי הזה נולדות אפשרויות חדשות. מי שיידע לזהות את ההזדמנות הנכונה עכשיו יכול להרוויח ובגדול".
המשמעות בפועל היא ששוק העבודה בהייטק מתחיל להתחלק לשניים. קבוצה קטנה ומבוקשת מאוד של מומחי ליבה בתחומי AI ותשתיות, מול עובדים רבים שמגלים שהתפקידים שעליהם נבנו במשך שנים פשוט מתחילים להיעלם או להשתנות במהירות.
האלגוריתם ודיני העבודה
לצד השינוי העסקי והטכנולוגי, גל הפיטורים החדש מתחיל לעורר גם שאלות משפטיות מורכבות. ככל שחברות מדברות בצורה גלויה יותר על שימוש ב-AI לצורך התייעלות, כך עולה גם החשש מפני קבלת החלטות אוטומטיות מדי בנוגע לעובדים.
עו"ד לימור ארגוב-שנהב מסבירה כי הגל הנוכחי שונה מהותית מגלי פיטורים קודמים. "אם בעבר חברות קיצצו כדי לשרוד, היום לא מעט חברות מפטרות גם כשהן רווחיות, מתוך מטרה לעבור למבנה עבודה רזה יותר המבוסס על AI", היא אומרת.
לדבריה, גם פיטורי צמצום אינם פוטרים חברות מהחובות הקיימות בדיני העבודה בישראל. "אין פטור מחובת שימוע רק משום שמדובר בקיצוץ רוחבי. מעסיקים עדיין מחויבים לקיים הליך פרטני, לבחון חלופות ולהימנע מהחלטות אוטומטיות או מפלות".
ארגוב-שנהב מזהירה כי דווקא בגלים רחבים ומהירים גדל הסיכון לטעויות, בעיקר כאשר חברות מנסות לבצע מהלכי התייעלות אגרסיביים בזמן קצר. "ככל שהשיח סביב AI הופך גלוי יותר, ייתכן שנראה גם ניסיונות משפטיים לבחון האם התקבלו החלטות תעסוקתיות ללא בקרה אנושית מספקת", היא אומרת.
הייטק 2026 נראה אחרת לגמרי מזה שהכרנו לפני כמה שנים. פחות שכבות ניהול, פחות צוותים גדולים והרבה יותר אוטומציה. עבור החברות מדובר במרוץ להישאר תחרותיות בעולם שבו ה-AI משנה במהירות את כללי המשחק. עבור העובדים, זו כבר מציאות חדשה שמחייבת הסתגלות מהירה, לימוד מתמיד והבנה שהמקצועות שנראו יציבים רק לפני שנים ספורות יכולים להשתנות בתוך זמן קצר מאוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
