"ישראל היא מעצמת תוכנה", אמר ל"גלובס" פרופסור אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי, קצת לפני שמכר את החברה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר ושבר שיא - כנראה בלתי ניתן לשבירה בשנית - בהיסטוריה של מכירת חברות ישראליות לחברות זרות. שעשוע לא טעה, ועל משקל דבריו אפשר להגיד שישראל היא אפילו מעצמת חקלאות וטכנולוגיות מזון. עגבניות השרי הומצאו בישראל, פרי מוחו הקודח של פרופסור מהפקולטה לחקלאות ברחובות. הטפטפות הן המצאה ישראלית (שיצרו חברה ישראלית, מובילה עולמית בתחומה Netafim שמה) ואפילו הבייבי מלפפון נולד כאן.
לכן, לא פלא שמכון וולקני נמנה על מכוני המחקר החקלאי המובילים בעולם, ולא פלא שוולקני ודומיו דואגים למסחר כמה שיותר המצאות שנולדו במסדרונותיהם כדי לייצר הכנסות שיממנו את המחקר הבא, את ההמצאה הבאה, את הטכנולוגיה הבאה - כי כך כלכלה נעה קדימה.
בינואר האחרון חשפנו כאן לראשונה את הפעילות הישראלית של חברת המסחור האמריקאית NRS H&W שהושקה על ידי חתימת הסכם מסגרת עם מכון וולקני למסחור חלק מפרויקטי המחקר שלו. אך לפני NRS H&W, וולקני יצר שיתוף פעולה דומה עם קרן השקעות ישראלית חדשה, שנחשפת כאן לראשונה, Copia שמה או בשמה המלאCopia Agricultural Technologies Venture Capital. הקרן יוצאת כעת לגייס 50 מיליון דולר כדי להשקיע בפרויקטי מחקר של וולקני ושל שאר מוסדות מחקר בישראל, ופעילותה - במקביל לזו של NRS H&W - ממחישה לא רק את הכסף הגדול הזר שמושקע בטכנולוגיות ישראליות אלא את הדומיננטיות של ישראל במחקר חקלאי, מלבד רכב אוטונומי וסייבר סקיוריטי.
Copia יצאה לדרכה בשלהי 2014 אך רק כעת היא כאמור מעלה הילוך על ידי גיוס הון ממשקיעים בינלאומיים. הקרן הוקמה על ידי שלושה: יונתן ברגר, מנכ"ל חממת הפוד-טק של קבוצת שטראוס (The Kitchen) ובעברו מנכ"ל חברת השמן "יצהר"; עדלי דולר, אנג'ל, יו"ר יד חיים ויצמן ובעברו נאמן של "ידע", חברת מסחור הידע של מכון ויצמן למדע; וזיו קרתי, בעברו סגן נשיא בכיר ב-SAP. שני המנהלים-שותפים של הקרן, שמובילים אותה, הם אוהד צוקרמן ואייל כהן. כהן החל את דרכו כיזם לפני 20 שנה כשהקים וניהל את M.E.A, שפיתחה מערכות לבדיקת מנועים חשמליים. בהמשך הצטרף ל-3M ישראל כסמנכ"ל שיווק ומכירות, עבר ל-Ellara כסמנכ"ל פיתוח עסקי ובהמשך ל-A.P.M בה כיהן באותו תפקיד.
צוקרמן, בניגוד אליו, כן הגיע מהסקטור החקלאי. אביו היה ממייסדי "זרעים גדרה", מחברות הזרעים המובילות בעולם, והוא עצמו החל לעבוד בחברה כטרקטוריסט עד שמונה למנכ"ל והוביל את מכירתה על ידי משפחות המייסדים לקרן מרקסטון (2005), ויותר מאוחר את מכירתה על ידי מרקסטון לסינג'נטה האמריקאית. כשפרש לפני כעשור לאחר המכירה לסינג'נטה, הצטרף לדירקטוריונים של מספר חברות טק ישראליות, שבחלקן הוא עדיין מכהן, עד שהגיעה ההצעה מברגר. "זה נובע מצורך", הוא מסביר מדוע ישראל דומיננטית במחקר חקלאי.
"ישראל זו מדינה קטנה ומבודדת שחייבת להיות יעילה. יש לה אתגרים אקלימיים קשים ולכן היא צריכה לחשוב מחוץ לקופסה. קרן Copia מתמקדת בבייסיק, כלומר בפתרון בעיות שהחקלאות המסורתית לא מצליחה לפתרון ולא בבאזז כמו ביג דטה. ואני לא מזלזל בביג דטה, אך זה לא מה שיפתור בעיות בשרשרת המזון העולמית. הטבע הרי תמיד מנצח ותמיד יתגבר על כל פתרון שהאדם ימציא".
