השופט יצחק כהן / צילום: שלומי יוסף
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, התלונן בראיון שהעניק לאחרונה ל"גלובס" כי "בכל פעם שאנחנו עושים הסדר טיעון, במיוחד במקרים של אישי ציבור ומפורסמים, מבקרים אותנו על זה. מה פתאום עשיתם הסדר טיעון? למה לוותר להם?"
צר לנו אדוני פרקליט המדינה, אבל אין לנו ברירה אלא לאכזב ולבקר אותך שוב, שכן קשה שלא למתוח ביקורת על הסדר הטיעון שעליו חתמה הפרקליטות בראשותך עם הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בנצרת, יצחק כהן - הסדר שבוטל אתמול (ב'), בצדק, על-ידי בית משפט השלום בראשון-לציון.
נזכיר כי השופט כהן הודה כי ב-2010, בעת שכיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי, הוא הושיב עובדת שהייתה כפופה למרותו על ברכיו, הושיט ידו וליטף אותה מתחת לחולצתה שלא ברצונה, ואחר-כך קם וחיבק אותה.
על אף שעובדות המקרה ברורות, הסכימה הפרקליטות לפטור את כהן מהרשעה פלילית, ולהסתפק בהטלת קנס סמלי על כהן ובחיובו בביצוע עבודות לתועלת הציבור.
ובכן, אדוני פרקליט המדינה, אותנו לימדו בבית הספר למשפטים כי אי-הרשעה בפלילים של נאשם שהודה בביצוע עבירה פלילית, כפי שנהגתם בשופט כהן, אמורה להיעשות רק במקרים חריגים מאוד, ובעיקר לשם שיקומו של נאשם באמצעות החזרתו למסלול החיים התקין.
בנוסף למדנו, מקריאה בפסקי דין של בית המשפט העליון, שהחריג של אי-הרשעה נועד בעיקר לקטינים שסטו מדרך הישר, אך עתידם עוד לפניהם; לאנשים בתחילת דרכם המקצועית שביצעו עבירה פלילית שולית, והמדינה לא רוצה למנוע מהם מלהשתלב בחברה, או להטיל עליהם קלון שאי-אפשר למחות אותו.
המקרה של השופט כהן הוא כמעט הפוך - מדובר באיש מבוסס כלכלית ורב-עוצמה בשלהי הקריירה המקצועית שלו, שניצל את כוחו לרעה; שופט בכיר שבזמן שבידו האחת חרץ גורלות של אנשים שביצעו עבירות פליליות, ליטף עם ידו השנייה את גבה של עובדת בית המשפט נגד רצונה.
לכן, אדוני פרקליט המדינה, החלטתך לפטור את כהן מהרשעה בהטרדה מינית ראויה לביקורת. ולכן, החלטתה של השופטת עינת רון אתמול, שלא להוות חותמת גומי ולדחות את הסדר הטיעון המקל, ולהרשיע את כהן בהטרדה מינית, היא ראויה ונכונה.
יתר על כן, אדוני פרקליט המדינה, ההסדר המקל שעשתה הפרקליטות עם השופט כהן, ושבוטל על-ידי השופטת רון, מעלה עוד תהייה - האם הייתם נוהגים באותו אופן באדם מהיישוב שהטריד מינית עובדת שהייתה נתונה למרותו. ובמילים אחרות - האם הפרקליטות, בהחלטתה לחתום על ההסדר עם כהן, הגשימה באופן מספק וראוי את הערך של שוויון בפני החוק?
השאלה הזו מתעצמת לאור העובדה שהסדר הטיעון המקל עם השופט כהן אינו המקרה היחיד בעת האחרונה שבו החליטה הפרקליטות בראשותך, שי ניצן, להקל על נאשמים וחשודים בפלילים שהם מוכרים, מקושרים, וחזקים.
למשל, בפברואר השנה החליטה הפרקליטות שלא להעמיד לדין פלילי את פרח לרנר, ששימשה כיועצת בכירה בלשכת ראש הממשלה, והודתה בעבירה של מירמה והפרת אמונים. לרנר ניצלה את תפקידה לקידום עסקיו הפרטיים של בעלה, איש יחסי הציבור אבי לרנר. על אף שלרנר הודתה כי ידעה לפחות בשני מקרים כי לקוחותיו של בעלה משתמשים בה כ"זרז" או כ"קיצור דרך" במשרד ראש הממשלה, הוחלט בפרקליטות לחסוך ממנה את ההליך הפלילי, ולהסתפק בהסדר מותנה שלפיו היא תורחק ל-5 שנים מהשירות הציבורי, ותשלם קנס בסך 20 אלף שקל.
גם לפרקליט הצמרת, נבות תל-צור, שנחשד בשיבוש מהלכים במשפטי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בכך שניסה להניא את שולה זקן מלחתום על הסדר טיעון שבמסגרתו תעיד נגד אולמרט, התייחסת, אדוני פרקליט המדינה, בכפפות של משי.
בעוד שאולמרט הודה והורשע בשיבוש מהלכי משפט בפרשה זו - החלטתם שלא להעמיד את תל-צור לדין פלילי ולהסתפק בנקיטה של הליכים משמעתיים נגדו.
עם זאת, נציי, כי לאורך השנים חזרה והוכיחה פרקליטות המדינה - תחת שרביטם של דורית ביניש, משה לדור, ערן שנדר וגם תחת שרביטו של שי ניצן - שבישראל כולם שווים בפני החוק. הפרקליטות לא היססה להעמיד לדין, בין היתר, ראש ממשלה, נשיא מדינה, שר פנים, שר אוצר, ראשי ערים וגם פרקליטה בכירה לשעבר. יש לקוות ולצפות שהמגמה הזאת לא תשתנה.
באותו ראיון שהעניק לאחרונה פרקליט המדינה ניצן ל"גלובס", הוא הוסיף ואמר כי "אחד הדברים שהכי מקוממים אותי, זה שאנשים שלא מכירים פיסת ראייה, חושבים שהם יודעים הכי טוב". ובכן, אדוני פרקליט המדינה, אנחנו לא מתיימרים להכיר את הראיות או את הדין טוב יותר ממך, אבל תפקידנו ואפילו שליחותנו הם לבקר את החלטותיך כאשר הן נראות לנו שגויות, על בסיס המידע שברשותנו.