נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
בסביבות השעה 9:30 הבוקר (ב') דן חאלד כבוב, שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, את נוחי דנקנר לשנתיים מאסר בפועל.
היה ברור שיחלפו דקות ספורות בלבד מרגע ההכרעה עד שיתחילו להישמע הקולות שיטענו כי העונש קל ורחום מדי. הרי הפרקליטות ביקשה בין 3 ל-5 שנות שנות מאסר. מה גם שאיש העסקים ג'קי בן-זקן, שהכרעת הדין בתיק הרצת המניות שלו נחשבה כמי שאמורה לסמן את העונש לדנקנר, נידון תחילה לשלוש שנות מאסר בפועל, עונש שהומתק על-ידי שופטי העליון לשנתיים וחודשיים מאסר מול הגדלת הקנס.
מדוע אם כן קיבל דנקנר עונש מופחת, מתחת לרף התחתון של הפרקליטות? מדוע מי שהיה עדיין הטייקון מספר 1 בישראל בעת ביצוע העבירה, בקונצרן ענקי ומוביל; מדוע דווקא מי שזלזל במן אגביות ויהירות בחוק ופגע אגב כך באורח קשה באמון הציבור במסחר בבורסה - מדוע שדווקא הוא ייהנה מ"הנחה" בגזר דינו? האם לא היה מקום דווקא להחמיר בעונשו של דנקנר?
המסנגרים על האיש יציגו, בשלב זה, את הסיוע שהגיש נוחי דנקנר בזמן אמת לתושבי הצפון במלחמת לבנון השנייה, החל מהיום השני למלחמה, בזמן שהרוב המוחלט של אנשי העסקים האחרים במדינת ישראל ניסו להבין בעיקר איך המלחמה תשפיע עליהם ועל עסקיהם.
המסנגרים גם יזכירו את היחלצותו של דנקנר לטובת נכים, אוטיסטים ובעלי מוגבלויות שכלית, מהחלשים בחברה שלנו, שרבים מדי מאיתנו פשוט לא רואים, או מדחיקים את עצם קיומם. דנקנר היה שם בשבילם באורח יוצא דופן, כפי שהעיד האלוף (במיל') אלמוג, שבנו ערן ז"ל היה אוטיסט; או כדורסלן העבר עו"ד שמוליק זיסמן, שדנקנר תרם לעמותה שהקים לטיפול בילדות נפגעות תסמונת רט ("מלאכיות הדממה"), לאחר שבתו של זיסמן חלתה במחלה הנדירה והקשה.
במבט ראשון, נדמה שלפנינו טיעונים מקוממים. מדוע איש עסקים, שניתב לכאן ולשם כספי הנפקות שגייס מהציבור, צריך לקבל הנחה על תרומת חלק מהכספים הללו למטרות באמת נעלות? ולמה תרומותיו אמורות לשנות משהו בבוא היום לגזור את דינו על עבירה כלכלית חמורה, שבה הורשע כדין?
בעניין זה, כל אחד לדעתו. אני יכול בהחלט להבין את מי שסבור כי דנקנר היה צריך לקבל עונש קשה יותר. אלא שמבחינתי, השופט כבוב דייק בהחלטתו: מאסר בפועל נדרש כאן ללא ספק, אבל ברף התחתון, למען יידעו אנשי עסקים ובעלי הון שמעשים טובים אינם יריקה לתהום; למען יידעו שאם יעשו מעשים כאלה ויתמידו בהם, אותם מעשים עשויים לדבר לזכותם ואף להשפיע במעט אם וכאשר ייפלו. לא, הם לא יצילו לגמרי מנפילה, אבל לבטח ירככו במעט את המכה.
אם הקהילה העסקית תפנים זאת כתמריץ להגברת והגדלת תרומותיה לחלשים, לנפגעים ולחסרי האונים - אפשר בהחלט לחיות בשלום עם שנה פחות ביציאה לנוחי דנקנר.