- הטבע תמיד מנצח? זה לא נשמע אופטימי.
צוקרמן: "להיפך כי רק כך נוצרת תחרות. כמו שיש מי שכותב קוד ומי שמפצח אותו וחוזר חלילה. הטבע תמיד מייצר עמידות, והשוק משתנה בהתאם אליו".
צוקרמן וכהן טוענים כי כשזה נוגע לשוק האגרו-טק (כלומר חברות שמפתחות טכנולוגיות חקלאיות), המטרה של Copia היא לייצר "אוקיינוס כחול" (ביטוי שמתאר יצירת שוק חדש על ידי חשיבה מחוץ לקופסה, וזאת להבדיל מ"אוקיינוס אדום" שפירושו פעילות בשוק קיים על ידי נגיסת נתחי שוק של מתחרים). "קרנות הון סיכון משקיעות בחברות ולא בפרויקטי מחקר, והן כמעט לא משקיעות בשוק האגרו-טק, שנמצא בתחילת דרכו ואין לו אפשרויות מימון כמו שיש לחברות היי-טק. כמו כן, ישראל מובילה במחקר חקלאי ויש בה מוסדות מחקר שמפתחים טכנולוגיות ממש יפות, אבל הבעיה העיקרית היא שהתעשייה לא יודעת להסביר את עצמה לאקדמיה".
- תסביר.
צוקרמן: "התקשורת בין 2 הצדדים אינה אופטימלית. לא פעם קורה שבחדר אחד יושבים תעשיינים ואקדמאיים וכולם עושים 'כן' עם הראש אבל למעשה הם לא מבינים האחד את השני. התעשייה לא מצליחה להסביר לאקדמיה מה היא צריכה בעוד האקדמיה מתמקדת במחקרים שהם אולי מאוד מרתקים אבל לא יישומיים".
כהן: "בארץ התקשורת הזו יחסית טובה יותר בהשוואה לשאר העולם - אולי בגלל המנטליות ואולי בגלל הנוכחות של מכון וולקני, שהוא יותר יישומי בהגדרתו - אבל מחוץ לישראל זו בעיה ממש אקוטית. אחוזים בודדים מהטכנולוגיות החקלאיות מגיעים לשוק, כלומר הופכות למוצר. רובן מסיימות את דרכן במאמר במגזין חקלאי כלשהו, כלומר רובן מתות באקדמיה".
צוקרמן: "אנחנו רוצים להביא לידי ביטוי את היכולות שלנו לדבר את שתי השפות, של התעשייה ושל האקדמיה".
- תן לי דוגמה.
צוקרמן: "בעולם הזרעים, לדוגמה, איש השיווק יגיד לאיש הפיתוח: 'אני צריך זן של עגבניות שייתן לי יותר יבול כי המתחרה שלי משיג אותי'. זו לכאורה בקשה די פשוטה אבל איש הפיתוח לא יישן בלילה כי הוא לא יידע מה לעשות: לייצר זן שייתן פרי בעל משקל סגולי יותר גדול או משקל יותר גדול או יותר פרי בתפרחת או יותר תפרחות וכך הלאה. והוא יכול להגיע לאותה תוצאה דרך מספר דרכים שונות, וכל עוד איש השיווק לא יסביר לו במדויק מה הוא צריך - הוא יכול להשקיע כמה שנות מחקר במשימה הזו, לפתח זן נפלא שמגדיל משמעותית את היבול אבל זה זן של עגבנייה פחוסה ששוקלת 250 גרם והשוק האנגלי, לדוגמה, מעדיף עגבנייה עגולה ששוקלת 150 גרם".
כהן: "באקדמיה, חוקרים לא עובדים לפי יעדי שוק".
Copia, כאמור, יוצאת לגייס 50 מיליון דולר, כאשר כבר קיבלה התחייבות להשקעה של 5 מיליון דולר. "התחלנו לקרוא לכסף שכבר גייסנו, כלומר להשקיע אותו, ועכשיו אנחנו פונים ל-Family Office, לחברות מזון וחקלאות, לקרנות שמשקיעות בקרנות הון סיכון, למוסדיים בחו"ל ובארץ", אומר צוקרמן ומצהיר כי "עד סוף 2017 נסגור גיוס של 20 מיליון דולר, ולפחות חצי שנה אחרי - נסגור גיוס של 30 מיליון דולר" - וכך תגיע הקרן להיקף של 50 מיליון דולר.
אגב, ההבדל בין Copia לבין הפעילות הישראלית של NRS H&W הוא שהאחרונה היא חלק מחברת המסחור האמריקאית NRS H&W (ראשי תיבות של New Reality Solutions Helath&Wellness) שהיא זרוע הבריאות והקיימות של NRS, בחברת ייעוץ והשקעות אמריקאית שיושבת בניו יורק והוקמה לפני כעשור. כלומר, ההון של הפעילות הישראלית הוא ההון של חברת המחסור האמריקאית, והפעילות הישראלית תתמקד בפרויקטי מחקר חקלאי, ביולוגיה מולקולרית וביואינפורמטיקה (ביולוגיה חישובית).
לעומתה, Copia מתמקדת בשני תחומים: הראשון, שיפור יעילות ויציבות של שרשרת המזון, כלומר למנוע מחסור עולמי במזון והשני, הורדת ההשפעות השליליות של החקלאות על הסביבה, דוגמת שימוש בכימיקלים.
כפי שכהן מסביר (ראו טבלה), הקרן בוחרת את הפרויקטים שלה (כרגע היא עובדת בעיקר מול מכון וולקני, ומעט עם מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת באר שבע) לפי מידת הבשלות המסחרית של הטכנולוגיה (הוכחת היתכנות, Prove of Concept), "כלומר כאשר אנחנו מסיקים שתוך 2-4 שנים הטכנולוגיה הזו תגיע לשוק, וזהו קריטריון קריטי כי הוא תוחם את הלו"ז להפיכת הטכנולוגיה למוצר". בכל כניסה לפרויקט מחקרי, משתפת הקרן פעולה עם שותף תעשייתי שעבורו הטכנולוגיה היא מוצר משלים למוצרים אחרים שלו, רוכשת מהמוסד המחקרי את הרישיון להשתמש בטכנולוגיה, ומעניקה לשותף התעשייתי רישיון משנה לעשות בה שימוש. "המטרה הסופית היא שכל פרויקט יהפוך לחברה בע"מ, אך עד שהוא הופך לכזה אין מנכ"ל וכדומה לפרויקט ואנחנו מקצים לו משאבים לפי הצורך". לפי צוקרמן, השותפים התעשייתיים שלה הם חברות שורה שנייה או שלישית (Tier 2-3) כלומר חברות שיותר קטנות מאלו שיקנו את הרישיון, "אך מספיק חסינות פיננסית כדי לממן רישיון משנה והן יותר זריזות בפעילותן השוטפת".
הקרן כבר מושקעת בשישה פרויקטים של הוולקני, תיכף נפרט עליהם, ועליהם אומר כהן: "חלק מהטכנולוגיות מאוד מתקדמות וחלק ממש פורצות דרך בתחומן, וברגע שהן יגיעו לשוק הן יפתרו בעיות גלובליות". הקרן מקצה בין חצי עד 2.5 מיליון דולר לכל פרויקט, ובכוונתה לנהל 50 פרויקטים במקביל - לא מעט. "אנחנו מעורבים בכל פרויקט מההתחלה ועד הסוף, יחד עם השותף התעשייתי", אומר צוקרמן. "ואנחנו רואים עצמנו כקרן אימפקט, כלומר אנחנו רוצים לעשות דברים טובים ולא רק כסף".
- לא רק אבל גם כסף.
צוקרמן: "נכון. אנחנו עדיין קרן של 10 שנים, פלוס עוד שנה ופלוס עוד שנה וברור שבאיזשהו שלב, של כל פרויקט, אנחנו יוצאים החוצה, כלומר עושים אקזיט. אבל כבר לפני האקזיט יש לנו 2 מקורות הכנסה, שזה טוב למשקיעים שלנו: הראשון, כשהשותף התעשייתי משלם לנו עבור רישיון משנה כדי שיוכל להשתמש בטכנולוגיה, והשני - כשהמוצר נמכר, ואנחנו מקבלים תמלוגים בגין המכירות שלו, והשלישי - כשאנחנו מוכרים לו את הרישיון, כלומר אקזיט. 2 המקורות הראשונים משפיעים מהותית על שיעור התשואה הפנימי של הקרן (IRR), ולכן מדובר במודל ייחודי שאינו קיים בארץ".
