אבנר חדד / צילום: אלון רון
אבנר חדד, מנכ"ל קסם מדדים, ניסה להמחיש במהלך דבריו אתמול (ג'), בכנס המשקיעים שערכה החברה, את היתרונות הגלומים בהשקעה במדדים מול השקעה במניות ספציפיות. לדבריו, "גם בשנה החולפת היו הרבה מנהלי השקעות שטענו כי הם פיצחו את השיטה והצליחו להכות את המדדים, אבל כשבודקים איזה מדדים הם הצליחו להכות, מתגלה שכולם היכו את מדד ת"א 100.
"אם מנהלי ההשקעות יודעים איך להכות את המדד, צריך לבדוק גם מה עוד הם עשו מלבד ההשוואה מול מדד ת"א 100, ובבדיקה דומה על תחום האג"ח מתגלה תמונה שונה לחלוטין. מתוך 37 קרנות, כשליש בלבד הצליחו להכות את המדד, ובשלוש שנים אחורה רק שלוש קרנות הצליחו לעשות טוב יותר מהביצועים שהפגין מדד אג"ח כללי, שהוא הבנצ'מרק שלהם".
חדד הוסיף כי "ככל שמתרחקים מהמדד, הפער מהממוצע גדל ונעשה פחות לטובת הלקוח. לכן, במקום לנסות ולהמר מי תהיה הקרן שתצליח להכות את המדד, צריך להחזיק את המדד עצמו. מעבר לכך, אם מוסיפים את העלויות של הקרנות ומנטרלים עלויות ניהול, אפשר לראות פער של כמעט 1.5% בין ממוצע ביצועי הקרנות בשוק לבין מדד אג"ח כללי - פער גדול מאוד בעולם של ריביות אפסיות".
"הבורסה בבעיה על רקע רגולטורי"
ביחס למדד ת"א 100, הסביר חדד כי "כולם נטפלו אליו והצליחו להכות אותו, כי הוא ההשתקפות הטובה ביותר של מצב הבורסה בתל-אביב - ומצבה לא טוב. לכן הניצחון שלהם הוא על הבורסה והרגולציה. סוגיית מדד ת"א 100 היא סוגיית הבורסה הדועכת".
חדד סבור כי "הבורסה המקומית נמצאת כרגע בבעיה, על רקע רגולטורי. המשאב הלאומי הזה נשחק לנגד עינינו. הבורסה היא מקום המפגש בין משקיעים לחברות, ופעם היא היתה המקום היחיד, אבל כיום היא אחד מני רבים בעולם שבו כסף עובר ממדינה למדינה, ובו כל משקיע יכול להשקיע באיזה בורסה שהוא רוצה וכל חברה יכולה לרשום את מניותיה למסחר בכל מקום שהיא רוצה. לכן, לראשונה, גם הבורסה וגם רשות ני"ע נמצאות בתחרות, כמו שאנחנו מתחרים על הלקוחות שלנו.
"ברגע שנוצרו למשקיעים ולחברות אופציות נוספות, כל אחד מהם חיפש לעצמו את המקום שהכי נוח לו להיות בו. ולכן, כדי להביא לפה חברות ומשקיעים, צריך ליישם הקלות ולספק יתרונות רגולטוריים שיהפכו את הבורסה המקומית לעדיפה על בורסות אחרות, וכך לגרום למשקיעים ולחברות לרצות להיות פה".
"לבורסה מונה מנכ"ל מבטיח"
חדד הוסיף כי "בסוף 2007 היו בבורסה 654 חברות, וכיום נותרו בה 451 - ולא נראה שהקצב עומד להשתנות. רק בשנה האחרונה עזבו אותנו אסם ואיתוראן, אז לא פלא שאפשר להכות את מדד ת"א 100".
עוד לדבריו, "השוואת ביצועי ת"א 100 עם מדדים בחו"ל כמו דאקס הגרמני ו-S&P500 האמריקאי מעלה כי עד 2009 המתאם ביניהם היה גבוה - אבל מ-2010 חלה התנתקות, והבורסה בישראל מתפקדת באופן שונה מהבורסות בעולם, ויש לזה מחיר גדול. זה לא אומר שמה שהיה הוא שיהיה, אבל זה המצב כיום.
