איש העסקים יוסף גרינפלד, שהיה על סף פשיטת-רגל, סולל את דרכו חזרה לעולם העסקים, תוך מחיקת חובות בסך מאות מיליוני שקלים ושמירה על דירת מגוריו היוקרתית במגדלי אקירוב בתל-אביב, בה הוא מתגורר עם רעייתו - כך עולה מהסדר החוב שהוצג אתמול (ב') בפני נושיו של גרינפלד במשרדי כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב.
הישיבה, שהייתה סוערת, ובמסגרתה עלו התנגדויות רבות להסדר, הסתיימה ללא תוצאות.
ההסדר הושג בתום הליך גישור ממושך שהתנהל בחודשים האחרונים בפני השופטת בדימוס ורדה אלשיך, בין גרינפלד לנושיו ובפרט מול בנק לאומי והמנהל המיוחד לנכסיו, עו"ד עופר שפירא, שהתנגדו להסדר הקודם שהציע איש העסקים.
ההסדר המוצע על-ידי גרינפלד כולל תרומת בעלים, ויתור מצד רעייתו, ג'ורג'ט גרינפלד, על תביעת חוב בסך של 20 מיליון שקל, מיצוי יכולות ההשתכרות של גירנפלד וסכומים נוספים עליהם כותב המנהל שהם "אינם נחלת הכלל במסגרת הליכי פשיטת-רגל". עוד על-פי ההסדר, ייפדה חלקו של גרינפלד בדירת המגורים באלרוב, ויוענקו סמכויות חקירה נרחבות למנהל המיוחד לאיתור נכסיו.
עד לשנים האחרונות היה גרינפלד אחד האנשים העשירים בישראל. שווי מניותיו בקבוצת קרדן עמד בתקופת השיא על מעל 2 מיליארד שקל. אך הצניחה החופשית בערך המניות, בין היתר על רקע השקעות שכשלו בנדל"ן בחו"ל, הביאה לכך שחובותיו לבנקים עולים על שווי הבטוחות - עיקרן המניות, והוא נקלע להליך של פשיטת-רגל.
במסגרת ההליכים מונה עו"ד שפירא, שהגיש את בקשת פשיטת-הרגל בשם בנק לאומי, למנהל מיוחד לנכסיו. במסגרת הליכי פשיטת-הרגל הציג גרינפלד שתי הצעות הסדר חוב, אשר זכו להתנגדות חריפה מצד המנהל המיוחד.
ביוני אשתקד גרינפלד כבר היה אמור להפוך רשמית לפושט-רגל, לאחר שניתן צו כינוס לנכסיו על רקע חובות של מעל 300 מיליון שקל וחוסר יכולתו המובהק לשלם את הסכום; ואולם, ברגע האחרון הצליח איש העסקים הוותיק לחמוק מההכרזה, כאשר קיבל את המלצת בית המשפט לפנות להליך גישור לצורך גיבוש הסדר חוב.
שלשום (א'), לקראת אסיפת הנושים שנערכה היום, הגיש עו"ד שפירא את ההסדר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, תוך שהוא מציין כי הוא "משקף מאמץ אמיתי של החייב וקרוביו לשם פירעון חובותיו (שאינם נכללים ממילא במאסת הנכסים שלו), ובמובן זה הצעת ההסדר נראית על פניה ראויה והולמת אל מול חלופת הליכי פשיטת-רגל של החייב", וכי "ההסדר הנוכחי מציע סכומים גבוהים יותר, ודאות יותר טובה לנושים, תרומת בעלים ושיתוף הנושים בכל התעשרות עתידית בתקופת ההסדר.
"במובן זה ההסדר מתקן את הפגמים שנפלו בהצעה ההסדר הקודמת מטעם החייב, ולהבנת המנהל המיוחד ממצה את כושר הפירעון של החייב מתוך המקורות הידועים, והכול תוך שמירה על כל הזכויות בנוגע למקורות בלתי ידועים, ככל שבכלל קיימים, וזאת מבלי שהנושים מתבקשים לוותר על יכולות חקירה או גבייה מתוך נכסים שחלילה לא גולו".
הנכס המהותי ביותר של גרינפלד נכון להיום הוא מניות בחברה הציבורית קרדן יזמות (מחזיק במישרין ובעקיפין כ-28 מיליון מניות), אשר חלקן משועבדות לטובת אשיתיט בע"מ, חברה בשליטת אלאן איצקוביץ, קרוב משפחה של גרינפלד, ואחרות לטובת חברות אחרות, בנק ישראל ובנק אגוד.
בלב ההסדר החדש מציע גרינפלד כי מעמדו כבעל מניות בקרדן יישמר כנגד פדיון המניות מקופת הנושים. גרינפלד מציע לפדות את כלל המניות לפי מחיר של 2 שקלים למניה - מחיר אשר במצב הדברים הנוכחי מהווה מחיר טוב עבור המניות לדעת המנהל המיוחד, היות ואין ביטחון שניתן יהיה להשיג מחיר כזה במסגרת מכירה של חבילת המניות בהליכי פשיטת-רגל.
אחד מסלעי המחלוקות העיקריים שליוו את הצעת ההסדר הקודמת היה סביב הזכויות במניות ששועבדו לטובת אשיתיט שבבעלות בן-דודו של גרינפלד, איצקוביץ'. במסגרת ההסדר הנוכחי, הוסכם לבקשת המנהל המיוחד כי סכום של 3 מיליון שקל, ועוד 2.5 מיליון מניות (דהיינו לפי מחיר של 2 שקל למניה שווה ערך לכ-8 מיליון שקל), יופקד בידי המנהל המיוחד, וכי המנהל המיוחד יוכל לפעול מול אשיתיט לבחינת תוקף השיעבוד הנטען על-ידי אשיתיט ואשר לטענת המנהל המיוחד ראוי להכריזו כבטל. משמעות הדברים היא שבתרחיש שבו בית המשפט יורה על בטלות השיעבוד, קופת ההסדר תזכה בסכום נוסף משמעותי.
