דן גרטלר / צילום: בלומברג
מה הקשר בין המיליארדר ואיש העסקים הישראלי דן גרטלר, לשכת ההוצאה לפועל בישראל וחברה אמריקאית המנסה לגבות חוב שחייבת לה ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו כבר 20 שנה? גרטלר יתייצב בקרוב מאחורי דוכן העדים בלשכת ההוצאה לפועל ברחוב ויצמן 1 בתל-אביב וייחקר על הקשר הזה - כך קבע אתמול (א') בית משפט השלום בתל-אביב.
ראשיתה של הפרשה שהובילה את גרטלר אל דוכן העדים בשלהי שנות ה-90 - אז קיבלה החברה האמריקאית "the third avenue association 767" פסק דין לטובתה, המחייב את הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לשלם לה חוב כספי בהיקף של כ-2.24 מיליון שקל (כיום - כ-11 מיליון שקל).
במסגרת מסעות החיפוש של "the third avenue" ברחבי העולם אחר כספים השייכים לממשלה האפריקאית, אותם ניתן יהיה לעקל ולממש, הגיעה החברה האמריקאית עד ישראל. ופה היא מצאה אוצר: את המיליארדר דן גרטלר, שלטענתה מחזיק כספים השייכים לממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - תמלוגים המגיעים למדינה מכוח הסכם הבלעדיות של גרטלר ליצוא יהלומים ממנה.
בשנים האחרונות התנהל המאבק המשפטי הזה מתחת לרדאר, כאשר המיליארדר הישראלי נלחם בבקשה לעקל את הכספים בכול הערכאות השיפוטיות - החל באולמות לשכת ההוצאה לפועל, דרך בתי המשפט השלום והמחוזי ועד בית המשפט העליון וחזרה ללשכת ההוצאה לפועל - תוך שהוא מצהיר כי הוא אינו מחזיק בכספים השייכים לממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
עד כה גרטלר לא נחקר על ההצהרה הזו בשום ערכאה. אולם, אתמול הגיעה הדרמה המשפטית-בינלאומית הזו לשיאה, כאשר בית משפט השלום בתל-אביב הורה על החזרת התיק ללשכת ההוצאה לפועל פעם נוספת, על-מנת לחקור את כל הצדדים הרלוונטיים לבירור השאלה אם המיליארדר הישראלי מחזיק כספים השייכים לממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ושניתן לעקלם לטובת החוב הישן של המדינה לחברה האמריקאית.
שמו של גרטלר - דמות רבת-השפעה במגזרי הכרייה והנפט ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומהישראלים הבודדים הנמנים בדירוג המיליארדרים של "פורבס" - עלה לכותרות לאחרונה סביב הפרסומים לפיהם ענקית הכרייה השווייצרית גלנקור הסכימה לשלם לו 534 מיליון דולר במזומן תמורת אחזקות בשני מיזמי נחושת באפריקה.
ברור, אם כן, כי החוב של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לחברה האמריקאית - המוערך כיום בסך של כ-11 מיליון שקל, לאחר ריביות והצמדה - לא מהווה אף לא מכה קלה בכנף עבור גרטלר. ובכל זאת, החוב הזה הוא בסיסו של מאבק משפטי המתנהל בבתי המשפט בישראל מזה 16 שנה.
מחוב בארה"ב להוצאה לפועל בישראל
השאלה איך הגיעה החברה האמריקאית לגבות את חובה דווקא בישראל, מחזירה אותנו אחורה בזמן אל זכייתה של החברה האמריקאית, "the third avenue", בתביעה כספית שהגישה נגד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בבית משפט בניו-יורק. לאחר שלא מצאה החברה דרך לעקל כספים של ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בארה"ב, הגישה "the third avenue" - באמצעות עורכי הדין עמי אסנת ושרון תובל ממשרד מ.פירון ושות', בשיתוף עו"ד חגי כרמון - בקשה לאכיפת פסק הדין לטובתה בישראל.
ב-1997, לאחר שממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לא התייצבה לדיון, התיר בית המשפט את אכיפת פסק הדין הזר בישראל. וכך חויבה הרפובליקה האפריקאית לשלם לתאגיד אמריקאי סך של כ-2.24 מיליון שקל בישראל. ומרגע שקיים חוב בישראל, נפתחה הדרך לתאגיד האמריקאי לגבות אותו בלשכות ההוצאה לפועל, לרבות על-ידי הטלת עיקולים והגבלות על חשבונות ורכוש של המדינה האפריקאית.
אבל אילו נכסים יש לממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בישראל? "the third avenue" חיפשה מקור כספי לעיקול וגבייה - ובינגו: היא מצאה את המיליארד הישראלי, המקורב לממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שעשה את רוב הונו במדינה.
