המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום (ה) לבית המשפט המחוזי בירושלים כתבי אישום נגד 7 פעילים בפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית ונגד שני תאגידים המזוהים עם התנועה בגין עבירות נגד ביטחון המדינה, שעניינן חברות ופעילות בארגון טרור, ביצוע פעולות ברכוש אסור למטרות טרור, הלבנת הון ועוד.
הנאשמים הם סלימאן אגבריה (מבכירי הנהגת התנועה), פואז אגבריה, מוסטפא אגבריה, מחמוד ג'בארין ומחמד מחאג'נה מאום אל-פאחם, עומר גריפאת מזרזיר ומוסא סלאמה ממזרח ירושלים, עמותת "אמאן ללאנאסאן ואלבניאן" וחברת "מואססת אלחדאחיק אלמדסייה" בע"מ.
בנובמבר 2015 הכריז שר הביטחון על התנועה האיסאלמית כהתאחדות בלתי מותרת, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945. במסגרת ההכרזה צוינו פעילים מרכזיים, ובהם שמו של הנאשם סלימאן אגבריה, וכן צוין כי ההכרזה תחול על כל גוף, משרד, מוסד, עמותה, קרן, חברה, תאגיד, מועצה, אגודה או מרכז המשתייכים לתנועה. בנובמבר 2016 נכנסו לתוקף הוראות חוק המאבק בטרור, שלפיהן התנועה האיסלאמית, מכוח היותה התאחדות בלתי מותרת בעת חקיקת החוק, היא ארגון טרור כמובנו על-פי החוק החדש.
כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין נועה עזרא-רחמני וערן זלר מהמחלקה הכלכלית, מתאר כיצד הנאשמים, שפעלו באמצעות חברה בע"מ ועמותה רשומה, יזמו, תכננו והוציאו אל הפועל פרויקטים שונים מטעמה של התנועה האיסלאמית - לאחר שזו הוצאה אל מחוץ לחוק והוכרזה כארגון טרור, במטרה להמשיך את פעילות ארגון הטרור.
בכתב האישום נטען כי הנאשמים הקימו מבעוד מועד, זמן מה טרם הכרזתה של התנועה כבלתי חוקית, עמותה ששימשה כ"עמותת מדף" אשר המתינה לשעת הצורך, וכי לאחר הכרזתה של התנועה כבלתי חוקית החלו לפעול באמצעותה, והוציאו דרכה אל הפועל ברחבי ישראל כ-20 מיזמים שונים של התנועה האיסלאמית.
כתבי האישום מפרטים את האופן שבו השיגו הנאשמים כספים כדי להוציא אל הפועל את המיזמים האסורים, ומתואר בהם כי המימון לפעילות האסורה של התנועה האיסלאמית, בסך של מיליוני שקלים, הגיע מעמותות שונות בטורקיה ובבריטניה, שהעבירו לישראל כספים ייעודיים למימון פרויקטים של ארגון הטרור.
העברת הכספים נעשתה בהסתר ותוך נקיטת שיטת פעולה שתסווה את הקשר בין הכספים לבין הנאשמים או לתנועה האיסלאמית. בנוסף נטען כי הנאשמים ברובם נטלו לעצמם 'עמלות' מאותם כספים, שהועברו לרשותם בדרך כלל במזומן.
במסגרת החקירה נתפס רכוש רב של הנאשמים הכולל כספים במזומן, חשבונות בנק, כלי רכב ונכסי מקרקעין, וכתבי האישום שהוגשו כוללים גם בקשה לחילוטם.
שישה מהנאשמים נתונים במעצר מזה מספר שבועות, ועם הגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים בתיק. בבקשת המעצר נאמר כי "המשיבים מואשמים בפעילות כלכלית עניפה במסגרת ארגון טרור, שבוצעה כלפי אוכלוסייה נרחבת. ארגון זה לא זו בלבד שהוא רואה בשלטון החוק במדינה יריב, כמו עבריינים אחרים, אלא הוא רואה את המדינה כאויב ושואף להחריבה.
"המשיבים ידעו היטב כי הארגון שבו פעלו הוכרז כארגון טרור, אך במעשי הסתרה, מירמה וכחש, מצאו להם דרך להמשיך ולהפעיל את ארגון הטרור, כשהם מסתתרים במסגרת משפטית אחרת שהוכנה מבעוד מועד, כדי להסוות במסגרתה את פעילות ארגון הטרור, אם יוכרז ככזה. בשל כך המשיבים אינם ראויים לאמון, ויש להגן על הציבור מפניהם באמצעות מעצרם".
הפרשה נחקרה על-ידי צוותי חוקרים מלהב 433 במשטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי ויחידת "יהלום" של רשות המסים, בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.