גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חשוב ללבן את נושא ה'גירושים' כבר בעת הקמת החברה"

עורכת הדין והנוטריון גאולה זלצמן: "העומס שמוטל על בתי המשפט הוא לא אנושי. לדעתי, אדם שהופך להיות שופט - למעשה נגמרו חייו האישיים כמעט לגמרי. לא נותר לו זמן פנוי כמעט בכלל"

עורכת דין גאולה זלצמן / תמונה פרטית
עורכת דין גאולה זלצמן / תמונה פרטית

"העומס שמוטל על בתי המשפט הוא לא אנושי. לדעתי, אדם שהופך להיות שופט - למעשה נגמרו חייו האישיים כמעט לגמרי. לא נותר לו זמן פנוי כמעט בכלל. זה מטורף" - כך אומרת עורכת הדין והנוטריון גאולה זלצמן בראיון ל"גלובס".

זלצמן "בילתה" שנים רבות באקדמיה: באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה למינהל. היא בוגרת אוניברסיטת בר-אילן משנת 1994 וחברה בלשכת עורכי הדין מ-1995.

בבעלותה משרד לעריכת דין המתמחה בתחום האזרחי-מסחרי בתחומים מגוונים, ביניהם חוזים והסכמים מסחריים, נדל"ן, דיני עבודה, בנקים, ליקויי בנייה, חברות, ירושות וצוואות, הוצאה לפועל, בוררויות ויישוב סכסוכים, משפט מינהלי ועוד.

"בארץ אין מספיק שופטים, וזה נתון שידוע כבר הרבה מאוד זמן, ועדיין לא עושים די לשנות את המצב. אין מספיק בתי משפט, ומנגד עם ישראל אוהב לתבוע כמעט על כל שטות. חלק ניכר מזמני מוקדש לניסיונות שכנוע של לקוחות למה לא רצוי להגיע לבית משפט ולפתור סכסוך ומחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. הרבה מאוד ישראלים פועלים מהבטן ולא מהראש, וזה לא טוב. יכול להיות שצריך להקים עוד מוסדות לצד בתי המשפט, בנוסף למוסד לבוררות ומוסדות הגישור", אומרת זלצמן.

לדבריה, "לדעתי, גם התפקיד שלנו, עורכי הדין, הוא לא לעודד את הלקוחות והאנשים לרוץ לבתי משפט, אלא לנסות להגיע לפשרה. עורך דין צריך לחשוב על הלקוח שלו ולא רק על הכיס שלו".

כאמור, בין שלל עיסוקיה עוסקת זלצמן גם בהקמת חברות ושותפויות (ובמידת הצורך גם פירוקן) ועריכת חוזים והסכמים מסחריים. נושא פירוק החברות והתמורה לנושים בעת פירוק עלה לכותרות לא מעט פעמים לאחרונה, בין השאר עקב פשיטות-רגל של מספר "טייקונים" במשק והתפרקות של "פירמידות" שליטה.

- למה צריך לשים לב כשמקימים עסק או חברה?

"כשמישהו עומד להקים חברה, השאלה הראשונה שצריך לחשוב עליה היא המתכונת המשפטית שעליה יתבסס העסק. אם זו תהיה חברה רגילה או חברה בע"מ, או שבכלל מספיקה שותפות בשלב הראשוני, ובשלב מתקדם יותר אפשר להפוך אותה לחברה בע"מ".

- מה ההבדל בין חברה לשותפות?

"ההבדל העיקרי הוא שחברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה, כאילו שנולד אדם חדש. יש לה זכויות וחובות משל עצמה. בעלי המניות אמנם מחזיקים בחברה, אבל כשבחברה מחליטים החלטות, הן מיוחסות לחברה ולא לבעלי המניות שלה. מי שמנהל את החברה בפועל הוא הדירקטוריון, מועצת המנהלים שלה".

- איפה זה מתבטא בעיקר?

"הביטוי הכי משמעותי של זה נוצר במקרה של חובות. כאשר יש חובות, מי שמחויב להחזירם זו החברה עצמה, ולא בעלי המניות שלה. זו למעשה המשמעות של הביטוי בעירבון מוגבל, בע"מ. רק במקרה של 'הרמת מסך' בין החברה לבעליה נותר חיבור ובעלי המניות יחויבו להחזיר את החובות".

- בשנים האחרונות מתקבל הרושם שיש לא מעט מקרים, יותר מבעבר, של בעלים של חברות גדולות במשק שנותרו עם חובות מאוד גדולים והתחמקו בדרך כזו או אחרת מהחובה להחזיר חובות. מתי שופט מחליט על הרמת מסך?

