רואה חשבון יזהר קנה / צילום: איל יצהר
זירת המחלוקת בין רשות ניירות ערך ללשכת רואי החשבון סביב השחיקה בשכר-הטרחה של רואי החשבון מתחממת. נשיא לשכת רואי החשבון, יזהר קנה, לא עובר בשתיקה על דבריו של ראש מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, לפיהם אין שחיקה בשכר-טרחתם של רואי החשבון המבקרים בכלל, ובחברות הציבוריות בפרט.
דבריו של ימין שעוררו את כעסו של רו"ח קנה, פורסמו בשבוע שעבר באייטם ב"גלובס שעסק בשכר-הטרחה הריאלי של רואי החשבון. בעוד עמדתו המוצהרת של קנה ושל לשכת רו"ח מזה שנים, כי יש ירידה מתמדת בשכר-הטרחה, צוטט מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, כשהוא אומר כי "בשנים האחרונות נשמעת טענה מצד רואי החשבון לשחיקה בשכר-הטרחה עבור שירותי הביקורת בחברות הציבוריות. רשות ניירות ערך מצאה שלמרות טענת השחיקה, בפועל אין הבדל משמעותי בין השכר הממוצע -לשעת עבודה בשנת 2014 לעומת שכר-הטרחה הממוצע לשעה ב-2016. יש אמנם קיטון מסוים, אבל הוא די זניח ומתבטא ב-3% לערך".
לדברי ימין, רשות ניירות ערך זיהתה גידול בשכר-הטרחה המשולם לרואי החשבון, על-רקע דיווח על שעות ביקורת מרובות יותר מבעבר. "זיהינו גידול של כ-10% בהיקף שעות הביקורת, כך שהתוצאה היא שהעלות הכוללת שחברה ציבורית משלמת בממוצע עבור תיק הביקורת דווקא עלתה בשלוש השנים האחרונות". ימין הוסיף, כי אין זה אומר שהשירות הניתן על-ידי רואי החשבון המבקרים איכותי יותר. בכך פתח ימין "חזית" מול לשכת רו"ח, לאור עמדתה הברורה, כי שכר-הטרחה של רואי החשבון בחברות הציבוריות נשחק בשנים האחרונות בצורה דרמטית.
יציאת משרדים מחברות ציבוריות
נשיא לשכת רו"ח קנה שהצהיר בשנים האחרונות, כי השחיקה בשכר-הטרחה של רואי החשבון הגיעה לרמת מחירי הפסד - החליט להשיב אש. "לפי בדיקת רשות ניירות ערך, אין לכאורה שינוי ריאלי במחיר לשעת ביקורת של רואה חשבון בין שנת 2014 לשנת 2016, ואולם לא על כך מלינה לשכת רו"ח", הוא אומר ל"גלובס".
לדבריו, לשכת רו"ח מלינה על הירידה העצומה בשכר-טרחתם של רואי החשבון המבקרים בשנים שקדמו לשנת 2014, ועל העובדה שלמרות שמשנת 2014 לשנת 2016 ישנה עלייה דרמטית בעלות השכר במשק עקב צעדי חקיקה שונים של המדינה (שכר המינימום, הפרשות המעסיק לגמל ופנסייה, ימי חופשה וחקיקות נוספות בתחום), הרי שאף לפי בדיקת רשות ניירות ערך, לא חל שינוי בתעריף הנגבה, ומכאן שמבחינה ריאלית הוא נסוג אחורה".
התחרות גוררת ירידה בשכר
לדברי רו"ח קנה, ישנה ירידה דרמטית במספר משרדי רואי החשבון המבקרים חברות ציבוריות בעשור החולף. זאת, לדבריו, בעיקר על רקע העובדה שכללי ה-IFRS (כללי החשבונאות הבינלאומיים) וה-SOX הישראלי (תקנות להגברת הפיקוח והבקרה על חברות ציבוריות), העמיסו חסמי כניסה נוספים (ולא בהכרח תרמו לאיכות הדיווח ואו לאיכות הביקורת), וכל זאת בצד השחיקה בשכר-הטרחה. "כאשר הגידול בסיכון ובמורכבות העבודה פוגשים במקום עלייה במחיר - שחיקה במחיר - התוצאה של יציאת משרדי רו"ח מהמגרש של החברות הציבוריות - הייתה ברורה והיא עולה בצורה חד-חד ערכית מהנתונים הסטטיסטיים", מבהיר נשיא הלשכה.
נשיא לשכת רו"ח מציין גם כי הליך השחיקה בשכר-הטרחה של רואי החשבון המבקרים מזכיר הליך שקרה בתחום הבנקאות, שבעקבות הכבדות הרגולציה התמעטו הגופים הבנקאיים בארץ, וכעת עושה משרד האוצר מאמצים עילאיים להגדיל מחדש את כמות נותני האשראי במשק.
מיד עם כניסתו לתפקידו כנשיא לשכת רו"ח בשלהי 2015, ולאור הנתונים שבחן, התיע רו"ח קנה על הירידה בתעריפים של רואי החשבון המבקרים, שבאה לידי ביטוי בכל השנים ועד 2014, והגדיר את הטיפול בסוגיית שכר-הטרחה כ"סוגיה בוערת של לשכת רו"ח", כמו גם במידה לא פחותה של הרגולטורים ושל ועדות הביקורת בחברות הציבוריות.
"תמונת המצב היא שהתעריפים של שכר-הטרחה בחברות הציבוריות בהשוואה לשוק הפרטי הם משמעותית נמוכים יותר בחברות הציבוריות - חד משמעית. זאת, למרות שהמצב צריך להיות הפוך עקב התמחור העודף הנדרש לחברות ציבוריות עקב מרכיב הסיכון", אומר קנה.
נשיא הלשכה מסביר כי "תעריפים נמוכים אלה נגרמים בעיקר בגלל התחרות על הביקורת של החברות הציבוריות הנחשבת ליוקרתית, ועל כן מוכנים חלק מהמשרדים לבצע את העבודות במחירים שמתומחרים אפילו בהפסד גולמי מהתיק הספציפי".
קנה שב ומציין כי "תמונת המצב הבעייתית ביותר בביקורת חברות ציבוריות השליכה משמעותית על מספר השחקנים בשוק זה והמשק עד לירידה עקבית, מתמשכת ודרמטית במספר משרדי רואי החשבון שעושים בפועל ביקורת לחברות ציבוריות".