גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המדינה רשאית להגביל את תקופת ההעסקה של עוזרים משפטיים"

ביה"ד האזורי קבע בעבר כי העוזרים המשפטיים לא יפוטרו אוטומטית אחרי 6 שנים, ואולם ביה"ד הארצי קיבל את ערעור המדינה והפך את ההחלטה

הפגנת העוזרים המשפטיים  / צלם: אוריה תדמור
הפגנת העוזרים המשפטיים / צלם: אוריה תדמור

בית הדין הארצי לעבודה קיבל היום (ד') ברוב דעות את ערעור המדינה והחליט כי המדינה רשאית להגביל את תקופת ההעסקה של עורכי דין שמועסקים כעוזרים משפטיים של שופטים (עוזמ"שים).

בבית הדין האזורי לעבודה נדונה בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישו ההסתדרות וועד העוזרים המשפטיים לשופטים ("העוזמ"שים") נגד החלטת נציב שירות המדינה להגביל את תקופת ההעסקה של העוזרים המשפטיים ל-6 שנים.

בפסק הדין של בית הדין האזורי נקבע כי החלטת הקציבה אינה כדין, וכי הסעיפים בחוזים האישיים של העוזרים המשפטיים, המגבילים את תקופת ההעסקה - דינם להתבטל.

בהתאם לכך נתן בית הדין האזורי צו קבוע האוסר על המדינה להפסיק את עבודת העוזמ"שים, אך ורק בשל כך שהשלימו 6 שנות עבודה או תקופה קצובה אחרת שנקבעה באופן חד-צדדי. המדינה הגישה ערעור על פסק הדין.

בית הדין הארצי, על דעת רוב חברי המותב, ובניגוד לדעתו החולקת של הנשיא יגאל פליטמן, קיבל כאמור את ערעור המדינה. נקבע כי בהחלטת הקציבה של תקופת העסקת העוזרים המשפטיים לא נפל פגם המצדיק התערבות בה, זאת כל עוד נותרת על כנה ועדת החריגים, ובכפוף לעריכת נוהל מסודר הקובע את הרכבה, סמכויותיה ואמות-המידה שמכוחן עליה לפעול.

בהתאם, נקבע כי הצווים שנתן בית הדין האזורי יישארו על כנם עד לפרסום הנוהל ויפקעו עם פרסומו. 

בדעת הרוב פסקו השופטת דוידוב-מוטולה ובהסכמת השופט אילן איטח ונציגי הציבור שי צפריר ושלמה נוימן, בין היתר, כי השיקולים שהוצגו על-ידי המדינה כהצדקה להחלטת הקציבה הם שיקולים רלוונטיים ובראשם השיקולים המערכתיים: הממד הציבורי המחייב את "פתיחת השורות", הממד השיפוטי בדבר הנראות הציבורית של אי-תלות הגורם היושב לדין והחשש מפני "ירידה לזירה" של שופט שיבקש להביא לידי סיום את העסקת העוזמ"ש שלו.

שיקולים נוספים שפירטה המדינה - לקיחתם בחשבון אינה חורגת ממתחם הסבירות. מדובר בשיקולים מקצועיים ומערכתיים, שאין הצדקה לקבוע שאינם ענייניים. השיקול התקציבי שהעלתה המדינה במסגרת הערעור - ספק אם ניתן להביאו בחשבון, אך משלא הוצג כשיקול דומיננטי ובנסיבות, אין בו כדי לשנות מהמסקנה שלעיל.

מנגד, שיקולים מסוימים שהיה על המדינה להתייחס אליהם, לא נשקלו. כך, לא נשקלה השלכתה של החלטת הקציבה על העוזמ"שים כפרטים, על חייהם של העוזמ"שים וכבודם האנושי. לדברי שופטי הארצי, היה על המדינה להביא בחשבון כי החלטת הקציבה תביא להיפלטותם מהמערכת של עוזמ"שים שהשקיעו את מרצם ואת כישוריהם לשביעות-רצון מלאה של השופט הממונה עליהם, וייאלצו להיפרד ממקום עבודה שאליו נקשרו ולחפש לעצמם מסלול קריירה חדש ומקור פרנסה חלופי, על כל הכרוך בכך.

