ביצים מוברחות. כ–37 מיליון ביצים מוברחות בשנה מהרשות / צילום: המועצה לענף הלול
ברקוד חד-חד ערכי, סימון באמצעות תוסף מולקולרי מיוחד או סימונים כימיים? משרד החקלאות בוחן דרכי סימון חדשות לביצי המאכל שמגיעות לצלחות של כולנו, בניסיון לצמצם את תופעת הברחות הביצים מתחומי הרשות הפלסטינית לישראל ולמנוע מקרי תחלואה, בעיקר של סלמונלה, בעקבות צריכת ביצים מלולים שאינם נמצאים בפיקוח וטרינרי.
שיטות הסימון החדשות של ביצי המאכל נבחנו במסגרת דוח מיוחד שגיבש מנהל תחום מדיניות רגולציה במשרד החקלאות, גיא מור, וסמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד, אורי צוק בר. הדוח חובר לפני כשנה, ופרטיו מתפרסמים כאן לראשונה.
המחלקה המשפטית של משרד החקלאות בוחנת בימים אלה את דרכי הסימון האפשריות של ביצי המאכל, ובודקת בין השאר אם ניתן להשית את עלותן על המשווקים ועל הצרכנים, שכן מחיר הביצים נמצא בפיקוח. צוק בר אמר ל"גלובס" כי החלטה על הנושא צפויה להתקבל בחודשים הקרובים, ותהיה כרוכה בשינויי חקיקה באופן שיאפשר לרגולטור לכפות על המשווקים את שיטת הסימון שתיבחר.
להערכת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), המשק הישראלי מגדל מדי שנה כ-1.9 מיליארד ביצי מאכל. על-פי אותה הערכה, כ-36.5 מיליון ביצים שמקורן ברשות הפלסטינית מוברחות בכל שנה לישראל. מדובר ב-10% מכלל תוצרת הביצים השנתית ברשות.
בין השנים 2007 ל-2009, כך עולה מדוח משרד החקלאות, תפסה היחידה המרכזית לאכיפה ולחקירות במשרד החקלאות כ-7 מיליון ביצים שהוברחו לישראל מתחומי הרשות הפלסטינית, וב-2015 השמידו הרשויות בישראל כ-1.6 מיליון ביצים מוברחות במסגרת כ-150 מקרי הברחה שנחשפו.
עוד עולה מהדוח כי ביצה שמקורה בלול ישראלי יקרה פי שלושה מביצה שמקורה בלול שפועל ברשות הפלסטינית, ומכאן פוטנציאל הרווח הגדול שטמון בהברחת הביצים.
על-פי הדוח, חלק ניכר מהברחות הביצים לישראל נעשה בידי ארגוני פשיעה ישראליים שזיהו את התועלת הכלכלית שגלומה בעיסוק בענף זה.
הביצים המוברחות מוזנות לשרשרת האספקה הישראלית בנקודות שונות: חלקן מוברחות ישירות אל המפיצים, במקרים אחרים הן מוחדרות לתחנות המיון ועוברות "הלבנה" המאפשרת את החדרתן אל השוק הישראלי, ובמקרים נוספים הביצים המוברחות נמכרות ישירות לבתי עסק ולחנויות, ומהם הן מגיעות אל הצרכנים.
לפי נתונים שמובאים בדוח, ב-2010-2015 אירעו בישראל 1,200-1,500 מקרי תחלואה מסלמונלה בכל שנה, לרבים מהם קשר לצריכת ביצים מלולים שלא היו נתונים לפיקוח וטרינרי - האסורות לצריכה בישראל.
ברקוד לכל ביצה
על-פי החוק, כל ביצה שמאושרת לשיווק בארץ חייבת סימון בחותמת מיוחדת הכוללת את שם המשווק, סימנו המסחרי, גודל הביצה, התאריך האחרון לשיווקה והתאריך האחרון לשימוש. סימון זה נועד לאפשר לצרכן ולרגולטור לזהות בקלות את מקור הביצה, לקבוע אם היא ראויה למאכל אדם ועוד.
אלא שבפועל המצב מסובך: מבריחי הביצים למדו לזייף את החותמות המוטבעות על הביצים, באופן המקשה התחקות אחר מקורן. כך, רוב הביצים המוברחות לשטח ישראל נושאות חותמות מזויפות - ואת המחיר משלם הצרכן, שסבור כי הוא צורך ביצים שעומדות בסטנדרטים הווטרינריים והבריאותיים שנקבעו.
מחברי הדוח של משרד החקלאות בחנו דרכים שונות לסימון ביצים המאושרות לשיווק, באופן המקשה על זיופן וממליצים על חתימת ברקוד חדשה - כדי לא ליצור עלויות מיוחדות, זולת הצטיידות במכשירים ייעודיים המאפשרים את קריאתן של חותמות אלה בידי גורמי האכיפה.
בשיטה זו, כל קריאת ברקוד חד-חד ערכי שמוטבע על ביצה, תתחבר דרך האינטרנט למרכז מידע מיוחד שיציג את הנתונים המזהים של הביצה, כמו הלול שממנו יצאה, המועד שבו עברה בתחנת המיון ואזור ההפצה המיועד לה. מדובר בברקוד ייחודי שיינתן לכל ביצה ויתעדכן תדיר - כך שלא ניתן יהיה להעתיקו ולעשות בו שימוש.
סריקת הברקוד תתאפשר גם באמצעות אפליקציה ייעודית שתופעל בטלפונים הניידים של הצרכנים. במקרה שיתברר כי מדובר בברקוד כפול, האפליקציה תפעיל התראה שלפיה מדובר בביצה שחשודה כמוברחת.
אף שמשרד החקלאות ממליץ על שיטת הסימון באמצעות ברקוד, הדוח בוחן גם שיטת סימון לביצים באמצעים כימיים, כמו דיו מיוחד. במקרה שיתעורר חשד למקור הביצה, גורמי האכיפה יוכלו לרסס את הביצה בצבע כימי אחר, ואם צבעה של החותמת ישתנה - הרי שמדובר בביצה שמקורה מהימן. אלא שלדעת מחברי הדוח, אפשרות סימון זו בעייתית: במשרד החקלאות לא מצאו כי אמצעי סימון כימי שמתאימים לצרכים אלה זמינים או שבטיחותם נבדקה ואושרה בידי רשויות הבריאות.
החלופה השלישית היא סימון מולקולרי, שנעשה ברמה האטומית של החומר ואינו ניתן לזיוף, לשינוי או להעתקה. מדובר בשיטת סימון שמוגנת באמצעות פטנט, וחותמת כזאת לא ניתנת לזיהוי בלי אמצעי טכנולוגי ייעודי.
את התכשיר המולקולרי ניתן להוסיף לדיו המשמש גם כיום להחתמת הביצים, ובדוח צוין כי נראה שהוא אינו יוצר סיכון בריאותי שכן החומר אינו נספג בביצה. מחברי הדוח מציינים כי שיטה זו מהווה פתרון ביניים בין חלופת הברקוד לסימון הכימי.
לדברי צוק בר ממשרד החקלאות, לצד הבדיקה המשפטית שנעשית במשרד ושבסופה תיבחר שיטת הסימון לביצי המאכל, מועצת הלול הקימה צוות בדיקה שפועל לניסוח קול קורא שיפנה לחברות בעולם העוסקות בנושאים אלה, לקראת התקשרות אפשרית איתן.