גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אין היום מודל מתאים לאשראי לעסקים קטנים"

בפאנל שהתקיים בקריה האקדמית אונו בנושא האשראי לעסקים קטנים, הצביעו המשתתפים על הבעיה בתחום ועל הדרכים לפתור אותה ■ מה הריבית על הלוואות?

"יש בעיה בנגישות לאשראי לעסקים קטנים. עסק קטן אמנם יכול ללכת לבנק ולקבל אשראי, אבל לא מספיק כדי גם לממן פעילות שוטפת וגם לבצע השקעות כדי להתרחב, וזו מהות הבעיה. אחד הממצאים שמוכיחים שלא ניתן מספיק אשראי לעסקים קטנים הוא שבישראל נסגרים מעל ל-40 אלף עסקים בשנה, שהם כ-8.5% מכלל העסקים הפעילים, אבל הפסדי האשראי של הבנקים הם פרומילים בודדים", כך אומר צחי ברקי, סמנכ"ל בכיר מנהל אגף כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, במסגרת פאנל בנושא אשראי לעסקים קטנים שהתקיים בתחילת השבוע בקריה האקדמית אונו.

את הפאנל הנחה פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה, שהציג בפתח הדברים את הרקע למצב בתחום. "יש תופעה מבנית ידועה במערכת האשראי במדינות רבות, והיא שככל שיחס האשראי לתוצר נמוך יותר, הון רב יותר מופנה ללווים גדולים. הבנקים מעדיפים לרכז את האשראי בידיים מצומצמות, כשברקע לכך היתרון לגודל של עבודה מול לווים מסוג זה", אמר זליכה. עוד אמר: "כשהבנק בוחן ומנתח מימון עסקה, הוא משקיע משאבים דומים במתן אשראי ל-200 אלף שקל ו-200 מיליון שקל".

בנוסף לברקי, השתתפו בפאנל גם ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת; ורד קרין, מנהלת אשראי לא סחיר בבית ההשקעות פסגות; ועו"ד שלומי תורג'מן, מייסד ומנכ"ל BTB, פלטפורמה להלוואות חברתיות לעסקים.

"מתוך ה-800 מיליארד שקל אשראי למגזר העסקי שנותנים הבנקים והמוסדיים, כ-16% בלבד מוקצה לעסקים קטנים, אף שהם מהווים 48% מהתוצר העסקי במשק", מסביר ברקי. "עסק ממוצע מקבל אשראי של 250 אלף שקל. עוד 50 אלף שקל אשראי לכל עסק יביאו בממוצע לגידול של 20% במחזור המכירות. כלומר, בחשבון סנדלרים פשוט, גידול של 30 מיליארד שקל באשראי למגזר העסקים הקטנים יביא לעוד כ-100 מיליארד שקל תוצר עסקי ולעוד מקומות עבודה", הוא מוסיף.

זליכה: "לממשלה אחריות גדולה בטיפול באשראי לעסקים קטנים הן מטעמי היציבות הבנקאית וריכוזיות תיק האשראי, שמעלה את הסיכון לבנקים, והן מבחינת הצמיחה במשק. ללא מעורבות אקטיבית של הממשלה, הנטייה המובנית של שחקני האשראי לתעדף גדולים על פני הקטנים תימשך, ומי שייפגע מכך הן במיוחד הקבוצות החלשות בחברה".

- מה המדינה יכולה לעשות?

כבל: "כל אחד מסתכל מהאינטרס שלו. אמנם המפקחת על הבנקים הנוכחית עושה עבודה ששנים לא נעשתה ביחסים עם הבנקים. ועדיין בנק ישראל עסוק קודם כל בדבר אחד - יציבות הבנקים. אני לא שופט אותו, אני רק מביא את הדברים כפי שהם באים לידי ביטוי באופן הכי גלוי.