החברה האמריקאית פתחה בהליכי הוצאה לפועל לשם מימוש פסק הדין, במסגרתם ביקשה לשים ידה על כספים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המצויים לטענתה בידי חברת IDI וכן בידי שתי חברות ישראליות, די. גי. איי. אינווסטמנטס ו די. גי. איי. יהלומים, ובידי בעל המניות בשלוש החברות - דן גרטלר.
"the third avenue" טענה כי מקורם של כספים אלה בהסכם שנחתם עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המעניק לגרטלר בלעדיות ביצוא יהלומים מהמדינה האפריקאית למשך תקופה של 18 חודשים לפחות - ולפיך היא רשאית לעקלם מכוח פסק הדין שניתן לטובתה מול הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
ב-2001 נעתרה ראש ההוצאה לפועל לבקשת החברה האמריקאית להוציא צו לעיקול ברישום על הכספים המצויים בידי גרטלר והחברות שבבעלותו. הצדדים העלו טענות שונות, בין היתר לחסינות הכספים מפני עיקול ועוד.
אולם ב-2003, לאחר הליכים שונים שהתקיימו, קבעה ראש ההוצאה לפועל כי הנכס שעיקולו מתבקש (כספיו של גרטלר) אינו נהנה מחסינות המדינה הזרה בה הוא נמצא (ישראל, במקרה זה). זאת, משום שמדובר בנכס מסחרי ולא בנכס שלטוני, ועל כן אין מניעה מנקיטת הליכי העיקול כלפיו.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וגרטלר ביקשו לערער לבית המשפט המחוזי על החלטות ראש ההוצאה לפועל - ושתי הבקשות נדונו במאוחד על-ידי בית המשפט המחוזי.
נכס שלטוני או מסחרי?
בית המשפט המחוזי הכריע בכמה סוגיות משפטיות, אך בסופו של דבר החליט להחזיר את הדיון אל ראש ההוצאה לפועל. בין היתר נפסק כי הכרעה בשאלת סיווגם של הכספים של גרטלר שעיקולם התבקש בידי החברה אמריקאית - האם מדובר בנכס שלטוני או מסחרי - היא מוקדמת; וכי הכרעתו של ראש ההוצאה לפועל באשר לשאלת הסיווג לא הייתה מנומקת דיה. על כן, המחוזי לראש ההוצאה לפועל לדון בסוגיה זו ולהכריע בה רק לאחר חקירת גרטלר והחברות בבעלותו.
המחוזי קבע גם כי בדין הורה ראש ההוצאה לפועל על זימונם של גרטלר ונציגי החברות לחקירה לפניו, על-מנת לברר את עובדות ההתקשרות בינם לבין ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ואת הטענות לפיהן אין בידיהם כספים המיועדים למדינה האפריקאית.
על פסק דינו של המחוזי הוגשו לעליון שתי בקשות ערעור - האחת על-ידי גרטלר והחברות בבעלותו, והשנייה על-ידי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. ואולם, בדיון הראשון שהתקיים בעליון התברר כי באותה שעה עמד לפני המחוזי הליך שנועד לבטל את פסק הדין שאישר את אכיפתו בישראל של פסק הדין האמריקאי לטובת "the third avenue".
על כן החליט העליון כי בקשות רשות הערעור יימחקו, ביצועו של פסק הדין הזר בארץ יעוכב, הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו גם הם, והעיקול שהוטל ברישום ייוותר על כנו. עוד נקבע כי אם אישור אכיפתו של פסק הדין הזר בישראל ייוותר על כנו, יהיו בעלי הדין רשאים לחדש את פנייתם לבית המשפט העליון.
וכך היה: ההליך (הבקשה לבטל את אכיפת פסק הדין הזר בארץ) שהתנהל לפני המחוזי נדחה, וגם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט העליון על אותו פסק דין נדחתה. הצדדים חזרו לעליון לדיון בשאלה אם ייחקרו גרטלר ואחרים על טיב הכספים המעוקלים.
שופטי העליון ניסו ליישב את המחלוקת בדרכים שונות והציעו לצדדים כי יפסקו בסכסוך על דרך הפשרה, אך הניסיונות כשלו, ובית המשפט העליון נדרש להכריע. אולם, שופט העליון, סאלים ג'ובראן, חנן מלצק ונעם סולברג, הגיעו למסקנה כי הם אינם יכולים להכריע בסכסוך, כיוון שגם לאחר שנים ארוכות של דיונים בערכאות השונות אין בפניהם את כל העובדות הנדרשות.
"המסד העובדתי המונח לפנינו לוקה בחסר, ובהיעדר בסיס עובדתי כנדרש לא נוכל לבנות על גבו את התשתית המשפטית", קבע העליון. "מדובר אמנם בסכסוך המצוי שנים לא מעטות בהידיינויות בערכאות משפטיות שונות והמעלה שאלות משפטיות נכבדות. אולם עם כל הרצון הטוב, לא ניתן להכריע בו, מבלי שתהיה לפנינו הכרעה בשאלות עובדתיות בסיסיות".
שופטי העליון החזירו, שוב, את הדיון אל רשם ההוצאה לפועל, תוך שהם מנחים את הרשם לדון בשתי השאלות העובדתיות שטרם קיבלו מענה בתיק: האם היו בידי גטלר (מי שעליו ביקשה החברה האמריקאית להטיל עיקול) כספים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו; ואם כן, מהו האופי של אותם כספים - האם מדובר בנכס שלטוני (לא ניתן לעקל) או בנכס מסחרי (ניתן לעקל). זאת, בשים לב למבחנים השונים האפשריים לצורך סיווג הכספים ובחינת שאלת חסינות המדינה (ישראל) מפני הליכי הוצאה לפועל.
אישור חקירה
בהמשך לכך, במארס 2015 קבעה רשמת ההוצאה לפועל, קרן גיל, כי חברת IDI של גרטלר תימחק מהתיק, אך בנוגע לגרטלר עצמו ולשתי החברות הישראליות שלו, די. גי. איי. אינווסטמנטס ו-די. גי. איי. יהלומים - יש לקיים חקירה ולהגיש מסמכים הרלוונטיים לבירור המחלוקות בין הצדדים.
ההחלטה בנוגע למסמכים הייתה סופית, וכל שנותר היה להכין את רשימת המסמכים שביקשה החברה האמריקאית מגרטלר ולבחון את הרלוונטיות של כל מסמך ומסמך.
באשר לחקירת גרטלר ואחרים אישרה הרשמת את זימונם לחקירה וקבעה כי "ככל שיוברר בחקירה זו כי היו בידיהם כספים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - יוברר אופיים של כספים אלה (האם הם נכס שלטוני שאינו ניתן לעיקול או נכס מסחרי שניתן לעקל - א' ל"ו)".
התיק המשיך להתגלגל במסדרונות ההוצאה לפועל והגיע אל שולחנו של רשם ההוצאה לפועל, יניב דורי דיין, שדחה את בקשתה המחודשת של "the third avenue" לזמן את גרטלר והחברות בבעלותו לחקירה ולקבל את המסמכים הרלוונטיים לצורך בירור העובדות בתיק. הרשם קבע כי "נדמה" שתשובת גרטלר והחברות בבעלות מניחה את הדעת, והם לא מחזיקים כספים השייכים לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
הפעם הגיע תורה של "the third avenue" לערער על ההחלטה לבית משפט השלום בתל-אביב, בטענה כי הרשם חרג מהחלטת בית המשפט העליון, שהחזיר את התיק להוצאה לפועל, וכן מהחלטתה של רשמת ההוצאה לפועל, שקבעה כי יש לקיים חקירות בתיק.
אתמול, חרף התנגדותם של גרטלר והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קבע שופט המחוזי, עמית משה סובל, כי התיק יוחזר שוב ללשכת ההוצאה לפועל, וגרטלר ייחקר על טיב הכספים המוחזקים בידו - אם אכן הם שייכים לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כטענת החברה האמריקאית.
השופט סובל ציין כי על-פי החלטת העליון, הרשם נדרש לבחון אם בידי מי מהמחזיקים בכספים שבמחלוקת מצויים כספים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, וככל שייצא כי התשובה חיובית, יש לבחון את אופי הכספים (שלטוניים או מסחריים). ממצאים אלה אמורים להיות מוגשים לבית המשפט העליון כדי שישלים את החלטתו בסכסוך בין הצדדים.
אולם, השופט סובל קבע כי במקום לערוך בירור של העובדות באמצעות חקירות ומסמכים רלוונטיים, הוא ביסס את החלטתו על כתבי הטענות של גרטלר והחברות בבעלותו בלבד ועל תצהיר שהוגש מטעם רואי החשבון שלהם, שאישרו לכאורה שאין לגרטלר התחייבויות כספיות כלפי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
"האמירה בתצהיר זה אין בה ולא כלום - שכן השאלה אינה האם צדדי ג' (גרטלר והחברות בבעלותו - א' ל"ו) חייבים כספים לרפבוליקה הדמוקרטית של קונגו, אלא אם החזיקו כספים השייכים למדינה", קבע סובל.
עוד הוסיף השופט כי רשם ההוצאה לפועל לא קיים דיון במסגרתו התאפשרה חקירה של גרטלר וחברותיו, ו"בכך פגע בזכותה הבסיסית של 'the third avenue' להוכיח את טענותיה, ואף פעל בניגוד להחלטתו של בית המשפט העליון, ובוודאי שפעל בניגוד לרוח הדברים העולה מההחלטה".
