בדצמבר 2015 הוצא צו לכינוס נכסיו של היהלומן גיא כהן במסגרת הליכי הכרזה עליו כפושט רגל. במסגרת הליכי הכינוס הוחלט, כי עקב חובות עתק של עשרות מיליוני שקלים לחברי הבורסה ליהלומים, בנקים ועוד, וחוסר היכולת של כהן להשיבם לכאורה, ישלם כהן 1,000 שקל מדי חודש לטובת החזר חובותיו. זאת, עד לבירור הליכי פשיטת הרגל נגדו.
שנה חלפה והחודש הוגשו לביהמ"ש מספר בקשות לבטל את הליך פשיטת הרגל נגד כהן. מדוע? מתברר ש"פושט הרגל" מנהל אורח חיים בזבזני, המשיך להתגורר בדירת פאר, לנסוע ברכבי יוקרה מדגם פורש ואלפא רומאו, נמנע מלחפש עבודה, וטס 17 פעם לחו"ל בחצי השנה האחרונה. זאת, בתואנה כי הוא נשלח מטעם עבודתו, אך בדיעבד התברר כי מעולם לא עבד בחברה, שלטענתו שלחה אותו.
התיק מספק הצצה מאלפת לחייהם של פושטי הרגל בישראל, שכנגד חלקם נטען לא אחת כי הם מנצלים את המערכת כדי להתחמק מחובות ומקבלים פטור מהחזר הכספים לנושים, אך בפועל מנהלים אורח חיים ראוותני. פרטים אלה עלו במסגרת דיון שהתקיים לפני מספר ימים בביהמ"ש המחוזי בת"א, ושבמהלכו נטען, כי כהן, בנו של סגן ראש המוסד לשעבר ואחיו של מנהל משרד רה"מ בתקופת ראש הממשלה אריאל שרון, חייב לנושיו עשרות מיליוני שקלים וחי מקצבת אבטלה וממשכורת של אשתו. אולם, מנגד מתגורר בדירה יוקרתית בשווי של כ-8 מיליון שקל - שהועברה לאשתו במסגרת הליך פשיטת הרגל תמורת סך של פחות מ-700 אלף שקל - משלם הוצאות חודשיות גבוהות, טס לחו"ל בתדירות גבוהה ומנהל אורח חיים שאינו מתאים לפושט רגל.
אבטלה בדירת פאר
הפרשה נפתחה בבקשת פירוק שהוגשה לפני כשנה נגד חברת "פוס יהלומים" עקב חובות של מעל 16 מיליון דולר לחברים בבורסת היהלומים ברמת-גן. בבקשה נטען, כי בעלי השליטה בחברה - לאון פוס, יוסי פוס וגיא כהן - הודיעו להנהלת הבורסה, כי אין ביכולת החברה לשלם את חובותיה, והם הושעו מחברותם בבורסה. בהמשך לכך, נפתחו הליכי פשיטת רגל נגד השלושה. בנובמבר השנה, מונו לחברה מפרקים זמניים וכונסי נכסים - עוה"ד עמית פינס ואורי גיל. כנגד יוסי פוס ונגד כהן ניתנו צווי כינוס ומונו מנהלים מיוחדים לנכסים, במסגרת בירור מצבם הכלכלי, אך טרם הוחלט אם יוכרזו כפושטי רגל. במקרה של כהן, נקבע כי ישלם 500 שקל בחודש לקופת הכינוס, ובהמשך הועלה הסכום ל-1,000 שקל.
החודש הוגש לביהמ"ש תסקיר שהעלה סימני שאלה באשר למצבו הכלכלי האמיתי של כהן. בתסקיר, אותו הגיש המנהל המיוחד שמונה לנכסיו של כהן, עו"ד רן עמרם, מציין המנהל המיוחד כי לכהן חובות של כ-42 מיליון שקל, אליהם נקלע, לטענתו, עקב חילופי השלטון בזימבבואה, שבעקבותיה הוקפא לחברת "פוס יהלומים" פיקדון שהפקידה בחברה ממשלתית במדינה, ואף נשללה ממנה הזכות לרכוש יהלומים; וכן עקב סכסוך עם שותף עסקי. לטענת כהן, עובדות אלה הובילו למצוקת מזומנים בחברה ולהידרדרותו הכלכלית (ראו מסגרת).
החוב הגבוה ביותר של כהן, על-פי התסקיר, הוא לחברת "יהלומי גפני", הנושה שפתח נגדו בהליכי פשיטת הרגל - חוב בסך כ-8.7 מיליון שקל. עוד מוזכרים בתסקיר חובות בהיקפים של 2-6 מיליון שקל לחברים נוספים בבורסה ליהלומים וחובות נוספים בהיקפים נמוכים יותר.
המנהל המיוחד קבע בתסקיר כי "לא מצא חוסר תום לב בשלב היווצרות החובות". עוד מציין עו"ד עמרם, כי כהן אינו עובד ובמהלך ספטמבר קיבל סך של 1,514 שקל כדמי אבטלה; רעייתו עובדת ומשתכרת סך של כ-10,500 שקל לחודש ומקבלת בנוסף תשלום חודשי בגין הסדר פיצויי פיטורין מהמעביד הקודם שלה בסך 4,542 שקל לחודש; ושניהם מקבלים קצבת ילדים בסך של 338 שקל לחודש. בתסקיר צוין, כי "כהן מתגורר עם משפחתו בדירה יוקרתית ובהתאם, הוצאותיה החודשיות של הדירה יקרות, ואינן הולמות הוצאות סבירות התואמות את מצבו הכלכלי של החייב".
דבר נוסף שעולה מהתסקיר, הוא הסדר שנערך בין המנהל המיוחד לרעייתו של כהן, במסגרתו פדתה האישה את זכותו של בעלה בדירה המגורים, תמורת סך של 649,885 שקל. זאת, באמצעות הלוואה שהעמיד לה אביה. מדובר בדירה שאוחדה משתי דירות גג ברחוב לוי אשכול בת"א, המוערכת בשווי של לפחות 8 מיליון שקל.
התסקיר לא התקבל באהדה רבה בקרב חלק מנושיו של כהן, שהגישו בתגובה בקשות לדחות את ההכרזה על כהן כפושט רגל. כך, בבקשה שהגיש בנק אגוד, שלו חייב כהן כחצי מיליון שקל, נטען כי "רב הנסתר על הגלוי" בעניינו של כהן. לטענת הבנק - באמצעות עו"ד קרן רייכבך-סגל ממשרד איתן מהולל & שדות - מעיון בתסקיר עולה כי חובותיו של כהן מסתכמים בכ-42 מיליון שקל, "אך עם זאת, החייב ממשיך לחיות את חייו באיכות חיים גבוהה, מתגורר בדירת יוקרה ואף נמנע מהשתלבות במעגל העבודה, על-אף גילו הצעיר".
עוד צוין בבקשת הבנק, כי כהן שיקר במסגרת ההליך עצמו, כשביקש לאפשר לו לצאת לחו"ל לצורך עבודה, אך בפועל התברר כי לא עבד בחו"ל, וההיתר בוטל. "לא ברור כיצד מימן החייב את נסיעותיו לחו"ל, ואת הוצאות השהייה. אין המדובר בדבר של מה מכך, והדבר מעורר ספקות ותמיהות משמעותיות, אותן יש לברר בטרם בחינה האם יש מקום להכרזה (על כהן כפושט רגל - א' ל"ו)", נטען בבקשת הבנק.
בבקשה צוין גם כי בהתאם לתסקיר, הכספים המשמעותיים היחידים שהתקבלו בקופת המנהל המיוחד הם פדיון זכויות החייב בדירת מגוריו, ו"המדובר בסכום נמוך משמעותית משווי הדירה, לפי הערכת השמאי... גם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) והמנהל המיוחד ציינו כי מדובר בדירת פאר שאינה הולמת חייב בהליכי פשיטת רגל".
ניצול לרעה
כך, לטענת הבנק, "נוצר מצב אבסורדי, לפיו מחד, הבנק מנוע מלהמשיך בתובענה עצמאית אשר הגיש כנגד החייב לפני מתן צו הכינוס, ומנגד, שקוע בערפל בכל הנוגע למצבו הפיננסי האמיתי של החייב ולאפשרויות הקיימות לפירעון חובותיו. הבנק סבור כי בנסיבות אלו אין מקום להמשיך בהליכי פשיטת הרגל, שמטרתם, בין היתר, להעניק לחייב הגנות ופריווילגיות, להן ממלא אינו ראוי". בנוסף, ציין הבנק כי הוא חולק על עמדת המנהל המיוחד, לפיה כהן פעל בתום לב בשלב היווצרות החובות ו"נדמה", נכתב בבקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל, "כי בכוונתו לנצל את ההליכים לרעה".