"במצב הנוכחי יש כיום מיליון איש שהם מחוץ למעגל האשראי, חלקם לא יודעים איך לבקש אשראי. לחלקם אין בכלל כרטיס אשראי. צריך ליצור אלטרנטיבה לבנקים. הצעת חוק נתוני אשראי היא ההתחלה, היא נותנת כלים שנותנים יותר פתיחות ומוריד פחדים ממתן אשראי למגזר זה. אני חושב שבצעד הבא, המדינה צריכה להקים קרן של כ-50 מיליון שקל, ולתת ערבות מדינה, כדי להקטין את הסיכון והחשש ממתן ההלוואות. בניגוד לקרנות שיש כיום, צריך להטיל הרבה פחות מגבלות במתן האשראי, כדי להיפתח בפני עוד ועוד עסקים ואוכלוסיות שיוכלו לקבל מימון. אם אתה רוצה בסופו של דבר לשבור את התקרה, הדרך היא לעקוף אותה, על ידי הורדת הסף. לשם כך חייבת להיות מעורבות של האוצר".

תורג'מן: "השינוי בקרנות גם צריך להיות בשאלה מי יכול להתמודד עם ניהול הקרנות. במצב הנוכחי יכול להיות שחברה כמונו לא תוכל להתמודד על ניהול הקרן".

במהלך הפאנל הסבירו המשתתפים, שהבעיה המרכזית היא הדרך בה ניתן האשראי לעסקים קטנים, המתבסס על חיתום סטטיסטי ומודלים ישנים ושמרניים, ללא ניתוח איכותי של כל עסק. "הבנקים רוצים לתת אשראי לעסקים קטנים, בעיקר כי המרווחים בהם טובים. גם רואים שיחידות השיווק שלהם עובדות לשם כך", אומר ברקי. "יחד עם זאת", הוא מוסיף, "אני מזהה בעיה באשראי לעסקים עם מחזור פעילות של עד 25 מיליון שקל. הבנקים נסמכים על דוחות כספיים, שבדרך כלל עסקים קטנים מספקים באיחור, ועל ביטחונות. לעסקים קטנים אין ממש ביטחונות להעמיד, למעט ערבות אישית והבית הפרטי של בעל העסק".

עוד אמר ברקי: "נקודת המפתח להגדלת האשראי לעסקים הקטנים היא ניתוח איכותני של העסק. לבנקאים קשה לעשות אדפטציות ולתת אשראי על בסיס פרמטרים איכותניים לעסקים קטנים, ובמקום זה הם נותנים אשראי על בסיס פרמטרים סטטיסטיים".

- מה באשר למוסדיים, למה אנחנו כמעט ולא רואים אותם פעילים בתחום הזה?

קרין: "תחום העסקים הקטנים מאוד מעניין את המשקיעים המוסדיים. מדובר בסקטור בו הריביות הן פי 2-3 לעומת מגזר העסקים הגדולים כתוצאה מהיעדר תחרות. למרות הריביות הגבוהה, המח"מ בהלוואות האלה נמוך יותר מהמגזר העסקי ועומד לרוב על שנתיים- שנתיים וחצי לעומת 4-5 שנים במגזר העסקי. גם אחרי ההפרשות להפסדי אשראי, הרווחיות יפה. כלומר הסיכון נמוך יותר, והתשואה גבוהה יותר, לכן יש עניין למוסדיים להיכנס לתחום, ונברך על כל עזרה שנקבל".

- מה בעצם החסמים?

קרין: "יש שלושה פרמטרים קריטיים למתן מימון לעסקים קטנים. הראשון הוא זרם עסקאות, שצריך להיות איכותי, נגיש, ולשם כך אנחנו צריכים פריסה גאוגרפית רחבה. קריטריון שני חשוב זה החיתום - וכאן יש מקום להפריד בין העסקים הבינוניים והקטנים.

"יש הבדל גדול בניתוח שלהם. אשראי לעסקים קטנים הוא כמו אשראי למשקי בית - הניתוח נשען על סטטיסטיקה. ברגע שעסק מסווג סטטיסטית כבעל סיכוי גבוה לחדלות פירעון, הוא יוצא מהמערכת. עד שלא יקומו גופים שיציעו ניתוחים בצורה אחרת, המצב הזה לא ישתנה.

