גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיסקונט: צמיחה של כ-70% ברווח הנקי ברבעון הראשון

הרווח הנקי הסתכם בכ-303 מיליון שקל ■ הרווח משקף תשואה להון נטו של 8.6%, לעומת 5.5% ברבעון המקביל ב-2016 ■ יחס היעילות של הבנק השתפר ל-68.8%, לעומת 77.4% ברבעון המקביל אשתקד

לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי
לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי

רווחים מפעילות שוק ההון והמשך צמיחה גבוהה של תיק האשראי סידרו לבנק דיסקונט  פתיחה חיובית לתוצאות שנת 2017. הבנק, בניהולה של לילך אשר-טופילסקי, פרסם היום את תוצאותיו לרבעון הראשון, שמהם עולה כי הבנק הרוויח 303 מיליון שקל, גידול של 70% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח משקף תשואה על ההון של 8.6%, לעומת 5.5% ברבעון המקביל.

הגידול ברווח נעשה על אף עלייה לא מבוטלת בהפרשות להפסדי אשראי, שעמדו על 145 מיליון שקל, לעומת 46 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. ההפרשות מהוות 0.4% מתיק האשראי של הבנק.

כאמור, מה שסייע לבנק להגיע לתוצאות הם רווחים מפעילות שוק ההון, הכוללים בין היתר רווחים ממימוש אג"ח בהיקף של 95 מיליון שקל, וכן רווחים שהניבה השקעה בקרן פורטיסימו, בגובה של 59 מיליון שקל.

אלא שגם בנטרול אותם רווחים, מציג הבנק תוצאות טובות של המשך מגמת צמיחה של תיק אשראי, ריסון הוצאות שכר ואפילו עלייה בהכנסות מעמלות - תחום שבו מרבית הבנקים סובלים משחיקה בשנים האחרונות. ההכנסות מעמלות צמחו ברבעון ב-6.7% ל-666 מיליון שקל. בסעיף זה נרשמה עלייה של קרוב ל-8% בעמלות כרטיסי אשראי, וזינוק של 14% בעמלות ני"ע, שנבע מהגידול בפעילות המשקיעים בשוק ההון, לאחר קיפאון שנרשם אשתקד.

לאחר שבשנה שעברה צמח תיק האשראי של דיסקונט ביותר מ-10%, גם ברבעון הנוכחי נמשך גידול. תיק האשראי של הבנק עמד על 143.5 מיליארד שקל, גידול של 11% לעומת הרבעון המקביל, ושל קרוב ל-2% מתחילת השנה. הגידול בתיק האשראי מתבטא גם בגידול בהכנסות המימון של הבנק, שצמחו ביותר מ-11% ברבעון הראשון ל-1.17 מיליארד שקל.

עיקר הצמיחה באשראי נרשמה במגזר משקי-הבית והעסקים הקטנים. האשראי למשקי-בית (כולל משכנתאות) גדל ב-3% בתוך רבעון אחד בלבד, ובמגזר העסקים הקטנים נרשם אף גידול חד יותר של 5% תוך רבעון אחד, לכמעט 36 מיליארד שקל.

היחיד שלא חזר לחלק דיבידנד

אלא שלצד הגידול באשראי, כאמור, גם סעיף ההפרשות להפסדי אשראי הרים את ראשו. הגידול בהפרשות נובע הן מגידול בתיק (לפי כללי החשבונאות עבור אשראי חדש יש לבצע מיד הפרשה ככרית ביטחון), וגם בשל עלייה באשראי שבפיגור (מחיקות חשבונאיות) הנובע מקשיי גביה הקיימים כיום בשוק. בדיסקונט מעריכים שרמת ההפרשות הנוכחית של 0.4% מהתיק תישמר, ולא מתכוונים להירתע ממנה, אלא להמשיך ולצמוח בצורה חדה באשראי.

הרצון להמשיך ולצמוח באשראי מביא לכך שהבנק הוא היחיד שעדיין לא חזר לחלק דיבידנד. דיסקונט אמנם קיבל אישור חלוקה מבנק ישראל, אך הוא מתמהמה עם ההחלטה בנושא, ומעדיף להתמקד בהמשך צמיחת האשראי, ורק במהלך המשך השנה צפוי להחליט כמה יחלק מרווחיו כדיבידנד.

בכל אופן, נראה כי את המשקיעים זה מטריד פחות. מניית דיסקונט זינקה ביותר מ-40% בשנה האחרונה, והיא נסחרת כיום לפי מכפיל הון של 0.7, לעומת 0.3-0.5 בעבר. בלידר שוקי הון ואקסלנס ברוקראז' אף הודיעו היום על העלאת מחיר היעד למניה.

באשר לסעיף ההוצאות, הבנק הצליח לרשום ריסון, והוצאות השכר נותרו בדומה לרבעון המקביל ועמדו על 859 מיליון שקל. מצד אחד השפיעה לטובה על הוצאות השכר הירידה במספר העובדים, כתוצאה מתוכנית הפרישה מרצון שביצע הבנק אשתקד. מנגד, הסכם השכר החדש שנחתם עם העובדים, שכלל תוספות שכר, קיזז את החיסכון בהוצאות, והביא לכך ששורת סך ההוצאות נותרה ללא שינוי.

יחס היעילות של הבנק היה ברבעון הראשון טוב למדי לעומת נתוני העבר של הבנק, ועמד על 68.8%, לעומת 77% ברבעון המקביל. בנטרול הכנסות חד-פעמיות, הרי שהיחס התפעולי של הבנק עומד על כ-70%.

כאמור, לתוצאות הבנק ברבעון סייעו גם רווחים ממימוש השקעות. מדוחות הבנק עולה, כי רווחים נאים צפויים גם בהמשך השנה. הבנק פרסם כי באפריל נרשם מימוש בקרן נוספת, שתניב לבנק 12 מיליון שקל. כמו כן, באחרונה נודע כי פימי מוכרת את החזקותיה בחברת אורמת. דיסקונט הוא אחד המשקיעים המרכזיים בפימי, והוא ייהנה בעקבות זאת מרווח של 50 מיליון שקל לפני מס. 

תוצאות הרבעון של דיסקונט

עוד כתבות

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו לסיכום שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

הדרישות החדשות שמתכננת להוציא הרשות לני''ע בדוחות הכספיים של חברות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

הדרישה החדשה של הרשות לני"ע מחברות הנדל"ן

בכנס השנתי של מחלקת התאגידים, הרשות הציגה שורה של טעויות מהותיות שנמצאו בדוחות חברות הנדל"ן - מהערכת יתר של הכנסות ועד אי־כלילת עלויות מימון ● ברשות עובדים על מתווה גילוי חדש, שיוצג לציבור בחציון הראשון של 2026

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

טעינת כלי רכב חשמליים / צילום: ap, David Zalubowski

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026, ודרשה ממשרדי הממשלה לשוב עם תכנית שתעודד את החדרת הרכבים הירוקים לשוק ● ללא הסכמה עד סוף החודש - המסים יזנקו אוטומטית בתחילת ינואר

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר