ההמבורגר של סוסו אנד סאנס/ צילום: איל יצהר
לא נעים לעמוד בתור לאוכל בערב יום השואה. בעצם, לא נעים לעמוד בתור לאוכל בכלל, במיוחד כשלא מדובר בצורך קיומי, כמו תור בבית תמחוי למשל. משום כך איני עומד בתור לאוכל לעולם. לא במסעדות ואפילו לא בחתונות (כל השלוש שבהן הייתי בימי חיי, כולל זו שלי).
אבל גבר חייב לעשות מה שגבר חייב לעשות. ומה שגבר שהוא מבקר מסעדות חייב לעשות בימים אלו, באיחור אופנתי קלאסי, הוא לאכול בהמבורגר החדש של עומר מילר. סוסו ובניו שמו, כלומר - Susu and Sons. אלא מה חשבתם, סמי וסוסו?
סוסו ובניו היא תופעה גם במונחים תל-אביביים הדוניסטיים. בכל שעה משעות היום, מחצות היום ועד חצות הליל, משתרך כאן תור ארוך של אנשים שמחכים להמבורגר כאילו השנה היא 1993 וזה הסניף הראשון של מקדונלד'ס בישראל, ולא עוד המבורגרייה, טובה ככל שתהיה, בעיר ובמדינה שבה עשרות מאורות המבורגר, חלקן מעולות.
ההחלטה להגיע לכאן ב-12 בצהריים בערב יום השואה, עם כל רגשות האשם שהסבה לי, התגלתה כמוצדקת לפחות מבחינה אחת. לא היה תור. התיישבתי על הבר, מול הבחור הצעיר, המזוקן והמנוזם (באף!) והזמנתי המבורגר. עם לובסטר.
זה הרגע להסביר משהו. זו לא באמת הייתה הפעם הראשונה שלי כאן. שבועיים קודם לכן ביקרתי כאן עם אשתי וטעמנו שני המבורגרים. נדמה היה לי שהבנתי את הקטע, אבל שוב, כרגיל, היה לי לא נעים, והחלטתי לטעום עוד קציצה אחת לפחות לפני שאני חורץ את דינו של המקום. כלומר, את חוות דעתי הפרטית שאינה מחייבת איש, וכנראה גם לא תזיז לאיש אם לשפוט לפי התור הנ"ל.
בביקור הקודם, טעמנו אני ואשתי שתי קציצות. המבורגר רגיל לגמרי. הדרך הכי טובה לבדוק "מוצר" חדש - המבורגר מושחת המכונה 20/80 - כלומר 80% בשר בקר טחון בתוספת 20% מח עצם. על ההמבורגר הנ"ל עוד העמסתי גבינת צ'דר, יעני צ'יזבורגר, שזו ההמלצה של המקום, ופרוסות בייקון טלה. ידעתם שיש בייקון (או "בקון" כפי שקורא לו ראובן, הדמות המתחזקת המצחיקה להפליא מ"ארץ נהדרת") מבשר טלה? גם אני לא.
אז ככה - ההמבורגר הרגיל היה, ובכן, רגיל. לחמניית בריוש מצוינת עם כל התוספות המקובלות - חסה, בצל, מלפפון חמוץ ורוטב כזה של מיונז וקטשופ או משהו דומה. הקציצה עצמה קטנה להפליא, 120 גרם, משהו שמזכיר המבורגר ילדים במקדונלד'ס. אתה יכול לבקש כמובן שתיים ואפילו שלוש בלחמנייה שלך, אבל זה כמובן יעלה לך, ואני מעולם לא סבלתי מגדלים בלחמנייה שלי. אין בה שום דבר יוצא דופן, בקציצה עצמה, עד כמה שאני מסוגל לשפוט. עסיסית למדי, אך יש עסיסיות ממנה, איכותית כנדרש, יש עוד הרבה כאלה, וטעימה בהחלט. המבורגר זה טעים. תמיד.
הדברים משתנים כשמוסיפים גבינה ובייקון. מטלה. כל העסק הופך שומני ושמנוני הרבה יותר, אבל גם, מטבע הדברים, מושחת וטעים להפליא. זו לא ממש חוכמה. אבל אנחנו הרי לא עוסקים כאן בתורת המיתרים או במזון גורמה במסעדת כוכבי מישלן. זה המבורגר. גם אם נדמה למישהו שהמציאו אותו כאן מחדש. לא נראה לי.
בביקור הבא טעמתי, כאמור בערב יום השואה, המבורגר בלי גבינה, אבל עם סלט לובסטר, כלומר לובסטר קר קצוץ. זה היה מוזר קמעה, אבל לא מדי. לא ממש הצלחתי להבחין בטעמו של הלובסטר מתחת לבשר והרוטב, אבל הוא היה שם, ללא ספק. ראיתי אותו, וכשהפרדתי אותו לשנייה מהקציצה גם טעמתי אותו. אני לא בטוח שזו הייתה בחירה חכמה, אבל לא יכולתי להתאפק. פוגרום זה פוגרום. את הקציצה עצמה בחרתי שוב ממחלקת ה-20/80, הפעם 20 האחוזים הנוספים היו בייקון. זה קצת המליח את כל העסק, אבל זה היה כיף. אפשר לקבל גם 20% צ'דר. את כל זה ליווינו בפעם הראשונה בצ'יפס, סטנדרטי, ובכדורי פירה עם צ'דר ועוד קצת רוטב. מושחת להפליא וקצת כבד מדי.
השמועות טוענות שבסוסו ובניו נמכרות כרגע 2,000 מנות ביום. זה די מדהים. אין לי הסבר להיסטריה הזו. התוספות המושחתות והמגוונות להפליא - יש כאן גם כבד אווז, סלט ביצים, ראגו פטריות, גוואקמולי*, אננס ועוד ומה לא - האפיל התקשורתי של מילר, מלך האינסטגרם וערוץ האוכל, או סתם ויברציה שקשה לעצור. וזה גם לא משנה. אם לא עושים מסוסו ובניו מה שהיא לא, מדובר ביופי של מקום גם אם קצת (הרבה) יקר מדי בשביל בילוי חטוף שכזה.
סוסו אנד סאנס
פרטים: הרצל 6 תל-אביב, א'-ש', 12:00 עד אחרון הלקוחות. אין טלפון
מחירים: המבורגר 120 גרם - 34 שקל, המבורגר 20/80 120 גרם עם בייקון טלה - 54 (42 בעבור הקציצה ו-12 התוספת**), המבורגר 20/80 עם סלט לובסטר - 67 (25 הסלט), צ'יפס - 16, כדורי תפוחי אדמה וצ'דר - 16, בירה קטנה (250 מ"ל) - 15, תה אריזונה קר - 12 שקל