תאונת דרכים / צילום: תמר מצפי
אמש (ב') פורסמה באתר האינטרנט החרדי "כיכר השבת" כתבה על צניעות, על ריבוי תאונות הדרכים בארץ ועל נשים. על פי הרב יצחק זילברשטיין, רב בבני-ברק וחבר מועצת גדולי התורה, קיים קשר הדוק בין השילוש המדובר.
תחילת הפרשה בשאילתא שהופנתה אליו מפי גבר שומר מצוות אשר חיפש אחר אישור גדולים ממנו להתיר לאשתו לנהוג בעצמה ברכב. הסיבה הרשמית, לפי השואל: הדבר צנוע יותר מלהרשות לה ללכת ברגל או לנסוע בתחבורה ציבורית, רחמנא ליצלן.
"אשתי עובדת בעבודה המרוחקת מביתנו נסיעה של כחצי שעה, כמו כן היא צריכה לפעמים לצאת לסידורים", כותב שואל השאלה. "יש לפניה כמה דרכים לעשות זאת: או נסיעה באוטובוס - אפשרות זו היא בעייתית, בגלל שכיום לצערנו הרב, הנסיעה היא ללא הפרדה, ויש שם לפעמים צפיפות של אנשים ונשים , וגם הנהגים אינם שומרי תורה ומצוות.
"או נסיעה במונית - גם אפשרות זאת אינה מהודרת, כי רוב הנהגים אינם שומרי תורה ומצוות, ואפילו אם הנהג שומר תורה, בכל זאת, זה עדיין נסיעה פרטית של גבר ואשה, ויש בזה סרך יחוד. מלבד הקושי שבדבר להליכה של מרחקים, זה נוגד את כללי הצניעות, כי היא חשופה להסתכלות של זרים עליה. אפשרות נוספת הינה נהיגה ברכב. מבין כל האפשרויות, היה נראה לי שהאפשרות שאשתי תנהג ברכב היא האפשרות הקלה ביותר. האם אכן לאור מה שכתבנו, הנהיגה ברכב לאשה, היא האפשרות הפחות בעייתית מכל השאר?".
מסתבר שדעתו של הרב זילברשטיין נחרצת: אסור בתכלית האיסור להתיר לנשים לנהוג. וכי למה? החל בפריצות, דרך השוואת ההתנהלות בכבישים ל"מלחמה, ואין זו דרכה של אישה לעשות מלחמה", וכלה בהאשמה נחרצת: ריבוי התאונות בכבישי הארץ - באשמת הנשים הנוהגות.
"שמעתי מרבותי, שבתפילת הדרך כשאומרים "ותצילני מחיות רעות בדרך", יש לכוון על נהגים פראים ש עוברים על כללי הנהיגה, והמצב כיום שהכביש הוא כעין מלחמה, ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה" אמר הרב זילברשטיין. כדוגמה רלבנטית לימינו, מספר הרב על "מעשה שהיה באשה חשובה מאד, ואשת חסד דגולה, שנסעה ברכבה ונתקעה בעץ, ונעשית בעלת מום לכל ימי חייה. ושמעתי ממו"ר מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, שזה אירע לה בגלל שהיא נהגה ברכב, ואין ראוי לאשה לנהוג".
הרה מוסיף ומציין סיבה ניצחת נוספת לצדקת האיסור על נהיגת נשים. "מה שנשים לומדות ומרגילות עצמן לנהוג במכונית, הנה מן הנסיון למדתי שהוא דבר שראוי לאסרו איסור גמור, כי עצם הלימוד גרם כבר וגורם לפריצות והוא ההיפך הגמור מכל כבודה בת מלך פנימה, כמו שעצם הנהיגה הוא ממש להיפך כל כבודה וגו', האשה חושפת עצמה בזה בשוקים ורחובות לעין כל, נכשלת ומכשלת את האחרים, ואין דרכה של אשה במרכב, כמבואר בפסחים, אף על פי שהמציאות של רכיבה ע"ג בהמה אינו דומה לגמרי להא דידן, מכל מקום בעצם אין דרכה בכך דומה בכמה דברים שקשה לפרש בכתב".
ולקינוח, מוצא הרב את האשמים (או יותר נכון, את האשמות) במספרים הגבוהים של נפגעי וחללי תאונות הדרכים: "לבי אומר לי שהוא אחד הסיבות של האסונות הגדולים שנעשים בדרכים בארץ ישראל המפילים על כך חללים והרגו כבר טובים וצדיקים. אחד הגורמים לזה היא נהיגת הנשים , שגורם מכשול רוחני להן ולאחרים. וגם כידוע שטבע הנשים שאינן שולטות על עצמן בעת צרה ודחק ומעורבים כמה פעמים בתאונות כאלה. לאור כל זאת, חלילה וחס לעודד אשה לנהוג ברכב, אלא במידת הצורך שצריכה לצאת מביתה, תעשה את כל האפשרויות האחרות ותשתדל להתנהג כפי כללי הצניעות, כדי שלא יכשלו בה.
"לפעמים יש לאישה אילוצים מיוחדים שהיא חייבת לנהוג ברכב, כגון שיש לה ילד בעל מום ואין מי שיכול להסיעו רק אמו, ובמקרים מיוחדים אלו, יש לעשות שאלת חכם. כמו כן, יש לציין שבחו"ל מצב התחבורה שונה מבארץ ישראל, ולכן בחו"ל יש לשאול את הרבנים שם כיצד לנהוג".