רשות ני"ע נגד לשכת רו"ח: "אין ירידה בשכ"ט על שירותי ביקורת"

עמדתה המוצהרת של לשכת רו"ח היא שיש ירידה מתמדת בשכר-הטרחה הריאלי של רואי החשבון ■ מוטי ימין, מנהל מחלקת תאגידים ברשות ני"ע: "למרות טענת השחיקה, בפועל אין הבדל משמעותי בין השכר הממוצע לשעת עבודה ב-2014 לעומת שכר-הטרחה הממוצע לשעה ב-2016"

מוטי ימין (מימין) ויזהר קנה / צילומים: איל יצהר
מוטי ימין (מימין) ויזהר קנה / צילומים: איל יצהר

"בשנים האחרונות נשמעת טענה מצד רואי החשבון לשחיקה בשכר-הטרחה עבור שירותי הביקורת בחברות הציבוריות. רשות ניירות ערך מצאה כי למרות טענת השחיקה, בפועל אין הבדל משמעותי בין השכר הממוצע לשעת עבודה בשנת 2014 לעומת שכר-הטרחה הממוצע לשעה ב-2016. יש אמנם קיטון מסוים, אבל הוא די זניח ומתבטא ב-3% לערך".

כך אמר מוטי ימין, מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, בהרצאה שנתן בראשית השבוע בכנס הדירקטורים השנתי של רשות ניירות ערך.

הדברים עלולים להיתפס כ"פתיחת חזית" מול לשכת רואי החשבון, לאור עמדתה הברורה כי שכר-הטרחה של רואי החשבון בחברות הציבוריות נשחק בשנים האחרונות בצורה דרמטית.

עמדתה המוצהרת של לשכת רואי החשבון, ושל נשיא הלשכה, רו"ח יזהר קנה, היא כי ישנה ירידה מתמדת בשכר-הטרחה הריאלי של רואה החשבון בכלל ובחברות ציבוריות בפרט.

בנאומים שנשא בכנסים שונים בחודשים החולפים, טען קנה כי "שכרם של רואי החשבון בחברות הציבוריות באופן פרדוקסלי נמוך משמעותית בהשוואה לשכר-הטרחה בתאגידים פרטיים. שכר-טרחת רואי החשבון בחברות אלה הוא כה נמוך, עד שעל-פי רוב מוגדר ברמת מחירי הפסד".

רו"ח קנה אף הצהיר בעבר כי הטיפול בכך הפך לאחת המשימות הבוערות של לשכת רואי החשבון. ואולם, ימין חולק על דברים אלה, והציג בדיקה שערכה רשות ניירות ערך בנושא המבססת את טענתו כי לא רק שהשחיקה זניחה, אלה ששכר-הטרחה של רואי החשבון בעבור הביקורת בחברות הציבורית רק עלה - ואולי אף לא בצדק.

בנאומו ציין ימין תחילה כי "גובה שכר-הטרחה, כשלעצמו, הוא לא עניינה של רשות ניירות ערך. מדובר בשוק חופשי, ותחרות על מחירים היא דבר טבעי. אולם, אם קיימת שחיקה בשכר-הטרחה, מה שצריך לוודא הוא שהשחיקה לא באה על חשבון איכות הביקורת וההגנה על המשקיעים".

כדי לבחון את הטענה על שחיקה, רשות ניירות ערך ערכה מיפוי של הנתונים המדווחים על שכר-טרחת רואי החשבון בחברות הציבוריות ב-3 השנים האחרונות.

קיטון זניח בשכר-הטרחה

לדברי ימין, הממצאים מלמדים על כמה מגמות: "ראשית", אמר, "ניתן לראות שקיים פער מובהק בין חברות גדולות לחברות קטנות מבחינת שכר-הטרחה לשעת עבודה של רואה חשבון. בחברות גדולות, שנסחרו במדד תל-אביב 100, השכר לשעה עמד בממוצע על כ-195 שקל, בעוד שבחברות קטנות יותר השכר ששולם בממוצע כ-160 שקל לשעה - פער מהותי של כ-20%".

לדברי ימין, רשות ניירות ערך זיהתה גידול בשכר-הטרחה המשולם לרואי החשבון, על רקע דיווח על שעות ביקורת מרובות יותר מבעבר. "זיהינו גידול של כ-10% בהיקף שעות הביקורת, כך שהתוצאה היא שהעלות הכוללת שחברה ציבורית משלמת בממוצע עבור תיק הביקורת דווקא עלתה ב-3 השנים האחרונות".

הוא הוסיף כי אין זה אומר שהשירות הניתן איכותי יותר. לדבריו, "צריך להדגיש נקודה חשובה בהקשר הזה - גידול בשעות הביקורת לא בהכרח מעיד על עלייה באיכות הביקורת. אנחנו לא יודעים ממה הגידול נובע, ובשעות של מי מדובר. ברור ששעת עבודה של מתמחה במשרד לא שקולה מבחינת המקצועיות לשעת עבודה של שותף בכיר במשרד. יותר שעות במעט כסף הן לא מתכון לאיכות טובה יותר ממעט שעות ביותר כסף. במלים אחרות, צריך להיזהר מלשפוט את איכות הביקורת רק על סמך מספר השעות שהוקדשו לה".

נתון נוסף שבדקה רשות ניירות ערך הוא מה קרה לשכר-טרחת רואי החשבון כאשר החברה החליפה משרד. הרשות מיפתה את חילופי המשרדים שנעשו בשנת 2015, 27 במספר, מתוכם הוצאו 12 חילופים שנעשו על רקע הכנסת פעילות לשלדים בורסאיים, ולכן אינם רלוונטיים.

הרשות ביקשה לבחון כיצד השכר למשרד החדש בשנת 2016 השתנה לעומת השכר ששולם למשרד הקודם בשנת 2014 - וכאן דווקא נמצאה ירידה משמעותית. במקום שבו הוחלף משרד רואה החשבון, הופחת שכר-הטרחה לשעה בשיעור של כ-13%, והופחתה העלות הכוללת של תיק הביקורת בשיעור של כ-10%. "אלה שיעורים מהותיים", אמר ימין.

מדוע נכנסה רשות ניירות ערך לבחינת שכר-טרחתם של רואי החשבון המבקרים? נושא זה אינו במנדט שלה. "אין לנו כוונה לקבוע עמדה אם שכר-הטרחה של רואי החשבון הוא הוגן, גבוה או נמוך מדי. אין לנו גם כוונה להתייחס להיקף הראוי של שעות ביקורת. כל תיק ביקורת צריך להיבחן לגופו, והאחריות בעניין זה היא של הדירקטוריון", הסביר ימין והוסיף כי מדובר בתפקיד של ועדת הביקורת או ועדת המאזן בחברות. חוק החברות קובע במפורש כי אחד מתפקידי הוועדה הוא לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון המבקר ואת שכרו, ולהביא את המלצותיה לפני הדירקטוריון.

ואולם, הבהיר ימין, ברשות ניירות ערך מצפים שבמסגרת ההחלטה של החברה אם להתקשר עם רואה חשבון מבקר או להאריך את ההתקשרות, יובאו בחשבון מלוא השיקולים הרלוונטיים להניח את הדעת שהביקורת תתבצע בהיקף ובאיכות הנדרשים בשים לב לגודלה של החברה, לאופי הפעילות שלה, למורכבות ולהיקף הדיווח הכספי. "שיקול גובה שכר-הטרחה הוא שיקול רלוונטי וחשוב, אבל הוא אינו השיקול היחיד. דירקטוריון וועדת הביקורת הם לא ועדת מכרזים", אמר.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988