אייל רביד ורמי לוי / צילום: איל יצהר
רשתות הדיסקאונט יעתרו לבג"ץ בסוגיית סימון המחירים הכלולה בתיקון לחוק הגנת הצרכן, שבעטיה נקנסו חלק מהן לאחרונה - אם לא יושגו הבנות מול שר הכלכלה.
נציגי רשתות הדיסקאונט ויקטורי, רמי לוי, חצי חינם ורשתות נוספות ייפגשו ביום חמישי הבא עם שר הכלכלה, אלי כהן, בניסיון להגיע להבנות בין הצדדים לפני הפנייה לבג"ץ, אולם כבר בימים אלה נבחן מי יהיה המשרד שייצג את הרשתות בעתירה.
"מדובר בנוהלי בדיקה לא הגיוניים ובקנסות לא מידתיים שמושתים בסופו של דבר על הצרכן", אומר אייל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי. "אם 10% מהמוצרים לא מסומנים - הקנס מוצדק, אבל אם רק אחוז אחד לא מסומן - לא צריך להטיל קנס". רביד מצהיר כי אין בכוונת הרשתות שנקנסו לשלם את הקנסות שהושתו עליהן.
חוק הגנת הצרכן קובע כי חובת הצגת מחיר חלה על כל מוצר בבית העסק. בשנת 2015 עודכן החוק, ומאז יכולה הרשות להגנת הצרכן להטיל קנסות של עד 45 אלף שקל על הפרות חמורות מצד בעלי עסקים. הקנס לרשתות עומד על 10,000 שקל לכל פריט שאינו מקודד ועל 22 אלף שקל לכל פריט שמקודד במחיר נמוך מהמחיר המופיע בקופה.
בדרך-כלל הקנס מוטל לאחר שמתברר כי הפרות החוק נוגעות לעשרות מוצרים לפחות, לרוב כאשר ההפרות חוצות קטגוריות, ועל כן ההערכה ברשות היא שהן משקפות מדיניות של הסניף או הרשת.
בישיבת ועדת הכלכלה בחודש ינואר האחרון דווח על כך שבשנת 2016 סך כלל העיצומים הכספיים שהוטלו על-ידי הרשות להגנת הצרכן בשל עבירות על חוק הגנת הצרכן עומד על למעלה מ-19 מיליון שקל.
יצרני מזון וקמעונאים הביעו לא פעם את התנגדותם לחוק במתכונתו הנוכחית, משתי סיבות עיקריות: האחת - טעויות אנוש בסימון המחירים; והשנייה - העלות הגבוהה של עדכון המחירים על בסיס יומי, מה שלטענתם מתגלגל בסופו של דבר אל הצרכן.
בעבר אף נעשו מספר ניסיונות של קמעונאים - בין היתר בתמיכת שר הכלכלה לשעבר נפתלי בנט, ובהצעת חוק נוספת שהגיש ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) - לבטל את סימון המחיר בצורה ידנית במדבקות על המוצר ולעבור לסימון אלקטרוני לצד קורא ברקוד שיוצב לצד המדפים.
קנסות גבוהים
מאז תוקן החוק, נקנסו מספר רשתות במאות אלפי שקלים בגין אי-סימון מחירים. בעקבות ביקורת שערכה הרשות להגנת הצרכן בסניפי ויקטורי בשנת 2015, נקנסה הרשת ב-666 אלף שקל בשל אי-הצגת מחירים על שורת מוצרים. עוד נטען כי היו מקרים שבהם המחירים שהוצגו על גבי המוצרים היו נמוכים מאלה שאותם נדרשו הצרכנים לשלם בהגיעם לקופה.
לאחר פניית הרשת לרשות הופחת הקנס ל-266,500 שקל, אולם הרשת לא השלימה עם כך ופנתה לבית משפט השלום בירושלים בדרישה להפחית את הסכום. בחודש שעבר נדחתה בקשת הערעור, והשופט קבע כי הקנס בסך 266,500 שקל יישאר על כנו.
בחודש ינואר האחרון הוטל על רשת טיב טעם קנס בסך 235 אלף שקל בגין אי-סימון מחירים על מוצרים בסניפיה והטעיית הלקוחות במחירים. גם במקרה הזה הופחת הקנס, שעמד במקור על 618 אלף שקל.
על רשת רמי לוי שיווק השקמה הוטלו עיצומים כספיים של חצי מיליון שקל, אשר הופחתו גם הם, לסכום של 150 אלף שקל. גם במקרה זה ערערה הרשת על ההחלטה בבית המשפט.
מהרשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה: "כל עוד ההפרה כדאית מבחינה כלכלית לעוסק, העיצום אינו משמש כלי מרתיע ואוכף, אם הוא אינו שולל את הכדאיות הכלכלית של העוסק לבצע את ההפרות. גובהה העיצום הכספי נקבע בחוק. כל פריט על גביו לא מוצג מחירו מהווה פוטנציאל לנזק לצרכן, שכן הצרכן הבוחן את אותו מוצר אינו מודע למחירו, ובכך נפגע האינטרס המוגן של קנייה מושכלת ומודעת.
"מתוך מטרה להגיע לאכיפה שהיא מידתית אך מרתיעה, נוקטת הרשות מדיניות מצמצמת בעניין חישוב ההפרות על אי-הצגת מחירים. הצמצום מתבטא בשימוש בשיטת קטגוריות המוצרים בנוגע להפרות אי-הצגת מחיר. מנגנון הטלה זה נבחן בבית המשפט פעמים רבות ונמצא כמנגנון מידתי ואפקטיבי".
בלשכת המסחר סירבו להגיב לידיעה.