נוחי דנקנר נידון לשנתיים מאסר בפועל בגין הרשעתו בהרצת מניות

(עדכון) - על דנקנר, שהורשע בהרצת מניות אי.די.בי, הוטלו גם שנת מאסר על-תנאי וקנס בסך 800 אלף שקל ■ שנת מאסר לאיתי שטרום ■ דעה: מעשים טובים מצדיקים הנחה? ■ דעה: נוחי יצא בזול

אם מישהו היה אומר לפני כמה שנים שנוחי דנקנר, לשעבר יו"ר קונצרן אי.די.בי ואחד האנשים החזקים והמשפיעים במשק הישראלי באותה עת, יישלח בשלהי הקריירה העסקית שלו לשנתיים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, בגין הרצת מניות ומניפולציה שעשה בשוק ההון הישראלי - היו אומרים לו בוודאי שהוא חולם.

אם מישהו היה חוזה אז שדנקנר, החזק והכל-יכול, יילחץ כל-כך מהחשש לאבד את השליטה בקונצרן אי.די.בי בראשו עמד, עד שיחצה את הקו האסור שבין המותר לפלילי - היו ודאי אומרים לו שהוא הוזה. אבל זה מה שקבע היום (ב') שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, שציין בעצמו כי אין דוגמה יותר טובה מזו של דנקנר למקרה של נפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

השופט כבוב שלח את דנקנר, שהורשע בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012 ובעבירות דיווח, לשנתיים מאסר בפועל, ובנוסף הטיל עליו קנס בסך 800 אלף שקל וכן מאסר על-תנאי של 12 חודשים; על איתי שטרום, שהורשע לצד דנקנר בהרצת המניות, גזר השופט עונש של שנת מאסר בפועל וקנס כספי בסך חצי מיליון שקל; על חברת אי. די.בי אחזקות הוטל קנס כספי בסך רבע מיליון שקל; ועל חברת קלוס טריידינג בבעלות שטרום הוטל קנס בסך של 150 אלף שקל.

העונשים שנגזרו קלים מאלה שביקשה פרקליטות מיסוי וכלכלה להטיל על המורשעים. המדינה ביקשה מהשופט להטיל על דנקנר עונש שבין 3-5 שנות מאסר ועל שטרום מאסר שבין 2.5-4.5 שנים.

דנקנר, שלווה למעמד הקראת גזר הדין על-ידי בנו עומר וחתנו טל אנגלנדר, יצא מבית המשפט בפנים חתומות וסירב לדבר עם התקשורת. אביו של דנקנר, יצחק דנקנר, שתומך כלכלית בבנו בימים אלה, אמר כי "אין התאמה בין העונש לבין מעשיו הטובים של נוחי. בתור אבא של נוחי, אני חושב שזה עונש כבד בעיקר בהתחשב במה שנוחי עשה ותרם, כפי שאף אדם לא תרם", אמר יצחק דנקנר בשיחה עם ערוץ 2.

לפי ההערכות, דנקנר ואולי גם שטרום יערערו לבית המשפט העליון על גזר הדין ויבקשו את עיכוב ריצוי העונש עד ההכרעה בערעורים.

תמונה מעוותת של ביקוש

השופט כבוב נכנס הבוקר לאולם הגדול בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בפנים חתומות, ונראה היה כי עול כבד מוטל עליו. הוא התיישב על כיסאו והקריא בקול מעט רועד את גזר הדין במשפט הדרמטי שעורר תשומת-לב ציבורית גדולה מאוד.

בפתח דבריו התוודה כבוב על הקושי הנפשי הגדול שהוא חש כשופט שצריך להטיל עונש חמור על אדם כמו דנקנר. "נקבע לא פעם כי מלאכת הכרעת הדין קשה היא, אולם מלאכת מתן גזר הדין קשה היא שבעתיים. הדברים באים לידי ביטוי מובהק וביתר שאת במקרה של דנקנר ושטרום".

לדברי כבוב, "לא בלב קל ולא בנקל יורה בית משפט על הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח על נאשם בפלילים, וקל וחומר על נאשם לא צעיר בימים, נעדר כל עבר פלילי, שהסתבך בביצוע עבירות על רקע קשיים בניהול עסקיו, קשיים שבעטיים נקלע למצוקה שהובילה אותו לילך בדרך לא חוקית בניסיונו לצאת ממצוקה זו, אולי להציל את פרויקט חייו. נאשמים כמו הנאשמים שבפניי, שהקדישו את מיטב שנות חייהם להשאת עסקיהם, אך בה-בעת הם שירתו את המדינה וזכו לעיטורים, הוקרה וברכה על פועלם".

