מכללת ספיר / צילום:איל יצהר
פרסום תוצאות בחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין (מועד אפריל 2017) בשבוע שעבר, חשף פעם נוספת את הפער האיכותי הגדול בין הסטודנטים שרכשו את השכלתם המשפטית באוניברסיטאות (מצליחים יותר), לבין הסטודנטים שלמדו במכללות הפרטיות למשפטים (מצליחים פחות).
אמנם חלק מתלמידי המכללות הפרטיות הם מצטיינים, וחלק מתלמידי האוניברסיטאות מצטיינים פחות, אבל בסך-הכול, בשורה התחתונה, עם התוצאות קשה להתווכח.
מתוך סך בוגרי המכללות שניגשו לבחינת ההסמכה האחרונה של הלשכה (2,716 מתמחים) עברו אותה 40% (1,076 מתמחים); ומתוך סה"כ בוגרי האוניברסיטאות (538 מתמחים) שניגשו לבחינה, עברו אותה בהצלחה 79% (423 מתמחים).
בראש "רשימת המצליחים" נמצאת אוניברסיטת תל-אביב, ש-85% מהסטודנטים שרכשו בה את השכלתם המשפטית, צלחו בהצלחה את בחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין. במקום השני נמצאת אוניברסיטת ירושלים, ש-83% מהסטודנטים שלה עברו את הבחינה, ובקרוב הם יוסמכו לעריכת דין. אחריהן נמצאות מכללת ספיר בנגב, ששיעור העוברים מקרב הסטודנטים שלה היה 80%, אוניברסיטת בר-אילן ש-77% מהנבחנים שלמדו בה משפטים עברו את הבחינה, ואוניברסיטת חיפה עם 68% הצלחה.
בתחתית הרשימה נמצאות המכללות הפרטיות למשפטים - צפת, עם 36% מעבר של בוגריה; הקריה האקדמית קריית-אונו, שרק 34% מהמתמחים שלמדו בה משפטים עברו את בחינת ההסמכה של מועד אפריל; ומכללת "שערי משפט" - 32% מעבר בלבד.
בולטת לרעה המכללה האקדמית כרמל בחיפה. רק 22% מהמתמחים שלמדו משפטים במכללת כרמל עברו את בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. מבין 234 הסטודנטים ממכללת כרמל שניגשו לבחינה, רק 34 מהם עברו אותה בהצלחה.
המכללה שבולטת מעל שאר המכללות היא "המכללה האקדמית ספיר" בנגב, ש-80% מהמתמחים שלמדו בה משפטים, וניגשו לבחינת ההסמכה של מועד אפריל, עברו אותה בהצלחה. ההצלחה של ספיר מרשימה במיוחד, בהתחשב בכך שבית-הספר למשפטים בספיר הוא הצעיר ביותר בארץ, ונפתח רק לפני כשבע שנים, בשנת 2010.
לפי אתר המכללה, "מנסה בית-הספר להישען על יסודות רעננים, בעלי מעוף ותעוזה מחד, ומאידך על השכלה משפטית גבוהה ויישומית, ידע רחב בחקיקה ובפסיקה, והיכרות מעמיקה עם יסודות המשפט וההליכים המעצבים את השיטה המשפטית, בכדי לעצב בעלי מקצוע בתחום עריכת הדין, שיפוט ומחקר אקדמי, ועיסוקים נוספים הנזקקים להשכלה משפטית. בד בבד מאופיין בית-הספר במחויבות עמוקה לנושאים חברתיים עקרוניים, לזכויות הפרט, ולטיפוח ולשמירת הסביבה".
"מרצים בולטים"
נשיא המכללה האקדמית ספיר הוא פרופ' עמרי ידלין, שהוא משפטן בולט, מומחה לדיני ניירות-ערך ולדיני חברות, שכיהן בעבר כמרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. לדברי ידלין, להבדיל מהמכללות הפרטיות למשפטים, מכללת ספיר מתוקצבת על-ידי המדינה בדומה לאוניברסיטה. גם שכר-הלימוד של הסטודנטים זהה לזה שנגבה באוניברסיטאות, והוא נמוך משמעותית משכר-הלימוד במכללות הפרטיות למשפטים.
עם זאת, התקצוב של המכללה נמוך משמעותית מהתקצוב שמוענק לאוניברסיטאות, כי היא לא מקבלת תקציב למחקר ולא מצופה ממנה לעסוק במחקר, כמו שמצופה מהאוניברסיטאות. בנוסף, מכללה מתוקצבת כספיר אינה רשאית להעניק תארים שלישיים, אלא רק ללמד ולהסמיך לתארים ראשון ושני.
פרופ' ידלין, אומר שהוא אינו מופתע מהישגי הסטודנטים למשפטים בבחינות הלשכה. "כבר כמה שנים אנחנו נמצאים במקומות הראשונים בציונים שמקבלים הסטודנטים שלנו במבחני הלשכה. כך שזו לא הפתעה עבורנו. המרצים הם אנשים בולטים בתחומם שגייסנו לטובת העניין. הסוד שלנו הוא, שאנחנו לא מוותרים לסטודנטים, ומציבים להם דרישות גבוהות מאוד".
- מה למשל - תן דוגמה ל"דרישות גבוהות"?
ידלין: "הרמה שאנחנו דורשים היא גבוהה, אנחנו משקיעים בהוראה ודורשים מהסטודנטים להשקיע. יש לנו סגל פנימי ויש לנו מורים מן החוץ שהם שופטים ואנשי אקדמיה מובילים. בנוסף, 75% מהקורסים בספיר הם קורסי חובה. זאת, בניגוד לאוניברסיטאות אחרות, שרק רבע או שליש מהקורסים שלהן הם קורסי חובה, והשאר קורסי בחירה. אנחנו עושים זאת מתוך תפיסה שהסטודנטים לא צריכים להתחמק מהתמודדות עם הקורסים הקשים במשפטים.
"אווירה מיוחדת"
"באוניברסיטת תל-אביב, לדוגמה, דיני חברות ודיני קניין הם קורסי בחירה. אני לא מגנה את זה, בתל-אביב וגם בירושלים אימצו את השיטה האמריקאית. אבל לסטודנטים שלנו, דווקא בגלל שרף הקבלה אצלנו יותר נמוך, זה לא מתאים. אנחנו תובעים מהם ללמוד את התחומים הללו, וזה מוכיח את עצמו בסוף הדרך.
"מתברר, כי בנוסף לזה שהם עוברים את בחינות הלשכה, הם עומדים בהצלחה גם ב'מבחן השוק', שהוא יותר חשוב בעיניי. הסטודנטים שלנו מתקבלים להתמחות במשרדים המובילים בארץ, כמו גם בפרקליטויות ובבתי המשפט".
- מה הם תנאי הקבלה ללימודי משפטים במכללת ספיר?
"רף הקבלה אצלנו נמוך מאשר באוניברסיטאות, ועומד על ציון 600 בפסיכומטרי, וציון 85 בבגרות. אבל גם מי שלא עומד בתנאים האלה, נאפשר לו לעתים להתקבל ללימודים אחרי ראיון אישי, שבו הוא צריך לשכנע אותנו שהוא ראוי ללמוד אצלנו משפטים על אף שהציונים שלו אינם גבוהים".
ידלין מזכיר אספקט נוסף של הלימודים במכללת ספיר, שאותו לא ניתן לדבריו להעביר במילים כתובות. "קשה להעביר בעיתון ריח או אווירה. במכללה שלנו יש אווירה מיוחדת, וזה נכון לגבי לימודי המשפטים וגם לגבי תחומים אחרים, כמו המחלקה לקולנוע שהיא מצוינת. 70% מהסטודנטים שלנו באים מהדרום, והיתר באים אלינו מהצפון ומהמרכז.
"אחד התפקידים המרכזיים של מכללת ספיר הוא לחזק את האזור, וזה נעשה בין השאר בדרך הזו. כבר בשלב הלימודים, הסטודנטים מפעילים קליניקות שמסייעות לתושבי הדרום, לרבות לאוכלוסייה הבדואית ולאוכלוסיות חלשות אחרות. התלמידים נמצאים בפרקליטות בדרום, בסנגוריה הציבורית, ובמקומות נוספים בדרום. העובדה שיש בית-ספר למשפטים בספיר, מעלה את רמת השירותים המשפטיים בדרום באופן משמעותי. זו גם הייתה מלכתחילה ההצדקה להקמת פקולטה נוספת למשפטים - שהיא היחידה בדרום הארץ".