גם עוה"ד עמית פינס ואורי גיל, המפרקים הזמניים של חברת "פוס יהלומים", הגישו התנגדות לבקשת ההכרזה עליו כפושט רגל, וכן בקשת דחייה להכרזתו של יוסי פוס כפושט רגל, במסגרתה נרמז גם כן, כי כהן ופוס מנצלים את הליכי פשיטת הרגל לרעה. בין היתר, צוין בבקשה, כי כהן טס לחו"ל מספר פעמים השנה, תוך שהוא מטעה את המנהל המיוחד על נכסיו, כי מדובר בנסיעת עבודה מטעם חברת "אוניל" בה הוא מועסק, אך התברר כי כלל לא הועסק על-ידה. בבקשה צוין כי ברור לשם מה נסע כהן לחו"ל וכיצד מומנו הוצאות הנסיעה.
באשר לחברת "פוס יהלומים", נטען בבקשת המפרקים הזמניים, כי בדוחות הכספיים של החברה צוין, כי בסוף שנת 2014 עמד מלאי היהלומים של החברה על סך של 2,250 קרט יהלומים מלוטשים ו-900 קרט גלם - שהשווי הכולל שלהם עמד על כ-10 מיליון שקל. אולם לדברי המפרקים, מלאי זה נעלם. "לא ניתן כל הסבר עד כה להיכן נעלם מלאי היהלומים", כותבים המפרקים הזמניים, ומוסיפים כי בפועל הצליחו לשים ידם על חבילת גלם אחת שיובאה מזימבבואה לפני קריסת החברה.
טענות אלה עלו, כאמור, לפני מספר ימים בדיון שהתקיים בתיק בפני השופטת איריס לושי-עבודי, שקבעה כי ההכרזה על כהן כפושט רגל תידחה ויוגש דוח מעדכן של המנהל המיוחד, לאחר שיתקבלו מלוא תביעות החוב ותתקיים חקירה מקיפה. "יש מקום שהחייב יעשה מאמץ להתאים את תנאי מגוריו ומחייתו לכך שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, ובכלל זה יעשה מאמץ למצות את כושר השתכרותו ויפעל בשקיפות, על-מנת למסור את מלוא הפרטים הנוגעים למעסיק או ליכולת ההשתכרות שלו", קבעה השופטת והוסיפה כי לאחר שנשמע כי כהן אינו יכול לעמוד בתשלומי המשכנתא על הדירה בה הוא מתגורר, וכי אביו עתיד לשאת בתשלומים עד ינואר הקרוב, מצופה שהדירה תימכר או תושכר ושכהן יעבור לדירה התואמת את מצבו הכלכלי.
השופטת אף התייחסה לנתונים שהעלתה באת-כוחו של הכנ"ר, עו"ד נעמה גור מס, בדיון, מהם עלה כי הוצאות החייב בדירת מגוריו עומדות על סכומים גבוהים ביותר ובכללם: ועד בית על-סך 1,200 שקל, חשמל על-סך 1,600 שקל, ומיסי עירייה על-סך 4,400 שקל. עוד נטען בדיון כי כהן זוכה לתמיכה של בני-משפחה וחברים בשיעור של 32 אלף שקל בחודש ולסיוע נוסף בדמות העמדת רכב לשימושו האישי, באמצעות אמו (בין היתר, רכב מדגם פורשה יוקרתי ורכב מדגם אלפא רומאו). "כל אלה יבואו בחשבון לעניין הגדלת צו התשלומים", נקבע.
ביהמ"ש ציין כי "בעבר הותר לחייב לצאת מהארץ על-מנת לממש את כושר השתכרותו, לאחר שצבר ניסיון בענף היהלומים כ-28 שנה, אלא שניסיון זה לא צלח. החייב יצא כ-17 פעמים מהארץ בחצי השנה האחרונה ללא תוצאות נראות לעין. עניין זה צריך להיבדק בחקירה מקיפה בזמן הקרוב, לאחר שתושלם הגשת הוכחות החוב". בעניין ההסתייגויות שעלו ביחס לפדיון חלקו של כהן בדירת מגוריו - ציינה השופטת כי הנושא יישקל בהמשך.
תגובתו של גיא כהן
"כהן נוהג ברכב של אמו - ואביו משלם לו את תשלומי המשכנתא"
בא-כוחו של גיא כהן, עו"ד משה תורג'מן, מסר: "כהן גדל בבית ערכי, שתרם רבות למדינה ומנהל את הליך פשיטת הרגל אל מול הכנ"ר והנאמן בשקיפות מלאה ובשיתוף פעולה. הוא אף עזר למפרקים למכור סחורות בשווי של כחצי מיליון דולר, והכסף בגין התמורה נכנס לקופת הפירוק של חברת 'פוס יהלומים' לטובת הנושים. בעברו הוא הרוויח הרבה כספים, ולכן, מן הסתם, צבר ממון. כיום הוא לא משתכר כלל וחי מקצבת אבטלה, אך מנסה לשקם את מצבו הכלכלי לטובת נושיו".
באשר לטענה כי כהן נוהג ברכבי יוקרה, נמסר: "כהן לא נוהג ברכבי יוקרה אלא באלפא רומאו ששייכת לאמו ומושאלת לו. הוא נהג ברכב יוקרה לפני הקריסה הכלכלית, והרכב הוחזר כשהקריסה הכלכלית החלה. גם רכב זה לא היה שלו, והושכר בליסינג".
באשר לטענות כי הוא מתגורר בדירת פאר, אומר עוה"ד: "המשכנתא על-סך של מעל 4 מיליון שקל על הבית שהמשפחה מתגוררת בו, משולמת ע"י אביו של כהן, וכהן ומשפחתו יודעים שלאחר שהאב יפסיק לשלם את המשכנתא, הם לא יוכלו לעמוד בהוצאות מימון הבית".
בנוגע לטיסותיו של כהן לחו"ל נמסר: "בשנה האחרונה, במסגרת שיקום הכלכלי והעסקי שלו, יצא כהן לחו"ל מספר פעמים כדי לנסות ולחדש קשרים, כדי להכניס כספים לטובת נושיו. רוב הנסיעות מומנו הן ע"י משפחתו והן ע"י נקודות הנוסע המתמיד שצבר במהלך 30 שנותיו כיהלומן מצליח שטס מדי שבוע".
תסקיר שהגיש המנהל המיוחד לנכסיו של כהן מתאר שלב אחר שלב - מנקודת מבטו של כהן - את הידרדרותו הכלכלית. לפי גרסת כהן, במסגרת פעילות "פוס יהלומים" בזימבבואה שהחלה ב-2013, התקשרה החברה עם חברה ממשלתית במדינה האחראית על מסחר ביהלומים. לפי ההסכם, ל"פוס יהלומים" הייתה הזכות להשתתף במכרזים של החברה הממשלתית לרכישת יהלומים, ובמסגרת זו נדרשה "פוס יהלומים" להפקיד פיקדון בסך של 5.5 מיליון דולר באותה חברה. לצורך מימון עסקאות רכישת יהלומים, התקשרה "פוס יהלומים" מפעם לפעם עם גורמים שונים - רבים מהם חברי הבורסה ליהלומים - שהיו מממנים את הרכישות ומשתתפים ברווחי המכירות.
לימים, טען כהן, נוכח חילופי השלטון בזימבבואה, הוקפא ל"פוס יהלומים" הפיקדון שהפקידה בחברה הממשלתית ואף נשללה ממנה הזכות לרכוש יהלומים. עובדה זו, לדבריו, גרמה לירידה בהיקף הפעילות ולמצוקת מזומנים. לטענתו, לאחר מו"מ ממושך עם החברה הממשלתית, חודשו הרכישות. לדבריו, בעת קריסת "פוס יהלומים" נותר בקופת החברה הממשלתית סך של 2.8 מיליון דולר.
בנוסף טען כהן כי שותף עסקי של "פוס יהלומים", פעל באופן חד-צדדי נגד החברה והקפיא 1.5 מיליון דולר. זאת, בטענה כי הוא זכאי לסכום זה. לדברי כהן, קשיי הנזילות גררו את החברה ללקיחת הלוואות חוץ-בנקאיות בריביות גבוהות ביותר וכך נוצר "בור תזרימי", שהביא להיעדר יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה.