גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קמפיין קוקה קולה / צילום: סטודיו דחף

אחת מאסטרטגיות המסחר המקובלות כיום לנטרול סיכוני השוק (Market Neutral Strategy) היא מודל המסחר בזוגות (Pair Trading).

בבסיסו, המודל פשוט יחסית: התחקות אחר התנהגות שני נכסים בעלי מכנה משותף גבוה מאוד. לדוגמא, מניות שתי השחקניות המרכזיות בשוק המשקאות הקלים, קוקה-קולה ופפסי, מתוך הנחה ששני הנכסים יתנהגו ויושפעו באופן דומה מתופעות שונות, וכן ישפיעו זה על זה.

על אף הקשר האמור, לעתים נפתח פער בין מחירי שני הנכסים. תופעה כזו עשויה לנבוע מגורמים רבים, וביניהם ניתן למנות החלטות עסקיות של החברות - לדוגמה השקת מוצר חדש (צ'רי קולה) בליין המשקאות של חברת פפסי - זהות ההנהלה או פעולות מסחר בהיקף גדול שמתבצעות על ידי קרן השקעות גדולה.

המודל מנסה לנצל מקרים אלה, על ידי קנייה ומכירה בחסר (שורט) בהתאמה של הנכסים, מתוך ציפייה לחזרת המתאם ביניהם לרמתו הרגילה. היתרון המשמעותי המיוחס למודל זה הוא צמצום סיכון השוק, שכן בהינתן מתאם טוב, ההשפעה תפעל באופן דומה על שני הנכסים. מודל זה מהווה למעשה חלק מתחום נרחב יותר, הנקרא ארביטראז' סטטיסטי. בניגוד לארביטראז' המוכר הדטרמיניסטי, ארביטראז' סטטיסטי אינו חסר סיכון לחלוטין, אלא מאפשר תוחלת רווח הגבוהה משמעותית מהסיכון.

נבחן לדוגמא את התנהגות מניות קוקה-קולה  ו-פפסיקו , הנסחרות בבורסה לניירות ערך בניו-יורק. חברות ענק אלה מהוות נתח עיקרי בתחום המשקאות המוגזים, ומחזור הפעילות והיקף המסחר במניות אלה גבוה מאוד. מתוקף כך, ניתן לראות כי במרוצת השנים תופעות שונות הפועלות על השוק משפיעות במידה דומה על שתי החברות, כדוגמת פרסום מחקרים על ההשפעות הבריאותיות שבצריכת משקאות אלה.

יתרה מכך, ניתן לראות כי מדיניות חברה אחת משפיעה על רעותה, כשם שהשקת משקה הקולה וניל בפפסי הושק לראשונה ב-2003, כתגובה להשקת משקה דומה בקוקה-קולה ב-2002. כפועל יוצא, נצפה לראות קשר חזק בין המניות, ועל בסיס תקופת דגימה שנלקחה לתקופה של כ-4 שנים (1.1.13-1.9.16) והפעלת מספר מבחנים סטטיסטיים בנושא, אכן נראה קשר שכזה.

נעמוד על כך כי במספר רב של מקרים, כאשר ישנה תנודה חיובית/שלילית במחיר מנייה אחת, גם השנייה הושפעה לאחר תקופה לא ארוכה באופן דומה, והפער נשמר באופן יחסי. מודל זה אינו נחלת השווקים הבינלאומיים הגדולים בלבד, אלא ניתן להפעילו קונספטואלית גם בבורסה המקומית, וניתן כדוגמא השוואת מניות פועלים  ו-לאומי . נסייג ונאמר כי היקף המסחר הנמוך יחסית בבורסה, ביחד עם מחזורי פעילות מצומצמים יותר של החברות, עשויים לפגום ביעילות המודל.

בספרות האקדמית והמקצועית, מודל זה נשען על מחקר אנליטי-מתמטי מורכב יחסית, הכולל תחומי דעת מתקדמים בהסתברות ואלגוריתמיקה. יחד עם זאת, הצלחת המודל נעוצה בהתבוננות עסקית נכונה, כזו שלא ניתן למצות בהפעלת כלים מתמטיים בלבד. הבנת אופי השוק בו הנכסים פועלים, מדיניות החברות הרלוונטיות, זיהוי וניתוח נכון של תופעות מהוות פקטור מכריע ביותר בהצלחת הפעלת המודל.

המודל אינו פונה רק לבתי ההשקעות הגדולים, הוא פונה לסוחר הפשוט - זה שלא נשען על אלגוריתמים מתקדמים, כוח חישוב גבוה וסוללת יועצים עשירה, אלא על ניתוחו ובסיס מחשבתו. הרעיון שבמודל פשוט, ומנגן לכולנו במיתרי האינטואיציה, ומומלץ להכניסו לסט השיקולים בהשקעות שאנחנו מנהלים. לעזרתנו זמינים ממשקים רבים באינטרנט, בהם ניתן להעלות שאילתות בדבר בחינת המתאם בין נכסים שונים.

חשוב לזכור - יש להיות זהירים בהנחות המודל. יש לבחור תקופות זמן ראויות לבחינת התנהגות המניות, ולברור היטב את בחינת האירועים שלתפיסותינו ישפיעו על המניות, שכן לעתים הפערים בין המניות אינם נסגרים במהירות, ועשויים אף שלא להיסגר כלל.

■ הכותב הוא סטודנט לתואר שני במתמטיקה פיננסית בחוג למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן.