גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד יכולים בעלי פנטהאוז להרוויח מעסקאות תמ"א 38/1?

בין אם מדובר בדירות גג, פנטהאוז או דופלקס - תמ"א חיזוק מבנים מציעה לבעלי הזכויות בגג רווחים נאים ונכסים מניבים ■ מהן האפשרויות העומדות בפניהם למקסום רווח מעסקאות תמ"א 38/1

עורכי דין אלון אברמוב ואלון סמואל שותפים במשרד יוסף שמואל ושות'
עורכי דין אלון אברמוב ואלון סמואל שותפים במשרד יוסף שמואל ושות'

*** הכתבה בשיתוף נדל"ן אורבני

בעלי-דירות גג בבניינים ישנים עשויים למצוא את עצמם בדילמה נוכח ההצעה לבצע בבניין פרויקט תמ"א 38. הואיל והדירות שיבנו על הגג הם בדרך כלל מקור הרווח של היזם, הרי שבעלי הגג הצמוד או בעלי דירות הגג זכאים לפיצוי משמעותי ממנו. ואכן קיימות שלוש אפשרויות עיקריות לפיצוי הבעלים של הדופלקס, הפנטהאוז או דירת הגג.

בטרם נדון בהרחבה בכל אחת מן האפשרויות, חשוב להדגיש כי הדוגמאות המובאות כאן הן לשם המחשה בלבד. מכיוון שמדובר בעסקאות חדשות יחסית, הרי שנעשות פשרות בין עורכי הדין ויועצי המס, המייצגים את היזמים ובעלי הדירות מחד לרשויות המס מאידך. כל זאת בתקווה שיולידו גם הנחיות למתן מענה לתרחישים המגוונים, שהם חלק בלתי נפרד מהליך התמ"א.

מקרה מבחן: מה מומלץ לבעלי דופלקס לעשות?

הדרך הטובה ביותר לבחון את כדאיות האפשרויות היא באמצעות "טסט-קייס", שימחיש את פוטנציאל הרווח עבור בעלי דירות הגג. ניקח לדוגמה בניין בן 3 קומות עם 9 דירות טיפוסיות בנות 3 חדרים, ו-3 דירות בנות 4 חדרים, עם חדר אחד על הגג. בעלי הדירות הטיפוסיות יקבלו מהיזם הרחבה של ממ"ד בגודל של עד 10 מ"ר, מרפסת עד 10 מ"ר ו-מחסן 5 מ"ר.

נניח שהדירות הטיפוסיות נרכשו ע"י בעלי הדירות ביום 01/01/14 במחיר 1,000,000 שקל, שוויין לפני עסקת התמ"א הוא 1,800,000 שקל ולאחריה - 2,500,000 שקל. הדירות עם הגג הצמוד נרכשו ביום 01.01.14 ב-1,500,000 שקל, שוויין לפני עסקת התמ"א עומד על 2,500,000 שקל ולאחריה - 3,500,000 שקל.

אפשרות 1: מוכרים את הגג ליזם ברווח נקי

אפשרות זו אינה דורשת השקעה כספית כלשהי. בעלי דירות הגג מוכרים כל אחד ליזם את הגג והחדר על הגג לפי שווי של 1,000,000 שקל. מס השבח בגין עסקה זו, בהתאם לפשרות ולהתדיינות מול רשויות המס, בהנחה שיחושב לפי מלוא שווי התמורה - קרי 25%, עומד על 250,000 שקל, מה שמשאיר לבעליהן רווח נקי של 750,000 שקל אך ללא מרפסת גג.

חישוב המס תלוי, כמובן, בפרמטרים רבים, ובהם שווי הרכישה המקורי של הדירה, מועד הרכישה, ייחוס החלק היחסי משווי הרכישה לזכויות הנמכרות, ניכויים, פחת ועוד.

אפשרות 2: מוכרים את הדירה ליזם ועוברים לדירת הגג החדשה

אם בעלי הדופלקס רוצים להמשיך ולצפות בכוכבים, הרי שיוכלו לבקש למכור את דירתם ליזם ב- 2,500,000 שקל ולרכוש ממנו - במחיר של 3,500,000 שקל - את הדירה החדשה על הגג. זוהי עסקה רוויית תשלומי מס וקיימות מספר שיטות לחישובו.

על פי השיטה רוויית המס והשיטה המקובלת ע"י רשויות המס, תיבחן העסקה כעסקה כפולה: מצד אחד מכרו בעלי הדירה את דירתם וקנו דירה החדשה בערך מלא. מצד שני, היזם קנה דירה בשווי מלא ומכר דירה חדשה בשווי מלא. כלומר, מס השבח במכירת הדירה ליזם (במקרה שלא מדובר בדירה יחידה של בעלי הגג) יעמוד על 25% ,שהם 250,000 שקל, וישולם ע"י בעלי הדירה, מס הרכישה בגין רכישת הדירה ע"י היזם יהיה 6% , שהם 150,000 שקל; מס הרכישה של בעלי הדירה בגין רכישת הדירה החדשה מהיזם יעמוד על 8%, שהם 280,000 שקל, ויחול על בעלי הדירה (בהנחה שמדובר בדירה שנייה שלהם). מס ההכנסה ישולם ע"י היזם. באפשרות זו עומדת החשיפה למיסים של הדייר על כ-530,000 שקל ( 250,000 שקל מס שבח במכירת הדירה הישנה + 280,000 שקל מס רכישה בגין רכישת הדופלקס החדש), והרווח שיוותר בידי בעלי הגג יעמוד על 470,000 שקל, אבל השמיים הם הגבול...

