תחנת opc במישור רותם / צילום:רפי קוץ
תרנגולת שמטילה ביצי זהב: תחנת הכוח OPC בנגב היא תחנת הכוח הרווחית ביותר של עידן עופר, כך עולה מתשקיף שמפרסמת IPC) IC-Power), החברה האם של תחנת הכוח לקראת הנפקתה בבורסת ניו יורק.
בתשקיף מגלה ICP כי התחנה במישור רותם הייתה אחראית ל-38% מהרווח (net income) של החברה, ובאותה שנה היוותה OPC 17% מההספק הכולל של תחנות הכוח שבבעלות החברה. בין השנים 2013-2016 עמד חלקה של התחנה ב-EBITDA המתואם של החברה על 25.3%.
התשקיף מגלה עוד כי בתשעת החודשים הראשונים של 2016 רשמה OPC רווח תפעולי (Adjusted EBITDA) של 49 מיליון דולר על מכירות חשמל בסכום של 237 מיליון דולר. מדובר בכ-16% מהרווח התפעולי הכולל של החברה שבבעלותה (נכון למועד פרסום התשקיף) - צי של 17 תחנות כוח ב-11 מדינות בהספק מותקן כולל של 3,894 מגה-ואט.
החברה מציינת בתשקיף כי התחנה במישור רותם מהווה כיום רק 11% מההספק המותקן הכולל של החברה אך מחזיקה בנתח של כ-27% מהיקף מכירות החשמל לשנים הקרובות, המובטח בהסכמי רכישת חשמל (PPA). OPC מספקת את מלוא החשמל שהיא מפיקה ל-20 לקוחות עסקיים גדולים בישראל ובהם מפעל אינטל בקרית גת ובית הזיקוק של בזן (אף היא בשליטת עידן עופר) בחיפה.
ICP התאגדה במאי 2015 בסינגפור כחלק מתהליך ארגון מחדש בקבוצת החברות של עידן עופר. במסגרת תהליך זה הועברה החברה, שהתחילה כזרוע האנרגיה של החברה לישראל, במארס 2016 לבעלותה המלאה של קנון, חברת ההחזקות החדשה שהקים עופר, המחזיקה גם בצים, מיזם הרכב קורוס וחברות נוספות בתחום האנרגיה. החברה קיבלה מקנון הלוואת בעלים בהיקף של 225 מיליון דולר, שמתוכה שולמו כבר 75 מיליון.
הנפקה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר
עופר החל לקדם את הנפקת ICP בקיץ 2015, כשהכוונה הייתה לגייס כ-400 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר לחברה. ICP נחשבת מקור הערך העיקרי של קנון (סימול KEN) הנסחרת כיום לפי שווי שוק של 591 מיליון דולר. מניית החברה עלתה בכ-40% מאז השפל שרשמה באפריל 2016.
כאמור, בבעלות ICP צי תחנות כוח בהספק כולל ב-11 מדינות, רובן בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה. זירת הפעילות העיקרית של החברה היא פרו, שבה יש לחברה שלושה מתחמי תחנות כוח בהספק כולל של 2,189 מגה-ואט. בנוסף, בבעלות מלאה או חלקית של החברה תחנת כוח באל-סלוודור (140 מגה-ואט), שתי תחנות בצ'ילה (בהספק כולל של 210 מגה-ואט), תחנה בגואטמלה (179 מגה-ואט), שתי תחנות בפנמה (בהספק כולל של 126 מגה-ואט), תחנה ברפובליקה הדומיניקנית (67 מגה-ואט), שלוש תחנות בניקרגואה (בהספק כולל של 185 מגה-ואט), תחנה בבוליביה (228 מגה-ואט), בקולומביה (31 מגה-ואט) ובג'מאייקה (60 מגה-ואט).
בישראל מפעילה ICP כאמור את תחנת הכוח OPC וכן רכשה ב-2015 ממפעלי נייר חדרה את הבעלות בחברת אנרגיה משולבת (AIE) המחזיקה בתחנת כוח קטנה בהספק 17 מגהוואט וברישיון להקמת תנה בהספק 140 מגהוואט בהשקעה של רבע מיליארד דולר. הרכישה נעשתה תמורת 60 מיליון שקל.
OPC, הפועלת במישור רותם, הייתה תחנת הכוח הפרטית הראשונה שהופעלה בישראל. מדובר בתחנה מוסקת גז טבעי במחזור משולב, בעלת הספק של 440 מגה-וואט, שהוקמה בהשקעה של 508 מיליון דולר בשיתוף עם ויאוליה ישראל, שהחזיקה 20% מהבעלות בתחנה. החזקות ויאוליה עברו ב-2015 לקרן ההשקעות Oaktree שבשליטת המיליארדר האמריקאי הווארד מרקס שרכשה את החברה. לצד התחנה הקיימת מתעתדת OPC להקים תחנה תאומה על מגרש בגודל דומה שרכשה מרשות מקרקעי ישראל - אך המיזם מתעכב בשל היעדר תשתית קווי מתח עליון להולכת החשמל שתפיק התחנה העתידית.
הקמת OPC התעכבה במשך שנים על רקע מאבק משפטי ממושך שניהלו האחים עופר מול החשב הכללי באוצר ירון זליכה, שביטל את המכרז שבו זכו להקמת התחנה. הסכמי ההפעלה הנוכחיים של OPC עם חברת החשמל מעניקים לה מצד אחד את הגיבוי של חברת החשמל ומצד שני מאפשרים לה למכור את מלוא התפוקה של התחנה ללקוחות פרטיים, המשלמים לה תעריף חברת חשמל פחות 8%-10%.
כך, אף שהיא מהווה רק 3% מההספק המותקן של תחנות הכוח בארץ, מספקת OPC כ-6% מהחשמל. "תחנת OPC מספקת לנו יתרון אסטרטגי בהיותה חלוצה בסקטור ייצור החשמל הפרטי", כותבים מנסחי התשקיף ב-ICP ומוסיפים כי "OPC מוסיפה לנו את הידע והנראות כדי לממש הזדמנויות נוספות בתחום ייצור החשמל הפרטי בישראל".
הכסף הקל של התחנות הפרטיות
לפני כשנתיים, בטור שכותרתו "סדרת החינוך שחנקה את חברת החשמל" (29.1.2015), כתבו כאן אלי ציפורי ועמירם ברקת על האופן שבו המדינה מעשירה את יזמי החשמל הפרטיים. הכנה הטקסט כפי שפורסם אז:
לפני כחודשיים חשפנו פה עד כמה הפכו תחנות הכוח הפרטיות לייצור חשמל בישראל למדפסת מזומנים משומנת כחלק מסדרת החינוך של הרגולטורים במשק החשמל. המספרים שהסתתרו בתשקיף של חברת איי.סי. פאואר שבשליטת עידן עופר חשפו לראשונה את הנתונים של תחנת כוחבמישור רותם, OPC, תחנה פרטית יחסית קטנה המופעלת בגז טבעי, בעלת הספק של 440 מגה-ואט שהחלה לפעול ביולי 2013. ובכן, בתוך שנה ורבע מתחילת ההפעלה של OPC הרוויחה התחנה כ-88 מיליון דולר ובסך הכול מתחילת הפעילות הרוויחה תחנת הכוח הפרטית כ-95 מיליון דולר, כ-370 מיליון שקל, והקצב השנתי עומד על רווח של כ-70-80 מיליון דולר. כלומר, נכון להיום, אם מביאים בחשבון גם את תוצאות הרבעון השני שעדיין לא דווחו, מדובר על רווח של חצי מיליארד שקל בתוך שנתיים.
סך ההשקעה בבניית תחנת הכוח של החברה עמד על כ-550 מיליון דולר. מקצתו, כמקובל במימון פרויקטים כאלה, בהון עצמי, קרוב ל-400 מיליון שקל. OPC קיבלה מימון בסכום של כ-1.55 מיליארד שקל מקונסורציום הכולל את בנק לאומי, בהשתתפות כלל, עמיתים, הפניקס והראל.כל המספרים הללו ממחישים עד כמה התשואה בפרויקט הזה גבוהה מאוד והחזר ההשקעה יהיה מהיר מאוד. המספרים יוצאי הדופן הללו הם באדיבות ממשלת ישראל, או נכון יותר, באדיבות רשות החשמל שהציבה עצמה בראש סדרת החינוך שתוריד את חברת החשמל על ברכיה. ביד אחת היא מגלחת הכנסות מחברה בבעלותה בלי שהיא שולטת בהוצאותיה, וביד שנייה היא מעשירה יזמיםפרטיים. בעוד כמה שנים, כשהמספרים של תחנות הכוח הפרטיות ייחשפו במלואם (אגב, למה החברות נהנות מחסינות בפרסום דוחות?), כל החכמים ששמענו השבוע יתהפכו עלהמתחרים של חברת החשמל ויגדירו את מה שקרה "שוד החשמל הגדול".