לפי פסק הדין, גם אם אין בכך פגיעה בזכות החוקתית לחופש עיסוק, יש בכך פגיעה מסוימת בכבוד ובזכותו של העובד לעבוד במקום עבודה שבו הביא לידי ביטוי את כישוריו (במקביל, לא ניתן להתעלם מכך שעורך דין שהחליט להגיש מועמדות לתפקיד עוזר משפטי ידע מראש שמדובר בתפקיד לתקופה קצובה ומוגבלת בזמן ויכול היה לשקלל את יתרונותיה וחסרונותיה של המשרה. בהקשר זה נקבע כי יש ממש בטענת המדינה לפגיעה מסוימת בשוויון מעצם שינויו בדיעבד של תנאי מרכזי של מסגרת ההעסקה).

למרות האמור, בית הדין הארצי הגיע למסקנה כי החלטת הקציבה של קופת העסקת העוזרים המשפטיים לשופטים אינה חורגת ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות בה, כל עוד מתאפשרת חריגה ממנה במקרים המתאימים (באמצעות ועדת חריגים. ח',מ').

לדברי בית הדין הארצי, שיקולי כבוד האדם, היעילות והמוטיבציה שלכתחילה לא נשקלו במידה מספקת, נשקלו ושוקללו בהתייעצויות הרבות שקוימו תוך כדי ההליכים המשפטיים, דבר שהוביל להקמת ועדת החריגים ולפרסום נוהל מסודר לפעולתה ואמות-מידה להארכת תקופת העסקתם של העוזמ"שים מעבר לתקופה החוזית המרבית.

על כן, נקבע ברוב דעות, כאמור, כי בכפוף לכך שוועדת החריגים תקרום עור וגידים, ויתפרסם נוהל מסודר כאמור, יש לקבוע כי החלטת הנציב בדבר קציבת תקופת העבודה אינה חורגת ממתחם הסבירות, ואין הצדקה משפטית להתערב בה. בהתאם, נקבע כי הצווים שניתנו על-ידי בית הדין האזורי למניעת הפיטורים יישארו על כנם עד פרסומו של הנוהל ויפקעו עם פרסומו.

בדעת המיעוט שלפיה יש לדחות את ערעור המדינה, החזיק הנשיא יגאל פליטמן. פליטמן כתב כי החלטת הקציבה היא בלתי מידתית ובלתי סבירה, והשיקולים העומדים ביסודה מצדיקים את העסקת העוזמ"שים ללא קציבה של תקופת העסקתם. לפיכך, הנשיא פליטמן סבר כי יש לבטל את החלטת הקציבה ולהחזיר את העניין לנציב לבחינתו המחודשת, מבלי שיפוטרו בינתיים העוזמ"שים אך ורק משום שמלאה מכסת 6 שנות העסקתם.

עוד כתבות

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המסחר בת"א ננעל בעליות קלות: ת"א 90 הוסיף 0.3% לערכו, מניית דלק רכב זינקה בעוד 15%

המדדים ננעלו בנטייה חיובית קלה סביב רמות הפתיחה ● קבוצת דלק הודיעה על מכירת יתרת החזקותיה בדלק רכב ● בורסות וול סטריט נפתחו בעליות קלות לקראת פרסום הודעת הריבית של הפד מאוחר יותר הערב

תחבורה ציבורית בת"א / צילום: איל יצהר

דעה: הכסף חייב ללכת כולו לתחבורה הציבורית

כדי ליצור מערך תחבורה אטרקטיבי שיסיט משתמשים מהרכב הפרטי, מוטב יהיה שכל הסכום שיוזרם לקופת המדינה כתוצאה מאגרות הגודש יגיע לשדרוג מערך האוטובוסים ● דעה

משה פדלון/ צילום: שלומי יוסף

אלפי יח"ד בהמתנה: בהרצליה הקפיאו בניית דירות חדשות עד לקבלת תקציבים מהמדינה

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, הודיע בימים האחרונים שבכוונתו לעצור בנייה חדשה כיוון שלדבריו המדינה לא עומדת בהסכם הגג • היום החליטה על כך העירייה רשמית • מבדיקת אתר מדלן, 260 פרויקטי בנייה ייעצרו מיידית • רמ"י: "הערמת קשיים מיותרת מצד העירייה"

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

הזמן תם: ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה

(עדכונים שוטפים) - כדי למנוע תאריך בחירות על חג פורים, 10 במרץ, חברי הכנסת חייבים להצביע בעד חוק פיזור הכנסת ולתקן את מועד הבחירות ל-2 במרץ 2020 ● המשך החקיקה יבוצע אל תוך הלילה, אך בינתיים הדיונים על ההסתייגויות מעכבים את ההצבעות

פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר

התוכנית של האוצר נחשפת: אגרת גודש ביד האחת, עידוד מכוניות פרטיות ביד האחרת

לפי התוכנית, ההכנסות מאגרת הגודש, שיעמדו על 1.5 מיליארד שקל בשנה, ישמשו להוזלת אגרת רישוי הרכב לנהגים ולהעלאת התקציבים לתחבורה הציבורית ● באוצר שוקלים גם למסות שווי השימוש בחניה

מילון וובסטר    / צילום: shutterstock

מילת השנה של מילון וובסטר: "they" - כינוי לאנשים לא בינאריים מבחינה מגדרית

הכוונה לאנשים שלא מזהים את עצמם באופן מוחלט כזכר או כנקבה ● המושג "they" עבר שינוי רדיקלי בשנים האחרונות, והמילה עמדה במרכז של ויכוחים ושיחות תרבותיות באקדמיה, ברשתות החברתיות ובתרבות הפופולרית

כרמי יין שניזוקו ממזג האויר / צילום: אורון שמאי קנט\הקרן לנזקי טבע בחקלאות

כבר לא גשמי ברכה: תנודות האקלים מאיימות על עתיד החקלאות

גשמים חזקים, סופות ברקים וסערות חזקות - התנודות במזג האוויר מסבים נזקים כלכליים עצומים לחקלאות בכל העולם וגם בישראל ● בשירות המטאורולוגי אמנם לא מזהים בישראל מגמה מובהקת מבחינת משטר הגשמים, אבל דיווחי המבטחים על פיצויים לחקלאים מעידים על הנזקים הרבים

אמנון ברקאי, סמנכ”ל ההפקה בחדשות 13 וטלי גורן, סמנכ”לית הרגולציה של קשת / צילום: יח"צ

"גם ככה זו שנה היסטרית לחברות החדשות בכל מה שקשור להוצאות כספיות"

ההיערכות למערכת הבחירות, ובעיקר ליום השידורים המיוחד בבחירות עצמן, מאתגרים את תאגיד השידור ואת קשת ורשת ● לכולם ברור שמתכונת משדר הבחירות תהיה דומה יותר למתכונת החסכנית של בחירות ספטמבר ופחות לסבב הראשון של הבחירות בחודש אפריל

יצחק תשובה / צילום: תמר מצפי

תשובה נפרד מ"הפרה החולבת" של קבוצת דלק: השלימה מכירת מניותיה בדלק רכב ביותר מ-400 מיליון שקל

בתוך מספר ימים מכרה דלק 22.5% ממניות יבואנית הרכב שבשליטת גיל אגמון ברווח של 117 מיליון שקל ● אחרי שזינקה בתחילת השבוע, מניית דלק רכב מוסיפה להתחזק והיום עלתה בעוד 6%

חיים צוף, מבעלי השליטה באקויטל / צילום: רוני שיצר

ערן לנדנר - בנה של היועצת שהתעשרה מגילוי הגז ב"תמר" - מונה למנכ"ל אקויטל

ערן לנדנר מונה השבוע לתפקיד המנכ"ל של חברת ההחזקות אקויטל ודירקטוריון החברה הבת, נפטא ● לנדנר יחליף בתפקידי המנכ"ל את ערן סער, שהתפטר לאחרונה לצורך מינוי כמנכ"ל החברות אי.די.בי ודיסקונט השקעות

אדם נוימן / צילום: שאטרסטוק

עמק הסיליקון מסתגל למציאות חדשה, באדיבות אדם נוימן

חברות רבות כמו אובר, WeWork ו-Juul היו בעבר הכוכבות של עמק הסיליקון, אך בשנה האחרונה שווי השוק שלהן צנח משמעותית, בהיקף שמגביר את אי הוודאות במגזר ההון סיכון לרמה שלא נראתה כבר שנים ● "היינו במסיבה פרועה כמה שנים, ופתאום מישהו כיבה את האור"

בנימין ושרה נתניהו בקלפי / צילום: חיים צח לעמ

"איך מצביעים בבחירות ואיך ממלאים לוטו": מה עוד חיפשו הישראלים בגוגל

גוגל פרסמה הערב את סיכום השנה במנוע החיפוש שלה ● הבחירות אמנם העסיקו יותר מכל את הישראלים, אך באופן מפתיע ראש הממשלה לא התברג לעשרת האנשים שהכי עניינו את הגולשים ● את מי עוד חיפשו הישראלים בגוגל?

עבודות על תחנת קרליבך של הרכבת הקלה / צילום: איל יצהר, גלובס

האוצר נגד הכלכלה: פעל ללא סמכות לעצור את מכרזי הרכבת הקלה

משרד האוצר הבהיר היום כי אין משמעות משפטית לנסיונו של משרד הכלכלה לעצור את מכרזי הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה ● משרד הכלכלה ביקש לעצור את המרכזים לאחר שבקשת הפטור מרכש גומלין שהגישה נת"ע נדחתה

סיבוס חוברת ל-Wolt במלחמה מול תן ביס / צילומים: שלומי יוסף

התחרות על ארוחת הצהריים מעלה הילוך: סיבוס חוברת לוולט במלחמה מול תן ביס

ספקית שירותי ההסעדה סיבוס חוברת לאפליקציית משלוחי האוכל Wolt, כדי לחזק את כוחה בתחרות מול החברה החזקה בתחום - תן ביס, וכדי לקצר את זמן המשלוחים לחצי שעה בממוצע • בנוסף, ל"גלובס" נודע כי Wolt מרחיבה את שירותיה גם לראשל"צ ולפ"ת

אדוארד פיליפ, ראש ממשלת צרפת / צילום: מתוך תוכנית אירוח בצרפת

ממשלת צרפת הציגה הרפורמה בפנסיות; השביתות במדינה נמשכות

רה"מ אדואר פיליפ הבהיר כי גיל הפרישה הרשמי במדינה ימשיך להיות 62, אך הממשלה תעודד תוכניות שונות כדי להעלות אותו ל-64 עד שנת 2027 ● עובדי מגזרים אחדים, הכוללים עבודה פיזית קשה, יוכלו לפרוש כבר בגיל 60

בריאן פירס, ראש אגף הכלכלה ביאט"א / צילום: IATA

למרות הגידול במספר הנוסעים: 2019 הייתה שנה מאכזבת לענף התעופה

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין השליכה השנה גם על ענף התעופה ותנועת הנוסעים, שאומנם צמחה אך בשיעור מתון מהתחזיות ●  בפתיחת כנס המדיה העולמי של ארגון התעופה העולמי בז'נבה, הודיע הארגון כי הוא מצמצם את התחזית לשנה הבאה לתנועה עולמית של 4.7 מיליארד נוסעים

סקר הסקרים

סקר הסקרים: שעות ספורות לפיזור הכנסת, כחול לבן פותחת פער על הליכוד

הכנסת ה-22 צפויה להתפזר הלילה, ומדינת ישראל תלך לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר לקראת עוד מערכת בחירות סוערת

תלונה לוועדת האתיקה אינה לשון הרע / צילום: shutterstock

השליח שנטען ששיקר, חצי מיליון השקל שלא שולמו לעובד הזר ופסק הדין שבוטל אחרי 6 שנים

בינואר 2014 חויב י' לשלם למעלה מחצי מיליון שקל לעובד זר שטען כי הועסק בתנאי עבדות ● 6 שנים לאחר מכן טען המעסיק: לא קיבלתי מעולם את התביעה, את הזימון לדיון וגם לא את פסק הדין ● בדיון התגלה: השליח הורשע בעברו בשורת עבירות מרמה וזייף עשרות רבות של "תצהירי מוסר"

סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל (מימין) / צילום: רויטרס / HANNIBAL HANSCHKE

כבר לא גוגל: מהו מקום העבודה הטוב ביותר לעבוד בו ב-2020?

פייסבוק וגוגל שתיהן נפלטו מעשרת המקומות הראשונים בדירוג השנתי של גלאסדור ● שתי החברות התמודדו השנה עם ביקורת רבה מהעובדים בשל החלטות מעוררות מחלוקת של ההנהלה ● אלה עשר החברות שכן נכנסו לרשימה

דפנה ליאל, ספי עובדיה, טל שניידר, טל שלו / צילומים: כדיה לוי, ענבל מרמרי, יח"צ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

"דיכאון וריקנות": הכתבים הפוליטיים נערכים לבחירות 2020

חדשות הם תמיד עניין אינטנסיבי, אבל מערכות בחירות הן תקופה של פעילות בעצימות גבוהה - בעיקר לכתבים הפוליטיים ● "גלובס" בדק עם הכתבים איך הם מרגישים, ומה האתגר הגדול של סיקור מערכת הבחירות הקרובה