חאלד כבוב / צילום: תמר מצפי
לפני כ-6 שנים, בדצמבר 2010, הושק בישראל "בית המשפט הכלכלי" הראשון מסוגו. בית המשפט הוקם בתל-אביב, "בירת העסקים" של ישראל. המילים "היסטוריה" ו"קפיצת מדרגה" ליוו את הקמת הערכאה הייחודית, שנועדה לייעל ולשכלל את האכיפה הכלכלית במדינה, לאפשר התמקצעות וניהול יעיל של הליכים לפי הדין הכלכלי, ולהגביר את הוודאות בתחום. ההשראה להקמת "בית משפט כלכלי" הייתה "בית המשפט לחברות ולניירות ערך" הפועל שנים רבות במדינת דלאוור בארה"ב. מוסד שיפוטי ידוע שהפך את דלאוור למרכז לעלייה לרגל של חברות מכל העולם ולמדינה המובילה בעולם בתחום החברות.
בניגוד לאמריקה, בישראל לא הוקם "בית משפט" שעומד בפני עצמו, אלא רק "מחלקה כלכלית" בבית המשפט המחוזי, שאליה הוקצו 3 שופטים מקצועיים, שדנים ב-6 השנים האחרונות בתיקים המורכבים והגדולים במדינה. עם זאת, הציפיות ליעילות ולוודאות, שליוו את הקמת הערכאה הזאת, הגשימו את עצמן. המחלקה הכלכלית היא היום אחת המחלקות המקצועיות והיעילות שידעה מערכת המשפט.
על הרקע הזה, הודיעה שרת המשפטים, איילת שקד, על הקמתה של מחלקה כלכלית דומה גם בבית המשפט המחוזי בחיפה. למחלקה זו מייעדות שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון, שני שופטים (ולא שלושה, כפי שמונו בתל-אביב), היות שהצורך בשופטים כלכליים בחיפה, הוא פחות מהצורך בתל-אביב.
את המהלך להקמת מחלקה כלכלית בחיפה הניעו, בין היתר, המשפטנים הצפוניים, בהם שופטים ועורכי דין, וכן גורמים מהנהלת בתי המשפט, שהבהירו לשרת המשפטים כי הקמת מחלקה כזו, שתשרת את תושבי הצפון, היא חשובה לאזור. בין השופטים שדחפו להקמת המחלקה היה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יוסף אלרון, שנבחר באחרונה לכהן כשופט עליון.
לטענת התומכים במהלך, במשך השנים הגיעו הרבה תיקים כלכליים-עסקיים, מחלוקות בין תאגידים ועוד, לבתי המשפט המחוזיים בנצרת ובחיפה, וכדאי לנקז את כל התיקים הללו - לרבות תיקים "צפוניים" שהגיעו למחלקה הכלכלית בתל-אביב - לבית משפט מקצועי בצפון.
כאן עולה השאלה - האמנם יש צורך כזה, הקמת מחלקה ייחודית שתדון בתיקים כלכליים בצפון?
לפי חוק, בבית המשפט הכלכלי נדונים כתבי אישום בגין עבירות על חוקי ניירות ערך, וכן יגיעו אליו לדיון מרבית התיקים האזרחיים בתחום דיני חברות ודיני ניירות ערך, לרבות תביעות נגזרות וייצוגיות. בית המשפט דן גם בעתירות מינהליות נגד החלטות רשות ניירות ערך, הבורסה ורשם החברות, וכן בערעורים על ועדת משמעת לפי חוק הייעוץ.
עם זאת, הוגדר כי בית המשפט הכלכלי לא ידון בהליכי פשרה, שמטרתם הבראת חברות, בהליכים הקשורים לחברות לתועלת הציבור, בעניינים כלכליים בתחום דיני משפחה, בעניינים בעילה של הרמת מסך, בענייני מס, וגם לא בערעורים על החלטת רשם בעניין קנס כספי.
מהדוח השנתי של הנהלת בתי המשפט לשנת 2015 עולה כי באותה שנה נפתחו בבתי המשפט השונים 216 תיקים בעניינים כלכליים, שהם 0.6% מהתיקים, ונסגרו 202 תיקים (0.7%).
מספר התיקים התלויים ועומדים אז, היה 276. נתון זה אינו כולל תיקים פליליים-כלכליים. מרבית התיקים הללו הגיעו למחלקה הכלכלית בתל-אביב; רבים מהם עסקו בניירות ערך, תחום אשר על-פי משפטנים שונים כמעט אינו נדון בבתי המשפט בצפון הארץ, ומתנקז רובו ככולו אל המחלקה הכלכלית התל-אביבית. זאת, משום שתל-אביב היא זירת הכלכלה והמסחר של ישראל, כך שמרבית העניינים הכלכליים מתנקזים, ובצדק, למחלקה הכלכלית ב"עיר העסקים".
חבל לרוץ מהגליל לתל-אביב
לדברי עו"ד רועי סלוקי, שותף מייסד בברם-סלוקי ושות' המתמחים בדיני ניירות ערך, "ההחלטה להקים מחלקה כלכלית בחיפה הוא נכונה מבחינה ערכית, כי היא משדרת אמירה מצד המדינה, שלפיה הפעילות הכלכלית אינה מתרכזת באופן בלעדי במרכז הארץ. מבחינה זו, נכון לשקול הקמת מחלקה דומה בעתיד גם בבאר-שבע".
"אולם", מוסיף סלוקי, "ככל שזה נוגע לצורך האמיתי במחלקה כזו, כלל לא בטוח שיש כזה, לאור העובדה שפעילות ניירות הערך מתרכזת דה-פקטו בתל-אביב רבתי, והמחלקה הכלכלית הקיימת יעילה ומספקת את צורכי הציבור באופן מיטבי".
לדבריו, "כדי שההחלטה אכן תהווה 'בשורה', יש לנצל את ההזדמנות ולתקן עיוות במצב הקיים, שבו תחומים כלכליים מובהקים - בראשם תחומי המסים והפירוקים - אינם מהווים חלק מהסמכות הייחודית של בית המשפט הכלכלי (העוסק בעיקר בענייני ניירות ערך) אף שהם חלק אינהרנטי מהפעילות הכלכלית, המחייבת התמחות ספציפית וקבלת החלטות מהירות. הוספת תחומי משפט כלכליים אלה, תהפוך את הקמת המחלקה הכלכלית החדשה בת משקל מהותי יותר".
אך בשלב זה, הנושאים האלה (מסים, פירוקים) עדיין "אאוט", ודיני תאגידים, מחלוקות בין חברות ודיני ניירות ערך "אין". אולם לדברי עורכי דין "צפוניים", גם בנסיבות הללו יש הצדקה רבה להקמת מחלקה כלכלית בחיפה. כך, לדברי שופט המיסוי החיפאי בדימוס, פרופ' דן ביין, ראש משרד עורכי דין בחיפה המתמחה בתחומים הכלכליים.
לדברי ביין, ערכאה כזו נחוצה מאוד. "כעיקרון, צריכה להיות מחלקה כזו בכל בית משפט מחוזי בארץ. עוד בתקופה שהקימו את בתי המשפט לעניינים מנהליים, ורצו להקים מחלקה אחת, רק בירושלים, הייתי בין ראשי הנאבקים על כך שיקימו מחלקה כזו בכל בית משפט, ושלא יהיה איזה בית משפט שהוא כאילו מיוחס לעומת האחרים".
לגופו של הצורך בבית משפט כלכלי בחיפה, פרופ' ביין אומר כי "ברגע שמקימים מחלקה כזאת, לא יהיה מצב שלא תהיה לה עבודה. ראשית, המחלקה בתל-אביב מאוד-מאוד עמוסה, ואם תהיה אפשרות להעביר תיקים לחיפה, אז יעבירו. המרחק לא כזה גדול. הארץ כל-כך קטנה שזה לא ממש משנה אם זה בתל-אביב, אם באים מהפריפריה של תל-אביב, או שנוסעים לחיפה".
מעבר לכך, מוסיף ביין, הקמת המחלקה בחיפה תביא לפריחה חברתית וכלכלית, בדומה למודל בארצות-הברית, שם בחרו להקים את בית המשפט הכלכלי דווקא בדלאוור. "יש בזה תרומה לפיתוח הכלכלה של חיפה. יש פה איזון הדדי - כשיש פעילות כלכלית, אז גם יש עבודה לבית משפט; כשיש בית משפט, בטוח שהוא לא יישאר מובטל, והוא ייתן פרנסה לרואי חשבון, לכלכלנים ולעורכי הדין באזור חיפה. זה חלק מהמגמה לפתח את הפריפריה".
גם עו"ד רני גורלי, מנהל שלוחת משרד עורכי הדין יהודה רוה בכרמיאל, סבור כי קיים צורך אמיתי בבית משפט כלכלי בחיפה. "זהו תחום מיוחד, מובחן ומורכב שטעון התמחות מיוחדת, ולא ראוי שעורכי דין ומתדיינים ירוצו מהגליל לבית משפט בתל-אביב, כאילו משם ניתנה תורה".
לדברי גורלי, "בבית המשפט בחיפה יש כיום שופטים מצוינים, אבל בניגוד לתל-אביב, עד כה לא הייתה קיימת הבחנה חדה וקבועה בין השופטים המטפלים בנושאים כלכליים גרידא, לבין אלה המטפלים בנושאים אחרים. הקמת בית משפט כלכלי תביא להתמקצעות רבה יותר בתחום זה, וגם לקביעה של שופטים ייעודים לנושא".
לדברים מצטרפת גם עו"ד אביה בן-ארי, המנהלת את שלוחת משרד עורכי הדין מ. פירון בחיפה, ומתמחה בין היתר בליטיגציה מסחרית ובבנקאות. "יש הצדקה להקמת בית משפט כלכלי בחיפה. משרדנו, לדוגמה, מעורב בהליכי ליטיגציה מורכבים מאוד בתחום החברות וניירות הערך, גם באזור הצפון; לא פעם אנו מנסים למצוא עילה לפתיחת התיק בבית המשפט לעניינים כלכליים במחוז אחר, וחבל שכך. יש שופטים מעולים בחיפה, ואם נדע בוודאות שזה מגיע לשופט שמתמחה בתחום - לא נצטרך לחשוב פעמיים".
כוח המשיכה
שרת המשפטים איילת שקד מתכוונת לזרז את הליכי הקמת המחלקה בחיפה, וככל הנראה מדובר בחודשים. האם המהלך יוכיח את עצמו? לדברי עו"ד איתמר ענבי, שותף בכיר במשרד עורכי הדין ש. פרידמן, שהוא הגדול בחיפה והצפון, אין סיבה שזה לא יהיה סיפור הצלחה. "כפי שהוכיחה הקמת המחלקה הכלכלית בתל-אביב, הצלחתה של המחלקה בחיפה תלויה בעיקר בשני גורמים: מינוי שופטים בעלי רמה מקצועית גבוהה שיתמחו בתחום; וזמינותם לטפל בתיקים המובאים בפניהם בלוח-זמנים קצר יחסית.
"השאלה - האם הקמת בית המשפט הכלכלי בחיפה תגדיל את כמות התיקים ה'כלכליים' שיוגשו לבית משפט זה, רלוונטית רק לגבי אותם תיקים שבהם יוזם התביעה רשאי לבחור לאיזה בית משפט להגיש את התביעה (לא לאותם תיקים שבהם כללי הסמכות המקומית או הסכמה מוקדמת בין הצדדים מחייבים להגיש הליך לבית משפט במחוז מסוים)".
לדברי ענבי, "'כוח המשיכה' של בית משפט תלוי באותם גורמים שהפכו את המחלקה הכלכלית בתל-אביב למאוד מוצלחת: איכות השופטים ויעילות הדיון. אם יתקיימו תנאים אלה בחיפה, הם ימריצו גם עורכי דין מחוץ לחיפה להגיש הליכים למחלקה הכלכלית שם".
עו"ד ענבי מוסיף כי "הבחירה להגיש הליך לבית משפט שיצאו לו מוניטין בתחום מסוים, איננה תופעה חריגה. היא מצויה גם בתחומי משפט אחרים (תביעות נזיקין, תובענות ייצוגיות), ואין סיבה שעורכי דין המטפלים בנושאים כלכליים ינהגו אחרת. במיוחד כאשר מדובר בבחירה בין בתי משפט המצויים במרחק שעה-שעה-וחצי נסיעה זה מזה".