בהמשך התייחס השופט לחומרה שהוא רואה במעשיהם של דנקנר ושטרום. לדבריו, מידת הפגיעה בערכים בשוק ההון ובאינטרס של הגנה על ציבור המשקיעים מפני התערבות מלאכותית בו בגין מעשי דנקנר ושטרום - היא גדולה. וזאת, לדבריו, בשל מספר סיבות. האחת - הרצון לתמוך בהנפקה של מי שהיתה בעת הרלוונטית חברת האחזקות המשמעותית במשק הישראלי. "מדובר בחברת אחזקות ששלטה בעת הרלוונטית על חברות ריאליות שניהלו חלק משמעותי ביותר במשק בישראל, כאשר העבירות בוצעו על-ידי מי שהיה באותם ימים הדמות המוכרת והמשפיעה ביותר במשק הישראלי בכלל ובשוק ההון בפרט", נקבע.

הסיבה השנייה - היקף המעשים וריבויים. "אכן מדובר בפרק זמן קצר יחסית של ימים בודדים, שבמהלכם פעלו הנאשמים לשרת את המטרות האסורות של השפעה בדרכי תרמית על שער המניה במסחר בבורסה", קבע כבוב, אך עם זאת ציין כי "אין מדובר במעידה חד-פעמית, אין מדובר באירוע אחד, אין מדובר בסכום כסף נמוך. מדובר במעשים שנעשו על-ידי הנאשמים במהלך 3 ימי מסחר... מדובר בסכומים שמגיעים לכדי עשרות מיליוני שקלים... מדובר בסכומים גבוהים שנועדו לשרת מטרה אסורה של השפעה בדרכי תרמית על שער נייר ערך שנסחר באותם ימים והציג בפני ציבור המשקיעים תמונה מעוותת של ביקוש לנייר הערך".

מעשים מתוחכמים וקשים לחשיפה

כבוב ציין גם כי הרצת המניות על-ידי הנאשמים בוצעה בתקופה קריטית עבור החברה המנפיקה. לדבריו, "לא רק שמצבה של אי.די.בי אחזקות היה קשה, אלא גם נשקפה סכנה ממשית בדרגת סבירות גבוהה להמשך יכולתו של דנקנר לשלוט בחברת האחזקות, וממילא בכל אשכול החברות הנמצאות מתחת לחברת האחזקות".

סיבה נוספת לחומרת העבירות - לדברי כבוב - היא התחכום שבמעשי הנאשמים. "דנקנר, בהיותו בעל השליטה באי.די.בי, שלט ביד רמה בפעילותה של החברה וניתב את הפעילות לפי צרכיו הרלוונטיים", קבע בית המשפט. "הוא ניצל את כישרונו וקשריו כדי להסיט חלק מכספי ההשקעה מהשקעה בהנפקה המתוכננת אל רכישת המניות מחוץ לבורסה משטרום, כאשר שטרום השקיע את הכספים בבורסה, השקעה בבורסה אשר לא הייתה חופשית כלל ועיקר ונעשתה כל כולה על-מנת לשרת את מטרותיו של דנקנר, כדי להשפיע על שער המניה בבורסה ולהעביר מסר לכאורי לשוק שקיים ביקוש של גורמים עצמאיים שראו בהשקעה במניית אי.די.בי כהשקעה כדאית וראויה, בעוד שהלכה למעשה המסחר בבורסה הושפע במידה רבה, אם לא ניכרת, מאותם כספים שהוסטו".

לפי גזר הדין, "אין ספק כי מדובר במעשים מתוחכמים שבוצעו על-ידי הנאשמים תוך שימוש בכספים שהושקעו על-ידי מי שגויסו להשקעה בהנפקה, אך הסכימו לבקשת דנקנר להסיט את השקעתם אל מחוץ לבורסה... מעשי הנאשמים היו מעשים מתוכננים היטב וקשים לחשיפה".

השופט ציין כי קשה לאמוד באופן מדויק את הנזק שנגרם למשקיעים מהציבור שהוטעו והולכו שולל על-ידי דנקנר ושטרום, בעצם הצגת תמונת המסחר המלאכותית שיצרו, אך הדגיש כי "אין זה קשה כלל ועיקר לקבוע כי במעשיהם פגעו הנאשמים כאמור בעיקרון-היסוד הבסיסי של שוק הון יעיל והגון. הנזק בעיקרו הוא נזק לאמון שיכול ציבור המשקיעים לתת בשוק ההון בישראל, כאשר במקרה זה אין מדובר בחברה איזוטרית וזניחה, אלא מדובר כאמור בחברת אחזקות ובבעל שליטה מהבולטים במשק בישראל, שהשפעתם על שוק ההון בישראל אינה מבוטלת כלל ועיקר".