לקרן יש כבר 6 פרויקטים בהם היא מושקעת, וכולם של וולקני "הוא הכי יישומי והכי גדול, והראשון שעלה על היתרון שחבירה לקרן כמו שלנו, אבל הוא עובד מול כמה קרנות במקביל וזה לא מפריע לא לו ולא לנו", אומר כהן. "וולקני לא יכול לשים את כל הביצים שלו בסל אחד, ויש לו מאות פרויקטים בכל רגע נתון. קרה לנו שהפסדנו פרויקט שרצינו להשקיע בו לטובת שותף אחר של המכון". בנקודה זו מדגיש צוקרמן כי כל פרויקט עולה לדיון בוועדת ההשקעות של הקרן אחרי שקיבל המלצה חיובית מאחד מהיועצים המדעיים של הקרן. אם היועץ אמר 'המדע לא מחזיק מים', אז לא נשקיע בפרויקט". וכהן מוסיף: "אנחנו רואים עצמנו כזרוע תקציבית נוספת של מכון וולקני".
ועכשיו נספר קצת על הפרויקטים של הקרן, שישה במספר, עליהם מעיד צוקרמן כי "ל-4 מתוכם כבר יש שותף תעשייתי, ואחד עשוי להפוך למסחרי כבר ב-2018". ואלו השישה: 1. פיתוח טכנולוגיית צמח חכם (Smart Plant Valve Technology): גילוי גן שמאיץ את סגירת הסטומה, הפתח בעלי צמח שמווסת את חילופי הגז שבין הצמח לסביבה, ודרכו מתרחשת התאדות של מים מהעלה. טכנולוגיה זו יכולה ליצור חיסכון של עד 20% במים, לשפר את היבול ואת עמידות הצמח; 2. פיתוח חיידק לטיפול במחלות הנגרמות לרקמת הצמח (Bio-Pesticides Against Phloem Pathogens) דוגמת מחלת Greening הפוגעת בעיקר בפירות הדר; 3. נמטודה ביולוגית לטיפול בנמטודות הגורמות למחלות (Bio-Nematicide Against the Root-Knot Nematode Based on a Predatory Nematode); 4. מכשיר חד פעמי להאצה ביולוגית של השורש (Innovative Bio-Stimulant Disposable Device); 5. טכנולוגיה לשיפור המטבוליזם של אנזימים שונים (FRK Technology - Increasing Biomass); 6. גילוי פטריה שפוגעת ביבולי תפוחי אדמה בעיקר (Novel Endophytic Fungus for Pre & Post Harvest Solutions).
כהן מרחיב את הדיבור לגבי הפרויקט השני: "יש מגוון של מחלות צמחים שנגרמות מחיידק שחודר לצמח, פוגע ביבול שלו או במקרה הגרוע יותר - הורג את הצמח. יש מחלות שהן בבחינת מגפות עולמיות ואין להן פתרון. אחת מהן היא מחלת Greening - מחלה שפוגעת בעיקר בפרות הדר ובעיקר בתפוזים ומתבטאת בצבע הירוק שהיא נותנת לפרי (ומכאן שמה). בשנים האחרונות מחלה זו התפשטה במהירות, בעיקר בארה"ב, כאשר 80% מיבול ההדרים בארה"ב נפגע ואילו בסין מדובר על 50%. אנחנו יצרנו קשר עם ארגון העל של המזון והחקלאות בארה"ב (National Institute of Food and Agriculture) שאמר לנו שיהפוך כל אבן כדי למצוא פתרון לבעיה הזו שגורמת נזק אדיר לכלכלת ארה"ב והעולם כאחד.
"החיידק שפותח בוולקני הוא חיידק ידידותי, פרוביוטי, שחי בתוך הצמח ומוציא את החיידקים הרעים החוצה ממנו. כרגע אנחנו עורכים ניסויי שטח במחלות בגפנים, והתוצאות הראשוניות ממש מבטיחות. בפרויקט הזה, יש לנו שיתוף פעולה עם 2 חברות גלובליות, אחת אמריקאית ושנייה דנית. כמו כן, יש מחלה מאותה משפחה שפוגעת בקוקוסים ובננות, ואלו מקורות הכנסה משמעותיים במדינות עולם שלישי, ולכן אנחנו בודקים התוויה של החיידק הזה גם לטיפול בהן. ב רגע שנוכיח שהחיידק יעיל, מרססים אותו על הצמח ממש כמו הדברה ביולוגית. כך, גם נמנעים משימוש בכימיקלים וגם משפרים את היבול".
דוגמה לפרויקט אחר מבין השישה הוא השלישי שציינו לעיל: טיפול בנמטודות (נמטודה היא תולעת נימית). "נמטודות גורמות ל-14.6% מהנזקים העולמיים בחקלאות, ובארה"ב מדובר אפילו על 25%", אומר כהן. "מדובר על נזק שנתי של 80 מיליארד דולר, והנמטודה שפותחה בוולקני היא טובה, כלומר היא זו שתאכל את הרעה. בפרויקט הזה אנחנו משתפים פעולה עם חברה גרמנית, אחת המובילות בעולם בפיתוח פתרונות מבוססי נמטודות טובות. התחלנו ניסויי שטח בכיכר סדום, והתוכנית היא שזה יהפוך למסחרי בתחילת 2018".
- תולעת לתולעת זאב?
(צוחקים) "זה טוב! אולי נשתמש בזה..."
המודל העסקי:
הקרן טוענת כי המודל שלה מאפשר פוטנציאל תשואה גבוה יותר בסיכון נמוך יותר למשקיעיה לעומת קרנות הון סיכון רגילות
השקעה בפרויקטים טכנולוגיים ללא תקורה כמו הוצאות מטה
קריטריון עיקרי לבחירת פרויקט: בשלות מסחרית (Prove of Concept), כלומר החדרת המוצר לשוק תוך 2-4 שנים
3 מקורות לתזרים מזומנים: * טווח מיידי - השותף התעשייתי משלם עבור דמי רישיון משנה או דמי פיתוח תוך כדי התקדמות הפיתוח עד למוצר בשל למסחור; טווח בינוני - תמלוגים ממכירות המוצרים המתבססים על הטכנולוגיה; טווח ארוך - תקבול ממכירת הרישיון (אקזיט)
הקרן מתחייבת לשלם לגוף המחקר תשלומים רבעוניים לפי תקציב ותוכנית עבודה פרטניים, והיא רשאית לסיים את ההשקעה בתום כל רבעון מכל סיבה שהיא. כך היא יכולה לזהות בתחילת הפרויקט את הפרמטרים שזוהו כמסוכנים ובמידה שמתברר כי לא ניתן יהיה להתגבר עליהם, הקרן יכולה לצאת מיידית מהפרויקט
כל דולר שהקרן משקיעה ממונף מספר פעמים: השקעה קודמת של המדינה בפיתוח הראשוני; מימון מתקני הפיתוח על ידי גוף המחקר מכיוון שהשקעת הקרן מתמקדת ברובה במימון עוזרי/מהנדסי מחקר, רכישת ציוד מתכלה ורישום הפטנט; במקרים מסוימים יש השקעת back to back של המדינה; מימון הפיתוח מתבצע על ידי השותפים התעשייתיים
על העברת מכון וולקני לצפון: "מכת מוות למחקר החקלאי בישראל"
באחרונה התברר כי לממשלה יש כוונה להעביר את מכון וולקני לצפון ממקום מושבו הנוכחי בראשון לציון. כרגע יוזמה ממשלתית זו נידונה בין כותלי בית המשפט לאחר ששופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, החליטה בשבוע שעבר כי העתירה נגד יוזמת שר החקלאות אורי אריאל להעברת וולקני תעבור להרכב של שופטים שידון בה, ובינתיים תעוכב עבודת הצוות המיוחד שהקים ראש הממשלה בנימין נתניהו בכוונה להמליץ בשאלה זו. העתירה, נזכיר, הוגשה בעקבות החשיפה ב"גלובס" על כך שקיים דו"ח חסוי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ), שהוסתר מהציבור וששולל את היוזמה.
צוקרמן מאוד מוטרד מהאפשרות שוולקני יעבור לצפון. "זה מאוד מטריד אותנו, ובעינינו זו תהיה מכת מוות למחקר החקלאי בארץ. החוקרים של המכון לא יעברו צפונה כי זה אומר לעקור משפחות שלמות, של אפילו 2-3 דורות, שסביר מאוד להניח כי רובן לא ירצו לעבור. כך, הרבה ידע ילך לאיבוד, ולא מעט שיתופי פעולה שיש למכון עם מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות, שניהם ברחובות, לא יעבדו טוב - אם בכלל. העברת וולקני לצפון יכולה לגרום נזק בלתי הפיך לתעשיית האגרו-טק, ובסופו של דבר - כולנו נפסיד מזה".
Copia
מועד הקמה: שלהי 2014
מה מטרת הקרן: מסחור טכנולוגיות חקלאיות וטכנולוגיות מזון
מייסדים-שותפים: יונתן ברגר, זיו קרתי ועדלי דולר
מנהלים-שותפים: אוהד צוקרמן ואייל כהן
סך גיוס עד כה: 5 מיליון דולר
במצטבר, יעד גיוס עד סוף 2017: 20 מיליון דולר
במצטבר, יעד גיוס עד סוף 2018: 50 מיליון דולר
מספר פרויקטים בפורטפוליו כעת: 6, ו-3 בצבר
