גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אין היום מודל מתאים לאשראי לעסקים קטנים"

בפאנל שהתקיים בקריה האקדמית אונו בנושא האשראי לעסקים קטנים, הצביעו המשתתפים על הבעיה בתחום ועל הדרכים לפתור אותה ■ מה הריבית על הלוואות?

"יש בעיה בנגישות לאשראי לעסקים קטנים. עסק קטן אמנם יכול ללכת לבנק ולקבל אשראי, אבל לא מספיק כדי גם לממן פעילות שוטפת וגם לבצע השקעות כדי להתרחב, וזו מהות הבעיה. אחד הממצאים שמוכיחים שלא ניתן מספיק אשראי לעסקים קטנים הוא שבישראל נסגרים מעל ל-40 אלף עסקים בשנה, שהם כ-8.5% מכלל העסקים הפעילים, אבל הפסדי האשראי של הבנקים הם פרומילים בודדים", כך אומר צחי ברקי, סמנכ"ל בכיר מנהל אגף כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, במסגרת פאנל בנושא אשראי לעסקים קטנים שהתקיים בתחילת השבוע בקריה האקדמית אונו.

את הפאנל הנחה פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה, שהציג בפתח הדברים את הרקע למצב בתחום. "יש תופעה מבנית ידועה במערכת האשראי במדינות רבות, והיא שככל שיחס האשראי לתוצר נמוך יותר, הון רב יותר מופנה ללווים גדולים. הבנקים מעדיפים לרכז את האשראי בידיים מצומצמות, כשברקע לכך היתרון לגודל של עבודה מול לווים מסוג זה", אמר זליכה. עוד אמר: "כשהבנק בוחן ומנתח מימון עסקה, הוא משקיע משאבים דומים במתן אשראי ל-200 אלף שקל ו-200 מיליון שקל".

בנוסף לברקי, השתתפו בפאנל גם ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת; ורד קרין, מנהלת אשראי לא סחיר בבית ההשקעות פסגות; ועו"ד שלומי תורג'מן, מייסד ומנכ"ל BTB, פלטפורמה להלוואות חברתיות לעסקים.

"מתוך ה-800 מיליארד שקל אשראי למגזר העסקי שנותנים הבנקים והמוסדיים, כ-16% בלבד מוקצה לעסקים קטנים, אף שהם מהווים 48% מהתוצר העסקי במשק", מסביר ברקי. "עסק ממוצע מקבל אשראי של 250 אלף שקל. עוד 50 אלף שקל אשראי לכל עסק יביאו בממוצע לגידול של 20% במחזור המכירות. כלומר, בחשבון סנדלרים פשוט, גידול של 30 מיליארד שקל באשראי למגזר העסקים הקטנים יביא לעוד כ-100 מיליארד שקל תוצר עסקי ולעוד מקומות עבודה", הוא מוסיף.

זליכה: "לממשלה אחריות גדולה בטיפול באשראי לעסקים קטנים הן מטעמי היציבות הבנקאית וריכוזיות תיק האשראי, שמעלה את הסיכון לבנקים, והן מבחינת הצמיחה במשק. ללא מעורבות אקטיבית של הממשלה, הנטייה המובנית של שחקני האשראי לתעדף גדולים על פני הקטנים תימשך, ומי שייפגע מכך הן במיוחד הקבוצות החלשות בחברה".

- מה המדינה יכולה לעשות?

כבל: "כל אחד מסתכל מהאינטרס שלו. אמנם המפקחת על הבנקים הנוכחית עושה עבודה ששנים לא נעשתה ביחסים עם הבנקים. ועדיין בנק ישראל עסוק קודם כל בדבר אחד - יציבות הבנקים. אני לא שופט אותו, אני רק מביא את הדברים כפי שהם באים לידי ביטוי באופן הכי גלוי.

