ציפי לבני / צילום: חן גלילי
ציפי לבני. החיבה לג'ובים
יום א' בבוקר. אחרי שה"נסיכה" ציפי לבני (בתם של לוחמי האצ"ל שרה וח"כ איתן לבני) כשלה בפריימריז של 1996, סידרו לה ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרדו אביגדור ליברמן ג'וב טוב: מנהלת רשות החברות הממשלתיות.
בבחירות שאחרי 1999 לבני נכנסה כחברת כנסת מטעם הליכוד. בהמשך היא שמרה נאמנות למתמודד אהוד אולמרט, עד שאריאל שרון נבחר, ב-2001, לראשות הממשלה. היא עברה איתו לקדימה, והמשיכה שם עם אולמרט. יחד איתם רשמה שיא כשרה בכמה וכמה משרדים (פיתוח אזורי, בלי תיק, חקלאות, עלייה וקליטה, בינוי ושיכון, משפטים, חוץ).
כשמעמדה התערער והפסידה לימים לשאול מופז, עזבה לבני והקימה את "התנועה". כשגם זו החלה להתפוגג, עברה למפלגת העבודה של יצחק הרצוג, תחת שם חדש - "המחנה הציוני". למצער, לא צלחה הדרך לחזור לימי הזוהר הבינלאומיים, כשרת חוץ יוצאת-באה-נואמת.
ואז היא פתחה את השבוע הזה בכותרת ראשית ("ידיעת אחרונות", יום א'): לבני תקבל את תפקיד תת-מזכ"ל האו"ם, במסגרת דיל לנטרול התנגדות ארה"ב למינוי סלאם פיאד לשליח מיוחד בלוב. מאז שקט, לא ברור אם כן או לא.
מה שהזכיר נשכחות: "האם נבחרנו כדי לחלק ג'ובים?!", התריסה השרה דאז לימור לבנת בכנס סוער של אלפי חברי מרכז הליכוד. והאולם כולו השיב: "כן!!!"
שלי יחימוביץ'. החיבה למזכ"לי הסתדרות
יום ג' בלילה. עמיר פרץ, פעם מזכ"ל ההסתדרות, כיהן כיו"ר העבודה כשהתראיין לבכירת עיתונאי ערוץ 2 דאז, שלי יחימוביץ'. זמן מה אחרי, בנובמבר 2005, יחימוביץ' הודיעה על הצטרפותה למפלגת העבודה שלו. התרגשות. שמחה. חיבוקים.
"5.5 שנים עתידות לחלוף, והאהבה הקיצונית בין השניים תהפוך לשנאה פתולוגית, שקשה למצוא כמוה במפלגות הפוליטיות בסביבה, או אפילו בכל מוסד או חברה עמוסים ביצרים" (nrg, 23.7.2011).
אחר-כך הגיע החבר המזכ"ל עופר עיני. "היי, זאת שלי", נשמעה, ב-20.5.2012, הקלטה בעשרות אלפי טלפונים של חברי העבודה. "עופר הוא בעל ברית עוצמתי שלי לכל מאבק חברתי שקיימתי... ככל שעופר יהיה חזק יותר, נוכל להציב משקל נגד משמעותי יותר למדיניות קפיטליסטית הרסנית" ("גלובס", 15.2.2017).
אלה היו ימים שבהם התנוסס השם יחימוביץ' בין ראשוני המועדפים ברשימות הפריימריז הסודיות גם של עופר עיני, העבודה, וגם של חיים כץ, הליכוד והאיש החזק בסיעת עוז, מקואליציית ההסתדרות (כשזה נוגע לאינטרסים, הצדדים מתערבבים זה בזה).
לעיני היא סייעה לשמר את מעמדו הרם בעבודה, לכץ היא עזרה, בשבתה כיו"ר ועדת האתיקה בכנסת, להישאר גם חבר כנסת וגם יו"ר הוועד בתעשיה האווירית לעוד כמה וכמה שנים, והוא עזר לה להוביל ולנצח בכנסת את ההתנגדות ל"תוכנית ויסקונסין".
ואז הוריש עיני את הכיסא לאבי ניסנקורן. איתן כבל התנגד להכתרה, בדצמבר 2011, ודרש לקיים בחירות ולהתמודד מול ניסנקורן. יחימוביץ' יצאה בכוח נגד כבל ותמכה בכל גרונה ולשונה החדה בניסנקורן שניצח.
השבוע, יום שלישי לקראת חצות, שלחה מכתב והודיעה כי היא מתחברת לסיעתו של... כבל ויוצאת להתמודדות מול ניסנקורן. בהזדמנות זו אמרה שניסנקורן מנסה, באמצעות הסוגיה המשפטית, למנוע התמודדות והוסיפה: "קוראים לזה פחד, ניסנקורן. פחד מהתמודדות. פחד מוצדק של מי שמעולם, בניגוד לי, שלכל כנסת נבחרת מחדש על-ידי הציבור, לא נבחר לכלום. רק מונה ונמשח"
אדוארדו אלשטיין. סוף-סוף נחת
ביקוש ענק השבוע להנפקת אג"ח אי.די.בי פתוח. קרוב ל-1.5 מיליארד שקל. 4 שנים של דם, יזע ודולרים עברו מאז הגיע הנה כדי לממן לנוחי דנקנר את ההישרדות באי.די.בי - עד שהגיעה הבעת האמון הזאת.
"לפני חודשים ספורים פרץ לתודעת הכלכלה הישראלית שמו של אדוארדו אלשטיין (הוא יעקב זיסל אלשטיין), טייקון חרדי ארגנטינאי, שבהוראת רבו, האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, התגייס כדי להציל את הטייקון נוחי דנקנר. הוא אמנם נבון וקר-רוח, אבל ההחלטות שלו הן אינטואיטיביות" (האתר החרדי "כיכר השבת", 9.6.2013).
נכון להשבוע: אלשטיין מרוצה. יאשיהו פינטו, האסיר מכלא ניצן, יצא בשחרור מוקדם לפני כ-3 שבועות. שבוע אחרי הגיש נוחי דנקנר ערעור לעליון על הרשעתו בהרצת מניות ועל גזר הדין שפסק חאלד כבוב - שנתיים מאסר.
משה כחלון. תתפלל חזק (שהממשלה לא תיפול)
פעם ראשונה ב-10 שנים שמחירי הדירות רשמו ירידה. 1.2%, לא סופי, לא מעודכן ולא עקבי, אבל בכל זאת.
stella-k@globes.co.il