"התוצאה היא שהיום מימון עסקים קטנים הוא מימון פרימיטיבי. צריך לצאת מהשבלונות של החיתום, ולהיפתח למגוון סוגי מימון - חוב בכיר, חוב מסוג מזנין ועוד. פרמטר חשוב נוסף הוא שהמוסדיים צריכים מערכת לתפעול ההלוואות ולמעקב השוטף אחריהן".

הדרת אשראי

במסגרת הדיון הציג זליכה מחקר אחרון שנעשה בקריה האקדמית ובחן את הדרת האשראי באוכלוסייה הישראלית. "ראשית, בדקנו האם יש אי שוויון בחלוקת האשראי בישראל ומצאנו שכן. בנוסף, בחנו את חלוקת האשראי ב-30 השנים האחרונות לפי פילוחים שונים - גברים מול נשים, לווים שאביהם ממוצא ממדינות אפריקה וספרד מול לווים שמוצאם באירופה וצפון אמריקה, ואוכלוסיה ערבית מול יהודית. מצאנו שיש הדרת אשראי לקבוצות שונות באוכלוסיה הישראלית".

כבל הוסיף בהקשר זה: "חוק נתוני אשראי עלול היה להעצים את האי שוויון המתואר, כשאין בו איזונים ובלמים. אני זוכר את המאבקים שקיימנו בגרסה הראשונה שלו, שרצתה לכלול נתונים כמו מקום מגורים, מוצא ועיסוק. ברור לנו שבמצב כזה כמיליון אזרחים בכלל לא נמצאים במשחק האשראי, ניהלנו מלחמה מול בנק ישראל, משרד האוצר והמשפטים כדי לנטרל מאפיינים שכאלה מהדירוג".

זליכה: "אומרים שמפלטפורמות מימון ההמונים יבוא העתיד, אלא שראיתי מחקר שנעשה על חברת Airbnb, ושם מצאו שאם אתה מזין שם המזוהה עם אדם שחור, סבירות נמוכה יותר שתקבל דירה. שלומי, האם כל אותן מערכות חדשניות ממשיכות לעשות הדרה?

תורג'מן: "כשחשבנו על איזה מודל נלך וניקח לפלטפורמה שלנו, הגענו למסקנה שאין מודל מתאים. הסטטיסטיקה לא תעזור, כי אז נצטרך לקחת ריבית גבוהות, ואנו לוקחים ריביות 5%-8%. במקום זה, מה שאנחנו עושים זה אנליזה מפורטת של כמה שעות על כל בקשה. עשינו עד היום עשרת אלפים אנליזות, ומשם נפיק את האלגוריתם שלנו. כך נוכל לתת הלוואות באופן דיגיטלי ומבלי להתחשב בפרמטרים לא רלוונטיים כגון מין הלווה".

זליכה: שלומי תורג'מן, איפה אתה רואה את ענף מימון ההמונים בתחזית אופטימית עוד 5 שנים, ומה יכול להביא אותו לשם?

תורג'מן: "בתרחיש הוורוד נגיע ל-50 מיליארד שקל. המדינה יכולה לסייע בכמה דברים, ראשית, עובד בוחר איפה תהיה קופת הפיצויים שלו, אנחנו גם רוצים להיות אופציה. דרך נוספת היא לחייב מוסדיים להשקיע בחברות כמונו".

כבל חלק על ההצעות של תורג'מן: "ההצעה שלך דרמטית מדי לטעמי", אמר כבל. "אני מאמין שצריכה להיות אבולוציה ולא רבולוציה. רבולוציה נגמרת הרבה פעמים בבכי, כי אתה משמיד דברים טובים בדרך.

"הגישה שצריכה להיות היא שהמדינה תיתן את רשת הביטחון. אם המדינה זיהתה שהמשק מושתת על פלטפורמה של עסקים קטנים ובינוניים, המדינה צריכה להיות שחקן שיגשר בינם לבין המימון".

זליכה: "תמיד כשמחפשים תירוצים לא להתערב, אז צועקים שזה קומוניזם או שייפלו בנקים. אני חושב שהדבר הנכון הוא שנקרא מכאן להקים ועדה ציבורית של מומחים, שתמליץ לאוצר איך להתערב בתחום הזה מבלי להשתלט על השוק, אלא כדי לדחוף אותו קדימה".

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה