שקלים / צילום: תמר מצפי
מגמת התחזקותו של השקל צפויה להימשך לתוך שנת 2018, "על רקע האופי הספקולטיבי של רכישות השקל בתקופה האחרונה" - כך קובע בנק ההשקעות מריל לינץ' (שבבעלות בנק אוף אמריקה) בסקירה למשקיעים. לדעת האנליסטים של הבנק, בנק ישראל לא יוכל להסתפק בהמשך רכישות המט"ח המזדמנות בשווקים, וייאלץ לדחות את העלאות הריבית שהוא מתכנן ל-2018 - אם ברצונו להיאבק בצורה אפקטיבית בלחצים המביאים להתחזקות המטבע הישראלי.
בנק ישראל רכש במהלך 2016 כ-5 מיליארד דולר בשווקים לעומת 9 מיליארד דולר ב-2015, אולם שער השקל המשיך לעלות מול רוב המטבעות והגיע לרמת שיא של שנים רבות מול שער החליפין האפקטיבי, המשקלל את שערי השקל ומטבעותיהן של המדינות העיקריות שסוחרות עם ישראל.
בסקירה שפרסם אתמול הוריד מריל לינץ' את תחזית שער החליפין דולר-שקל שלו ל-2018 מ-3.80 ל-3.70 שקלים וכעת הוא מעריך כי הריבית תעלה במהלך 2018 בשיעור של 0.5% בלבד (כלומר תעמוד על 0.6%), לעומת 1% בהערכה הקודמת. למרות זאת, בטווח הבינוני, הבנק צופה תיקון מסוים בשער השקל לקראת סוף השנה, תוצאה של מימוש העליות האחרונות שהיו "חדות מדי", כהגדרת כלכלני מריל לינץ'.
תגליות הגז חסכו אך לא השפיעו
הבנק מקדיש בסקירתו מקום בולט להשפעת תגליות הגז על שער החליפין. להערכתו, המעבר מאנרגיה מיובאת לגז מקומי חסך למשק רכישות מט"ח בהיקף 11 מיליארד דולר מאז 2013 (מועד תחילת הזרמת הגז מ"תמר" לחוף - ע"ב) - אך לא הייתה לכך כל השפעה על שער החליפין של השקל בגלל רכישות המט"ח של בנק ישראל. הבנק מציין כי לאחרונה נחתמה עסקה לייצוא גז טבעי לירדן בהיקף 10 מיליארד דולר, כאשר כל מיליארד דולר של ייצוא מייסף את שער השקל בשיעור של 0.8%.
במריל לינץ' מציינים כי בבנק ישראל לא ממהרים להקים את קרן העושר הריבונית - הפתרון האמיתי לייצוא הגז הישראלי. כמו כן מציינים בבנק כי תחום הגז הוא רק אחד המקורות המייצרים לחצי ייסוף על השקל. בנוסף מציינים בבנק את המשך הגידול בייצוא השירותים, את זרם ההשקעות הישירות ואת הצטרפותן הצפויה של אג"ח ממשלת ישראל למדד האג"ח הממשלתיות העולמי (WGBI) כגורמים שיביאו להמשך מגמת הייסוף בשערו של המטבע הישראלי.
