גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחאה מנותקת

למה השופטים מדברים על "קיום בכבוד"?

שופטים בטקס השבעה / צילום אילוסטרציה: שלומי יוסף
שופטים בטקס השבעה / צילום אילוסטרציה: שלומי יוסף

1. הציבור הישראלי צריך להיות מודאג מהמצוקה שבה נמצאת מערכת המשפט. מצוקה שבאה לביטוי באופנים שונים - עומס העבודה על השופטים הוא עדיין גדול מאוד, גדול מדי, ופוגע באיכות עבודתם; כמות הסכסוכים המשפטיים שנדונים בבתי המשפט היא עצומה; ובנוסף, חלק מהפוליטיקאים ממשיכים לתקוף את השופטים ולנסות לכרסם בסמכות בתי המשפט, ואחת התוצאות היא שאמון הציבור במערכת המשפט נמצא בירידה ועוד.

נכון, שופטים אינם מושלמים. יש טובים יותר, יש טובים פחות, יש גם מעט שופטים גרועים, שמוטב היה שיסיימו את דרכם במערכת. אבל בתי המשפט, על כל מגרעותיהם, הם היום, אולי יותר מתמיד, החומה הבצורה האחרונה שמונעת מהחברה הישראלית להתדרדר אל התהום.

בעולם של אובדן אידיאולוגיות וירידת ערכים, במדינה שבה הכסף הוא כמעט חזות הכול, שעדיין שולט בה המטריאליזם, האלימות גוברת, וזכויות העובדים, המיעוט והפרט נרמסות כמעט כשגרה, במדינה שבה ערבים, יוצאי אתיופיה, נשים ומיעוטים נוספים מודרים ומופלים לרעה, אנו זקוקים יותר מאי-פעם למערכת משפט חזקה ולשופטים עצמאיים וטובים. ולכן, יש להגן על השופטים, לדאוג לתנאי עבודתם ולשאוף לחזק את מעמדם.

כל זה לא אומר עדיין שמאבק השופטים על שיפור תנאי הפנסיה שלהם, שבמסגרתו איימה לשכת עורכי הדין להשבית את מערכת המשפט, הוא צודק במלואו. השופטים דורשים כי המדינה תיישם את המלצות "ועדת משה ניסים" מדצמבר 2014 לשיפור תנאי הפנסיה שלהם.

כדי להבין את הסיטואציה יש לחזור לשנת 1999. שופטים שמונו עד שנה זו, קיבלו מהמדינה פנסיה תקציבית, פנסיה מיטיבה ובטוחה שאותה משלם ציבור משלמי המסים, ואינה תלוי בעמיתים האחרים בקרן הפנסיה, כמו בפנסיה צוברת. שופטים ותיקים אלה פרשו ויפרשו לגמלאות בגיל 70, גיל הפרישה לשופטים, וזוכים לקבל פנסיה שמגיעה לעתים, תלוי בשופט ובמעמדו, ל-60, 70 ואף 80 אלף שקל בחודש.

שיאן הפנסיה בשירות המדינה ב-2014 היה למשל שופט בית משפט העליון לשעבר, שהשתכר 88,607 שקל לחודש (!) - סכום הגבוה ב-54.4% משיאן הפנסיה בקרב השרים וחברי הכנסת באותה שנה, שקיבל "רק" 57,400 שקל.

לעומת השופטים הוותיקים, שופטים שמונו אחרי שנת 1999 מקבלים פנסיה צוברת, וכך (בדומה לחלקים אחרים במגזר הציבורי) נוצר מצב של שכבת עובדים (שופטים) ותיקה ומיוחסת; והשופטים החדשים החלו למחות על כך. בניסיון למצוא פתרון, מונתה ועדה בראשות השר לשעבר, משה ניסים.

בסוף 2014 הגישה הוועדה את מסקנותיה, שכללו 3 המלצות מרכזיות לשיפור הפנסיה של השופטים: האחת, הגדלת שיעור החיסכון של השופטים למקסימום האפשרי - 22.8%. השנייה, מתן מענקים חד-פעמיים נדיבים על-חשבון המדינה לחסכונות הפנסיה של השופטים, בהיקף של 9-12 משכורות. זאת, כדי להגדיל את הפנסיה שלהם, כאילו הם חסכו במשך 5 שנות עבודה נוספות.

בעוד ששתי ההמלצות הראשונות הן סבירות, ההמלצה השלישית של "ועדת ניסים", שגם אותה דורשים השופטים ליישם, היא בעייתית ומוגזמת. לפי ההמלצה, לשופטים תוענק "פנסיית גישור" בשווי עשרות אלפי שקלים לחודש, כדי לאפשר לשופטים "שחוקים" - או בלשון פחות מכובסת: שופטים שהמערכת לא מרוצה מתפקודם - לצאת לפנסיה מוקדמת בלי להיפגע.

לפי ההערכות, המשמעות של פנסיית גישור היא תוספת של בין 15-40 אלף שקל בחודש לפנסיה של השופט הפורש בפרישה מוקדמת. פנסיית הגישור "מניחה" כאילו השופט שמקבל אותה התמנה לתפקידו בגיל 40, ולפני כן לא חסך כלל לפנסיה, כאשר במציאות לכל השופטים יש חסכונות לפנסיה, לעתים משמעותיות, מהתקופה שבה עבדו כעורכי דין.

לשופטים מותר למחות על תנאי הפנסיה שלהם, וראוי להיענות לחלק מדרישותיהם, אבל מתן פנסיית גישור לשופטים, משמעותו אפליה מוגזמת לטובה שלהם על פני הציבור בכלל - ועל פני עובדי המגזר הציבורי האחרים בפרט.

כאשר דנים בתנאי הפנסיה של השופטים, כדאי להזכיר גם נתונים נוספים: למשל, שמצבם של השופטים בשוק העבודה הוא טוב יותר משל עובדים אחרים, בשל העובדה שגיל הפרישה שלהם הוא 70. זאת אומרת שגם כך הם עובדים יותר שנים, ולכן הצבירה שלהם לפנסיה גדולה יותר משל עובדים, שנאלצים לפרוש בגיל 67 וצוברים פחות שנות חיסכון.

בנוסף, בעוד שרוב העובדים במשק נאלצים להשלים עם העובדה שהזדקנו וכבר לא יוכלו למצוא עבודה - לשופטים שרוצים בכך, ושבריאותם תקינה, יש במרבית המקרים ביקוש רב בשוק העבודה, גם לאחר יציאתם לגמלאות. וכך, רבים מהשופטים הבוגרים עוסקים בבוררות ובגישור, אחרי יציאתם לפנסיה. אחרים משמשים כיועצים משפטיים ו/או כמרצים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. וכך יוצא שהכנסתם בשנים שלאחר הפרישה רק גדלה, ללא קשר לפנסיה.

השורה התחתונה של הדברים עד כה - שיפור תנאי הפנסיה של שופטים הוא דבר חשוב שצריך להיעשות, בין היתר, כדי למשוך לשיפוט עורכי דין מוכשרים מהשוק הפרטי. אבל הפתרון לבעיה צריך להיות פתרון ביניים של שיפור הפנסיות, תוך גניזת הרעיון של פנסיית גישור.

ולבסוף - משיפוט קשה להתעשר; הרבה יותר קל לעשות כסף כעורך דין במגזר הפרטי, אבל אנחנו רוצים שהשופטים שלנו יגיעו למקצוע בעיקר מתוך תחושת שליחות ציבורית ורצון לתרום לחברה ולשפר את פניה - והרבה פחות בגלל הדיבידנדים החומריים שהמקצוע יכול להעניק.

2. בהודעה ששלחה שלשום (ד') "נציגות השופטים" - גוף המונה כ-40 שופטים, בראשות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-לבנה - נאמר בין היתר כי "נציגות השופטים קוראת לאמץ את מסקנות ועדת ניסים ולהסדיר את תנאי הפרישה של אוכלוסייה מצומצמת זו, ולאפשר לשופטים בדימוס המשך קיום בכבוד".

אחד הביטויים ששופטים אוהבים להשתמש בו בפסקי דינם הוא ש"בית המשפט יושב בתוך עמו". אולם השימוש של נציגות השופטים בביטוי "קיום בכבוד" בהקשר לתנאי הפנסיה שלהם, מצביע על נתק בינם לבין עמם.

בישראל חיים מאות אלפי קשישים שמתקשים לגמור את החודש, ורבים חיים רק מקצבאות זקנה של הביטוח הלאומי. קשישים אלה - שלא כמו שופטים שפורשים לגמלאות (גם בקצבה נמוכה מזו שהייתה נהוגה בעבר) - מתקשים להתקיים בכבוד.

למרבה האירוניה, בית המשפט העליון נדרש בעבר לקבוע מהו "קיום בכבוד", שאותו חייבת המדינה לספק לאזרחיה. השופט אדמונד לוי ז"ל סבר כי הזכות החוקתית לקיום בכבוד אינה מסתכמת בסיפוק תנאי מחיה מינימליים הכרחיים על-ידי המדינה ורשויותיה; וכי בגדר זכות זו כלולה גם הזכות לתנאי מחיה נאותים ולתפקוד חברתי סביר בחברה שבה הוא חי. אולם לוי נותר בדעת מיעוט.

הנשיא בדימוס אהרן ברק, שכתב את פסק הדין המוביל של דעת הרוב, סבר כי לכל אדם בישראל יש זכות חוקתית לדרוש שהמדינה ורשויותיה יגנו על כבודו. אולם לפי ברק, זכות זו, ככל שהיא נוגעת לתנאי מחייתו של אדם, מתמצה בהבטחת אמצעים חומריים מינימליים המונעים מחסור ומצוקה קיומית, ותו לא.

השופטים לוי וברק היו אמנם חלוקים בעמדותיהם, אבל איש מהם לא היה חושב ש"פנסיה צוברת" של עשרות אלפי שקלים בחודש אינה מספיקה ל"קיום בכבוד". למען ההגינות נציין כי מאוחר יותר שלשום תיקנה דוברת נציגות השופטים את הודעתה, ואת הביטוי הלא מוצלח "קיום בכבוד" היא החליפה בביטוי "פרישה מכובדת".

3. חוק לשכת עורכי הדין קובע כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך הדין לטובת שולחו (לקוחו) בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". בהחלטתה שלשום, לאיים בהשבתת מערכת בתי המשפט כאות הזדהות עם מאבק השופטים על תנאי הפנסיה שלהם, התבלבלו ללשכת עורכי הדין היוצרות, והיא העמידה בטעות את צורכי השופטים לפני האינטרסים של ציבור המתדיינים, שעורכי הדין מייצגים.

אמנם יפה עושה הלשכה שהיא תומכת במאבק השופטים, אבל השבתת הדיונים אינה הדרך הנכונה. בשל חובת הנאמנות המוגברת ללקוח, הופעותיו של עורך הדין בבית המשפט, או ההחלטה שלא להופיע לדיון, צריכה להיות קודם כל של הלקוח. מה עוד שמהרגע הראשון היה נראה שאיומי הלשכה להשבית את מערכת המשפט, במחאה על תנאי הפנסיה של השופטים, הם איומי-סרק.

הסיבה המרכזית לכך היא שהשופטים עצמם מתנגדים להשבתה שתביא לפגיעה קשה בציבור המתדיינים. וכך, באיחור מסוים ביחס לפרסומים, וטוב מאוחר מאשר לעולם לא, הבהירה שלשום  בערב מערכת בתי המשפט, באופן רשמי, כי היא "מאמינה ביישוב המחלוקת בדרכי שלום, תוך שיתוף-פעולה של כל הנוגעים בדבר, ומתנגדת להשבתת דיונים שיש עימם פגיעה בציבור המתדיינים".

4. בזמן שהשופטים מוחים על תנאי הפנסיה שלהם, ממשיכים העוזרים המשפטיים לשופטים למחות על תנאי העסקתם. בבתי המשפט מועסקים 650 עוזרים משפטיים לשופטים, המסייעים לשופטים בניסוח החלטות ופסקי דין, בניהול התיקים ובחוות-דעת מקצועיות.

עיקר המחאה של העוזרים המשפטיים, כ-90% מהם נשים, היא על כך שתקופת ההעסקה שלהם מוגבלת ל-4 עד 6 שנים - הגבלה שקיבלה לאחרונה גושפנקה חוקית בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה.

מצער לראות שהשופטים - שמגנים מדי יום על חופש הביטוי והמחאה, וגם מנהלים היום בעצמם מאבק על תנאי העסקתם - נמנעים מתמיכה גלויה בעוזרים המשפטיים שלהם במאבקם. זאת, כנראה בשל החשש להתעמת עם המערכת שבה הם פועלים.

■ כותב שורות אלה שימש בעבר כעוזר משפטי של נשיא בית הדין לעבודה בחיפה. 

עוד כתבות

שוברים את שגרת האלימות / צילום: יח"צ

המאבק באלימות נגד נשים: פובליסיס ולקוחותיה משתלטים על ברייק הפרסומות

ביוזמת משרד הפרסום ליאו ברנט מקבוצת פובליסיס, הקבוצה תשתלט מחר על ברייק פרסומות, במהלכו יעלו חלק מהמפרסמים הגדולים שלה קמפיינים המותאמים למסר המלחמה באלימות נגד נשים

מטוס ישראייר / צילום: יחצ

מתקרבת לישראייר? קרן פורטיסימו חושפת את ההצעה לרכישת החברה

קרן פורטיסימו מציעה לרכוש 90% ממניות ישראייר בתמורה ל-75 מיליון שקל במזומן כן להשקיע עוד 25 מיליון שקל בחברה מיד עם סגירת העסקה וזאת מבלי לדלל את שיעור ההחזקה של אי.די.בי , שיישאר 10%

מתוך האתר של חברת כנפי משק / צילום: צילום מסך

כנפי משק תפורק: ביהמ"ש הורה על פתיחת הליכי חדלות פירעון

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אין היתכנות לשיקומה וכי החברה מצויה בחדלות פירעון של ממש ● חובות החברה המגיעים לסכום של כ-50 מיליון שקל בנוסף לחוב כלפי חברת האם משקי הקיבוצים בסכום של כ-42 מיליון אל מול נכסיה של כנפי משק המוערכים בכמיליון שקל בלבד

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

נעילה ירוקה בתל אביב בהובלת הבנקים: ת"א 35 קפץ ב-1.9%

מדד ת"א 125 עלה ב-1.1% ומדד ת"א 90 נוסג ב-0.2%. מדד הבנקים קפץ ב-2.1% ● מניית לאומי קפצה ב-3.2%, מניית הפועלים עלתה ב-2.4% ● חברה לישראל קפצה ב-7%

סמסונג סאני / צילום: יחצ

ביה"ד לעבודה: סאני תקשורת פגעה בזכות ההתארגנות של עובדיה

הטיל על החברה קנס בסך 300 אלף שקל והורה לאפשר ליו"ר הוועד להיכנס לחברה ולמתקניה

קבוצת עזריאלי, אמות, מליסרון, גזית גלוב, אלרוב נדל"ן / צילום: איל יצהר, יח"צ

קיבלו את החיסון? הנדל"ן והבנקים מציגים זינוק של 30% מסוף ספטמבר

שינוי מגמה? סקטור הנדל"ן והבנקים בשוק המקומי מציגים התאוששות מרשימה בשבועות האחרונים ● כלכלני הראל פיננסים מעריכים כי בשוק הישראלי נוצרה הזדמנות בסקטורים הללו, ומתמידים בחברות הטכנולוגיה והתוכנה הישראליות ● לגבי מצב המשק בקרדיט סוויס מעריכים: "ישראל תחזור לפעילות שגרתית, ללא מגבלות, אך ורק במחצית השנה של שנת 2021"

משרדי תאגיד השידור הציבורי כאן 11 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

העורכים יצאו למרד ובתאגיד שוקלים לבטל את חדשות הלילה

עורכי חטיבת החדשות מסרבים ליישר קו עם החלטת ההנהלה שתהפוך אותם גם לקריינים, לאחר שהנהלת התאגיד החליטה להפסיק בסוף שנת 2020 את עבודתם של חלק מהמגישים הבכירים והוותיקים ● "כאן חדשות" בתגובה: "לא הייתה כוונה לבטל את מבזקי הלילה"

מודעת הדרושים של moosh / צילום: moosh

דרוש מנהל למשרת אב: מודעת הדרושים המפתיעה של moosh

וגם: המינוי החדש של עמר בר-לב וקצת חדשות טובות בצל הקורונה

אלון מאסק, החודש. נשמע אופטימי כהרגלו / צילום: Patrick Pleul, Associated Press

טסלה קופצת לשווי של יותר מחצי טריליון דולר והמנכ"ל אלון מאסק הוכרז כאדם השני העשיר ביותר בעולם

השווי האישי של אלון מאסק, מייסד טסלה וספייס X, טיפס במהלך 2020 ב-100.3 מיליארד דולר ● במקום הראשון ברשימה עומד עדיין מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס ● מניית טסלה מזנקת בוול סטריט ושווי החברה עקף את רף חצי טריליון הדולר

ליאורה עופר, בעלי מליסרון / צילום: סיון פרג'

מליסרון במגעים מתקדמים לבנות חוות שרתים בחצי מיליארד שקל

חברת הנדל"ן והבינוי מחפשת לגוון את הכנסותיה ונמצאת במגעים עם חברת השקעות בינלאומית להקמת מספר חוות שרתים ביוון, קפריסין וישראל ● מתחרתה של מליסרון, עזריאלי, כבר רכשה קרקע עבור בניית דאטה סנטר לאמזון

הטיפ השבועי

הטיפ השבועי: האפליקציות שיעזרו לכם לנהל משימות

ארבע אפליקציות שיעזרו לכם לנהל את המשימות שלכם בצורה יעילה יותר ● ניהול וקריירה, מדור חדש

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

בדצמבר יהיו מעל ל-60 טיסות שבועיות לדובאי. האם יש לכך הצדקה?