"זה מאוד נדיר ונעשה רק במקרים מאוד מסוימים. למשל, אם מזהים ניסיון להברחת נכסים מהחברה. במקרה כזה אפשר לחייב את הבעלים בחובות שנוצרו לחברה. הבדל נוסף בין חברה לשותפות הוא בהיקפי המיסוי. כדי לקבל החלטה נכונה לגבי אופי העסק ואיזו ישות משפטית תהיה לו, צריך להתייעץ עם עורך דין ורואה חשבון לפני הקמתו והכנסתו לרשם החברות. עורכי דין ורואי חשבון, אגב, לא יכולים להקים חברה בע"מ".

- למה?

"אני כעורכת דין לא יכולה להיות מוגנת מתביעות של לקוחות, ויש בזה היגיון".

- מהי הפרוצדורה להקמת חברה?

"ברגע שהוחלט על הקמת העסק, יש כמה פרוצדורות: צריך לבחור שם, לבדוק שהוא לא נרשם כבר ברשם החברות ולקבל את אישור הרשם החברות לשם שנבחר. לאחר מכן צריך לנסח תקנון, שהוא למעשה מעין הסכם בין החברה לבעלי המניות שלה. זה יכול להיות משהו בסיסי כמו עמוד או אפילו חצי עמוד, אבל בדרך-כלל מכניסים לתקנון הרבה סעיפים שונים ומגוונים, והוא נפרס על פני כמה עמודים לפחות. דבר נוסף שצריך לעשות בהקמת החברה זה הקצאת מניות ומינוי דירקטורים. צריך למנות לפחות דירקטור אחד. לאחר מכן הדירקטוריון שמונה מתווה למעשה את מדיניות החברה ואת קווי פעילותה.

"אני נוהגת להכין ולערוך גם הסכם מייסדים, שהוא למעשה מסדיר את היחסים בין בעלי המניות, ולא צריך לדווח עליו לאף גוף רשמי. הוא מזכיר גם למשל את הסוגיה של ממי אנחנו 'מתגרשים' בעת פירוק העסק".

- זו סוגיה מאוד מאוד חשובה.

"נכון מאוד. נתקלתי בהרבה מקרים שלא דאגו ללבן את הנושא הזה בעת הקמת העסק, למרות שזה מאוד מאוד חשוב. בתחילת הדרך המייסדים דואגים בדרך-כלל לנושאים אחרים כמו כמה כסף, משכורת או דיבידנד, כל אחד ימשוך בדרך ואיך יחלקו את הרווחים, אבל לא מקדישים מחשבה וזמן לנושא של סיום חיי החברה. צריך גם לדאוג למצב של פרישת אחד השותפים. מה עושים אם יש חובות בחברה, ומישהו עוזב במהלך הדרך... כנ"ל לגבי זכויות. מה קורה אם אין הסכמה, ואז בדרך-כלל מכניסים מנגנון של בוררות".

- יש מן הסתם הרבה מקרים שנעשים שינויים בתקנון במהלך חיי החברה?

"כמובן. אבל גם שינויים נעשים בהתאמה לתקנון המקורי. למשל, אם הוכנס סעיף שצריך רוב מיוחד של 70% לשינוי סעיף מסוים בתקנון, אז אם רוצים לשנות אותו, צריך לעמוד בזה. אבל אם נוצרה מחלוקת, ומישהו רוצה להערים קשיים, שום הסכם לא יעזור".

"בתי הדין מגבילים את הפגיעה בחופש העיסוק"

- מה קורה בעולם החברות הציבוריות?

"זה עולם אחר לגמרי מהעולם של חברות פרטיות. לא ניכנס לזה עכשיו, זה מורכב".

- מה עוד נכנס בהסכם מייסדים?

"לעתים מכניסים גם הסכמי סודיות, שמירה על פטנטים וכדומה. לעתים מכניסים גם הגבלת תחרות למשך תקופה מסוימת בעת פרישה של אחד העובדים". 

- לאחרונה היו פסיקות כנגד ההגבלה הזאת או צמצומה.

"נכון. בתי הדין לעבודה מאוד מגבילים את הפגיעה בחופש העיסוק - ובצדק לדעתי. דברים נוספים שנכנסים להסכם - עניינים של חלוקת עבודה, מה קורה במצב של אובדן כושר עבודה או הפרת ההסכם. אני נוהגת להכניס פיצוי מוסכם".

- האם יש להסכם מייסדים תוקף משפטי?

"כן בהחלט. לא צריך עורך דין שיאשר חתימות, וגם אין צורך בנוטריון. יש לזה תוקף לכל דבר ועניין".

"הליך פירוק יכול להימשך מספר שנים"

- מה קורה בעת פירוק?

"צריך להפריד בין פירוק מרצון, שזה תהליך פשוט יחסית - לפירוק שלא מרצון. אם אין חובות, התהליך הרבה יותר פשוט, אבל עדיין יש רשימה של טפסים שצריך להגיש, לשלוח הודעות שונות, להשיג אישורים מגורמים שונים שלא נותרו חובות וכו'... זה תהליך מובנה עם שלבים שונים. ברגע שרשם החברות מאשר את הפירוק, החברה תיחשב למחוסלת".

-מ וכשיש חובות?

"אז זה יותר מסובך. בדרך-כלל אחד או כמה נושים מבקשים את פירוק החברה, ואז בית המשפט דן בעניין ומחליט. אם השופט יגיע למסקנה שבקשת הפירוק מוצדקת, הוא ימנה מפרק זמני ולאחר מכן מפרק קבוע. ברגע שמחליטים על פירוק, אי-אפשר להגיש תביעות יותר כנגד החברה אלא רק למפרק. חשוב לדעת שתהליך של פירוק הוא בדרך-כלל ארוך מאוד ויכול להימשך מספר שנים. אגב, גם בתוך התהליך אפשר לנסות להבריא את החברה. היו מקרים שניסיונות כאלה הצליחו".

- האם בשותפות יש סוג של "הרמת מסך" אוטומטית במקרה של קשיים ופירוק?

"כן. מלכתחילה אין הפרדה בין השותפות לשותפים. השותפים למעשה ערבים לחובות. אגב, היום הבנקים מחמירים יותר מבעבר ומחתימים את הבעלים הן בשותפות והן בחברה כמעט תמיד על ערבות אישית לפעילות העסק".

כיום, אומרת זלצמן, יש יותר הבנה והתמחות של שופטים בסוגיות עסקיות וכלכליות, זאת לאחר שהוקם בית משפט כלכלי לפני מספר שנים. "יש בית משפט לעניינים כלכליים שלא היה קיים בעבר, כך שנושאים עסקיים וכלכליים מטופלים על-ידי שופטים שיש להם יותר הבנה. ובכלל, כל הנושא נמצא בהתפתחות מתמדת. זה תחום סופר מעניין".

- מה את חושבת על חוק החברות?

"חוק החברות בארץ הוא חדש יחסית (לפני כן הייתה בתוקף פקודת החברות). זה תחום שמתפתח כל הזמן. יש כמובן לאן לשאוף ומה לשפר, אבל אני חושבת שבסך-הכול המערכת המשפטית שלנו היא ברמה טובה, אפילו טובה מאוד".

- למרות זאת, יש תחושה בשנים האחרונות שיותר מדי בעלי חברות יוצאים כמעט ללא פגע מתהליך פירוק שמעורבים בו הרבה מאוד חובות, לאחר שצברו חובות גדולים.

"אין לי נתונים לקבוע אם בעבר זה היה שונה, ברמה נמוכה יותר. היום יש הרבה יותר מודעות לזה, מכיוון שיש הרבה יותר מידע בחוץ. הכול חשוף, וכמעט כל דבר מהותי מתפרסם. זה כמובן משפיע ומשנה את היחס של הציבור וגם של השופטים לחברות. אם הגענו למצב שאי-אפשר לסמוך על חברות גדולות כמו אי.די.בי או אפריקה ישראל, זו בעיה גדולה".

- יש גם לא פעם מצב של איש עסקים שבבעלותו מספר חברות, כשאחת או יותר מהן נקלעו לבעיות, והן עמוסות חובות, ואחרות מרוויחות.

"נכון. זה קרה, קורה ויקרה בעתיד, אבל צריך להבין שאי-אפשר לקחת כספים מחברה רווחית ויציבה ולהעביר לחברה אחרת שנקלעה לקשיים. זה יפגע בבעלי המניות של החברה הרווחית. כל חברה היא אישיות בפני עצמה".

- מה את אומרת לסיום?

"העצה הכי טובה שאני יכולה לתת היא שכשאתם רוצים להקים עסק - לגשת להתייעץ היטב עם רואה חשבון ועורך דין המומחים בתחום, על-מנת לקבל את הייעוץ המיטבי בנוגע לשאלה באיזו מתכונת לנהל את העסק. האם באמצעות שותפות, האם חברה, האם חברה בע"מ וכו'. ייעוץ נכון והבטחת הזכויות בהסכם מייסדים ראוי עשויים להקל מאוד הן בהקמת וניהול העסק ולא פחות חשוב בפירוק החבילה".

עוד כתבות

רכבים נכנסים לשטחה של דנמרק בצל בהלת הקורונה / צילום: Carsten Rehder/dpa, Associated Press

עימות סקנדינבי: דנמרק פותחת את הגבולות לשכנותיה, אך לא לשבדיה

מנהיגת דנמרק הודיעה כי תיירים מגרמניה, איסלנד ונורבגיה יוכלו להיכנס למדינה, אך לא יורשו לישון בבירה קופנהגן; למרות לחצים כבדים, דנמרק תשמור את הגבול עם שבדיה סגור לכניסת תיירים בגלל מצב מגפת הקורונה במדינה

בית הקפה מתחת לעץ / צילום: שי הנסב

"בחודשים הקרובים נראה עוד סגירות בגלל התזרים"

דור ששון, שותף עם אחיו בבית הקפה "מתחת לעץ", גר בתל אביב, בן 24 ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

פרופ' אריאל רובינשטיין / צילום: עמית שעל

קלקלה: שבעה ביטויים מהשיח הכלכלי שמעצבנים את אריאל רובינשטיין

לפני שאתם משתמשים בביטויים הללו, כדאי שתעצרו, תקראו ותשקלו מחדש ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד

חמי פרס  / צילום: ענבל מרמרי

אוצר מלים: חמי פרס מספר שאביו עודד אותם לא לפחד לחלום

חמי פרס, מנכ"ל קרן ההון פינטנגו ובנו של שמעון פרס ז"ל, מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "חלום" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

אנשי משרד הבריאות / צילום: משרד הבריאות

מדוע אמר בר סימן טוב כי החלפת מסכות היא "חסרת משמעות"?

במסיבת עיתונאים שנערכה אמש, צולם מנכ"ל משרד הבריאות היוצא אומר: "אני מקווה שלא התבלבלנו במסכות", ומפטיר "ממילא זה חסר משמעות" ● משרד הבריאות: "בר סימן טוב התכוון בבדיחות הדעת כי אם המסכות התבלבלו בינו לבין סיגל או איתמר זה חסר משמעות כי הם נמצאים כל הזמן יחד"

גם זכות בקרקע יכולה להיחשב דירת מגורים / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

פס"ד: גם זכות בקרקע יכולה להיחשב דירת מגורים

יורשים שקיבלו זכות בקרקע בעסקת קומבינציה התבקשו לשלם עליה מס כמו על דירה שנייה - ולא מס על קרקע, שהוא נמוך יותר ● ביהמ"ש בחר פרשנות נרחבת

פרויקט תמ"א 38. הממשלה קבעה יעד: לעלות ל־46% מכלל התחלות הבנייה  / צילום: אייל פישר

מעודדים התחדשות עירונית? לאן נעלמה תמ"א 38

הדוח שכתב הצוות להסרת חסמים בהתחדשות עירונית חסר התייחסות לתוכנית לחיזוק מבנים - למרות שגם היא סובלת מאותם חסמים שתוקעים פרויקטים של פינוי-בינוי

דוד לפלר / צילום: איל יצהר, גלובס

הממשלה תאשר היום את מינויו של דוד לפלר למנכ"ל משרד הכלכלה

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ ביקש למנות את לפלר למנכ"ל משרדו, תחת שי רינסקי ● בעבר כיהן לפלר כמנכ"ל תחת עמיר פרץ במשרד להגנת הסביבה

זהבה גלאון / צילום: ענבל מרמרי

אוצר מלים: זהבה גלאון חושבת שאנחנו רוצים ריבונות רזה, זוהרת

זהבה גלאון, לשעבר יו"רית מרצ, מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "ריבונות" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

הקורונה פגעה באימפריית המלונאות של דוד פתאל. ואז הגיע השיעור הקשה מכולם

האיש שעד לאחרונה נחשב לכוכב עולה בשוק ההון, נתקל לראשונה באופוזיציה פחות ידידותית כשנקלע לעימות מול מחזיקי האג"ח של קבוצת המלונות שלו ● איך זה ייגמר?

ישיבת הממשלה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

השרים יאשרו הבוקר לעצמם - יועץ, נהג ואנשי לשכה. על חשבונכם

לאחר הישיבה היום יוכלו כל השרים שמונו להוסיף לצוותיהם יועצים, נהגים, אנשי לשכה ושאר אנשי צוות ● כדי לבצע את המהלך תחליט היום הממשלה על קיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי המשרדים

יבין גילמור, איתן זינגר, עידן מדרוני / צילום: עינת לברון, דרור כץ

"כמו משקפי רנטגן לנדל"ן": כך תבצעו חקר שוק נדל"ני מהספה בסלון

היסטוריית מחירים, מידע תכנוני על השכונה, ומחשבוני מחירים: מהפיכת המידע והנגישות הדיגיטלית מאפשרים דווקא בתקופת הקורונה לדעת הרבה על נכסים שעליהם שמנו עין, מבלי לצאת מהבית ● אבל לא בטוח שזה מספיק ● האזינו לפודקאסט "כסף בקיר"

משה בר סימן טוב  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

פרשנות: העלייה במספר החולים - האם המדינה התרשלה בצעדי החזרה לשגרה

בניגוד למדינות אחרות, שבהן הוסר הסגר באופן הדרגתי ובשילוב עם מערך בדיקות משמעותי, בישראל הוסר הסגר כמעט באחת ● איך בכל זאת היה ניתן לפעול אחרת?

יאיר לפידות ודב ילין/ צילום: איל יצהר

ילין לפידות: קיטון קל ברווח לסך של 38.2 מיליון שקל ודיבידנד בהיקף 42.5 מיליון שקל

בית ההשקעות שבניהול המייסדים יאיר לפידות ודב ילין הציג גידול בהכנסות מפעילויות הליבה ומעבר להפסד השקעה ● היקף הנכסים המנוהל בבית ההשקעות הצטמק ברבעון הראשון ב-15%, אז מאז סופו ועד היום גדל בכ-5%

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב / עיבוד מחשב: ורד שדמי שלמה

אל תגידו: המילים שאסור לומר, ומה קרה להן לאורך השנים

כוחה המאגי של מילה חרג מזמן מגבולות הדת, המיסטיקה והפולקלור ● גם בעולם המודרני, החילוני בהגדרה, הולכת ומתארכת רשימת המילים שאסור לומר, ובמקומן נעשה שימוש בביטויים מכובסים ותקינים פוליטית ● זה משפיע עלינו יותר ממה שאנחנו חושבים ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

חוזרים לעבודה / אילוסטרציה: shtterstock, Reuters

יוצאים לשוק: המדריך המלא לעובדים ומעסיקים שרוצים לצלוח את המשבר

בשבועות האחרונים, במסגרת שידורי הלייב "תוכנית עבודה" בשיתוף מיקרוסופט, דיברנו עם עשרות מומחים על הטלטלה שחווה שוק העבודה בעקבות משבר הקורונה ועל מה שצפוי לו בעתיד • ריכזנו כאן, על קצה המזלג, כמה מהעצות שלהם למעסיקים ולעובדים שנאלצים לנווט בתנאי חוסר ודאות

משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

משבר הקורונה: גיוסי עובדים הוקפאו, פגיעה קשה בסטארט-אפים קטנים

מחסור במימון, ירידה במכירות, קיצוץ בכח אדם ובמשכורות וסכנת סגירה ● סקר חדש בחן את השפעות משבר הקורונה על סטארט-אפים בישראל מאז תחילת המשבר

רונית גדיש / צילום: איל יצהר

המופרכות, הנדירות והנפוצות: הבכירה באקדמיה ללשון חושבת שהעברית היא שפה סקס-מניאקית

המילים שהציבור סירב לאמץ, המילים המופרכות שהציעו, המילים הנדירות שהפכו לנפוצות והמילה שמשתמשים בה הכי הרבה ● רגע של עברית עם רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

דפני ליף / צילום: אלעד מלכה

אוצר מלים: דפני ליף בטוחה שאפשר בדרך אחרת, מיטיבה

דפני ליף מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "אפשר" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

שלט תלוי מעל אחת המרפסות בתל אביב באוירת הסגר שהוטל על המדינה בעקבות התפשטות וירוס הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

מלחמת הדורות: האם הקורונה גרמה לקרע בין המילניאלז לבומרים?

המבוגרים שמנהלים את העולם מתעלמים לאורך שנים ממשבר האקלים שמטריד את הצעירים ● בימי הקורונה הם ביקשו מהם להישאר בבית חודשים ארוכים בגלל מגפה שפוגעת בעיקר בקשישים ● הצעירים מילאו אחר ההוראות, אך ייתכן שנוצר קרע בין הדורות? ● האזינו