עוד נקבע כי הרשם התעלם מהחלטת הרשמת, קרן גיל, שהורתה על המצאת מסמכים ובירור הרלוונטיות שלהם, לצורך הוכחת הבעלות בכספים שבידי גרטלר.
"בנסיבות המיוחדות של התיק - הצגת המסמכים וחקירת גורמים מעורבים מתבקשת", קבע סובל. "הגם שבהחלטת בית המשפט העליון לא ננקטה התיבה 'חקירה' מפורשות, אלא רק צמד המילים 'אמצעים דיוניים' - הרי שמתבקשת חקירה וכן עיון במסמכים. זאת, כדי ליתן החלטה מפורטת, מנומקת ומבוססת הכוללת את כל חומר הראיות הממצאים והנימוקים, כדי שיוחזרו לבית המשפט העליון לשם מתן החלטה סופית".
עוד נקבע במחוזי כי על רשם ההוצאה לפועל לקיים דיון בנוכחות הצדדים ולאפשר את חקירתם של הצדדים, בהם גרטלר, מנהל העסקים שלו ורואי החשבון שלו.
וכך, בקרוב, יצעד המיליארד הישראלי גרטלר אל אולם לשכת ההוצאה לפועל ויידרש להסביר למי שייכים כ-11 מיליון שקל המצויים בהחזקתו.
היהלומן שהתעשר מעסקאות כרייה באפריקה
איש העסקים החרדי דן גרטלר הוא נכדו של נשיא בורסת היהלומים לשעבר, משה שניצר המנוח, ובנה של אשת העסקים, חנה גרטלר, הנחשבת לידידה קרובה של ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני).
לגרטלר יש עסקי יהלומים, נפט ומתכות במקומות שונים באפריקה, והוא נחשב למקורב ליו"ר ישראל ביתנו ושר הביטחון, אביגדור ליברמן.
גרטלר הוא מייסד ונשיא "דן גרטלר אינטרנשיונל גרופ (DGI)" ועומד גם בראש החברה המשפחתית "פלורט" הרשומה בגיברלטר.
את דרכו העצמאית החל גרטלר באפריקה כשהיה בן 23, אז הגיע לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (זאיר לשעבר) בחיפוש אחר יהלומי גלם, ודי מהר הפך למקורבו של ג'וזף קבילה, אז רמטכ"ל צבא המדינה האפריקאית, שמאוחר יותר הפך לנשיא המדינה ועדיין מכהן בתפקידו זה.
ידידות זו סייעה לגרטלר לקבל רישיונות כרייה - ולא רק של יהלומים אלא גם של ברזל, זהב, קובלט ונחושת - ולהפוך למעשה לאחד האנשים שמשפיעים באופן משמעותי על כלכלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. כיום מדורג גרטלר כאחד היהלומנים העשירים בעולם, והונו הוערך בשנת 2015 ב-1.6 מיליארד דולר.
לפני כשבועיים פרסם העיתון "וול סטריט ג'ורנל" ידיעה על כך שענקית הכרייה השווייצרית גלנקור הסכימה לשלם 534 מיליון דולר במזומן תמורת אחזקותיו של גרטלר בשני מיזמי נחושת באפריקה: האחד - גלנקור תרכוש 31% ממכרה מוטנדה מקבוצת פלורט של גרטלר לפי שווי של 922 מיליון דולר. הסכום שישולם יהיה נמוך יותר בעקבות החזר הלוואות שקיבלה פלורט מגלנקור; המיזם השני: רכישת אחזקת מיעוט בחברת קטנגה מיינינג בשווי 38 מיליון דולר.
העסקה, נכתב בידיעה, מרחיקה את החברה השווייצרית גלנקור מגרטלר, ש"מושך אליו אש" מאז החל לפעול כסוחר יהלומים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בסוף שנות ה-90. גרטלר הפך לשותף קרוב של גלנקור לפני 10 שנים, כאשר שניהם השקיעו יחד בניקנור - חברת כרייה שמתמקדת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ושהחזיקה במכרה נחושת מבטיח באזור הדרום-מזרחי העני של מדינה זו. ניקנור התמזגה מאוחר יותר עם קטנגה מיינינג.
גרטלר היה במוקד תביעה פלילית של משרד המשפטים האמריקאי נגד קרן הגידור מניו יורק אוק-זיף קפיטל. משרד המשפטים טוען כי גרטלר שילם לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו שוחד בהיקף של יותר מ-100 מיליון דולר, כולל יותר מ-10 מיליון דולר לנשיא ג'וזף קבילה - וזאת כדי לקדם את עסקאות הכרייה שלו. גרטלר מכחיש את הטענות הללו, ולא הוגשו נגדו כל אישומים בגינן.