חברת לואו קוסט מדובאי, לצד ישראייר, ארקיע ואל על יפעילו טיסות ישירות בין תל אביב ודובאי ● האם יהיו מספיק תיירים כדי למלא את כל הטיסות האלו? ●  סמנכ"ל המכירות בישראייר: "מדובר במדינה שעד עכשיו הייתה סגורה לישראלים ויש פה צירוף של הרבה מרכיבים שישקפו ביקוש גבוה"

חמאה  / צילום: שלומי יוסף

פתרון למחסור? מחיר החמאה עשוי לצאת מפיקוח ממשלתי

שר החקלאות אלון שוסטר מציע לתת פטור ממכס ליבוא מוגבל בלבד של חמאה לישראל ● פרוטוקול מדיון ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות מציג המלצה של גורמי המקצוע להוציא את החמאה מפיקוח מחירים, ככל שתוארך תקופת היבוא הפטור ממכס

פתח תקווה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ועדת ערר מחוזית פסלה הוראות לבנייה של עיריית פתח תקווה

קבלנים שמבקשים לבנות בפתח תקווה יגלו בקרוב כי חלק ניכר מהנחיות עירוניות של העירייה נפסלו, זאת לאור עמדתה של ועדת ערר מחוזית לפיה חלק מהנחיות מרחביות של העירייה מביאות להגבלת בנייה בעיר ● העירייה: "לומדים את ההחלטה"

חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה 
 / צילום: יח"צ

גזית גלוב: מחיקות נוספות בשווי הנכסים צמקו את הרווח הנקי ל-23 מיליון שקל ברבעון השלישי

זאת לאחר שהציגה גזית גלוב רווח נקי של 474 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ● כצמן אופטימי: "אין ספק שההתפתחויות האחרונות באשר להשגת חיסון לקורונה הן 'משנה משחק'" ● ווליו בייס: "התוצאות ברמה הרבעונית לא מייצגות, מאחר שנכסי החברה היו סגורים ותחת מגבלות בחלק מהרבעון"

ניסים פרץ / צילום: דוברות נתיבי ישראל

נדחה בחודשיים מכרז של נת"י שנחשד כי קיים בו בניגוד עניינים

כך אמר מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה ● הדיון התקיים בעקבות פרסום גלובס על טענות לניגוד עניינים במכרז ענק להחלפת תאורה בכבישי ישראל

סיבים אופטיים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

גוגל מתכננת להניח רשת סיב אופטי שתחבר לראשונה בין סעודיה וישראל

הרשת החדשה תחבר בין המדינות שעדיין מוגדרות כאויבות, ותעקוף את המסלול המצרי לתעבורה אינטרנטית

לשכת ההוצאה לפועל / צילום: יח"צ

עלייה של עשרות אחוזים במספר האיומים בהתאבדות של חייבים מאז פרוץ המשבר

מתחילת השנה ועד אוקטובר נרשמו 168 מקרי איום בהתאבדות, לעומת 136 בכל 2019 ● מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה תומר מוסקוביץ אמר בדיון לציון היום למניעת אובדנות: "ביקשנו להעביר הדרכות לכל העובדים שבאים במגע עם החייבים"

קניון הזהב ראשון לציון - אגף חדש מול אגף ישן / צילום: תמר מצפי

פסק הדין שעשוי לגרום לעלויות הארנונה של הקניונים לטפס

בית המשפט המחוזי פסק שהקניונים ישלמו תעריף ארנונה מוגדל גם על המעברים ולא רק על החנויות, שכן הם חלק אינטגרלי משטח הקניון עצמו

פרופ' רן בליצר / צילום: איל יצהר, גלובס

"החלופות האמיתיות הן בלימה ואיזון או 'אקורדיון' של סגר לסירוגין"

פרופ' רן בליצר מסביר את ארבע האסטרטגיות שנשקלו או נוסו בכל העולם למלחמה בקורונה, ומציג את המלצות הדוח של "קבינט המומחים" לשליטה במגפה לקראת התקופה הקרובה, שכנראה לא תהיה קלה