שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, ורדה מרוז, דחתה את העתירה שהגישה עיריית פתח-תקווה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בגין אישור תוכנית השלד להקמת שכונת מגורים במקום מחנה סירקין במזרח פתח-תקווה.
מרוז נימקה את החלטתה בכך שהעתירה הוגשה טרם זמנה, לפני שהתוכנית הופקדה, אז ניתן יהיה להתנגד לה כחוק; ואף מתחה ביקורת על עירוב בית המשפט בהליכים התכנוניים.
לדברי מתכננת מחוז מרכז בוועדה המחוזית, דניאלה פוסק, "לאחר שהוסר המכשול המשפטי, מחוז מרכז במינהל התכנון ימשיך לקדם את הפרויקט באופן מקצועי, תוך שמירה על האיזון בין ההיבטים והצרכים השונים במרחב".
כזכור, מחנה סירקין עתיד להתפנות ממיקומו במזרח פתח-תקווה, כאשר תחתיו החליטה הממשלה כי תוקם שכונת מגורים בת 15 אלף יחידות דיור ו-365 אלף מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה.
בהתאם להחלטת הממשלה אישרה הוועדה המחוזית את תוכנית השלד - התוכנית העקרונית, אך טרם הוכרעה התוכנית המפורטת שעתידה להיות מופקדת להתנגדויות הציבור.
לפני כחודש הגישו העירייה והוועדה המקומית עתירה ובקשה לצו ביניים, במסגרתו דרשו מבית המשפט לבטל את אישורה של תוכנית השלד ולהורות לוועדה המחוזית לא להמשיך ולקדם את התוכנית עד להכרעה בעתירה המינהלית.
בעתירה כינו העירייה והוועדה המקומית את ההחלטה לאשר את תוכנית השלד לבניית אלפי יחידות דיור למגורים, מבלי לספק את התשתית תחבורתית לאותן יחידות, החלטה "נמהרת והרסנית" לעיר, ואף ציינו כי "שכונה בממדים של עיר עתידה לקום ולהפוך את תושביה, כמו גם את תושבי פתח-תקווה וסביבתה, לנצורים תחת קטסטרופה תחבורתית".
מרוז קבעה כי העירייה והוועדה המקומית כבר התנגדו להחלטת הממשלה ביחס למתחם סירקין, וכאשר השלימו עמה, הן לא מקבלות את העקרונות ליישומה. הן מתנגדות לתוכנית השלד, למרות שטרם הבשילה העת להתנגד לתוכנית.
"דומה כי באמצעות הבקשה והעתירה מעלות המבקשות את מחאתן כצעד אסטרטגי ותו לא", ציינה מרוז, וקבעה כי לא ניתן לתקוף את תוכנית השלד, שכן היא עוד לא תוכנית סטטוטורית שהופקדה, ולכן אינה ברת-התנגדות.
השופטת אף מתחה ביקורת על כך שהעירייה מערבת את בית המשפט בשלבי תכנון ראשוניים: "האם נכון לערב בית משפט לעניינים מינהליים בשלבי תכנון ראשוניים מקדמיים שאינם ניתנים לתקיפה ישירה? התשובה ברור - לא ולא", קבעה מרוז והוסיפה כי "בבקשתן ובעתירתן מבקשות המבקשות מבית המשפט להתערב התערבות מקצועית בתכנון רב-היקפי. אל לו לבית המשפט להתערב בשיקול-דעת מקצועי, מה גם, שההליך התכנוני טרם מוצה, ורחוקה הדרך ממיצויו".
באשר לטענות הנוגעות למצוקת התחבורה הצפויה בכביש 40 כתוצאה מהתוכנית, קבעה מרוז כי על-פי תוכנית השלד, התוואי הסופי והממשק עם השטחים הגובלים ייקבעו במסגרת תוכנית מפורטת, וככל שהמועצה הארצית תסבור כי אין צורך או היתכנות באחד הפתרונות שהציעה, על המתכננים להציג פתרון חלופי.
עוד הובהר כי אין בסימון בנספח התנועה משום קביעה פיזית של התוויה מדויקת. "הצהרות אלה מחזקות ביתר שאת את המסקנה כי הבקשה והעתירה הוגשו טרם עת - כאשר המתווה טרם הושלם, וברי כי אינו סופי".
מרוז סיכמה את החלטתה כי במקרה בו טרם מוצו הליכי ההתנגדויות, אין מקום לבית המשפט לשים עצמו בנעליהן של רשויות התכנון ולדון בהשגות תכנוניות.
"אין חולק כי ההליכים התכנוניים לא הושלמו, ולמעשה אין בנמצא תוכנית שניתן להתנגד לה", קבעה מרוז, וציינה כי "אין לעצור את הליכי התכנון של תוכנית השלד - הליכי תכנון עקרוניים שיש לאפשר את השלמתם".
השופטת הוסיפה כי סיכויי העתירה להתקבל קלושים. כמו כן, היא השיתה על העירייה הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
עו"ד צבי שוב, מומחה לנדל"ן ותכנון ובנייה, התייחס להחלטה ואמר: "פסיקת בית המשפט בעניין מחנה סירקין, כמו במקרה של פינוי תע"ש השרון, קובעת כי על-מנת שניתן יהיה לפנות לבית המשפט, צריך קודם כל למצות את כל ההליכים התכנוניים, ורק לאחר שהושלמו מבחינה תכנונית, ניתן לפנות אליו. לכן בית המשפט במקרה של עיריית פתח-תקווה לא ברר את העתירה לגופה, מאחר שמדובר בשלב תכנוני יחסית ראשוני. עם זאת, ניתן לתהות על קביעה חד-משמעית כזו של בית המשפט של מחוז מרכז, מאחר שיש מקרים בהם אין היגיון לקיים הליך תכנוני רב-שנים, ורק בסופו לברר את הנושא בבית המשפט. סביר גם שבית המשפט ימעט להתערב, לאור העובדה שמדובר בתהליך שכבר מצוי בשלב סופי ולאחר שנים רבות והשקעה רבה".
מעיריית פתח תקווה נמסר: "התוכנית המתגבשת לבניית שכונה בסירקין הינה תוכנית נמהרת ופזיזה, ובעלת השלכות הרסניות על העיר. במקום לבנות תשתיות הולמות, המדינה ממהרת לבנות יחידות דיור שיאוכלסו במאות תושבים שיוותרו ללא מענה תחבורתי הולם. החלטת בית המשפט הינה החלטה בירוקרטית, המתעלמת לחלוטין מהמציאות העגומה שתיווצר בשטח עם האישור, ועל כן ימשיך ראש העיריה, איציק ברוורמן, להיאבק בהחלטה לבנות בסירקין, כפי שעשה עד כה".