"במצב הנוכחי יש כיום מיליון איש שהם מחוץ למעגל האשראי, חלקם לא יודעים איך לבקש אשראי. לחלקם אין בכלל כרטיס אשראי. צריך ליצור אלטרנטיבה לבנקים. הצעת חוק נתוני אשראי היא ההתחלה, היא נותנת כלים שנותנים יותר פתיחות ומוריד פחדים ממתן אשראי למגזר זה. אני חושב שבצעד הבא, המדינה צריכה להקים קרן של כ-50 מיליון שקל, ולתת ערבות מדינה, כדי להקטין את הסיכון והחשש ממתן ההלוואות. בניגוד לקרנות שיש כיום, צריך להטיל הרבה פחות מגבלות במתן האשראי, כדי להיפתח בפני עוד ועוד עסקים ואוכלוסיות שיוכלו לקבל מימון. אם אתה רוצה בסופו של דבר לשבור את התקרה, הדרך היא לעקוף אותה, על ידי הורדת הסף. לשם כך חייבת להיות מעורבות של האוצר".

תורג'מן: "השינוי בקרנות גם צריך להיות בשאלה מי יכול להתמודד עם ניהול הקרנות. במצב הנוכחי יכול להיות שחברה כמונו לא תוכל להתמודד על ניהול הקרן".

במהלך הפאנל הסבירו המשתתפים, שהבעיה המרכזית היא הדרך בה ניתן האשראי לעסקים קטנים, המתבסס על חיתום סטטיסטי ומודלים ישנים ושמרניים, ללא ניתוח איכותי של כל עסק. "הבנקים רוצים לתת אשראי לעסקים קטנים, בעיקר כי המרווחים בהם טובים. גם רואים שיחידות השיווק שלהם עובדות לשם כך", אומר ברקי. "יחד עם זאת", הוא מוסיף, "אני מזהה בעיה באשראי לעסקים עם מחזור פעילות של עד 25 מיליון שקל. הבנקים נסמכים על דוחות כספיים, שבדרך כלל עסקים קטנים מספקים באיחור, ועל ביטחונות. לעסקים קטנים אין ממש ביטחונות להעמיד, למעט ערבות אישית והבית הפרטי של בעל העסק".

עוד אמר ברקי: "נקודת המפתח להגדלת האשראי לעסקים הקטנים היא ניתוח איכותני של העסק. לבנקאים קשה לעשות אדפטציות ולתת אשראי על בסיס פרמטרים איכותניים לעסקים קטנים, ובמקום זה הם נותנים אשראי על בסיס פרמטרים סטטיסטיים".

- מה באשר למוסדיים, למה אנחנו כמעט ולא רואים אותם פעילים בתחום הזה?

קרין: "תחום העסקים הקטנים מאוד מעניין את המשקיעים המוסדיים. מדובר בסקטור בו הריביות הן פי 2-3 לעומת מגזר העסקים הגדולים כתוצאה מהיעדר תחרות. למרות הריביות הגבוהה, המח"מ בהלוואות האלה נמוך יותר מהמגזר העסקי ועומד לרוב על שנתיים- שנתיים וחצי לעומת 4-5 שנים במגזר העסקי. גם אחרי ההפרשות להפסדי אשראי, הרווחיות יפה. כלומר הסיכון נמוך יותר, והתשואה גבוהה יותר, לכן יש עניין למוסדיים להיכנס לתחום, ונברך על כל עזרה שנקבל".

- מה בעצם החסמים?

קרין: "יש שלושה פרמטרים קריטיים למתן מימון לעסקים קטנים. הראשון הוא זרם עסקאות, שצריך להיות איכותי, נגיש, ולשם כך אנחנו צריכים פריסה גאוגרפית רחבה. קריטריון שני חשוב זה החיתום - וכאן יש מקום להפריד בין העסקים הבינוניים והקטנים.

"יש הבדל גדול בניתוח שלהם. אשראי לעסקים קטנים הוא כמו אשראי למשקי בית - הניתוח נשען על סטטיסטיקה. ברגע שעסק מסווג סטטיסטית כבעל סיכוי גבוה לחדלות פירעון, הוא יוצא מהמערכת. עד שלא יקומו גופים שיציעו ניתוחים בצורה אחרת, המצב הזה לא ישתנה.

"התוצאה היא שהיום מימון עסקים קטנים הוא מימון פרימיטיבי. צריך לצאת מהשבלונות של החיתום, ולהיפתח למגוון סוגי מימון - חוב בכיר, חוב מסוג מזנין ועוד. פרמטר חשוב נוסף הוא שהמוסדיים צריכים מערכת לתפעול ההלוואות ולמעקב השוטף אחריהן".

