המדינה הגישה לבג"ץ את כתב התשובה לצו על-תנאי שניתן בעתירות הנוגעות לכהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו גם כשר התקשורת ושר החוץ.
לפי כתב התשובה, עמדת המדינה היא שמרגע שראש הממשלה הודיע על התפטרותו מתפקיד שר התקשורת, התייתרו הסעדים הספציפיים שהתייחסו באופן פרטני לכהונתו של ראש הממשלה כשר התקשורת.
המדינה מוסיפה בכתב התשובה, שהוגש באמצעות עורכי הדין שרון רוטשנקר ויונתן ברמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי עם העברת תיק התקשורת לידי שר אחר והותרת תיק החוץ בלבד בידיו של ראש הממשלה, חל ממילא גם שינוי משמעותי בתשתית העובדתית שעליה התבסס ראש זה של העתירה.
מטעמים אלה ואחרים, טוענת המדינה, דין העתירות להימחק, ו"ממילא ספק אם יש עוד הצדקה בהבאת העתירות במתכונתן הנוכחית בפני הרכב מורחב של בית המשפט".
בכל מקרה, המדינה סבורה כי אין כל עילה בדין לחייב את ראש הממשלה לחדול מכהונתו כשר החוץ. בתגובה צוין כי מצב הדברים הנוכחי בוודאי שאינו מהווה חריגה מהפרקטיקה הנוהגת והמקובלת בהקשר זה מאז קום המדינה.
נזכיר כי התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירה שהגישה ב-18 בינואר כי יש לקבל את העתירה לא רק לאור החשדות שעולים מחקירת המשטרה בפרשת נתניהו-מוזס, אלא גם על רקע ניגודי העניינים הרבים של נתניהו בתחום התקשורת (נאסר על ראש הממשלה לעסוק בין היתר בחברת בזק ובאתר החדשות וואלה בשל חברותו עם בעל השליטה בהם, שאול אלוביץ' - ש.נ), ולאור העובדה שחלפו מניין הימים שהעניק בג"ץ למדינה בעתירה של מפלגת יש עתיד על-מנת לנמק מדוע ראש המשלה מחזיק מספר תיקים במקביל. התנועה הלינה בעתירתה על "הפגיעה הקשה באמון הציבור, הפגיעה הקשה במשרד התקשורת וחוסר הסבירות הקיצוני שבהמשך כהונתו של נתניהו".
4 ימים לאחר מכן גם יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, עתר לבג"ץ, יחד עם סיעת המחנה הציוני. בעתירה נטען בין היתר: "מהמידע שמגיע לציבור בעקבות החקירות, ומהאנשים המעורבים בהן הנמצאים בלב-ליבו של עולם התקשורת בישראל, עולה חשש כבד כי שר התקשורת מצוי בניגוד עניינים מובהק... ניגוד העניינים אינו מאפשר לשר התקשורת למלא את תפקידו תוך שטובת הציבור עומדת לנגד עינו לפני השיקולים האישיים שלו, הכול ללא משוא-פנים וללא השפעות ושיקולים זרים... בנסיבות כאמור וכל עוד מתנהלת כנגד שר התקשורת חקירה, לא ניתן להבטיח שאמון הציבור בשר התקשורת, במשרד התקשורת ובהחלטותיהם וביוזמותיהם לא ייפגע כתוצאה מכך שפעולותיו של השר ופעולות המשרד כולו עלולות להיראות כמושפעות משיקולים זרים".
איכות השלטון: תרגיל של נתניהו
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "אנו שמחים שגם ראש הממשלה השכיל להבין שהוא אינו יכול לכהן כשר התקשורת כאשר מתנהלות נגדו חקירות על ניסיונותיו להחליש את שוק התקשורת, וכאשר הוא מצוי ברשת ניגודי עניינים ענפה ומסועפת.
"עם זאת, אנו מצרים על כך שראש הממשלה העדיף למנות באופן זמני את השר צחי הנגבי ל-3 חודשים בלבד, ולא מצא לנכון למנות תחתיו שר תקשורת חדש.
"דווקא בימים אלה, בשעה שמשרד התקשורת ניצב בפני אתגרים רבים, ובהם תאגיד השידור הציבורי, היה ראוי שראש הממשלה ימנה שר תקשורת במשרה מלאה, ולא ישאיר את משרד התקשורת צולע וחלש.
"לא נותר לנו אלא להסיק שראש הממשלה רואה במינוי הזה מעין תרגיל, שנועד לרצות את בג"ץ באופן זמני ושיותיר לו את האפשרות להשפיע בפועל על המתנהל במשרד התקשורת ואף לשוב למשרד התקשורת בעוד 3 חודשים".