הפגנת החקלאים / צילום: תמר מצפי
התאחדות חקלאי ישראל מחריפה את מאבקה בממשלה על רקע מדיניות חד-צדדית שהממשלה נוקטת לטענתה כלפי החקלאים. היום (א') הפגינו כ-1,000 חקלאים ב-5 מוקדים שונים ונשאו שלטים עם הכיתוב "ישראל הפכה לפח האשפה של אירופה - מייבאים ללא פיקוח" וכן "החקלאות מתייבשת - ישראל מתביישת", "מדינה אוכלת חקלאיה", "העם דורש פרי ישראלי" ועוד.
החקלאים דורשים כי "ממשלת ישראל תתעשת ותגלה אחריות לאומית על החקלאות". לטענתם, המדיניות החד-צדדית של הממשלה פוגעת בהם ואינה נותנת מענה לשלל הבעיות שאתן הם מתמודדים.
כמה מאות חקלאים שהגיעו להפגין בצומת יוקנעם נעו בשיירות איטיות על גבי טרקטורים וסוסים, חסמו כבישים, זרקו חציר ושפכו חלב. באופן דומה נעו גם המפגינים שהגיעו לאגמון החולה, כשאלה שפכו בנוסף סחורה חקלאית על הכבישים. גם בצומת חפר הציבו החקלאים את הטרקטורים בכביש ושפכו חלב. בערבה וביוטבתה בחרו לעשות פעולות הסברה לעוברים ושבים על מצב החקלאות בישראל.
בהתאחדות חקלאי ישראל מסבירים את ההחלטה לצאת היום להפגנות בהיקלעות של המשא-ומתן עם הממשלה למבוי סתום. לטענתם, "המשא-ומתן הגיע לידי מבוי סתום, לאחר שמשרד החקלאות ומשרד האוצר הודיעו כי הם מתנים את כל ההסכם בפתיחת יבוא פרוע ובביטול התכנון בענפי ההטלה והחלב".
לדברי מאיר צור, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומנכ"ל תנועת המושבים, "היום זו יריית הפתיחה של המאבק שלנו. אנחנו נמצאים כאן היום, מאות חקלאים, כדי לומר לממשלה די, עד כאן. על ממשלת ישראל לתמוך ולטפל בכלל בעיות החקלאים, ובכלל זה היבוא הפרוע מאיכות גרועה על חשבון החקלאים, מחירי המים הגבוהים, פערי התיווך, בעיית העובדים הזרים ותמיכה ביצוא החקלאי. על המדינה להבין שסכנת הקיום של החקלאות תשפיע באופן ישיר על הצרכנים ועל ביטחון המזון במדינה".
החקלאים הציגו מספר דרישות, הכוללות, בין היתר, דרישה להורדת מחירי המים וביטול הלאמת אגודות המים החקלאיות, עצירת היבוא, טיפול בפערי התיווך, זאת לצד בניית שוק סיטונאי חדש, טיפול בכל סוגיית העובדים הזרים, תמיכה ביצוא החקלאי, הסדר בענף ההטלה וכן הסדר קרן הביטוח של החקלאים.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן, מסר: "אנו רוצים להתחרות עם מדינות המערב ביצוא בתנאים שווים. חקלאות ישראל מתייבשת, ואם הממשלה לא תירתם לעזרה, אנחנו בסכנת הישרדות".
גם נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, אומר כי "החקלאות הישראלית בסכנת הכחדה. הגיע הזמן שנציגי הממשלה ינחתו מהרחפנים, יוציאו את הראש מהצוללות ויתעוררו, לפני שיהיה מאוחר מדי, ותוקם ועדת חקירה על היעלמות החקלאות".
מנגד, במכתב ששלח מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן-אליהו, לעובדי משרדו, ושהגיע לידי "גלובס", הוא טוען כי טענות החקלאים על יבוא פרוע הן "משוללת יסוד", וכי סך היבוא של תוצרת חקלאית לישראל מהווה 3.85% בלבד מכלל הצריכה. "ברור לכולם כי יבוא של 3.85% אינו 'יבוא פרוע'. אדרבא, יש נגדנו ביקורת של צרכנים ביתיים על כך שאיננו פותחים את היבוא בצורה משמעותית על-מנת להוריד את יוקר המחיה", כתב בן-אליהו.
לדבריו, "ברוב המקרים של יבוא פירות וירקות מחו"ל, הוא מתבצע על-פי הסכמים בינלאומיים חתומים או לאחר תיאום והסכמה עם ארגוני החקלאים, וזאת בזמנים קצובים, כאשר יש מחסור בפרי או בירק מסוים, כתוצאה מווירוס, חום או קור קיצוני הפוגע בכמויות הפירות והירקות. נציגי החקלאים מציגים אותנו, משרד החקלאות, כמי שאינו פועל בנושא היבוא למען חקלאות ישראל - וההפך הוא הנכון".
לדברי מקור בממשלה, הממשלה נוהגת להשהות את פתיחת השוק ליבוא גם כשהמחיר עולה, וזאת על-מנת לאפשר לחקלאים להרוויח בתקופה זו - וכל זאת למרות הסיכום עם החקלאים, המאפשר לממשלה לפתוח את השוק ליבוא מיד כשפרי או ירק מגיעים למחיר גבוה שבו מוסכם על הצדדים לפתוח את השוק. לדבריו, התנהלות זאת ננקטת "מתוך הבנה שצריך לשמר את החקלאות הישראלית".
עובד נור, ראש המועצה האזורית הגלבוע, מסר: "זהו לא מאבק רק למען הצלת החקלאות, זהו מאבק להצלת ההתיישבות בישראל. בראש מעיינינו עומדת הדאגה לחקלאים ולתושבי הפריפריה. אלפי אנשים המנסים לשרוד בתנאים קשים. אלה הם אנשים מופלאים, ציונים, חרוצים ויצירתיים, שהפכו למטרה של מדיניות שיטתית, מסוכנת ומטעה, המובילה את החקלאות וההתיישבות בעקבותיה לכיליון! לא נרשה זאת, ולא נרשה לפקידי האוצר להמשיך במדיניות שטחית ומסיתה".