לפני מספר ימים הודיעה רשות המסים כי תאפשר ליהלומנים להגיש בקשות אנונימיות לגילוי מרצון. השמחה בקרב היהלומנים הייתה רבה, אך התחלפה במהירות באכזבה, היות והתברר כי המועד האחרון להגשת הבקשות הוא 31 לדצמבר - מועד פקיעת התוקף של הנוהל.
ליהלומנים ניתנה לכאורה "תקופת חסד" של 10 ימים לנסות "להלבין" את הונם השחור במסגרת הליך הגילוי האנונימי, מבלי לחשוש מפני אימת הדין הפלילי.
בימים האחרונים נשמעו טענות רבות מקרב יהלומנים כי מדובר בצעד לא ראוי מצד רשות המסים, וכי סד הזמנים שניתן להם להגשת הבקשות במסגרת ההליך האנונימי אינו מציאותי.
הטענות נפלו - כך נראה - על אוזן קשבת, וליהלומנים ניתנה תקופת חסד נוספת. הבוקר (ד') הודיעו הבורסה ליהלומים והתאחדות תעשייני היהלומים לחבריה הבורסה ליהלומים כי הגם שתוקף נוהל גילוי מרצון אנונימי פג ב-31 בדצמבר 2016, יוכלו היהלומנים להגיש את בקשותיהם עד סוף פברואר 2017. זאת, בתנאי שיודיעו לרשות המסים עד סוף החודש על כוונתם להגיש בקשה לגילוי מרצון.
כאמור, בשבוע שעבר, לאחר שנים של דיונים ומחלוקות, הגיעו רשות המסים והיהלומנים להסכמות בנוגע לאופן הדיווח של היהלומנים לרשות המסים, כך שלראשונה היהלומנים יעברו להתנהלות חשבונאית רגילה, בדומה לשאר העסקים בישראל; וכן יתאפשר ליהלומנים להגיש בקשות לגילוי מרצון אנונימיות.
על-פי ההסכמות, יירשמו יהלומים בספרי היהלומן - מאזן סוף שנה לצורכי מס, לפי "עיקרון העלות" - עיקרון הקובע כי בסיס חישוב הפעילות הכלכלית היא העלות המקורית שבה בוצעה העסקה, ולא השווי הקיים (למעט חריגים). הרישום יבוצע בהנהלת החשבונות לפי שיטת "המלאי התמידי".
כמו כן, באישור משרד המשפטים נקבעו עקרונות מותאמים שנועד לאפשר לנישומים מענף היהלומים להגיש בקשות לגילוי מרצון של נכסים עליהם לא דיווחו, מבלי להסתכן בהליך פלילי. זאת, במסגרת הנוהל שפרסמה הרשות בספטמבר 2014, ושתוקפו עומד להסתיים בסוף השנה.
בהמשך לכך, הנהלת הבורסה ליהלומים הודיעה לחבריה כי לאור לוח הזמנים הקצר פנתה לראשי רשות המסים, וסוכם על מתן הארכה. על-פי הסיכום, מייצגים אשר לא יספיקו להגיש בקשות עד ה-31 בדצמבר, יוכלו לפנות לרשות המסים עד 29 בדצמבר ולהודיע כי בכוונתם להגיש בקשות נוספות לגילוי מרצון עבור יהלומנים. הבקשה תוגש ללא שם וללא הטופס הסטנדרטי של גילוי מרצון; רשות המסים תקצה מספרים עבור בקשות אלה, וכך יוכלו המייצגים לשריין מספרים עבור בקשות נוספות, ובתנאי שבקשות אלה יוגשו בפועל עד סוף פברואר 2017.
על-פי הסיכום, על המייצגים לפנות ביממה הקרובה לחטיבת החקירות ברשות המסים ולשריין מספרים עבור הגשות עתידיות אלה.
בהודעתם של נשיא הבורסה ליהלומים, יורם דבש, ונשיא התאחדות תעשייני היהלומים, יעקב (קובי) קורן, מסבירים השניים לחברי הבורסה כיצד להגיש את בקשותיהם. "הבקשה לגילוי מרצון יכולה להיעשות באופן אנונימי. הבקשה מוגשת ללא ציון שמו ופרטיו של מגיש הבקשה - וזהותו תיחשף רק אם וכאשר תושג הסכמה עם פקיד השומה בנוגע לחבות המס ואופן הדיווח. בכל שלב ניתן למשוך את הבקשה, תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת", נכתב בהודעה, וכן צוין כי "הגילוי מרצון יחול גם על מלאי (כולל קרטורה) וגם על שאר סעיפי המאזן, בין אם דווחו ובין אם לאו".