הדרת אשראי

במסגרת הדיון הציג זליכה מחקר אחרון שנעשה בקריה האקדמית ובחן את הדרת האשראי באוכלוסייה הישראלית. "ראשית, בדקנו האם יש אי שוויון בחלוקת האשראי בישראל ומצאנו שכן. בנוסף, בחנו את חלוקת האשראי ב-30 השנים האחרונות לפי פילוחים שונים - גברים מול נשים, לווים שאביהם ממוצא ממדינות אפריקה וספרד מול לווים שמוצאם באירופה וצפון אמריקה, ואוכלוסיה ערבית מול יהודית. מצאנו שיש הדרת אשראי לקבוצות שונות באוכלוסיה הישראלית".

כבל הוסיף בהקשר זה: "חוק נתוני אשראי עלול היה להעצים את האי שוויון המתואר, כשאין בו איזונים ובלמים. אני זוכר את המאבקים שקיימנו בגרסה הראשונה שלו, שרצתה לכלול נתונים כמו מקום מגורים, מוצא ועיסוק. ברור לנו שבמצב כזה כמיליון אזרחים בכלל לא נמצאים במשחק האשראי, ניהלנו מלחמה מול בנק ישראל, משרד האוצר והמשפטים כדי לנטרל מאפיינים שכאלה מהדירוג".

זליכה: "אומרים שמפלטפורמות מימון ההמונים יבוא העתיד, אלא שראיתי מחקר שנעשה על חברת Airbnb, ושם מצאו שאם אתה מזין שם המזוהה עם אדם שחור, סבירות נמוכה יותר שתקבל דירה. שלומי, האם כל אותן מערכות חדשניות ממשיכות לעשות הדרה?

תורג'מן: "כשחשבנו על איזה מודל נלך וניקח לפלטפורמה שלנו, הגענו למסקנה שאין מודל מתאים. הסטטיסטיקה לא תעזור, כי אז נצטרך לקחת ריבית גבוהות, ואנו לוקחים ריביות 5%-8%. במקום זה, מה שאנחנו עושים זה אנליזה מפורטת של כמה שעות על כל בקשה. עשינו עד היום עשרת אלפים אנליזות, ומשם נפיק את האלגוריתם שלנו. כך נוכל לתת הלוואות באופן דיגיטלי ומבלי להתחשב בפרמטרים לא רלוונטיים כגון מין הלווה".

זליכה: שלומי תורג'מן, איפה אתה רואה את ענף מימון ההמונים בתחזית אופטימית עוד 5 שנים, ומה יכול להביא אותו לשם?

תורג'מן: "בתרחיש הוורוד נגיע ל-50 מיליארד שקל. המדינה יכולה לסייע בכמה דברים, ראשית, עובד בוחר איפה תהיה קופת הפיצויים שלו, אנחנו גם רוצים להיות אופציה. דרך נוספת היא לחייב מוסדיים להשקיע בחברות כמונו".

כבל חלק על ההצעות של תורג'מן: "ההצעה שלך דרמטית מדי לטעמי", אמר כבל. "אני מאמין שצריכה להיות אבולוציה ולא רבולוציה. רבולוציה נגמרת הרבה פעמים בבכי, כי אתה משמיד דברים טובים בדרך.

"הגישה שצריכה להיות היא שהמדינה תיתן את רשת הביטחון. אם המדינה זיהתה שהמשק מושתת על פלטפורמה של עסקים קטנים ובינוניים, המדינה צריכה להיות שחקן שיגשר בינם לבין המימון".

זליכה: "תמיד כשמחפשים תירוצים לא להתערב, אז צועקים שזה קומוניזם או שייפלו בנקים. אני חושב שהדבר הנכון הוא שנקרא מכאן להקים ועדה ציבורית של מומחים, שתמליץ לאוצר איך להתערב בתחום הזה מבלי להשתלט על השוק, אלא כדי לדחוף אותו קדימה".

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל הופתעו שארה"ב טרם תקפה. ההערכה: "איראן תגיב"

במערכת הביטחון הופתעו מהחלטת הממשל האמריקאי להמשיך בניהול המשא ומתן במקביל להיערכות הצבאית המסיבית ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח בירידות ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו תחל להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● מהן מניות HALO ולמה הן הפכו לטרנד בוול סטריט ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחסר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

אחרי ביטול המכסים של הנשיא טראמפ: הסיבה שבישראל מרוצים

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"