"אם מדד ת"א 100 היה איכותי ומפוזר, עם חברות ישראליות מהמובילות והגדולות שבחרו לא להיות פה, כמו צ'ק פוינט, מובילאיי ורבות נוספות, הן היו יכולות להוסיף משמעותית לתשואה שלו בשנים האחרונות", הוסיף.
חדד סבור כי "משהו פה לא הגיוני, וזה הסיפור של הביצועים מול המדד. האם יש חברות יפניות שנסחרות מחוץ ליפן, או אמריקאיות שנסחרות מחוץ לארה"ב? למה לנו זה נראה מאוד טבעי שהחברות המקומיות הכי גדולות לא נמצאות במדד המקומי?"
במבט קדימה הוסיף חדד כי "לבורסה מונה מנכ"ל חדש ומבטיח, אבל היא לא צריכה להשקיע במערכות מסחר מתקדמות, בהוזלת עמלות ובצעדים דומים, אלא לנסות להפוך את הרגולציה לכזו שתעודד את המשקיעים להגיע לכאן - באמצעות הטבת מס על דיבידנדים, הקלות רגולטוריות והפחתת שיעור המס על הבורסה המקומית".
בנוגע לפעילות של תעודות סל מול ביצועי קרנות, חדד גם סיפק אנקדוטה כשסיפר כי "על פי פרסומים, בהתערבות שהתחילה ב-2008, המשקיע האגדי וורן באפט התערב עם מנהלי קרן גידור בארה"ב על כך שקרן פשוטה, שעוקבת אחרי מדד S&P500, תצליח להשיג תשואה גבוהה מזו שישיגו מנהלי הקרן. ההתערבות התחילה ב-2008 וצריכה להסתיים בסוף השנה הזו. ב-2008 ההתערבות היתה לרעת באפט ב-40%, אבל בשש מתוך שמונה השנים הבאות, הקרן המחקה, שבאפט הימר עליה, עשתה טוב יותר ממנהלי הגידור - והמצב כיום הוא שהקרן המחקה עשתה יותר מ-85%, לעומת תשואה שלילית של קרוב ל-10% של מנהלי הגידור. נראה שההתחכמות של מנהלי הגידור גרמה לביצועים הגרועים".
"השינויים ברגולציה מייצרים אי ודאות ומרתיעים משקיעים"
אופטימיות זהירה לגבי עתידה של הכלכלה המקומית ועתידם של השווקים בעולם עלתה מהדברים שהציגו אתמול, שתיים מהבכירות בחברה - מעיין כהן, המשנה למנכ"ל אקסלנס נשואה, ורינת אשכנזי, מנהלת מחקר מדדים בקסם.
בתחילת דבריה התייחסה כהן למצב הכלכלה המקומית, ואמרה: "עם כל האתגרים והמורכבויות הקיימים במשק הישראלי, הכלכלה המקומית היא פלא, עם עלייה בשכר החציוני והצריכה הפרטית, שוק עבודה שנמצא בתעסוקה כמעט מלאה ונתוני צמיחה מרשימים ב-20 השנים האחרונות, בפער ניכר מאלה הנרשמים בגוש האירו ובארה"ב".
"למרות זאת", סייגה כהן, "יש נקודה בולטת שמדאיגה כשמסתכלים על נתוני הצמיחה, והיא נושא ההשקעות. היינו מצפים שכשהמשק צומח, ההשקעות יהוו חלק משמעותי מצמיחה זו, ושהשקעות שנעשו בעבר ישפיעו על נתוני הצמיחה, אבל הדבר אינו כך. צמיחה לאורך שנים צריכה להיתמך בהשקעות מתוכננות. כמו שאנחנו אומרים ללקוחות שלנו שחייבים לתכנן את העתיד ולהשקיע ולראות את תוצאות ההשקעה, כך אנחנו מצפים שמקבלי ההחלטות יעשו. ככל שיתרחבו ההשקעות, יתווספו מקומות עבודה ותגדל הזרמת ההון למשק, הפריון יגדל והפערים החברתיים יצטמצמו".
כהן הסבירה כי "לכלכלה שלנו יש סיכונים שיכולים להיות מושפעים, בין השאר, מהמצב הביטחוני, משווקים בעולם ומגורמים נוספים, אבל לגורמים הנמצאים בשליטתנו אנחנו צריכים להפגין יותר חוזקה ולחשוב אסטרטגית מתוך אחריות לעתיד טוב ומשק צומח על יצירת סביבת פעילות יציבה".
"אין אופק רגולטורי יציב"
בדבריה מנתה כהן שלושה נושאים שאותם, לדעתה, צריך לשים בראש סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות, כדי ליצור שינוי משמעותי במצב הכלכלה. הראשון שבהם הוא נושא הרגולציה. לדבריה, "הבעיה הגדולה בעניין הרגולציה היא השינויים שנעשים בה כל הזמן, ומייצרים תחושת אי ודאות, ללא אופק רגולטורי יציב. עניין זה מרתיע כניסת משקיעים חדשים, שחוששים מכך".
כהן הוסיפה כי "לכל אחת מהרגולציות יש אג'נדה ברורה, וראינו ב-2008 איך ישראל יצאה מהמשבר בזכות הרגולציה, אבל בשנים האחרונות האיזון בתחום משתנה. יש יותר ויותר שינויים רגולטוריים שהם פונקציות של אג'נדות חברתיות. אין לי משהו נגד אג'נדות מסוג זה, אבל בעולם הרגולטורי, השינויים שנעשו מובילים הרבה פעמים לתוצאה הפוכה, של חוסר יעילות וקיטון ודיכוי היוזמה והעשייה". לדבריה, "כל תיקון רגולטורי חדש צריך למדוד לפי הערך השולי שהוא מביא אתו, וכך לקבוע אם להכניס אותו או לא".
נקודה שנייה שכהן סבורה כי יש להעלות לראש סדרי העדיפויות היא הביורוקרטיה, שלדבריה, "מקשה על קידום הליכים במקומות רבים. בת-הברית של ביורוקרטיה היא שחיתות". כהן הדגישה כי היא "לא נגד תהליכים ופיקוח, אבל לפעמים אפשר להשיג אותם דרך ענישה והרתעה, ולא חייבים להוסיף תהליכים שמסבכים וגורמים נזק לכולנו".
נקודה שלישית שאליה התייחסה כהן היא תחום הפרויקטים הציבוריים שייעשו באמצעות המגזר הפרטי. "אמנם יש לא מעט פרויקטים מסוג זה בשנים האחרונות, אבל לא מספיק, והם יכולים להוות נדבך מאוד חשוב בהשקעות", אמרה. "ברגע שגופים פרטיים נכנסים להקמת פרויקטים, בין שאלה עוסקים בתשתיות ובין שבתחומים אחרים, הם נעשים יעילים יותר ומסודרים יותר לאורך שנים".
"מה שטראמפ מציע לא רע לשוק"
בהמשך דיברה אשכנזי, מנהלת מחקר המדדים, שהתייחסה למצב שוקי העולם לאחר כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב, ואמרה: "מהלך זה הביא אתו רוח של שינוי, ועד כמה שטראמפ הוא איש ססגוני, הדברים שהוא מציע ליישם הם לא רעים לשוק ולכלכלה. המדיניות הפיסקאלית תשנה את פני הדברים מבחינת סביבת האינפלציה והריביות, ותיק ההשקעות שלנו לא ייראה אותו דבר, עם מעבר מאג"ח למניות אגרסיביות יותר ומחזוריות".
לדבריה, "בשנים האחרונות הציבור לא היה כמעט בשוק המניות, ועכשיו טראמפ הגיע והכסף זורם לאפיק המנייתי, עם 70 מיליארד דולר שנכנסו לשוק המניות האמריקאי בשלושת השבועות הראשונים של השנה. הדברים משתנים וצריך להיות מוכן לכך".
אשכנזי הוסיפה כי "הציפיות לאינפלציה ב-2017 מתחילות לעלות, וזה אומר משהו לגבי תוואי הריבית בארה"ב ובאירופה. צריך לזכור שהתקציב האמריקאי החדש ייכנס לתוקף רק באוקטובר, והדברים שבו ייושמו מאוחר יותר, אבל זה לא אומר שלא נראה שינויים בשווקים, כי ציפיות הן המזינות את הכלכלה".
ההערכות של אשכנזי הן כי השוק האמריקאי יצמח השנה בכ-2.5%, אחרי שהכלכלה האמריקאית צמחה בקצב ממוצע של כ-2% בשנות היציאה מהמשבר הכלכלי. זאת, לעומת היעד של טראמפ לצמיחה שנתית בשיעור של 3.5%-4%. אשכנזי מציינת כי הפעם אחרונה שדבר כזה קרה היה ב-2001, ומדגישה את התמריצים הפיסקאליים, "שהחלק המשמעותי שלהם הוא הורדת שיעור המס לחברות וליחידים - משהו שאמור להוסיף לרווח למניה הרבה מאוד כסף. לכן אנחנו צופים רוח גבית חזקה למדדים האמריקאים, וחושבים שצריכים להיות בהם".
לדברי אשכנזי, "השווקים באיזשהו מקום מחכים לכל הדברים החיוביים, ומגלמים את זה בנקודת הזמן הנוכחית. יש הזדמנויות, וחלק מהן מתממשות. השווקים צופים קדימה ומגלמים מידע מבעוד מועד, אבל יש לזה גם מחיר בדמות הסיכונים, שהם לא מעטים כעת".
"צפויה צמיחה בחברות האנרגיה"
על רקע התרחבות הצמיחה והאינפלציה, לדברי אשכנזי, בקסם מזהים "כמה חלופות מעניינות לתיק הדפנסיבי שהיה לנו עד עכשיו, כמו מניות ערך שמניבות תשואות עודפות. אפשר לראות כסף שנכנס למדדי הערך בארה"ב ובאירופה, שם אם לא היה הסיכון הגיאופוליטי, השווקים היו טסים למעלה יותר מבארה"ב. מכיוון שהסביבה הפכפכה, וכך גם טראמפ, לא צריך לשים את כל הביצים בסל אחד". לגבי אירופה הוסיפה אשכנזי כי "השנה שם לא תהיה קלה, והיא צפויה להיות רוויית אירועים, עם בחירות שיתקיימו בכמה מדינות".
אשכנזי התייחסה בדבריה גם לענפי הפעילות השונים וכדאיות ההשקעה בהם, והציגה גישה חיובית כלפי מגזר האנרגיה. לדבריה, "הוא ייהנה גם מהשפעת טראמפ, שמכוון לעצמאות אנרגטית, ועניין נוסף שתומך בפעילות הוא המדיניות של אופ"ק. אנחנו צופים שנה טובה לתחום האנרגיה, עם צמיחה של 300%-400% ברווחי החברות".
אשכנזי חיובית גם בנוגע למגזר הפיננסים: "דוחות הבנקים טובים ומפתיעים לחיוב, עוד לפני השפעת טראמפ, ואנחנו צופים המשך שיפור ברווחיהם. הבנקים נהנים, בין היתר, מתהליך הבראה ארוך, והפחתת הרגולציה בענף, שעליה מדבר טראמפ, צפויה גם היא לתמוך בסקטור - גם בבנקים וגם בבתי ההשקעות", אמרה.
לגבי ענף הפארמה אמרה אשכנזי: "הסקטור קצת בעייתי. אפשר לזהות בסיס להתאוששות, אחרי שהוא חטף בשנה האחרונה, אבל עדיין יש אי ודאות לגבי ההחלטות של טראמפ בענף - ולכן הוא לא מצליח להדביק פערים מול שאר המגזרים, וכדאי לחכות לקצת יותר ודאות". את ענף הטכנולוגיה אשכנזי הגדירה כ"הפכפך, עם פוטנציאל עצום למגמה ארוכת טווח".