גיל בפמן / צילום: תמר מצפי
סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ולכן גם אם לא נפריז בחשיבותה לכלכלה העולמית, הרי שהידרדרות של הכלכלה הסינית למשבר, עלולה לגרור את העולם כולו במדרון חלקלק. סין נמצאת כבר מספר שנים בצמיחה מואצת והיא אחראית ללא מעט מהביקושים העולמיים. גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי ומהכלכלנים החשובים בישראל, מזהיר מגורמים שליליים שעלולים להעיב על הכלכלה הסינית ב-2017.
למכלול הסיכונים שמרחפים מעל הכלכלה הסינית, יש לצרף את העובדה שלפחות לפי ההצהרות הראשונות של נשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ, יש בכוונתו להתערב בהסכמי הסחר של ארה"ב, נתון שעלול לערער את המצב הכלכלי העולמי הרבה יותר מכפי שאנחנו חושבים.
הייצור נבלם, חשש לבועת דיור ואשראי
הכלכלה הסינית צמחה ברבעון השלישי של השנה בקצב שנתי של כמעט 7%, אך מנתונים שנאספים על-ידי גורמים לא ממשלתיים, נראה כי הצמיחה של הכלכלה המקומית נמוכה מהנתונים הממשלתיים ונראה שהיא עומדת על קצב שנתי של 6%.
"הגורמים שמכבידים על עוצמת הצמיחה של המשק הסיני הם האטה משמעותית בהשקעות בנכסים קבועים (שיעור שנתי של 6.5% ב-2014-2015 לעומת 15% בשנים 2007-2010, בממוצע) ובצריכה הפרטית". כותב בפמן. בבנק לאומי מציינים כי ההאטה בביקושים המקומיים, נובעת ממספר גורמים: "בלימת ייצור לאורך זמן, האטה בהשקעות של משקיעים מקומיים וזרים שנבעה מחוסר הוודאות על רקע החולשה בכלכלה הגלובלית וחששות הציבור מ'בועות נכסים' בשווקי הדיור והאשראי" בפמן מציין כי על רקע ירידה זו בביקושים, היצוא של סין, שהיה מנוע צמיחה מרכזי בשנים שלפני פרוץ המשבר, נחלש בשנים האחרונות, "למרות שעלויות היצור בסין עדיין נמוכות בהשוואה בינלאומית".
לדבריו, היצוא צפוי לצמוח בקצב של 1.9% ב-2016, לאחר צמיחה שלילית ב-2015 אך יש לציין כי בשנים 2002-2007 (בין שני המשברים הכלכליים) היצוא הסיני צמח בכל שנה בשיעור מהיר מאוד של כ-25%. ובשנים 2017-2022 היצוא הסיני צפוי לצמוח בשיעור של 2.7% בממוצע בשנה".
בפמן מציין שני גורמים משמעותיים בפניהם עומדת סין: הגורם הראשון הוא אינדיקטורים כלכליים חוץ ממשלתים שצופים צמיחה נמוכה משמעותית מהתחזיות שמתבססות על הנתונים הרשמיים בסין; וכינוס המפלגה הקומוניסטית שמתקיים פעם ב-5 שנים, שם אמורים להתחלף ראשי הכלכלה המקומית. "יש לציין כי ישנן הערכות פסימיות יותר לגבי ההתפתחויות הכלכליות בסין בשנים הקרובות. להערכת ה-Economist Intelligence Unit (EIU), הקונגרס הלאומי ה-19 של המפלגה הקומוניסטית, שייערך באוקטובר 2017, יאפשר לנשיא, שי ג'ינפינג, לבצע שינויים במדיניות הכלכלית בשנים הבאות. השינוי העיקרי הצפוי, הוא מיקוד הממשלה בהאטת הגידול באשראי במשק, אשר גרם לעליית החוב בשנים האחרונות בצורה משמעותית. בעקבות מדיניות זו, ה-EIU צופה כי קצב הצמיחה הכלכלית יירד ל-4.2% ב-2018 לעומת שיעור צמיחה חזוי של 6.2% ב-2017. ניהול לקוי במדיניות הכלכלית, עלול להוביל להשפעות רוחביות שליליות, הן במשק המקומי והן בכלכלה העולמית".
משברים נקודתיים
גורם סיכון משמעותי בסין, הוא רמות המינוף של משקי הבית והסקטור העסקי. גורם הסיכון הזה, להערכת בפמן, יהפוך למשמעותי בשנים הקרובות. "על פי הנתונים הרשמיים, החוב של המגזר העסקי (ובנטרול סקטור הפיננסים) היה כ-165% תוצר ב-2015 לעומת 102% ב-2008. החוב של משקי הבית עלה גם כן באופן משמעותי בשנים האחרונות וחצה לאחרונה את רמת ה-40% לעומת 18% לפני פרוץ המשבר.
"להערכתנו, העלייה המשמעותית במינוף הפיננסי של הסקטור העסקי ומשקי הבית בשנים האחרונות, במקביל לכך ששוק האשראי הסיני עדיין אינו מתאפיין באותה רמת שקיפות וניהול סיכונים של מדינות המערב, מהווה סיכון לכלכלה הסינית. יש לציין כי בשנה האחרונה היו מספר סימנים למשברים נקודתיים בסקטור העסקי, לרבות קשיים בקרב חברות, הן בבעלות ממשלתית והן בבעלות פרטית, לשלם את חובן (קרן או ריבית) למחזיקי האג"ח, המרה כפויה של אג"ח למניות לציבור, הגברת הפיקוח על קרנות כספיות (למשל הגבלות על רכישת אג"ח מתחת לדירוג מסוים), והמשך מגמת עלייה בהיקף ההלוואות שאינן נושאות הכנסה (NPL)", הוא מזהיר.
נתון משמעותי נוסף, עליו מצביע בפמן, הוא הנושא החברתי בסין, שעלול במקרה של האטה כלכלית להיות גורם שמערער עוד יותר את היציבות. "במידה ותהיה האטה של ממש בפעילות הכלכלית ותחול הרעה ברמת החיים של משקי הבית המתאפיינים בתוצר לנפש נמוך ורמת חיים נמוכה באופן כללי, עלולה להתפתח תסיסה חברתית. במידה שהמדיניות הפיסקאלית והרפורמות של הממשל הסיני לא יוכיחו את עצמן, עשויה לגבור הביקורת בקרב הציבור הסיני. התפתחות זו עלולה להחליש את השלטון הנוכחי וכן להביא לכך שהציבור ידרוש בסופו של דבר שלטון חדש, העושה למען הציבור ומטפל טוב יותר בבעיות של סין מאשר קודמיו. החשש שתהליכי שינוי כאלו לא יהיו הדרגתיים, שקטים וחלקים, מביא לחשש שמדובר בפוטנציאל להתפתחויות אשר עלולות לשבש את הפעילות הכלכלית הסינית, ולו לפרק זמן קצר, וזאת תוך כדי השפעות כלכליות גלובליות שליליות", כותב בפמן.
בפמן מסכם את הסקירה שלו על הכלכלה הסינית באזהרה נוספת אודות השקיפות הלקויה בסין שמקשה לנתח את המגמות של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. לדבריו, "חשוב לציין כי מידת השקיפות של הנתונים במשק הסיני אינה מספקת, דבר המקשה עלינו לנתח לעומק את גודל הסיכון עד לרמת המיקרו. יחד עם זאת, ממבט המאקרו, ובשלב זה ללא כניסה לנושא של היווצרותם של תרחישי סיכון שעלולים לבוא מכיוון 'מלחמת סחר', אנו מעריכים כי הסיכון ליציבות הכלכלה הסינית עלה בשנים האחרונות. העלייה בסיכונים מקבלת ביטוי בהמשך מגמה של תנועות הון פיננסיות יוצאות מסין. במקביל, חלה עלייה במרווחי ה-CDS (סוג של ביטוח סיכון שמיטת חובות ממשלה) ואופק דירוגי האשראי שונה מיציב לשלילי על-ידי S&P ו-Moody's בשנה האחרונה".