כבוב ציין כי רצונו, שאיפתו ומאווייו של דנקנר "להציל" את שליטתו בחברת אי.די.בי הביאו אותו במקרה זה לפעול מחד לגייס כל גורם בשוק ההון בארץ ובחו"ל כדי לסייע לו להצלחת ההנפקה, "אך הביאו אותו מאידך לפעול באופן אסור כדי להשפיע על נייר הערך על-ידי הסטת חלק מכספי ההשקעה באופן מלאכותי, באמצעות שטרום, כדי להשפיע על שער המניה".

"אין מנוס מעונש הולם"

השופט כבוב, שהוא מועמד בולט לקידום לבית המשפט העליון, ציין כי בבואו להטיל עונש על דנקנר ושטרום, הוא מחויב לפסוק לפי הלכת בית המשפט העליון. "משקבע העליון בשורה ארוכה ועקבית של פסיקה בדבר הצורך בהטלת עונש ראוי והולם על מבצעי עבירות שפגיעתם בערך החברתי המוגן מצויה ברף העליון של החומרה (מבחינת המעשה עצמו של נושא המשרה או בעל השליטה), ולאור מדיניות הענישה המחמירה שמכתיב בית המשפט העליון בכל הנוגע לעבירות המכונות 'עבירות צווארון לבן' ועבירות על חוק ניירות ערך בפרט", הבהיר כבוב, "הרי למותר לציין כי חרף העובדה שהענישה לעולם היא אינדיבידואלית, בית המשפט מחויב לאמץ את הגישה שמבכרת את האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשם ומעמידה אותו בקדמת הבמה, במובן זה שחרף הנסיבות המקלות של הנאשמים אין מנוס במקרים מעין אלה מהטלת עונש ההולם את חומרת המעשים, מרתיע, אך בה-בעת אינו מתעלם מהנסיבות האישיות של הנאשמים".

השופט הזכיר את מגמת ההחמרה בענישה בגין ביצוע עבירות ניירות ערך, כפי שנפסק לאחרונה על-ידי העליון בפרשת הרצת המניות של חברת מנופים פיננסים על-ידי ג'קי בן-זקן, שנשלח ל-26 חודשי מאסר, אך ציין כי "בה-בשעה, נקבע כי יישום מגמה זו (של החמרה בענישה על עבירות ניירות ערך - ח' מ') צריך להיעשות בהדרגה, הואיל ואין מקום ליישם את מגמת ההחמרה על חשבון התחשבות באינטרסים מקלים של נאשמים שמידת הדין מחייבת הקלה עמם, ומכאן שעל בית המשפט להחיל מגמה זו באופן הדרגתי, בתקווה שפעילי שוק ההון יפנימו את הפסול שבהתנהגות זו ואת הסנקציה הצפויה לכל מי שעובר על הוראות החוק, מבלי שיהיה צורך להטיל ענישה מחמירה יותר פעם אחר פעם".

השופט התייחס גם לפגיעה שנגרמה לדנקנר ושטרום ולבני משפחותיהם בשל ההליך הפלילי שנוהל נגדם. "הנאשמים ובני משפחתם נפגעו פגיעה קשה וחמורה מעת תחילתה של החקירה ועד שלב זה", ציין. "מדובר בפגיעה כלכלית חמורה שנגרמה לשני הנאשמים, כל אחד בהתאם לחלקו ומהות עיסוקו, פגיעה בבני משפחתם של הנאשמים, פגיעה בשמם הטוב, ובמקרה זה מדובר בפגיעה כספית קשה ביותר שסבלו שני הנאשמים".

כבוב הזכיר כי דנקנר איבד את השליטה על חברת אי.די.בי שהייתה מפעל חייו, בה השקיע את מיטב כספו ומרצו משך שנים. לדבריו, "עולמו הכלכלי של דנקנר חרב עליו, הוא הפסיד את כל נכסיו, נאלץ למכור את ביתו, נקלע לחובות אישיים בסכומי-עתק לבנקים, איתם הגיע להסדר חוב, שמאלץ אותו משך שנים רבות לפרוע חובות אלה, תוך הסתייעות בהוריו ומקורביו.

"מוכן אני לקבל את הטיעון שהטלת עונש מאסר על הנאשם לא רק שתיפגע בו באופן ישיר אלא גם תפגע ביכולת נושיו להיפרע ממנו על-פי ההסדר שהוצג בפני בית המשפט (במכתב של עו"ד ליפא מאיר - ח' מ')". עם זאת, אמר השופט כי "לא הוכח בפניי, וגם לא נטען, כי דנקנר איבד את כל הונו וירד מכל נכסיו בגין מעורבותו בפרשה".

תרומה יוצאת דופן לחברה הישראלית

השופט כבוב ציין כשיקול מרכזי להקלה בעונשו של דנקנר את תרומתו הרבה של יו"ר אי.די.בי לשעבר לחברה הישראלית לאורך שנים. "צדק פרקליטו של דנקנר, עו"ד גיורא אדרת, בטיעונו כי מעטים הם האנשים היכולים לזקוף לזכותם פעילות ציבורית דוגמת פעילותו של דנקנר, שאין לתארה אלא כתרומה יוצאת דופן לחברה".