שיטה נוספת לחישוב המס מערבת בין חישובי המס בפרויקטים של תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) שבה העברת בעלי הדירות לדירות במיקום שונה אינה מהווה אירוע מס והוראת הביצוע של רשויות המס מספר 5285/13. ההוראה דורשת הוכחה מקצועית לכך שהריסת דירות-הגג הישנות חיונית לביצוע תוכנית החיזוק כתנאי למתן הפטור. במקרה כזה, יחולו הוראות סעיף 48לג1 לחוק (מכירת זכויות דיירי דירות הפנטהאוז מכוח התמ"א) ויינתן לבעלי הגגות פטור ממס, כל עוד שווי שטח הדירות החדשות לא עולה על התקרה הקבועה בסעיף 48לג1, שהיא תוספת של עד 25 מ"ר.

חשוב לציין ,כי רשויות המס אינן חייבות לקבל שווי המחירים שמסרו להם היזם והדייר וביכולתן למסות את העסקה לפי שווי השוק. הן יכולות, למשל, לקבוע ששווי דירת הדופלקס החדשה הינה 4,500,000 מיליון שקל ולמסות את הדייר ב-8% מס על 4,500,000 מיליון שקל ובצורה כזו לדרוש מס רכישה בגובה 360,000 שקל.

אפשרות 3: משלמים ליזם עבור שירותי בניה על גג המבנה הפתוח - ומרוויחים דירה

שיטה נוספת העומדת בפני בעלי הדופלקס היא לרכוש מהיזם שירותי בנייה במטרה להגדיל את החדר הבודד על הגג לדירה נניח של 100 מ"ר בעלות רכישה של שרותי בנייה לדוגמה 1,000,000 שקל, שמעליה יבנו דירות נוספות (דירות התמורה ליזם).

במקרה כזה, בדרך כלל, הם יצטרכו לרכוש את זכויות הבנייה על מרפסת הגג מיתר בעלי הדירות, בגין חלקם ברכוש המשותף. אם, לדוגמה, בבניין בן 12 דירות מחזיק כל דייר 1/12 מהזכויות ברכוש המשותף וזכויות הבנייה שניתנו ליזם לפי התמ"א עומדות על 600 מ"ר, הרי שחלקו של כל דייר בזכויות יהיה 75 מ"ר בלבד. בעלי הדופלקס, אם כן, יאלצו לרכוש חלק של 25 מ"ר מזכויות הבנייה של יתר הדיירים כדי להשלים בנייה על מרפסת הגג.

ניתן להעריך שגובה המע"מ בגין שירותי בנייה יעמוד על סך 170,000 שקל, ושמס הרכישה לפי "דירה שניה" יהיה בגובה 8% מהתמורות, קרי 93,600 שקל (מתוך 1,170,000 שקל). במקרה של רכישת זכויות בנייה מהדיירים כאמור לעיל, יש חשיפה נוספות לתשלומי מיסים בגין מכירת ורכישת הזכויות מיתר בעלי הדירות.

במקרה זה יוצא שבעלי הדירות העליונות, שהשקיעו 1,263,600 שקל (לפני מס רכישה בגין רכישת זכויות בנייה), קיבלו דירה נוספת ששוויה 2,500,000 שקל, הממוקמת מתחת לדירות העליונות החדשות שיבנו, והיא נכס מניב לכל דבר ועניין - נניח שניתן להשכיר אותה במחיר של 5,000 שקל לחודש, שבחישוב מהיר יניבו 4.7% תשואה שנתית על ההשקעה.

אז בואו נעשה קצת סדר

באפשרות הראשונה מכרו בעלי דירות הגג את מלוא המרפסת עם החדר הקיים על הגג ליזם, שבנה עליו דירות נוספות. בעלי הדופלקס הרוויחו 750,000 שקל ונשארו עם דירה רגילה, בתוספת של ממ"ד, מרפסת ומחסן.

באפשרות השנייה, מכרו בעלי דירות הגג את דירתם ליזם, קנו ממנו את הדירה העליונה החדשה, והרוויחו 470,000 שקל. והם עדיין קרובים לכוכבים.

באפשרות השלישית נותרו בעלי דירות הגג עם זכויות הבנייה על המרפסת, רכשו שירותי בנייה מהיזם, השקיעו כ- 1,263,600 שקל וקיבלו דירה נוספת ומניבה, שאפשר בעתיד להוריש לילדים.

אנו מזכירים שוב כי הדוגמאות המובאות כאן הן לצורך המחשה בלבד. אירועי ההמחשה הם בחלקם פרי של תהליך פשרה בתרחישים שהמחוקק לא נתן עליהם את הדעת, בין עורכי הדין ויועצי המס מחד לבין רשויות המס מאידך. אירועים אלה נתמכים בחלקם בהוראות הביצוע וקיימת התדיינות בין הצדדים אשר בסופו של דבר ובתקווה תוליד הוראות ביצוע ברוח הסכמי הפשרה אשר על פיהם פועלים הצדדים - נכון לרגע זה. דרישות הרשויות אינן ודאיות ותרחישים שונים עשויים להתפרש באופנים שונים.

הכותבים הם עוה"ד אלון סמואל ואלון אברהמוב ממשרד עורכי דין ונוטריונים יוסף סמואל ושות'.

*** המאמר לעיל הוא על דעת הכותבים, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי ומקצועי כנדרש.

עוד כתבות

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות