תחנת אוטובוס / צילום: איל יצהר
הפסיכולוג התחבורתי מייקל קלה אמר היום בכנס פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות בים המלח, כי 5% מהנהגים אחראים ל-30% מהתאונות. קלה אמר כי כושר הניבוי של מכון הבריאות לבטיחות בדרכים (מרב"ד), המסנן מועמדים לנהיגת אוטובוסים, אינו גבוה ולכן לא מאותרים מראש נהגים בעלי פוטנציאל גבוה לגרימת תאונות.
לדברי קלה "קיימות כיום שיטות שנהוגות במקומות אחרים, שיעילות ומדויקות פי 8 מהשיטות הנהוגות במכון הבריאות לבטיחות בדרכים, ויכולות לזרז את האופן שבו קולטים נהגים ולהציל את הנוסעים מנסיעה עם נהגים מסוכנים".
מנכ"ל חברת מטרופולין אילן קרני תקף את התנהלות מרב"ד בהיבט התפעולי: "בגלל ההתנהלות של מרב"ד נאלצים אנשים שרוצים לעבוד כנהגים לחכות חודשים ארוכים לפני שהם מתחילים בהכשרתם כנהגים. אל לנו להיות מופתעים מכך שהרבה אנשים נושרים לפני שהם מספיקים להיות נהגים, כשתהליך מיון הנהגים הוא כה ארוך ומסורבל".
מוקדם יותר תקף ח"כ דב חנין את הממשלה על יחסה לתחבורה הציבורית: "חייבת להיעשות מהפכה. המדינה נותנת את המשאב הציבורי של כבישי ישראל לכל אחד ללא העדפה לחברות התחבורה הציבורית. המצב הזה הוא בלתי נסבל ובלתי אפשרי. דרושה החלטה פוליטית שתתן עדיפות בכבישים לשירות הציבורי. חייבים לתת קדימות לכלי רכב שמסיע 40-50, ועד שלא נקבל החלטה כזאת אנחנו נמשיך להיות תקועים בפקקים".
יו"ר סופרבוס: האחריות שלנו לתשתיות פוגעת בשירות
בדו-שיח שקיימו בבוקר סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, ויו"ר סופרבוס, אלי בליליוס, אמר אדירי כי המציאות שבה אין לאגד הסכם סובסידיה כבר יותר משנה אינה טובה, אך "אנחנו לא יכולים להיכנע לדרישות גבוהות מדי כפי שהוצבו בפנינו. אנחנו מנהלים מו"מ כדי להגיע לנקודת איזון".
דברים אלה באו בהמשך לדברים שאמר אתמול יו"ר מזכירות אגד, אבי פרידמן, שהתלונן על מכתב ששלחו החברות הפרטיות לפני כחודש לשרי התחבורה והאוצר, בו טענו כי אין סיבה שאגד תהנה מזכויות עודפות על פניהן. "לא ניתן להשוות בין ארגון בן 83 שנה לארגונים שקיימים שנים ספורות", אמר פרידמן.
נושא מרכזי בכנס הוא חלוקת האחריות לבניית ותחזוקת תשתיות התחבורה הציבורית. הנושא מעורר אמוציות רבות, ובמהלך דברים של ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, מאיר חן, התפרץ מנכ"ל חברת קווים ציון פת וקרא: "תנו לנו לעסוק בהפעלה של תחבורה ציבורית אמיתית. הסירו מאיתנו את העיסוק בתשתיות, בדגלים, בשילוט סטטי, במכונות כרטוס, בביקורות ובעוד דברים שמסיטים אותנו מליבת העשייה שלנו. אני לא חושב שאנחנו כמפעילים צריכים לעסוק בנושאים האלה, משום שהם לוקחים מאתנו את תשומת הלב הדרושה כדי לעסוק בפועל בניהול נכון של התחבורה הציבורית".
גם בליליוס התייחס לנושא בשיחה שקיים עם אדירי: "המדינה דורשת שאנחנו בכוחות עצמנו נבנה את התשתיות, את החניונים ונתקן את מצוקת המחסור בנהגים. ההתעסקות בדברים האלה גורמת לכלל חברות התחבורה הציבורית לפעול באופן שאינו תואם את צרכי הלקוח, אלא רק לפי מה שעובד כלכלית.
"כדי לעמוד באתגרים הרבים שיש לחברות התחבורה הציבורית, חשוב לדבר על בעיות היסוד שבלעדיהן לא נוכל למשימה: הכשרת הנהגים, שיפור מעמד ותדמית הנהג, שיפור התשתיות, בחינה של שיטת המכרזים ועוד אתגרים רבים שטעונים טיפול יסודי".
מאיר חן הסכים כי החברות מתמודדות עם "יותר מדי בעיות שאינן צריכות להיות קשורות אליהן, כולל ויכוחים עם רשויות מקומיות וספקי קצה, אבל חשוב לזכור שאנחנו עדין בתהליך. בסופו, גם התשתיות בישראל יהיו טובות יותר וגם המדינה תיקח אחריות על חלק מהדברים שהיום נופלים שלא בצדק על המפעילות. ועדיין, גם במצב הקיים, חברה שלא תדע לתת לנוסעים שירות מספיק טוב פשוט תצא מהמשחק".
אדירי הסכים גם הוא עם רוח הדברים: "האחריות על שיפור התשתיות והכנסת אמצעי הטכנולוגיה החדשים חייבת להתחיל במדינה. המדינה חייבת לספק הרבה יותר עדיפות לשיפור התשתיות שנותנות עדיפות לתחבורה הציבורית, כדוגמת רמזורים חכמים וכן תמריצים משלימים כמו תמריצי מיסוי. כיום, התחבורה הציבורית בישראל לצערי נמצאת בנחיתות בגלל בעיות תשתית שחייבות טיפול אינטנסיבי".
נוסף על סוגיית התשתיות התלונן בליליוס גם על מבנה המכרזים בענף: "נעשים מכרזים הקצובים בזמן של 12 שנים, ואין בהם שום אפשרות לביצוע התאמות בהתאם לשינויים שחלים בשוק. ללא ההתאמות הרלוונטיות ימשיכו חברות התחבורה הציבורית להיגרר להתחייבויות לא ריאליות, שפוגעות בראש ובראשונה בנוסע. צריך שתהיה פה ועדה בין-משרדית שתקבע איזה התאמות אפשר וצריך לעשות לאורך תקופת המכרז".
"תרבות לא תקינה של עלייה לרגל"
בתגובה טען אדירי כי "ההתעסקות בהתאמות למכרזים מייצרת תרבות לא תקינה של עלייה לרגל, שבה כל מי שזוכה במכרז נזכר כעבור מספר שנים לבקש שינויים ותוספות. במכרזים האלה אתה שם את מה שיש לך, בידיעה שבהמשך אין תיקון וכל חברה צריכה לקחת את זה בחשבון. עם זאת, אני לא פוסל שיהיו בהמשך שינויים באופן בו מתקיימים המכרזים".
בדבריו אתמול אמר ראש רשות התחבורה הציבורית חן כי בחודשים האחרונים ניכרת צמיחה של 8% במספר משתמשי התחבורה הציבורית, "וזה מוכיח שאנחנו בכיוון הנכון… אוהבים לתקוף אותנו בתקשורת: אם אנחנו עושים משהו לא טוב - יש עניין. אם אנחנו עושים דברים טובים - זה לא מעניין אף אחד. האוטובוסים ימשיכו להיות כלי התחבורה המרכזי גם בשנים הבאות, לכל הפחות עד שתחול התפתחות משמעותית יותר בענף הרכבות הכבדות והקלות".
פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, שאירגן את הכנס, כולל את מטרופולין, אפיקים, קווים, סופרבוס, אגד תעבורה ונתיב אקספרס. לצד העיסוק בסוגיות התשתית והמכרזים, נדונו בכנס גם המחסור החריף בנהגים, מיעוט נתיבי התחבורה הציבורית, פתרונות רגולטוריים שיסייעו למעבר נהגים לתחבורה הציבורית וההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום.
לקראת סיום הכנס טען יו"ר אגד פרידמן כי המחסור בנהגים גורם לכך שהחברות עוסקות כל הזמן בניסיון לגרום לנהגים מחברות אחרות לעבור אליהן. הפתרון שהציע: סיכום בין כל המנכ"לים לא לקלוט לעבודה נהגים שזה עתה עזבו חברה אחרת, כלומר התנהגות קרטלית. לשאלת המנחה לינוי בר גפן אם הצעד אינו פוגע בזכות החוקית של הנהגים לחופש תעסוקתי ענה פרידמן: "אני לא משפטן, אבל משפטנים יוכלו למצוא לזה פתרונות".