מבין עשרות מליצי היושר של דנקנר, השופט בחר שלא במקרה לציין את נשיא המדינה המנוח, שמעון פרס, שהספיק לפני מותו למסור עדות אופי כתובה לטובת דנקנר. לדברי השופט, "פרס פרט בפנייתו בכתב אודות פועלו החריג ויוצא הדופן של הנאשם למען חיזוק יישובי הפריפריה בישראל, העיד עליו שהיה מופיע ביוזמתו בישובים שסבלו ממצוקה ומפיגועים וסייע לשקם מבנים שנהרסו, הושיט יד רעים למשפחות שנפגעו, הקים מוסדות חינוך, סייע לבתי חולים, מכללות, סייע בהקמת מרכזי טניס, מרכזים קהילתיים. כאשר הוא היה מגיע למקומות אלה בחברת רעייתו ואמו, שהו במקום זמן רב, האזינו ולמדו את אשר נדרש, ומעולם לא התעייף בשליחות אנושית מרגשת זו".

השופט ציין עוד כי מאות המכתבים שהוגשו לבית המשפט, כמו גם עדותם הנרגשת של עדי האופי שהעידו לטובת דנקנר, בהם דורון אלמוג ושלמה בוחבוט, הם בגדר חריג שבית המשפט אינו נתקל בו כבדרך שגרה. "אין מדובר בתרומה לפרויקט מסוים או תרומה שניתנת לאורך פרק זמן מוגבל", ציין, "אלא מדובר בתפיסת עולם שאומצה על-ידי דנקנר, לפיה הוצבה המעורבות החברתית של קונצרן אי.די.בי בדרגת עדיפות גבוהה מאוד ביחס לתרומתם של קונצרנים אחרים לפרויקטים חברתיים, כאשר בסולם הערכים של קונצרן אי.די.בי נקבעה המעורבות החברתית כערך השני רק לערך השאת רווחים לבעלי מניות".

השופט כבוב לא התעלם מהביקורת הרבה שנמתחה על דנקנר, בטענה כי הוא פעל כדי שאי.די.בי תעניק תרומות לנזקקים ותהיה פעילה חברתית, כיוון שהוא נהנה בעצמו מהמוניטין שנלווה לפעילות וולונטרית זו. "מדברי הביקורת משתמע כי אין מדובר בתרומה אישית של דנקנר אלא בתרומה של הקונצרן באמצעות כספי ציבור", ציין, "אולם יש לזכור כי תרומות אלה נגזרו מרווחי החברה, והנאשם, כבעל מניות בחברה, נשא בחלק יחסי מתרומות אלה... דנקנר חש מחויבות אישית ליטול חלק בסיוע לאותם יישובים (בצפון הארץ) ולא רק בתרומה כספית".

לבסוף, השופט כבוב כתב כי יש לזכור כי דנקנר תרם תרומות שונות גם מכספו הפרטי שלו לאורך אותן שנים, ולא רק מטעם אי.די.בי. לדבריו, "מדובר בסכום של למעלה מ-40 מיליון שקל, סכום לא מבוטל כלל ועיקר - כך למשל הירתמותו של הנאשם לטובת העמותה של הילדים שסבלו מתסמונת רט, תרומה אשר ניתנה מכספו האישי. אין להמעיט ערך בנכונות הנאשם להפריש חלק לא מבוטל מכספו לצורך פעילות שנועדה לסייע לאחרים".

באת-כוחו של שטרום, עו"ד איריס ניב סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, ציינה לאחר גזר הדין כי "לאיתי שטרום נעשה בתיק הזה עוול מעצם ההרשעה, המאסר שהוטל עליו מייצר תחושה קשה. להבנתנו, לא היה בסיס להרשעה, ובית המשפט טעה טעות קשה כשפירש את הפעילות של איתי פרשנות פלילית. 

"מדובר בתיק מאד יוצא דופן ושונה מתיקי ניירות ערך אחרים שנידונו עד כה. במהלך המשפט הראינו שאיתי שטרום התנהל בתום-לב, השתמש בכספו שלו לבצע פעילות כלכלית שהאמין בה, ובית המשפט עצמו קבע בהכרעת הדין כי שטרום לא פעל מתוך תאוות-בצע. כמו כן, בתיק היה עד מדינה ש'עקץ' את איתי וגנב ממנו מאות אלפי שקלים, ששיקר בנקודה קריטית, ובית המשפט לא נתן לכך משקל. אנחנו מתכוונים לערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית המשפט העליון".

דעה: האם לנוחי דנקנר מגיעה הנחה?

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988