רשת האינטרנט הפכה לזירת לשון הרע / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
בתיקים פליליים קל לזהות צד "טוב" וצד "רע", פושע וקורבן, אך בדיני משפחה התמונה בדרך-כלל מורכבת יותר. במרבית המקרים לשני הצדדים יש תלונות הדדיות ומשקעים רבי-שנים, ובדרך-כלל שניהם תרמו, במידה זאת או אחרת, לקרע שנוצר. עם זאת, פעם בכמה זמן מתפרסם פסק דין יוצא דופן, כדוגמת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת מהשבוע שעבר, המתאר תסריט בשחור-לבן: האחות המרשעת מול האחות טובת-הלב.
לאחיות בתיק זה יש אם קשישה אשר התאלמנה מאביהן, ובסמוך לאחר מכן נפלה ושברה את עצם הירך, כך שעצמאותה נפגעה. בהסכמת כל בני המשפחה, האחות הצעירה לקחה את האם לגור איתה ועם משפחתה, וזאת על אף ההקרבה שהדבר דרש ממנה, שכן עקב הצפיפות בביתם, האם לנה בחודשים הראשונים בחדר אחד עם נכדותיה.
לאחר 3 שנות מגורים משותפים, האחות הצעירה ומשפחתה רכשו בית מרווח יותר למגוריהם. האחות מכרה את דירת האם בקריית שמונה, ובכספי התמורה בנתה לאם יחידת דיור צמודה לביתה, מתוך ציפייה שהאם תגור בסמוך אליה לשארית חייה. רק בשלב זה נכנסה האחות המבוגרת יותר לתמונה ופתחה במסע הסתה פרוע נגד האחות הצעירה.
האחות המבוגרת ובן זוגה ניהלו מהלך משולב, שכלל את הכפשת האחות הצעירה ובעלה בקרב כל מכריהם וקרוביהם באמצעות פייסבוק, ובה-בעת את שטיפת מוחה של האם הקשישה כנגד בתה. האחות המבוגרת טענה בפרסומים הפתוחים לכל כי האחות הצעירה ובעלה שדדו את האם מכל כספיה ורכושה, ואף העלתה האשמות לפיהן האחות הצעירה ובעלה מנסים לרצוח את האם באמצעות הרעלתה ושבירת עצמותיה.
האחות הצעירה לא רצתה מלחמה. היא החזירה לאם את הכסף שהשקיעה בבניית יחידת הדיור, והאם עברה להתגורר עם האחות המבוגרת ובן זוגה, שקיבלו את כספה של האם לידיהם, לאחר שחתמו על כך שלא יהיו להם טענות נוספות.
עד מהרה התברר כי הן האם והן האחות הצעירה עשו מקח טעות. האחות המבוגרת ובן זוגה בזבזו חיש-מהר את כספה של האם, ואז פנו להגשת שורה של תביעות כספיות כנגד האחות הצעירה, לכאורה בשם האם. לאורך כל אותה תקופה, האחות המבוגרת ובן זוגה המשיכו לפרסם שקרים איומים נגד האחות הצעירה ובן זוגה, בחשבונות פייסבוק שונים שניהלו.
כשבית המשפט נוכח כי מגוריה של האם הקשישה עם האחות המבוגרת מרעים מאד את מצבה, הוא נאלץ להפעיל את המשטרה כדי להעבירה לבית אבות סיעודי. למרבה שברון-הלב, בשלב זה כבר לא הייתה אפשרות להשיבה לבית האחות הצעירה שהשהות בביתה כה הטיבה עימה, מאחר שמוחה של האם הורעל על-ידי האחות המבוגרת, ובמצבה הקוגניטיבי המעורער, לא ניתן עוד לשכנעה שמדובר בשקרים. לכן במקום לחיות ברווחה עם בתה ונכדיה, שמחה ומאושרת כפי שהייתה קודם למעבר אל ביתה המבוגרת, נדונה האם לבלות את שארית חייה בודדה וענייה בבית אבות סיעודי.
בית המשפט נחל הצלחה מוגבלת מאד גם בניסיונו לסייע לאחות הצעירה. האחות המבוגרת ובן זוגה התעלמו משורה ארוכה של צווי בית משפט אשר אסרו עליהם לפרסם הכפשות נגד האחות הצעירה ובעלה. למעשה, לאורך שנות ניהול ההליך המשפטי, התנהגותם רק הלכה והקצינה, והם הרחיבו את מעגל קורבנות פרסומי השקר והגנאי מטעמם גם כלפי העובדת הסוציאלית, עורכת הדין שמונתה כאפוטרופא לדין עבור האם ובית המשפט עצמו.
בתביעת לשון הרע שהגישו האחות הצעירה ובעלה נגד האחות המבוגרת ובן זוגה בגין פרסומי הפייסבוק, חייב בית המשפט את הנתבעים בתשלום פיצויים בסך רבע מיליון שקל, בנוסף ל-25 אלף שקל בהוצאות משפט, לאחר שקבע שלא עומדות להם ההגנות הקבועות בחוק: הם לא "דיברו אמת", ובפרסומים לא היה כל אינטרס ציבורי ראוי להגנה.
עם זאת, כבר במסגרת פסק הדין עצמו, בית המשפט הודה כי מטרתו היא בעיקר העברת מסר הרתעתי ציבורי, שכן סיכוייהם של האחות הצעירה ובעלה לגבות את כספי הפיצויים מהאחות ובן זוגה נמוכים ביותר. שניהם חסרי אמצעים, ובן הזוג אף מנהל הליכי פשיטת-רגל.
במקרים קיצוניים כאלה היה יעיל יותר לפנות למסלול הפלילי של תביעות לשון הרע, הגורר בעקבותיו עונש של שנת מאסר בפועל - ולא למסלול האזרחי, המאפשר רק קבלת פיצוי כספי.
בנוסף, מן הראוי היה להסיר את החיסיון על שמם ופרטיהם האישיים של האחות המבוגרת ובן זוגה. חיסיון זה, המוטל באופן אוטומטי על כל תיק המערב דיני משפחה, לא נועד להגן על מפרסמי לשון הרע ברמה הפלילית, ועליהם לשאת בתוצאות הביוש אותו הם עצמם יצרו.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il