משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)
לאחר שנה של המתנה יוצא סוף סוף משרד האוצר, בראשות השר משה כחלון ומנכ"ל המשרד שי באב"ד, עם ההסדרה לשינוי אופן הקצאת האג"ח המיועדות בשוק הפנסיה. מדובר במהלך שיש לו שתי מטרות: האחת, לספק כלי שיפחית את בעיית הריבית התחשיבית, ושיסייע להפחית את רוע הגזירה של פתרון בעיית הסבסוד שנובעת מבעיה זו, עבור היוצאים לגמלאות. השנייה, לשנות את תמהיל ההשקעות בשוק הפנסיוני, תוך התאמה טובה של הסיכון לגיל החוסך, והפחתת תנודתיות רבה בסכום הצבור בגילאים מבוגרים, שבהם יש פחות אופק השקעה לתיקון נפילות בשווי התיק.
אתמול פרסמו משרד האוצר ורשות שוק ההון את התקנות הסופיות בנושא, וגם שתי טיוטות חוזרים להסדרת ההטמעה. בראש ובראשונה מדובר בתקנות בעניין זקיפת תשואה בקרן פנסיה חדשה מקיפה, שמשנות את אופן הקצאת האג"ח המיועדות, בהמשך להמלצות צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, שפורסמו בינואר 2016.
במה מדובר? בעתיד, 60% מכספי מקבלי הקצבאות יעוגנו בתשואה המובטחת של האג"ח המיועדות (כיום מדובר בריבית ריאלית של 4.86% לשנה), בעוד שחוסכים בגילאי 50 עד גיל פרישה יזכו לרכיב אג"ח מיועדות של 30% (בדומה לקיים כיום), והחוסכים הצעירים יותר יהיו ללא אג"ח מיועדות.
השינוי ייארך שנים
היות שהשינוי ייארך שנים, הרי שההגעה למכסות כאמור לא תקרה באופן מיידי. כך, למרות שההוראות ייכנסו לתוקף השנה, הרי שעד שנת 2024 תחולק ההקצאה לשתי קבוצות - כך שפנסיונרים יקבלו 60% אג"ח מיועדות, ואילו שאר החוסכים יקבלו את יתרת האג"ח המיועדות.
בכל אופן, באוצר ישמרו על היקף המחויבות לאג"ח המיועדות, ברמה של 30% מסך הנכסים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, תוך שישנו את אופן חלוקתן לעמיתים בקרנות, לפי שלוש קבוצות, שייבדלו האחת מהשנייה בהתאם לגיל: עד גיל 50; מגיל 50 עד גיל פרישה; ומקבלי קצבה.
ואולם, בשל שינויים דמוגרפיים, הכוללים הזדקנות האוכלוסייה (וריבוי במספר החוסכים המבוגרים), לצד העובדה שלחוסכים מבוגרים צבירות גבוהות יותר מאלה של הצעירים, הרי שייתכן כי מודל החלוקה החדש של האג"ח המיועדות יגדיל את ההתחייבות של המדינה בגינן. לפיכך, באוצר מבהירים כי ינהלו "בדיקה שנתית של ההשלכות על גמישות ניהול החוב הממשלתי".
מנגנון לביטול הסבסוד
השינויים הדרמטיים לא עוצרים פה. מרכיב חשוב במהלך של האוצר נכלל גם בטיוטת חוזר שנייה ל"הוראות לניהול קרן חדשה", שכוללת הוראות לגבי אופן עדכון קצבאות הפנסיה המשולמות לזכאים, בתלות בעודף או בגירעון האקטוארי הנובע מגורמים דמוגרפיים, וכן בתלות בשיעור עודף או בגירעון אקטוארי הנובע מתשואות ומשינויים בשיעורי ריבית להיוון. כלומר, מדובר ביצירת מנגנון לביטול הסבסוד הבעייתי כיום, שבמסגרתו החוסכים הצעירים מסבסדים מתן קצבה גבוהה יותר לגמלאים החדשים, ביחס למה שהאחרונים היו מקבלים לפי הריביות בפועל. כעת, אם וכאשר הטיוטה תהפוך מחייבת, ההתאמה לריביות בפועל תהיה על כתפי הגמלאים עצמם.
באוצר וברשות שוק ההון מכירים בבעיה הזו, שקיימת שנים רבות ושטרם טופלה על-ידי האוצר והרשות, ומתבטאת לדברי הרשות בכך ש"הקרנות נמנעות היום לקבל חוסכים לקראת גיל הפרישה בשל עיוותים שקיימים באופן חישוב הקצבאות". כעת מקווים באוצר וברשות, כי החוזר החדש ושינוי אופן הקצאת האג"ח המיועדות יובילו לפתרון תוך פגיעה מועטה ביוצאים לפנסיה - שתנבע מכך שהם לא ימשיכו לקבל קצבה שאינה מושפעת מהריביות הנמוכות במיוחד ששוררות בשווקים - מה שמניב לאותם גמלאים חדשים קצבה גבוהה מזו שהם לכאורה אמורים לקבל. ואולם, פגיעה מסוימת תהיה, גם אם מוגבלת והכרחית.
טיוטת החוזר האמורה כוללת גם הנחיות נוספות כגון לגבי אופן חישוב עלות הכיסוי הביטוחי לסיכוני מוות בקרנות החדשות ולגבי המנגנון להמרת יתרה צבורה לפנסיה. כמו כן רשות שוק ההון הוציאה גם טיוטה שנייה לחוזר "הוראות דיווח כספי לקרנות פנסיה חדשות".
בעיית הריבית התחשיבית
הריבית התחשיבית היא הריבית שלפיה מחשבות קרנות הפנסיה החדשות המקיפות את הפנסיה שמגיעה לעמיתים כאשר הם יוצאים לגמלאות.
זה כשמונה שנים שורר כאוס בענף קרנות הפנסיה, שנובע מירידת הריבית חסרת הסיכון, שהחלה ב-2008, ומכך שהרשות המפקחת איננה מבצעת התאמה של הריבית התחשיבית, שלפיה עובדים הגופים המוסדיים, לריבית ששוררת בפועל בשוק.
במצב הזה, שבו הריבית במשק נמוכה בהרבה מהריבית התחשיבית, קורה שכל מי שפורש מקרן הפנסיה יוצר בה גירעון, שאותו מממנים החוסכים הצעירים יותר באותה קרן. מדוע? הקרן מחשבת את קצבת הזיקנה של הפורש לגמלאות באמצעות ריבית הגבוהה מזו ששוררת בשוק, ומשום כך קצבת הזיקנה גבוהה מכפי שהייתה צריכה להיות בפועל. כלומר, הסכום שצבר גמלאי המיועד אמור היה להניב לו קצבה נמוכה מזו שהוא מקבל כיום, ולזה יש עלויות.
הדבר מייצר מחד גיסא בעיה לדור העתיד, ומאידך גיסא אינו מאפשר ניוד של אנשים מבוגרים בין הקרנות, וגם לא גיבוש של הסדרי פרישה, או של קבלת קצבה על-ידי הפקדת סכום חד-פעמי
אג"ח מיועדות
איגרות חוב לא סחירות שהמדינה מנפיקה לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, אשר מעניקות למחזיקים בהן תשואה שנתית של 4.86%, הצמודה למדד המחירים, ושאינה תלויה בקורה בשוקי ההון. מדובר ברכיב סולידי במיוחד, ובריבית גבוהה ביחס לריביות שהאג"ח הממשלתיות הרגילות מספקות כיום
