3 ימים לאחר שחשף "גלובס" את השאיפות של "ארגון מנהלי הדיגיטל בישראל" והעומד בראשו, כרמל ברן, להעניק תמורת תשלום תו איכות למכללות ללימודי מקצועות הדיגיטל, מתברר כי אין זו הדרך היחידה שבה התכוון הארגון להכניס כסף לקופתו.
ממסמכים ועדויות שהגיעו ל"גלובס" מאז פרסום הכתבה ביום חמישי עולה כי יו"ר הארגון, כרמל ברן, פנה לאנשי מקצוע שונים והציע כי ימליץ עליהם כ"ספקים מומלצים" של הארגון תמורת 15% מהעסקה שתיסגר. ברן ביקש מאותם נותני שירות עמלת הפניה עבור כל לקוח או המלצה על קורס. מי שהסכים להצעה וקיבל הפניה, רשם את החשבוניות על שם הארגון.
ארגון מנהלי הדיגיטל בישראל אינו עמותה כמו איגוד השיווק או איגוד מנהלי הפרסום. ברן מפעיל אותו כעוסק מורשה, וככזה לא חלות עליו החובות של התנהלות עמותה, כגון ועדת ביקורת ודוח שנתי לחברים.
לארגון יש אמנם גוף המתקרא "הוועד המנהל", אך כפי שנחשף ב"גלובס", הפעילות לא בהכרח שקופה גם עבורו. כך, למשל, חלק מחברי הוועד כלל לא ידעו כי מהלך תו האיכות שהועלה לדיון בשיחות הקהילה הוא למעשה מהלך שכבר קורם עור וגידים ואף מכתבים שיצאו למכללות, לרבות דרישות תשלום.
משהו על שיטת עמלות ההפניה שהנהיג ברן אפשר ללמוד מהסיפור הבא: בעמוד הפייסבוק של הארגון ביקשה מנהלת פרסום בחברה מסוימת המלצות ל"תותח דיגיטל". רגעים ספורים לאחר ששמו של איש דיגיטל מסוים הוזכר, פנה אליו ברן - שלא היה זה שהמליץ עליו - והודיע כי יהיה עליו לשלם תמורת ההפניה, ואף הבהיר כי יעבירו לו הפניות ללקוחות תמורת עמלה של 15%.
איש דיגיטל אחר מספר כי ברן פנה אליו באופן אישי והציע להפנות אליו עבודות תמורת עמלה. התייחסויות לעמלות שנגזרות מחיבורים אלה באו לידי ביטוי בהרחבה גם בתגובות על הכתבה שהתפרסמה ב"גלובס". גורם אחר מספר על בקשות מצד הארגון לחיבור עם מחלקות משאבי האנוש בארגונים שמעסיקים אנשי דיגיטל, כדי לייצר מקורות נוספים מהם ניתן לגזור עמלה.
יודגש כי הטענות הנשמעות מאנשי דיגיטל לגבי התנהלות הארגון והעומד בראשו אינן מתייחסות להיבט פלילי כלשהו אלא במישור האתי, שכן לטענתם העובדה כי עבור התואר "ספקים מומלצים" נגזרת עמלה אינה שקופה - לא לחברי הארגון ולא לפירמות שעושות שימוש בהמלצות אלה.
את הבעיה מסביר שלא לייחוס בכיר בתעשייה, שנותן כדוגמה מצב שבו מנהל פרסום של חברה החברה בארגון מפרסם פוסט שבו הוא מבקש המלצה על "תותח PPC", ומקבל המלצה על אדם שרכש את ההמלצה בכסף. גם אם אותו מנהל יודע שההמלצה נקנתה בכסף, יש להניח כי הממונים עליו אינם יודעים זאת, שכן הדבר לא נעשה תחת גילוי נאות כלשהו, ומכאן ייתכן כי בארגון יועסק עובד שאיש בהיררכיה הניהולית לא התכוון שיגיע באופן הזה.
יש לציין כי באיגוד השיווק ובאיגוד חברות הפרסום נמנעים מלהמליץ על ספקים, הן מחשש לעינו הפקוחה של הממונה על ההגבלים העסקיים והן בעקבות ייעוץ משפטי שהבהיר להם בעבר כי נושא ההמלצות על ספקים, אופן התקשרות איתם והמלצות לחוזים עלול להיתפס כפוגע בתחרות. גם מבחינה אתית לא רואים ארגונים אלה המלצות בעין יפה - בוודאי לא כשהון ניתנות תמורת תשלום.
כרמל ברן מסר בתגובה: "שניים מהנושאים החשובים בתעשיית הדיגיטל הם הכשרות מקצועיות וספקי שירותים, ולכן בחרנו להתמקד בהם. אין ספק כי אלה נושאים המעוררים מחלוקת, וכפי הנראה ישנם כאלה שהיו מעדיפים שלא נעסוק בהם כלל.
"בנושא ההכשרות המקצועיות, התחלנו לבחון את הפתרונות שיכולים לעשות סדר ולהועיל גם למוסדות השונים וגם לעובדי הדיגיטל, כפי שהוזכרו באופן לא מדויק בכתבה מיום חמישי האחרון.
"בנושא ספקי שירותים, הארגון מנהל משא-ומתו לקבלת הטבות ייחודיות ובלעדיות עבור חברי הארגון, וחלק מהספקים נמצא בשיתוף-פעולה עם הארגון תחת הסכמי שותפים, וכל ההכנסות מופנות לטובת פיתוח והמשך פעילויות הארגון".
עוד הוסיף ברן כי הוא משקיע רבות, גם מכספו הפרטי, "על-מנת לאפשר את המשך קיומו ופעילותו הרציפה של הארגון".