הצעת ההסדר מתייחסת גם להענקת סמכויות חקירה לנאמן ביחס לנכסים שיימצאו על-ידי המנהל המיוחד, ככל שיימצאו, לאחר שההסדר ייסגר. עוד הוסכם כי גרינפלד ימשיך להפריש 30 אלף שקל מדי חודש לקופת הנושים מהכנסתו החודשית - בניגוד ל-20 אלף שקל שהציע להפריש על-פי ההסדר הקודם.
נכס נוסף המוזכר בהסדר המוצע הוא זכויותיו של גרינפלד בתוכניות חיסכון שונות. גרינפלד טוען כי ברשותו חסכונות בהיקף של כ-1.69 מיליון שקל, שמתוכם הוא הציע לשתף את נושיו רק במחצית הסכום בהסדר הקודם, תוך ציון כי הסכום המוצע (כ-800 אלף שקל) אף יהיה כפוף לתשלום מסים (כך שלנושים יוותרו כ-550 אלף שקל נטו). במסגרת הליכי הגישור ולדרישת המנהל המיוחד, הסכים גרינפלד לשפר את הצעתו, כך שהסכום שהועמד לטובת הנושים במסגרת הצעת ההסדר החדשה הוא מיליון שקל נטו.
עוד הוסכם כי גרינפלד יעביר לקופת ההסדר כל סכום שיתקבל אצלו כשכר עבודה (לא כולל שכר חודשי ששולם בשוטף, לרבות גילום רכב והפרשות סוציאליות) או מענקים או תקבולים אחרים; ובאשר למניות קרדן אן.וי (גרינפלד מחזיק בכ-21.5% מן המניות), שמרביתן משועבדות לטובת הבנקים הפועלים ולאומי, הוסכם כי הבנקים יוכלו לממש כעשירית מהמניות המשועבדות ביום האחרון של שנת 2018.
בתרחיש שבו מחיר המניה יהיה סביב מחירה היום, הרי מדובר בהטבה לטובת הבנקים. עם זאת, מדובר בסכום מזערי ולא מהותי ביחס להיקף החובות של גרינפלד כלפי כל אחד מהבנקים, העומד (לפי תביעות החוב שהגיש בנק הפועלים והכרעה בתביעת חוב של בנק לאומי) על כ-200 מיליון שקל לשני הבנקים יחד.
סעיף נוסף בהסדר עוסק בדירת המגורים של בני הזוג גרינפלד במגדלי אקירוב בתל-אביב, המורכבת משתי דירות רשומות שחוברו להן. בתסקיר שהגיש עו"ד שפירא לבית המשפט, הוא מציין בהקשר זה כי "ייתכן שהיה ניתן לצפות מחייב הנקלע להליכי חדלות פירעון להעתיק את מקום מגוריו למגורים צנועים יותר". ואולם, הוא כותב, הזכויות בדירת המגורים רשומות היום במשותף על שם החייב ואשתו, שהם אנשים מבוגרים, והוסבר לו כי אשתו של יוסף גרינפלד, ג'ורג'ט, אינה מוכנה להעתיק את מקום מגוריה.
בנק אגוד, שהוא בעל שיעבוד על הדירה וגם נושה בסכום משמעותי של ג'ורג'ט גרינפלד, הסכים עם בני הזוג על הסדר שלפיו החייב ואשתו יוכלו להמשיך ולהתגורר בדירה.
הדירה נרכשה לפני שנים באמצעות הלוואות שבני הזוג נטלו ואשר לא פרעו מעולם, כאשר במסגרת תיק פשיטת-הרגל קיימת מחלוקת בנוגע להיקף השיעבוד הרשום לטובת בנק אגוד: בעוד שבנק אגוד טוען כי מלוא החוב של גרינפלד ואשתו כלפי הבנק (בהיקף של כ-31.5 מיליון שקל) מובטח באמצעות הדירות - גרינפלד ואשתו טוענים (וכך גם המנהל המיוחד) כי הדירות הבטיחו חוב של כ-18 מיליון שקל בלבד.
הנושא הועבר לבדיקת עו"ד יניב אינסל, שמונה על-ידי בית המשפט לצורך ההכרעה. עו"ד אינסל קבע כי החוב המובטח הוא בסך של כ-18.2 מיליון שקל, מתוכם נותרה יתרה לתשלום בסך של כ-4.3 מיליון שקל לפירעון מתוך מימוש דירה המגורים של גרינפלד ורעייתו; שאר החוב לבנק אגוד אינו מובטח בדירה על-פי ההכרעה.
במסגרת ההסדר המוצע הסכים גרינפלד "לפדות" את הזכויות בדירות תמורת 4.25 מיליון שקל, בצירוף בטוחות להבטחת התשלום ששוויין נכון למעוד הצעת ההסדר הוא כ-2.8 מיליון שקל מינימום. ואולם, המנהל המיוחד ציין בהודעתו לבית המשפט כי לא מובן האם יוכלו בני הזוג גרינפלד לשלם את יתרת הסכום בסך של 1.45 מיליון שקל - הדלתא שבין שווי המניות לבין סכום הפדיון המוצע - גם בתרחיש של העדר הסדר עם בנק אגוד, וככל הנראה גרינפלד מסתמך על מקורות השתכרות, דיבידנדים או מענקים עתידיים.