אולם, לדבריו, משוכה גבוהה יותר שתעמוד בפני המחלקה הכלכלית החדשה, תהיה בתחום ניירות הערך. "רוב המעורבים בתחום זה פועלים באזור המרכז, והבחירה הטבעית שלהם תמשיך להיות להתדיין שם. אבל נוכחנו לדעת בדומה לתחומים אחרים, שיש דינמיות לדברים. כך שאם המחלקה הכלכלית בחיפה תוכיח רמה גבוהה - אפשר שגם בזה יחול שינוי. ההחלטה היכן להגיש הליך, היא במקרים רבים החלטת התובע; והצדדים האחרים - גם אם מושבם בתל-אביב - צריכים להתדיין במקום שבו בחר התובע".
מי יהיו שופטי המחלקה בחיפה?
"קרב חמש" - רון סוקול, רון שפירא, רבקה למלשטריך-לטר; אורית וינשטיין וד"ר מנחם רניאל
יוזמי הקמת "המחלקה הכלכלית" בבית המשפט המחוזי בחיפה, מקווים שהיא תחקה את המודל המוצלח של המחלקה התל-אביבית, שנתפסת כמחלקה מקצועית ויעילה. מחלקה זו מממשת את התקוות שתלו בה במידה רבה מאוד, בזכות אישיותם וכישוריהם של שלושת השופטים שמרכיבים אותה - חאלד כבוב, רות רונן ודניה קרת-מאיר (קרת-מאיר תפרוש בקרוב מכס השיפוט, ולנעליה במחלקה ייכנס השופט מגן אלטוביה).
במשך השנים זוכים שופטי המחלקה הכלכלית לתשבחות מקרב הקהילה המשפטית-הכלכלית, אשר רואה בהם שופטים מקצועיים, יסודיים, יעילים ומהירים. היעילות מתחדדת עוד יותר נוכח העובדה כי אל שולחנם מגיעים תיקים מהמורכבים ומהגדולים ביותר במשק, לרבות כאלה הכוללים אלפי עמודי פרוטוקולים, עדויות וארגזי ראיות רבים.
במשרד המשפטים מבהירים כי אין עדיין מועמדים מובילים במרוץ לאיוש שני הכיסאות במחלקה הכלכלית במחוזי חיפה. אולם הבחינה של השופטים המכהנים בצפון כבר החלה. ל"גלובס" נודע כי "המאגר" שממנו ייבחרו המועמדים כולל בעיקר את שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה. על הרקע הזה נפתחה "בורסת השמות".
לדברי משפטנים חיפאים וצפוניים, יש מספר שופטים שדנים כבר עתה בעניינים כלכליים, והם המתאימים ביותר לאייש את המחלקה החדשה. בין השמות שעלו כמועמדים ראויים נמצאים השופט רון סוקול, העוסק רבות במיסוי; סגן-הנשיא רון שפירא, שדחה לפני מספר שנים תביעת פיצויים שהגישו 39 דייגים נגד מפעלים שזיהמו את נחל הקישון ונגד המדינה; השופטת רבקה למלשטריך-לטר; השופטת אורית וינשטיין; והשופט ד"ר מנחם רניאל.
לדברי פרופ' דן ביין, "כל השופטים שעוסקים במיסוי, שזו סוגיה כלכלית, ו/או כאלה שדנים בסכסוכים עסקיים אזרחיים, מתאימים לתפקיד". ביין מציין כי "למעשה, כל השופטים האזרחיים בחיפה עוסקים גם בנושאים כלכליים, וניתן להכשיר אותם לתחומי הכלכלה הרלוונטיים. גם השופטים בתל-אביב לא נולדו 'שופטים כלכליים'. הם עסקו בנושאים אזרחיים-מסחריים, ובחלקם גם פליליים, צווארון לבן ודברים מהסוג הזה; ובמשך הזמן הם קיבלו את ההתמחות הספציפית לנושאים של ניירות ערך, הגבלים עסקיים, ועניינים מהסוג הזה. זה לא בשמיים".