עוד מובהר כי בסוף שנת 2016 על היהלומן לספור את כמות המלאי שלו (בנוכחות רואה חשבון) ולהעריך את שווי השוק של המלאי, וספירה זו תשמש בעתיד כבסיס לקביעת ערך וכמות המלאי בגילוי.
"חבות המס שתיקבע לכל אחד תלויה בנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה, למשל, מועד היווצרות ההון", נכתב בהודעה.
"הארכה ראויה"
לדברי עו"ד קרן זרקו-זמיר, המתמחה במיסוי פלילי ואזרחי, עבירות צווארון לבן והלבנת הון, "מדובר בהארכה ראויה. למעשה, על אף שהנוהל קיים מ-2005, עד לאמצע החודש האחרון רשות המסים לא הסכימה לטפל ולדון בבקשות שהוגשו אליה על-ידי יהלומנים. מדובר בענף אשר אופי הפעילות בו מייצר פוטנציאל רב לתכנוני מס שאינם בהכרח מקובלים על הרשויות.
"מומלץ למהר ולעשות שימוש באפשרות העומדת כרגע בפני היהלומנים ולקבל חסינות מהליכים פליליים שעה שהדבר אפשרי, שכן נהלי העברת המידע ההולכים והמחמירים בין מדינות ביחס לנכסי אזרחים זרים מחזקים משמעותית את אפשרויות החקירה העומדות בפני רשות המסים וחושפים אזרחים רבים יותר, ובכללם יהלומנים, לסיכון לעמוד לדין פלילי.
"חשוב לשים לב כי על-מנת להיות זכאים להארכה, על היהלומנים לפנות לרשות, באמצעות מייצגיהם, אשר יוכלו לקבל מהרשות הקצאה בהתאם ולהודיע על הכוונה להגיש בקשה עד מחר".
לחץ לא הוגן על היהלומנים
עו"ד מאיר נוסבאום ועו"ד שראל כהן, המתמחים בתחום המס, פנו לרשות המסים בדרישה לחשוף את העקרונות שנועדו לאפשר ליהלומנים להגיש בקשות לגילוי מרצון.
לדבריהם, "אי-חשיפת מסמך העקרונות מאיינת את כל מהות בקשת הגילוי מרצון. אי-חשיפת המסמכים מהווה פגיעה בזכויות הנישומים".
לטענתם, העקרונות המותאמים, לרבות מסמך העקרונות, מהווים נדבך עקרוני, חשוב ומהותי, בדרך הגשת הבקשה לגילוי מרצון מטעמם של יהלומנים המבקשים להסדיר את דיווחיהם במסגרת זו, וכן על דרך חישוב והצגת העובדות והנתונים בדרך הראויה והנכונה ביותר. הכרת מסמך העקרונות הוא בסיס להחלטה האם וכיצד להגיש בקשה לגילוי מרצון".
לטענתם, באי-חשיפת המסמכים האמורים עולה חשש של ממש לפגיעה בזכויות הנישומים המבקשים להסדיר את ענייניהם מול הרשות בדרך הנהירה ביותר ותוך מקסום אפשרויותיהם.
לדבריהם, "גם ההודעה שפורסמה היום על-ידי הנהלת הבורסה אינה מסירה את אי-הוודאות מתוצאות הגילוי והדרישות העולות מפרסום ההודעה אינן מעשיות. כך לדוגמה, הדרישה לביצוע ספירת מלאי בנוכחות רואה חשבון על-מנת להעריך את שווי השוק של המלאי שישמש כבסיס לקביעת הערך וכמות המלאי בגילוי עד לסוף שנת 2016 (תוך יומיים!)".
עו"ד נוסבאום מוסיף כי "מוזר ויש לתמוה על כך שההודעה פורסמה על-ידי הנהלת הבורסה ולא על-ידי רשות המסים. על רשות המסים היה לפרסם באופן פומבי את הארכה שניתנה למייצגים, שכן על המייצגים לפעול באופן אקטיבי על-מנת לקבל אורכה זו, ודרך פרסומה בחוזר של הנהלת הבורסה אינו המקום הנכון והראוי".
לדבריו, "רשות המסים מפעילה לחץ לא הוגן על היהלומנים. אי-פרסום המתווה פוגע בשיקול-הדעת אם ללכת לגילוי מרצון ולא מאפשר קבלת החלטה נאותה".